דף ביאור
מסכת מנחות דף צ״ג עמוד ב׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת מנחות דף צ״ג עמוד ב׳
מסכת מנחות דף צ״ג עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 20 קטעים ממוספרים, כ־446 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
דנין קרבן יחיד מיחיד מעולת ראייה דהוי נמי קרבן יחיד:
דנין סמיכה בקרבן יחיד דכתיב ביה סמיכה בגופיה דכתיב וסמך מפר העלם דבר של ציבור דכתיב ביה סמיכה בגופיה וסמכו זקני העדה (ויקרא ד׳:ט״ו):
לימד על עולת חובה כגון האי דמילואים ועולת ראייה כמו עולת חובה היא:
כל הני למה לי והנך כולהו מחד ידו ממעטי:
ושלוחו של אדם כמותו דגמרינן (קדושין דף מא:) מפסח דכתיב ושחטו אותו כל קהל וגו':
(סמיכה שירי מצוה שאם לא עשאה לא מעכב):
כאילו לא כיפר כאילו לא עשה מצוה מן המובחר כדכתיב (ויקרא א) וסמך ונרצה ואפילו הכי כיפר דכפרה בדם הוא:
ולא על הצואר היינו הגרון בית השחיטה:
ועוד 10 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Menachot 93b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain
תוספות
ידו ולא יד אשתו מהא דכתיב בני ישראל למעוטי נשים מסמיכה לא נפקא אשתו דהוה אמינא תסמוך בקרבן בעלה דכיד בעלה דמיא וא"ת ולמה לי קרא למעוטי נשים מסמיכה תיפוק לי דמצות עשה שהזמן גרמא אם תכף לסמיכה שחיטה דאורייתא כדאמר בפ' כל הפסולין (זבחים לג.) דאפילו סמך בסוף הלילה תכף לעמוד השחר צריך לשחוט עדיין את התמיד תחילה שלא יהא דבר קודם לתמיד עוד תנן בפרק ב' דמגילה (דף כ:) כל היום כשר לסמיכה ולשחיטה דריש בגמרא דכתיב ביום זבחכם ואיתקש סמיכה לשחיטה דכתיב ושחט וסמך:
כאילו לא כיפר וכיפר בפ"ק דזבחים (דף ו.) בעי למידק מהכא דלא מכפר אעשה דלאחר. הפרשה דקאמר מאי לאו כיפר עשה דקודם הפרשה לא כיפר סמיכה דהוה ליה עשה דלאחר הפרשה ואמר רבא עשה דסמיכה קאמרת שאני הכא כיון דכל כמה דלא שחט בעמוד וסמוך קאי אימת קא הוי עשה לאחר שחיטה חשיב כעשה דלאחר שחיטה אמר ליה רב הונא בר (רבי) יהודה לרבא ואימא כיפר גברא לא כיפר קמי שמיא כדתניא והנותר בשמן אשר על כף הכהן כו' ותימה דלא מייתי מברייתא דתנופה דהכא דעל כרחין לא כיפר קמי שמיא קאמר דלא שייך למימר לא כיפר עשה דתנופה היא לאחר זריקה ויש לומר דהך ברייתא מיתניא גבי אשם מצורע בתורת כהנים שטעון תנופה חי ושייך לפרש לא כיפר עשה דתנופה מחיים:
ולא ידו על הצואר לצד הגרון מקום הסימנין ששם קרוי צואר כדתנן בפרק קמא דחולין (דף יט:)
Tosafot on Menachot 93b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain
רשב"א
לימד על עולת חובה, וההיא דאהרן חובה היתה וה"ה לכל עולת חובה כגון עולת ראיה שאין לחלק בין חובה לחובה בעולה:
Rashba on Menachot 93b · Sefaria · מהדורה: Warsaw, 1861 · Public Domain
גליון הש"ס
גמ' ידו ולא יד שלוחו עי' יבמות קא ע"ב תוס' ד"ה וקראו:
Gilyon HaShas on Menachot 93b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף צ״ג, עמוד ב׳, בהיקף של כ־446 מילים ב־20 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 20 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 17 מילים
נפתחת ב״דָּנִין יָחִיד מִיָּחִיד, וְאֵין דָּנִין יָחִיד מִצִּיבּוּר.…״
- קטע 229 מילים
נפתחת ב״וּלְמַאן דְּיָלֵיף מִזִּקְנֵי עֵדָה, מַאי טַעְמָא לָא…״
- קטע 322 מילים
נפתחת ב״דְּתָנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב יִצְחָק בַּר אַבָּא:…״
