בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת מנחות דף כ״ו עמוד א׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף כ״ו עמוד א׳

    מסכת מנחות דף כ״ו עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 22 קטעים ממוספרים, כ־488 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    תא שמע דם שנטמא וזרקו כו' קשיא לרב שילא דקתני אם זרקו במזיד לא הורצה:

    מתני' כמדת רבי אליעזר דאמר בפרק כיצד צולין (פסחים דף עז.) דם אע"פ שאין בשר ה"נ קומץ אע"פ שאין שיריים (בשיריה) כשרה להקטיר הקומץ:

    כמדת רבי יהושע דאמר (שם) אם אין בשר אין דם אם אין דם אין בשר:

    גמ' והוא שנטמאו כל שיריה הוא דאמר רבי יהושע דפסול להקטיר הקומץ:

    קס"ד נטמא אין כלומר בנטמאו שיריה הוא דאמרינן אם נשתייר מקצת שלא נטמא כשרה אפי' לרבי יהושע אבל אבדו קצת שיריה או נשרפו אמר רבי יהושע דפסולה הואיל וכולה בעינן קיים מדקא נקיט רב לשון טומאה ולא נקט נמי לשרוף ואבוד דמתני':

    מאי קסבר רב אי קסבר שיורא מילתא כו':

    רישייהו דנטמאו קתני במתני' ברישא:

    כדתניא רבי יהושע נמי מכשר היכא דאיכא שיור אפי' באבוד ושרוף:

    ועוד 23 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 26a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    אשכחן חלב כו' ובשר נפקא לן מקרא בפרק כיצד צולין (פסחים דף פ.). מ"ר:

    ורבי ינאי אמר כיון שקמצו מכלי שרת כו' קמיצה בימין נפקא לן בפ' קמא בסופו (לעיל מנחות דף י:) אליבא דרבי שמעון מרבי יהודה בריה דרבי חייא ורבי ינאי דלית ליה נפקא ליה שפיר בג"ש דיד יד כדמוכח לעיל בסוף פ"ק (ג"ז שם). מ"ר:

    הקטר חלבים ואברים בין בימין בין בשמאל כשירה מצי למימר דאתיא כר"ש כמו דסיפא דקומץ אבל לרבנן בעי ימין אי נמי אפילו לרבנן איכא לאכשורי הקטר חלבים בשמאל כמו הולכת איברים לכבש דלעיל בסוף פ"ק (ג"ז שם.). מ"ר:

    הקומץ והקטורת ולבונה כו' האי דלא ערבינהו דלמא תלת תלת שמעינהו. מ"ר:

    Tosafot on Menachot 26a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    רשב"א

    מאי קסבר אי קסבר שיורא מלתא היא אפי' אבוד ושרוף נמי אי קסבר שיורא לאו מילתא היא ונטמא מאי טעמא דמרצה ציץ, פי' משום דציץ מרצה על אכילות דהיינו דוקא בנטמאו כשנאכלו ולא באבוד ושרוף: וקשיא דא"כ להוי שיריה דמתני' לצדדין דלגבי נטמאו ירצה לומר כל שיריה ולגבי נשרפו ונאבדו ירצה לומר אפי' מקצת שיריה, ועוד דשיריה כולהו משמע: וי"ל דלא להוי לצדדין דלעולם נפרש שיריה דר"ל כל שיריה גבי אבוד ושרוף כמו בנטמאו אבל דנימא דמאי דנקט כל שיריה גבי אבוד ושרוף משום כמדת ר' אלעזר דאפי' נאבדו כלן כשרה אבל ר' יהושע דפסל אפי' נאבדו מקצת שיריה פסולה אבל בנטמאו בעי כל שיריה ולדידיה לא הוי לצדדין משום דשיריה דמשמע כל שיריה משום ר' אלעזר נקטיה:

    יותרת ושני כליות מנלן, דאם לא נשתייר אלא הן דזורק, דקתני ובמנחה, ל"ה. פי' דחזינן מדקתני ובמנחה אפי' כלה קיימת אינו זורק, מנחה וכו', וקשיא דמאי בעי הא יותר' ושני כליות ממה נפשך או בשר או חלב חשיבי ויש לומר דלכך צריך לרבויי נהו דלא בשר הוא דאינה עומדת לאכילה ולא חלב נמי הוא:

    הכל מודים בקומץ שטעון קדוש וכי מכשר ר' שמעון בהקטרה שאם נטלו מתוך כלי שרת לארחר שקדשו בו והעלהו בידו והקטירו כשר, ל"ה.

    הקומץ והקטורת והלבונה שקבלן, יש להקשות אמאי פלגינהו לחלבים ואברים ועצים בחד בבא וקטורת וקומץ ולבונה בבבא אחרינא ולא עריב ותני להו, וי"ל דמשום דתני הני דלאו בר קדשי כלי נינהו באפי נפשייהו והני דבר קדשי כלי נינהו באפי נפשייהו:

    תיובתא דר' יהודה בריה דר' חייא, דאמר בא לעובדה ביד עובדה בימין דהכא קתני אפי' ביד שמאל בלא כלי כשרה והא ודאי ר' שמעון היא דמכשר שלא בכלי שרת, ל"ה: יש להקשות אמאי לא מותיב נמי לרב נחמן דאמר הכל מודים בקומץ שהוא טעון קידוש כלי דהכא קתני שהעלן בין ביד בין בכלי אלמא לא בעי לקדושי ליה בכלי. וי"ל דלדידיה לא הוה מתסר משום דנוכל לפרש שהעלן ר"ל לאחר שקבלן בכלי אבל לר' יהודה בריה דר' חייא הוה מתסר דאמר בא לעובדה ביד עובדה בימין דבעי דההקטרה תעשה בימין:

    לצדדין קתני ביד בימין, ופי' בין בשמאל לא קאי אלא אכלי במתן כלי לא בעי ימין קאמר. מכשירין במתן כלי, אפי' שלא בכלי שרת תיובתא דרב נחמן דאמר הכל מודים אפי' ר' שמעון דבעינן קידוש קומץ בכלי, ל"ה. אבל לר' יהודה בריה דר' חייא לא הוי תיובתא ממאי דבעי ימין בשעובד' ביד והכא קאמר דר' שמעון מכשיר בלא כלי שרת דמשמע אפי' בשמאל משום דאיכא למימר דמאי דמכשיר שלא בכלי שרת דוקא בימין:

    Rashba on Menachot 26a · Sefaria · מהדורה: Warsaw, 1861 · Public Domain

    גליון הש"ס

    גמ' רנב"י אמר הכל מודים בקומץ שטעון קידוש עיין לעיל דף ב ע"ב תוספות ד"ה שחיטה:

    Gilyon HaShas on Menachot 26a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף כ״ו, עמוד א׳, בהיקף של כ־488 מילים ב־22 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 22 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 127 מילים

      נפתחת ב״תָּא שְׁמַע: דָּם שֶׁנִּטְמָא וּזְרָקוֹ בְּשׁוֹגֵג הוּרְצָה,…״

    2. קטע 216 מילים

      נפתחת ב״מַתְנִי׳ נִטְמְאוּ שְׁיָרֶיהָ, נִשְׂרְפוּ שְׁיָרֶיהָ, אָבְדוּ שְׁיָרֶיהָ…״

    3. קטע 312 מילים

      נפתחת ב״גְּמָ׳ אָמַר רַב: וְהוּא שֶׁנִּטְמְאוּ כׇּל שְׁיָרֶיהָ,…״

    4. קטע 439 מילים

      נפתחת ב״קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ: נִטְמָא – אִין, אָבוּד…״

    5. קטע 517 מילים

      נפתחת ב״לְעוֹלָם קָסָבַר: שִׁיּוּרָא מִילְּתָא הִיא, וְנִטְמָא –…״

    6. קטע 618 מילים

      נפתחת ב״כִּדְתַנְיָא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁבְּתוֹרָה…״

    7. קטע 733 מילים

      נפתחת ב״כַּחֲצִי זַיִת בָּשָׂר וְכַחֲצִי זַיִת חֵלֶב –…״

    8. קטע 822 מילים

      נפתחת ב״מִנְחָה מַאי עֲבִידְתַּהּ? אָמַר רַב פָּפָּא: מִנְחַת…״

    9. קטע 929 מילים

      נפתחת ב״מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי…״

    10. קטע 1023 מילים

      נפתחת ב״וְאַשְׁכְּחַן חֵלֶב, יוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְּלָיוֹת מְנָלַן? דְּקָתָנֵי:…״

    11. קטע 1113 מילים

      נפתחת ב״מְנָלַן? רַבִּי יוֹחָנָן דִּידֵיהּ אָמַר: ״לְרֵיחַ נִיחֹחַ״…״

    12. קטע 1236 מילים

      נפתחת ב״וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב ״חֵלֶב״, וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב ״לְרֵיחַ נִיחֹחַ״,…״

    13. קטע 1314 מילים

      נפתחת ב״מַתְנִי׳ שֶׁלֹּא בִּכְלֵי שָׁרֵת – פָּסוּל, וְרַבִּי…״

    14. קטע 1431 מילים

      נפתחת ב״גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא:…״

    15. קטע 1525 מילים

      נפתחת ב״וְרַבִּי יַנַּאי אָמַר: כֵּיוָן שֶׁקְּמָצוֹ מִכְּלֵי שָׁרֵת,…״

    16. קטע 1636 מילים

      נפתחת ב״מֵיתִיבִי: הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים וְעֵצִים שֶׁהֶעֱלָן, בֵּין…״

    17. קטע 1718 מילים

      נפתחת ב״אָמַר לָךְ רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא:…״

    18. קטע 1824 מילים

      נפתחת ב״תָּא שְׁמַע: קְמָצוֹ שֶׁלֹּא מִכְּלֵי שָׁרֵת, וְקִידְּשׁוֹ…״

    19. קטע 194 מילים

      נפתחת ב״אֵימָא: מִמַּתַּן כְּלִי וְאֵילָךְ.…״

    20. קטע 2032 מילים

      נפתחת ב״תָּא שְׁמַע: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: קוֹמֶץ טָעוּן כְּלִי…״

    21. קטע 219 מילים

      נפתחת ב״אֵימָא: כֵּיוָן שֶׁקְּמָצוֹ וְקִדְּשׁוֹ בִּכְלִי שָׁרֵת, מַעֲלוֹ…״

    22. קטע 2210 מילים

      נפתחת ב״תָּא שְׁמַע: קָמַץ בִּימִינוֹ וְנָתַן בִּשְׂמֹאלוֹ –…״

    חכמים הנזכרים בדף

    לשון המקור

    תָּא שְׁמַע: דָּם שֶׁנִּטְמָא וּזְרָקוֹ בְּשׁוֹגֵג הוּרְצָה, בְּמֵזִיד לֹא הוּרְצָה – הָכִי קָאָמַר: דָּם שֶׁנִּטְמָא וּזְרָקוֹ, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד – נִטְמָא בְּשׁוֹגֵג הוּרְצָה, בְּמֵזִיד לֹא הוּרְצָה.

    מַתְנִי׳ נִטְמְאוּ שְׁיָרֶיהָ, נִשְׂרְפוּ שְׁיָרֶיהָ, אָבְדוּ שְׁיָרֶיהָ – כְּמִדַּת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּשֵׁירָה, וּכְמִדַּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פְּסוּלָה.

    גְּמָ׳ אָמַר רַב: וְהוּא שֶׁנִּטְמְאוּ כׇּל שְׁיָרֶיהָ, אֲבָל מִקְצָת שְׁיָרֶיהָ – לָא.

    קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ: נִטְמָא – אִין, אָבוּד וְשָׂרוּף – לָא. מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר: שִׁיּוּרָא מִילְּתָא הִיא – אֲפִילּוּ אָבוּד וְשָׂרוּף נָמֵי! אִי קָסָבַר: שִׁיּוּרָא לָאו מִילְּתָא הִיא, וְנִטְמָא מַאי טַעְמָא – דִּמְרַצֵּה צִיץ? אִי הָכִי, כׇּל שְׁיָרֶיהָ נָמֵי!

    לְעוֹלָם קָסָבַר: שִׁיּוּרָא מִילְּתָא הִיא, וְנִטְמָא – וְהוּא הַדִּין לְאָבוּד וְשָׂרוּף, וְהַאי דְּקָאָמַר ״נִטְמָא״ – רֵישַׁיְיהוּ נָקֵט.

    כִּדְתַנְיָא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁבְּתוֹרָה שֶׁנִּשְׁתַּיֵּיר מֵהֶן כְּזַיִת בָּשָׂר אוֹ כְּזַיִת חֵלֶב – זוֹרֵק אֶת הַדָּם.

    כַּחֲצִי זַיִת בָּשָׂר וְכַחֲצִי זַיִת חֵלֶב – אֵינוֹ זוֹרֵק אֶת הַדָּם, וּבָעוֹלָה אֲפִילּוּ כַּחֲצִי זַיִת בָּשָׂר וְכַחֲצִי זַיִת חֵלֶב – זוֹרֵק אֶת הַדָּם, מִפְּנֵי שֶׁכּוּלָּהּ כָּלִיל, וּבַמִּנְחָה אֲפִילּוּ כּוּלָּהּ קַיֶּימֶת – לֹא יִזְרוֹק.

    מִנְחָה מַאי עֲבִידְתַּהּ? אָמַר רַב פָּפָּא: מִנְחַת נְסָכִים, סָלְקָא דַּעְתָּךְ – הוֹאִיל וּבַהֲדֵי זֶבַח קָא אָתְיָא, כְּגוּפֵיהּ דְּזִיבְחָא דָּמְיָא, קָא מַשְׁמַע לַן.

    מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וּמָטוּ בַּהּ מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא: אָמַר קְרָא ״וְהִקְטִיר הַחֵלֶב לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה׳״, חֵלֶב – וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּשָׂר.

