בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת מנחות דף כ״ח עמוד ב׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף כ״ח עמוד ב׳

    מסכת מנחות דף כ״ח עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 17 קטעים ממוספרים, כ־519 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    אלא אתי האי לך אי למ"ד בשמעתא קמייתא דמס' יומא לך משלך אי למ"ד כביכול אם היה אפשר להיפטר צבור בשל יחיד בשלך הייתי רוצה יותר משלהם:

    שאני התם גבי חצוצרות דאמר קרא לך לך תרי זימני:

    בעץ בדיל דמתרגמינן אבצא:

    גסטרון לייטו"ן ל"א מיט"ל:

    מאי דעתך דקאמרת דרבי יוסי ברבי יהודה מכשיר בשל בעץ ופסל בשל עץ:

    א"ל רב פפא לרב יוסף בין למר ובין למר רבי ורבי יוסי בר"י כללי ופרטי דרשי כדאמרינן לקמן ועשית מנורת כלל זהב טהור פרט מקשה תיעשה מכל מקום חזר וכלל:

    מה הפרט מפורש זהב [שהוא חשוב] אף כל דבר חשוב כגון כסף אבל אבר ובעץ לא:

    ועשית מנורת כלל דמשמע מכל דבר:

    ועוד 20 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 28b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    אכסדרה תבנית אולם אף על גב דאולם היה בו ד' מחיצות כדתנן במסכת מדות (פ"ד מ"ו) ובריש גמרא דעירובין (דף ב.) מייתי לה פתחו של אולם גובהו מ' אמה ורחבו עשרים אמה וחמש אמלתראות של מילא היו על גביו ואכסדרה אין לה אלא ג' דפנות כדמוכח בסמוך מפני מה נברא העולם בה' מפני שדומה לאכסדרה ועוד אמרינן בפ' לא יחפור (ב"ב כה.) עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת מ"מ מחמת שפתח אולם רחב וגבוה מאד ולא היו לו דלתות דומה לאכסדרה שנראה כפרוץ בצד אחד. מ"ר:

    שפודים של ברזל קרי להו שפודים מפני שלא היו בה גביעים כפתורים ופרחים כדאמרי' לעיל באה זהב באה גביעים כפתורים ופרחים. מ"ר:

    גובהה של מנורה י"ח טפחים יש אומרים בשם ר"ת דנפקא ליה לסבא מסניפין שאצל השולחן לצורך לחם הפנים שהיו גובהן י"ח טפחים והמנורה היתה להאיר על השולחן ונראה דלא אמר ר"ת דבר זה מעולם דהא סניפים כנגד לחם הפנים ולקמן בפ' שתי הלחם (מנחות דף צו.) אמרינן דלר' מאיר מקדש שולחן י"ב טפחים למעלה ולר' יהודה ט"ו לבד (מרגלי) השולחן אמה וחצי. מ"ר:

    וטפח שבו היה גביע כפתור ופרח יש תימה למה היה משונה משאר גביעים כפתורים ופרחים שהיה לכל אחד טפח ולג' אלו לא היה כי אם טפח. מ"ר:

    Tosafot on Menachot 28b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    רשב"א

    א"ל רב פפא לרב יוסף בין מר בין מר פי' בין ר' בין ר' יוסי בר' יהודה כללי ופרטי דרשי כדאמרינן לקמן ועשית מנורת כלל זהב טהור פרט מקשה תעשה מ"מ חזר וכלל מה פרט דבר חשוב אף כל דבר חשוב כגון זהב אבל אבר או בעץ לא, ל"ה: וקשיא לי דהא בשלהי פ' הכל שוחטין קאמר דכלי עצם דמיהן יקרים אלמא דבר חשוב הוא ואיך מתמעטי גם למאן דאמר לר' דאמר כעין פרט דבר חשוב. וי"ל דדבר חשוב דקאמר ר"ל דוקא כסף. ור"ל הדבר החשוב יותר אחר הזהב ותו לא ואעפ"י שאינו חשוב כמו הזהב שהוא הפרט מ"מ הוא חשוב מכל מה שאחר הזהב והריאלמלי לא לרבות מכעין הפרט דבר חשוב שיהיה חשוב כזהב א"כ לא ירבה שום דבר אלא ר"ל חשוב שבכולן אחר הזהב והני כלי עצם אע"ג דנימא דחשיבי כמו כלי של שן שהוא עצם מ"מ אינו חשוב ככסף, וכן משמע התם דמשוה להו לכלי מתכות דדמיהן יקרים אלמא אע"ג דדמיהן יקרים לא מקרו דבר חשוב טפי משאר מיני מתכות: אי נמי מאן דאמר כעין הפרט דדבר חשוב בעי נמי כעין הפרט מה פרט של מתכות ובעי שידמה לפרט בתרי צדדין שיהיה דבר חשוב ושיהיה של מתכת הילכך לא מרבה כי אם כסף שהוא מין המתכות ודבר חשוב ולא כלי עצם אע"פ שיהיה דבר חשוב הואיל ואינו מין מתכות ולא שאר מיני מתכות חוץ מכסף בעבור שאינם דבר חשוב, ומ"ד כעין הפרט של מתכות לא בעי כי אם מתכות לבד וממעט עצם ומרבה שאר מיני מתכות שאינן חשובין: ומ"מ אין נראה לומר דעת זה דנימא דלפלגו בתרי דמר לימא דבעי דלדמי לפרט בשני צדדין ומר לימא דסגי בחד אלא נראה לומר יותר דעת ראשון שפירשנו דאע"ג דדמיהם יקרים מ"מ לא מתרבו מכעין הפרט דבר חשוב כי אם כסף לבד:

    א"ל רב יוסף לרב פפא סמי דידך, פי' המשנה שאתה שונה דר' יוסי פוסל בשל עץ ור' פוסל בשל אבר ובעץ מפני משנתי שאני שונה דר' יוסי מכשיר בשל אבר ועץ, (ל"ה). מיעט של חרס, שהוא פחות מכל הכלים ואינו ראוי אפי' למלך בשר ודם, ל"ה. לא ס"ד דתניא, דר' יוסי מכשיר בשל עץ: יש להקשות מאי אולמיה הך מהאי קמייתא דאייתי רב יוסף כי אמר לרב פפא סמי דידך מקמי דידי והשיב לו רב פפא אדרבה סמי דידך כמו כן ישיב לו רב פפא ג"כ מהך דמייתי רב יוסף דלסמייה מקמי דידיה: וי"ל דדוקא מחדא ברייתא יכול לומר סמי דידך מקמי דידיה דאין כח בזו יותר מזו אבל דדסמייה תרתי מקמי חדא לא מצי למימר הכי משום דמסמינן חדא מקמי תרתי ולא תרתי מקמי חדא: ועוד דלעיל קאמר ליה רב פפא דלסמיי מקמי דידיה משום דלא הזכיר כי אם כלי שרת של עץ דר' יוסי מכשיר כלי שרת של עץ ולא הזכיר מנורה בפרט ואיכא למימר דבשאר כלי שרת קאמר משום דיש למעט מנורה של עץ מכעין הפרט אבל בזאת הבריית' שניה שמביא ר' יוסף הזכיר בה בפרט דר' יוסי מכשיר מנורה של עץ והיה לו לר' פפא [לתפוס] דברי רב יוס' רבו אי הוו חדא כנגד חדא דלסמי דידיה מקמי דרביה ולא אמר ליה רב פפא דלסמי לדידיה אלא משום דבההיא דרב יוסף לא הזכיר מנורה בפרט כי אם כלי שרת כדפרי', ומ"מ דעת ראשון נראה עיקר יותר:

    Rashba on Menachot 28b · Sefaria · מהדורה: Warsaw, 1861 · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף כ״ח, עמוד ב׳, בהיקף של כ־519 מילים ב־17 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 17 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 111 מילים

      נפתחת ב״שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, כְּשֵׁרִים לוֹ וּכְשֵׁרִים לְדוֹרוֹת. חֲצוֹצְרוֹת,…״

    2. קטע 222 מילים

      נפתחת ב״חֲצוֹצְרוֹת מַאי טַעְמָא? אִילֵימָא דְּאָמַר קְרָא ״עֲשֵׂה…״

    3. קטע 333 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא, אִי לְמַאן דְּאָמַר: ״לְךָ״ – מִשֶּׁלְּךָ,…״

    4. קטע 445 מילים

      נפתחת ב״תָּנֵי רַב פָּפָּא בְּרֵיהּ דְּרַב חָנִין קַמֵּיהּ…״

    5. קטע 513 מילים

      נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ: מַאי דַּעְתָּךְ? אֲמַר לֵיהּ: בֵּין…״

    6. קטע 631 מילים

      נפתחת ב״מִיהוּ, מָר סָבַר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ שֶׁל…״

    7. קטע 727 מילים

      נפתחת ב״דְּתַנְיָא: כְּלֵי שָׁרֵת שֶׁעֲשָׂאָן שֶׁל עֵץ, רַבִּי…״

    8. קטע 836 מילים

      נפתחת ב״רַבִּי דָּרֵישׁ כְּלָלֵי וּפְרָטֵי, ״וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת״ –…״

    9. קטע 937 מילים

      נפתחת ב״רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה דָּרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי:…״

    10. קטע 1032 מילים

      נפתחת ב״אַדְּרַבָּה, סְמִי דִּידָךְ מִקַּמֵּי דִּידִי! לָא סָלְקָא…״

    11. קטע 1137 מילים

      נפתחת ב״וְתַנְיָא אִידַּךְ: לֹא יַעֲשֶׂה אָדָם בַּיִת תַּבְנִית…״

    12. קטע 1237 מילים

      נפתחת ב״רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף…״

    13. קטע 1325 מילים

      נפתחת ב״אָמַר שְׁמוּאֵל מִשְּׁמֵיהּ דְּסָבָא: גּוֹבְהָהּ שֶׁל מְנוֹרָה…״

    14. קטע 1461 מילים

      נפתחת ב״וּשְׁנֵי קָנִים יוֹצְאִין מִמֶּנּוּ, אֶחָד אֵילָךְ וְאֶחָד…״

    15. קטע 1530 מילים

      נפתחת ב״וּגְבִיעִין לְמָה הֵן דּוֹמִין? כְּמִין כּוֹסוֹת אֲלֶכְּסַנְדְּרִיִּים,…״

    16. קטע 1622 מילים

      נפתחת ב״גְּבִיעִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, כַּפְתּוֹרִים מְעַכְּבִין…״

    17. קטע 1720 מילים

      נפתחת ב״בִּשְׁלָמָא גְּבִיעִים עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם, דִּכְתִיב: ״וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה…״

    חכמים הנזכרים בדף

    לשון המקור

    שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, כְּשֵׁרִים לוֹ וּכְשֵׁרִים לְדוֹרוֹת. חֲצוֹצְרוֹת, כְּשֵׁרוֹת לוֹ וּפְסוּלוֹת לְדוֹרוֹת.

    חֲצוֹצְרוֹת מַאי טַעְמָא? אִילֵימָא דְּאָמַר קְרָא ״עֲשֵׂה לְךָ״, לְךָ וְלֹא לְדוֹרוֹת, אֶלָּא מֵעַתָּה ״וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ״, הָכִי נָמֵי דִּלְךָ וְלֹא לְדוֹרוֹת?

    אֶלָּא, אִי לְמַאן דְּאָמַר: ״לְךָ״ – מִשֶּׁלְּךָ, אִי לְמַאן דְּאָמַר: כִּבְיָכוֹל בְּשֶׁלְּךָ אֲנִי רוֹצֶה יוֹתֵר מִשֶּׁלָּהֶם, הַאי נָמֵי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְהָכִי. שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא ״לְךָ״ ״לְךָ״ תְּרֵי זִימְנֵי: ״עֲשֵׂה לְךָ״ ״וְהָיוּ לְךָ״.

    תָּנֵי רַב פָּפָּא בְּרֵיהּ דְּרַב חָנִין קַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף: מְנוֹרָה הָיְתָה בָּאָה מִן הָעֶשֶׁת מִן הַזָּהָב, עֲשָׂאָהּ שֶׁל כֶּסֶף – כְּשֵׁרָה, שֶׁל בַּעַץ וְשֶׁל אֲבָר וְשֶׁל גִּיסְטְרוֹן – רַבִּי פּוֹסֵל וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר, שֶׁל עֵץ וְשֶׁל עֶצֶם וְשֶׁל זְכוּכִית – דִּבְרֵי הַכֹּל פְּסוּלָה.

    אֲמַר לֵיהּ: מַאי דַּעְתָּךְ? אֲמַר לֵיהּ: בֵּין מָר וּבֵין מָר כְּלָלֵי וּפְרָטֵי דָּרְשִׁי.

    מִיהוּ, מָר סָבַר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ שֶׁל מַתֶּכֶת – אַף כֹּל שֶׁל מַתֶּכֶת, וּמָר סָבַר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ דָּבָר חָשׁוּב – אַף כׇּל דָּבָר חָשׁוּב. אֲמַר לֵיהּ: סְמִי דִּידָךְ מִקַּמֵּי דִּידִי.

    דְּתַנְיָא: כְּלֵי שָׁרֵת שֶׁעֲשָׂאָן שֶׁל עֵץ, רַבִּי פּוֹסֵל, וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? רַבִּי דָּרֵישׁ כְּלָלֵי וּפְרָטֵי, וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה דָּרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי.

    רַבִּי דָּרֵישׁ כְּלָלֵי וּפְרָטֵי, ״וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת״ – כָּלַל, ״זָהָב טָהוֹר״ – פָּרַט, ״מִקְשָׁה תֵּיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה״ – חָזַר וְכָלַל, כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ שֶׁל מַתֶּכֶת, אַף כֹּל שֶׁל מַתֶּכֶת.

    רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה דָּרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי: ״וְעָשִׂיתָ מְנוֹרַת״ – רִיבָּה, ״זָהָב טָהוֹר״ – מִיעֵט, ״מִקְשָׁה תֵּיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה״ – חָזַר וְרִיבָּה. רִיבָּה וּמִיעֵט וְרִיבָּה – רִיבָּה הַכֹּל, וּמַאי רַבִּי? רַבִּי כֹּל מִילֵּי, וּמַאי מַיעֵט? מַיעֵט שֶׁל חֶרֶס.