- קטע 420 מילים
נפתחת ב״וְהָעֶבֶד וְהַשָּׁלִיחַ וְהָאִשָּׁה. תָּנוּ רַבָּנַן: ״יָדוֹ״ –…״
- קטע 527 מילים
נפתחת ב״כֹּל הָנֵי לְמָה לִי? צְרִיכָא, אִי כְּתַב…״
- קטע 615 מילים
נפתחת ב״וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָנֵי תַּרְתֵּי, דְּלָאו כְּגוּפֵיהּ דָּמְיָא,…״
- קטע 736 מילים
נפתחת ב״סְמִיכָה שְׁיָרֵי מִצְוָה. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְסָמַךְ״ ״וְנִרְצָה״,…״
- קטע 837 מילים
נפתחת ב״וְתַנְיָא גַּבֵּי תְנוּפָה כִּי הַאי גַוְונָא: ״לִתְנוּפָה…״
- קטע 928 מילים
נפתחת ב״עַל הָרֹאשׁ, תָּנוּ רַבָּנַן: ״יָדוֹ עַל הָרֹאשׁ״…״
- קטע 1023 מילים
נפתחת ב״כֹּל הָנֵי לְמָה לִי? צְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב…״
- קטע 1115 מילים
נפתחת ב״וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָנֵי תְּרֵי, מִשּׁוּם דְּלָא אִיתְרַבִּי…״
- קטע 1223 מילים
נפתחת ב״אִיבַּעְיָא לְהוּ: יָדוֹ עַל הַצְּדָדִין, מַהוּ? תָּא…״
- קטע 1316 מילים
נפתחת ב״בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: מַטְלֵית מַהוּ שֶׁתָּחוֹץ? תָּא…״
- קטע 1435 מילים
נפתחת ב״וּבִשְׁתֵּי יָדַיִם, מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רֵישׁ…״
- קטע 1533 מילים
נפתחת ב״אֲזַל רַבִּי אֶלְעָזָר, אַמְרַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא בְּבֵי…״
- קטע 1615 מילים
נפתחת ב״אַקְשִׁי לֵיהּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע ״יָדָיו״, ״יָדָיו תְּבִיאֶינָה״,…״
- קטע 1713 מילים
נפתחת ב״לְבָתַר דְּנָח דַּעְתֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא…״
- קטע 1811 מילים
נפתחת ב״בִּסְמִיכָה נָמֵי כְּתִיב: ״וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו…״
- קטע 1916 מילים
נפתחת ב״וּבִמְקוֹם שֶׁסּוֹמְכִין שׁוֹחֲטִין, תֵּכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה. מַאי…״
- קטע 2025 מילים
נפתחת ב״מַתְנִי׳ חוֹמֶר בַּסְּמִיכָה מִבַּתְּנוּפָה, וּבַתְּנוּפָה מִבַּסְּמִיכָה –…״
לשון המקור
דָּנִין יָחִיד מִיָּחִיד, וְאֵין דָּנִין יָחִיד מִצִּיבּוּר.
וּלְמַאן דְּיָלֵיף מִזִּקְנֵי עֵדָה, מַאי טַעְמָא לָא יָלֵיף מֵעוֹלַת רְאִיָּיה? דָּנִין מִידֵּי דִּכְתִיב בֵּיהּ סְמִיכָה בְּגוּפֵיהּ, מִמִּידֵּי דִּכְתִיב בֵּיהּ סְמִיכָה בְּגוּפֵיהּ, לְאַפּוֹקֵי עוֹלַת רְאִיָּיה, דְּהִיא גּוּפַהּ מֵעוֹלַת נְדָבָה גָּמְרָה.
דְּתָנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב יִצְחָק בַּר אַבָּא: ״וַיַּקְרֵב אֶת הָעֹלָה וַיַּעֲשֶׂהָ כַּמִּשְׁפָּט״ – כְּמִשְׁפַּט עוֹלַת נְדָבָה, לִימֵּד עַל עוֹלַת חוֹבָה שֶׁטְּעוּנָה סְמִיכָה.
וְהָעֶבֶד וְהַשָּׁלִיחַ וְהָאִשָּׁה. תָּנוּ רַבָּנַן: ״יָדוֹ״ – וְלֹא יַד עַבְדּוֹ, ״יָדוֹ״ – וְלֹא יַד שְׁלוּחוֹ, ״יָדוֹ״ – וְלֹא יַד אִשְׁתּוֹ.
כֹּל הָנֵי לְמָה לִי? צְרִיכָא, אִי כְּתַב רַחֲמָנָא חַד, הֲוָה אָמֵינָא לְמַעוֹטֵי עֶבֶד, דְּלָאו בַּר מִצְוֹת, אֲבָל שָׁלִיחַ דְּבַר מִצְוָה הוּא, וּשְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ, אֵימָא לִסְמוֹךְ.
וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָנֵי תַּרְתֵּי, דְּלָאו כְּגוּפֵיהּ דָּמְיָא, אֲבָל אִשְׁתּוֹ דִּכְגוּפֵיהּ דָּמְיָא, אֵימָא תִּיסְמֹךְ – צְרִיכָא.
