דף ביאור
מסכת מנחות דף נ״ז עמוד ב׳פרק 5 כל המנחות באות מצה
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת מנחות דף נ״ז עמוד ב׳
מסכת מנחות דף נ״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 19 קטעים ממוספרים, כ־391 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
וּמֵי פֵירוֹת אֵין מַחְמִיצִין? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אוֹמֵר הָיָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, מִנְחַת נְסָכִים מְגַבְּלָהּ בְּמַיִם וּכְשֵׁרָה.
לֶחֶם הַפָּנִים מִדַּת יָבֵשׁ הִיא, וּשְׁמַעְנָא לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר: מִדַּת יָבֵשׁ לֹא נִתְקַדְּשָׁה.
שְׁלַח רַבִּי רְאוּבֵן מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: כָּךְ הִיא הַצָּעָה שֶׁל מִשְׁנָה, וְאֵיפוֹךְ – ״אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ״ לְרַבּוֹת לֶחֶם הַפָּנִים לְחִימּוּץ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לְרַבּוֹת מִנְחַת נְסָכִים לְחִימּוּץ.
וְאַזְדָּא רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְאֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד, וּמַנּוּ רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
דְּתַנְיָא, ״וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם״. רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מִדַּת הַלַּח נִמְשַׁח בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ, מִדַּת יָבֵשׁ נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְאֵין נִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מִדַּת הַלַּח נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים, וְאֵין נִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ, מִדּוֹת יָבֵשׁ לֹא נִמְשְׁחוּ כׇּל עִיקָּר. תֵּדַע לְךָ שֶׁהֲרֵי אֵין מְקַדְּשׁוֹת, דִּכְתִיב ״מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַה׳״. אֵימָתַי הֵן ״לַה׳״? לְאַחַר שֶׁנֶּאֱפוּ.
בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? ״בְּאֹתָם״. רַבִּי יֹאשִׁיָּה סָבַר ״אֹתָם״ לְמַעוֹטֵי מִדַּת יָבֵשׁ בַּחוּץ, וְרַבִּי יוֹנָתָן סָבַר מִדַּת יָבֵשׁ חוֹל הוּא, וְלָא אִצְטְרִיךְ קְרָא לְמַעוֹטֵי, כִּי אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְמַעוֹטֵי מִדַּת לַח מִבַּחוּץ.
לֵימָא נָמֵי רַבִּי עֲקִיבָא וְאֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד, וּמַנּוּ? רַבִּי יוֹנָתָן, מִשּׁוּם דְּלָא שָׁווּ בְּמִדַּת לַח לַהֲדָדֵי.
אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: וְהָא אִיכָּא בִּיסָא, דְּלַח הוּא. אֲמַר לֵיהּ: כְּגוֹן שֶׁלָּשׁ עַל גַּבֵּי קַטְבֻלְיָא.
אִי הָכִי, דְּקָאָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹנָתָן: תֵּדַע לְךָ שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ מְקַדֶּשֶׁת, לֵימָא לֵיהּ: כְּגוֹן דְּכַיְילָא בְּעִשָּׂרוֹן דְּחוֹל.
הָכִי הַשְׁתָּא? בִּשְׁלָמָא בִּיסָא – לָא כְּתַב רַחֲמָנָא דְּלֶעֱבֵיד בִּיסָא לְמֵילַשׁ בֵּיהּ, כִּי לָשׁ לַהּ עַל גַּבֵּי קַטְבֻלְיָא – לֵית לַן בַּהּ. אֶלָּא עִשָּׂרוֹן, כֵּיוָן דְּאָמַר רַחֲמָנָא: עֲבֵיד עִשָּׂרוֹן וּכְיֵיל בֵּיהּ – שָׁבֵיק עִשָּׂרוֹן דְּקוֹדֶשׁ וְכָיֵיל בְּעִשָּׂרוֹן דְּחוֹל?!
תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן לְמַעֲלֶה מִבְּשַׂר חַטָּאת, וּמִבְּשַׂר אָשָׁם, וּמִבְּשַׂר קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, וּמִקֳּדָשִׁים קַלִּים, וּמִמּוֹתַר הָעוֹמֶר, וּמִמּוֹתַר שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וּמִלֶּחֶם הַפָּנִים, וּמִשְּׁיָרֵי מְנָחוֹת, שֶׁהוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי כׇל שְׂאֹר וְכׇל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה׳״, כֹּל שֶׁהוּא מִמֶּנּוּ לָאִישִּׁים הֲרֵי הוּא בְּבַל תַּקְטִירוּ.
וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים, יֵשׁ מֵהֶן לָאִישִּׁים? וְהָתַנְיָא: יָצְאוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים שֶׁאֵין מֵהֶם לָאִישִּׁים!
אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אֵין מִגּוּפוֹ לָאִישִּׁים.
אִיתְּמַר: הַמַּעֲלֶה מִכּוּלָּם עַל גַּבֵּי הַכֶּבֶשׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חַיָּיב, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: פָּטוּר.
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חַיָּיב, דְּתַנְיָא: ״הַמִּזְבֵּחַ״ – אֵין לִי אֶלָּא מִזְבֵּחַ, כֶּבֶשׁ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יַעֲלוּ לְרָצוֹן״.
וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר פָּטוּר, מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא: ״שְׂאֹר וּדְבַשׁ... קׇרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ אֹתָם״.
״אוֹתָם״ – הוּא דְּרַבִּי לְךָ כֶּבֶשׁ כְּמִזְבֵּחַ, אֲבָל מִידֵּי אַחֲרִינָא – לָא.