    אַדְּרַבָּה, סְמִי דִּידָךְ מִקַּמֵּי דִּידִי! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּתַנְיָא: אֵין לוֹ זָהָב מֵבִיא אַף שֶׁל כֶּסֶף, שֶׁל נְחֹשֶׁת, שֶׁל בַּרְזֶל, וְשֶׁל בְּדִיל, וְשֶׁל עוֹפֶרֶת. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר אַף בְּשֶׁל עֵץ.

    וְתַנְיָא אִידַּךְ: לֹא יַעֲשֶׂה אָדָם בַּיִת תַּבְנִית הֵיכָל, אַכְסַדְרָה כְּנֶגֶד אוּלָם, חָצֵר כְּנֶגֶד עֲזָרָה, שֻׁלְחָן כְּנֶגֶד שֻׁלְחָן, מְנוֹרָה כְּנֶגֶד מְנוֹרָה, אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא שֶׁל חֲמִשָּׁה וְשֶׁל שִׁשָּׁה וְשֶׁל שְׁמֹנָה, וְשֶׁל שִׁבְעָה לֹא יַעֲשֶׂה, וַאֲפִילּוּ מִשְּׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת.

    רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף שֶׁל עֵץ לֹא יַעֲשֶׂה, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשׂוּ מַלְכֵי בֵּית חַשְׁמוֹנַאי. אָמְרוּ לוֹ: מִשָּׁם רְאָיָה? שַׁפּוּדִים שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ, וְחִיפּוּם בְּבַעַץ. הֶעֱשִׁירוּ – עֲשָׂאוּם שֶׁל כֶּסֶף, חָזְרוּ וְהֶעֱשִׁירוּ – עֲשָׂאוּם שֶׁל זָהָב.

    אָמַר שְׁמוּאֵל מִשְּׁמֵיהּ דְּסָבָא: גּוֹבְהָהּ שֶׁל מְנוֹרָה שְׁמֹנָה עָשָׂר טְפָחִים, הָרַגְלַיִם וְהַפֶּרַח שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וְטִפְחַיִים חָלָק, וְטֶפַח שֶׁבּוֹ גְּבִיעַ וְכַפְתּוֹר וָפֶרַח, וְטִפְחַיִים חָלָק, וְטֶפַח כַּפְתּוֹר.

    וּשְׁנֵי קָנִים יוֹצְאִין מִמֶּנּוּ, אֶחָד אֵילָךְ וְאֶחָד אֵילָךְ, וְנִמְשָׁכִין וְעוֹלִין כְּנֶגֶד גּוֹבְהָהּ שֶׁל מְנוֹרָה, וְטֶפַח חָלָק, וְטֶפַח כַּפְתּוֹר וּשְׁנֵי קָנִים יוֹצְאִין מִמֶּנּוּ, אֶחָד אֵילָךְ וְאֶחָד אֵילָךְ, נִמְשָׁכִין וְעוֹלִין כְּנֶגֶד גּוֹבְהָהּ שֶׁל מְנוֹרָה, וְטֶפַח חָלָק, וְטֶפַח כַּפְתּוֹר וּשְׁנֵי קָנִים יוֹצְאִין מִמֶּנּוּ, אֶחָד אֵילָךְ וְאֶחָד אֵילָךְ, וְנִמְשָׁכִין וְעוֹלִין כְּנֶגֶד גּוֹבְהָהּ שֶׁל מְנוֹרָה, וְטִפְחַיִים חָלָק, נִשְׁתַּיְּירוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה טְפָחִים שֶׁבָּהֶן שְׁלֹשָׁה גְּבִיעִין וְכַפְתּוֹר וָפֶרַח.

    וּגְבִיעִין לְמָה הֵן דּוֹמִין? כְּמִין כּוֹסוֹת אֲלֶכְּסַנְדְּרִיִּים, כַּפְתּוֹרִים לְמָה הֵן דּוֹמִין? כְּמִין תַּפּוּחֵי הַכְּרֵתִיִּים, פְּרָחִים לְמָה הֵן דּוֹמִין? כְּמִין פִּרְחֵי הָעַמּוּדִין, וְנִמְצְאוּ גְּבִיעִין עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם, כַּפְתּוֹרִים אַחַד עָשָׂר, פְּרָחִים תִּשְׁעָה.

    גְּבִיעִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, כַּפְתּוֹרִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, פְּרָחִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, גְּבִיעִים כַּפְתּוֹרִים וּפְרָחִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה.

    בִּשְׁלָמָא גְּבִיעִים עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם, דִּכְתִיב: ״וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתּוֹר וָפֶרַח וְגוֹ׳״, אַרְבְּעָה דִּידַהּ