    וְאַשְׁכְּחַן חֵלֶב, יוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְּלָיוֹת מְנָלַן? דְּקָתָנֵי: וּבַמִּנְחָה, אֲפִילּוּ כּוּלָּהּ קַיֶּימֶת לֹא יִזְרוֹק. מִנְחָה הוּא דְּלֹא יִזְרוֹק, הָא יוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְּלָיוֹת – יִזְרוֹק.

    מְנָלַן? רַבִּי יוֹחָנָן דִּידֵיהּ אָמַר: ״לְרֵיחַ נִיחֹחַ״ – כֹּל שֶׁאַתָּה מַעֲלֶה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ.

    וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב ״חֵלֶב״, וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב ״לְרֵיחַ נִיחֹחַ״, דְּאִי כְּתַב ״חֵלֶב״ הֲוָה אָמֵינָא: חֵלֶב – אִין, יוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְּלָיוֹת – לָא, כְּתַב רַחֲמָנָא ״רֵיחַ נִיחֹחַ״. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״לְרֵיחַ נִיחֹחַ״ הֲוָה אָמֵינָא: אֲפִילּוּ מִנְחָה, כְּתַב רַחֲמָנָא ״חֵלֶב״.

    מַתְנִי׳ שֶׁלֹּא בִּכְלֵי שָׁרֵת – פָּסוּל, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר. הִקְטִיר קוּמְצָהּ פַּעֲמַיִם – כְּשֵׁרָה.

    גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? אָמַר קְרָא ״קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִיא כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם״. בָּא לְעוֹבְדָהּ בַּיָּד כְּחַטָּאת – עוֹבְדָהּ בְּיָמִין, כְּחַטָּאת. בִּכְלִי – עוֹבְדָהּ בִּשְׂמֹאל, כְּאָשָׁם.

    וְרַבִּי יַנַּאי אָמַר: כֵּיוָן שֶׁקְּמָצוֹ מִכְּלֵי שָׁרֵת, מַעֲלֵהוּ וּמַקְטִירוֹ אֲפִילּוּ בְּהֶמְיָינוֹ, וַאֲפִילּוּ בִּמְקִידָּה שֶׁל חֶרֶשׂ. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: הַכֹּל מוֹדִים בַּקּוֹמֶץ שֶׁטָּעוּן קִידּוּשׁ.

    מֵיתִיבִי: הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים וְעֵצִים שֶׁהֶעֱלָן, בֵּין בַּיָּד בֵּין בִּכְלִי, בֵּין בְּיָמִין וּבֵין בִּשְׂמֹאל – כְּשֵׁרִין; הַקּוֹמֶץ וְהַקְּטוֹרֶת וְהַלְּבוֹנָה שֶׁהֶעֱלָן, בֵּין בַּיָּד בֵּין בִּכְלִי, בֵּין בְּיָמִין בֵּין בִּשְׂמֹאל – כְּשֵׁרִין. תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא!

    אָמַר לָךְ רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא: לִצְדָדִין קָתָנֵי – בַּיָּד בְּיָמִין, בִּכְלִי – בֵּין בְּיָמִין בֵּין בִּשְׂמֹאל.

    תָּא שְׁמַע: קְמָצוֹ שֶׁלֹּא מִכְּלֵי שָׁרֵת, וְקִידְּשׁוֹ שֶׁלֹּא בִּכְלֵי שָׁרֵת, וְהֶעֱלוֹ וְהִקְטִירוֹ שֶׁלֹּא בִּכְלִי שָׁרֵת – פָּסוּל, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁירִין בְּמַתַּן כְּלִי.

    אֵימָא: מִמַּתַּן כְּלִי וְאֵילָךְ.

    תָּא שְׁמַע: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: קוֹמֶץ טָעוּן כְּלִי שָׁרֵת, כֵּיצַד? קוֹמְצוֹ מִכְּלִי שָׁרֵת, וּמְקַדְּשׁוֹ בִּכְלִי שָׁרֵת, וּמַעֲלוֹ וּמַקְטִירוֹ בִּכְלִי שָׁרֵת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֵּיוָן שֶׁקְּמָצוֹ מִכְּלִי שָׁרֵת, מַעֲלוֹ וּמַקְטִירוֹ שֶׁלֹּא בִּכְלִי שָׁרֵת וְדַיּוֹ.

    אֵימָא: כֵּיוָן שֶׁקְּמָצוֹ וְקִדְּשׁוֹ בִּכְלִי שָׁרֵת, מַעֲלוֹ וּמַקְטִירוֹ וְדַיּוֹ.

    תָּא שְׁמַע: קָמַץ בִּימִינוֹ וְנָתַן בִּשְׂמֹאלוֹ – יַחְזִיר לִימִינוֹ, בִּשְׂמֹאלוֹ