סְמִיכָה שְׁיָרֵי מִצְוָה. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְסָמַךְ״ ״וְנִרְצָה״, וְכִי סְמִיכָה מְכַפֶּרֶת? וַהֲלֹא אֵין כַּפָּרָה אֶלָּא בַּדָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר״! אֶלָּא לוֹמַר לָךְ, שֶׁאִם עֲשָׂאָהּ לִסְמִיכָה שְׁיָרֵי מִצְוָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ לֹא כִּיפֵּר, וְכִיפֵּר.
וְתַנְיָא גַּבֵּי תְנוּפָה כִּי הַאי גַוְונָא: ״לִתְנוּפָה לְכַפֵּר״, וְכִי תְּנוּפָה מְכַפֶּרֶת? וַהֲלֹא אֵין כַּפָּרָה אֶלָּא בַּדָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר״! אֶלָּא לוֹמַר לָךְ, שֶׁאִם עֲשָׂאָהּ לִתְנוּפָה שְׁיָרֵי מִצְוָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ לֹא כִּיפֵּר, וְכִיפֵּר.
עַל הָרֹאשׁ, תָּנוּ רַבָּנַן: ״יָדוֹ עַל הָרֹאשׁ״ – וְלֹא יָדוֹ עַל הַצַּוָּאר, ״יָדוֹ עַל הָרֹאשׁ״ – וְלֹא יָדוֹ עַל הַגַּבַּיִים, ״יָדוֹ עַל הָרֹאשׁ״ – וְלֹא יָדוֹ עַל הֶחָזֶה.
כֹּל הָנֵי לְמָה לִי? צְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא חַד לְמַעוֹטֵי צַוָּאר, דְּלָא קָאֵי בַּהֲדֵי רֹאשׁוֹ, אֲבָל גַּבּוֹ דְּקָאֵי לַהֲדֵי רֹאשׁוֹ אֵימָא לָא, צְרִיכָא.
וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָנֵי תְּרֵי, מִשּׁוּם דְּלָא אִיתְרַבִּי לִתְנוּפָה, אֲבָל חָזֶה דְּאִיתְרַבִּי לִתְנוּפָה, אֵימָא לָא, צְרִיכָא.
אִיבַּעְיָא לְהוּ: יָדוֹ עַל הַצְּדָדִין, מַהוּ? תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: אַבָּא בִּירָאָה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: ״יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ״, וְלָא יָדוֹ עַל הַצְּדָדִין.
בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: מַטְלֵית מַהוּ שֶׁתָּחוֹץ? תָּא שְׁמַע: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין הַזֶּבַח.
וּבִשְׁתֵּי יָדַיִם, מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר קְרָא ״וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְׁתֵּי יָדָו״, כְּתִיב ״יָדוֹ״ וּכְתִיב ״שְׁתֵּי״, זֶה בָּנָה אָב: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״יָדוֹ״ – הֲרֵי כָּאן שְׁתַּיִם, עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב ״אַחַת״.
אֲזַל רַבִּי אֶלְעָזָר, אַמְרַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא בְּבֵי מִדְרְשָׁא, וְלָא אַמְרַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ. שְׁמַע רֵישׁ לָקִישׁ וְאִיקְּפַד, אֲמַר לֵיהּ: אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ כֹּל הֵיכָא דִּכְתִיב ״יָדוֹ״ תַּרְתֵּי נִינְהוּ, לְמָה לִי לְמִכְתַּב ״יָדָיו״ ״יָדָיו״?
אַקְשִׁי לֵיהּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע ״יָדָיו״, ״יָדָיו תְּבִיאֶינָה״, ״יָדָיו רָב לוֹ״, ״שִׂכֵּל אֶת יָדָיו״ – אִישְׁתִּיק.
לְבָתַר דְּנָח דַּעְתֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא לָא תֵּימָא לִי, ״יָדָיו״ דִּסְמִיכָה קָאָמְרִי?
בִּסְמִיכָה נָמֵי כְּתִיב: ״וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו וַיְצַוֵּהוּ״, סְמִיכָה דִּבְהֵמָה קָאָמְרִי.
וּבִמְקוֹם שֶׁסּוֹמְכִין שׁוֹחֲטִין, תֵּכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה. מַאי קָאָמַר? הָכִי קָאָמַר: בִּמְקוֹם שֶׁסּוֹמְכִין שׁוֹחֲטִין, שֶׁתֵּכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה.
מַתְנִי׳ חוֹמֶר בַּסְּמִיכָה מִבַּתְּנוּפָה, וּבַתְּנוּפָה מִבַּסְּמִיכָה – שֶׁאֶחָד מֵנִיף לְכׇל הַחֲבֵרִים, וְאֵין אֶחָד סוֹמֵךְ לְכׇל הַחֲבֵרִים. חוֹמֶר בַּתְּנוּפָה – שֶׁהַתְּנוּפָה נוֹהֶגֶת בְּקׇרְבְּנוֹת הַיָּחִיד וּבְקׇרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר,