בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת מנחות דף צ״ח עמוד א׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף צ״ח עמוד א׳

    מסכת מנחות דף צ״ח עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 22 קטעים ממוספרים, כ־478 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    לא שנא הכי ולא שנא הכי כלומר כניסתן דקרנות אי בעי למימר נמי באמה בת חמש לא איכפת לן כיון דכניסת יסוד באמה בת שש לא פש ליה בין קרן לקרן אלא כ"ו וארבעה טפחים שתים מכניסה דסובב ושתים מכניסה דקרנות וכיון דלא הוי אמה לא חשיב לה:

    חמשין ותמניא דכולן אמותיו היו בנות ו' חוץ משתי אמותיו מן הרצפה ועד היסוד ואמה גובה של קרן:

    דיקא נמי דחיק האמה גובהה ואמה רוחב כניסה מדקרי להאי חיק האמה ולהאי אמה רוחב ושני בדיבוריה:

    השולחן ארכו י"ב שמעינן ליה לר' מאיר דאמר לעיל כל האמות היו בבינוניות אלמא בינונית היינו בת ששה:

    ומדקרי ליה בינוניות מכלל דאיכא דנפישא מינה בתמיה:

    שתי אמות מקלות היו שם שבהן מודדין האמות והן [ארכן] אמה:

    בשושן הבירה חדר אחד היה בנוי על שער המזרחי של עזרה ומצוייר כתבנית שושן הבירה:

    של משה בת ששה:

    ועוד 21 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 98a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    שלא יבואו לידי מעילה לאו דוקא דהקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל אלא שלא היו רוצים ליהנות משל הקדש:

    חדא לכספא ודהבא אותה של קרן מזרחית צפונית וסימנך (איוב לז) מצפון זהב יאתה:

    אחת של ארבע ואחת של שמונה חדא נקט והוא הדין בענין אחר:

    רואין אותו כאילו אינו תימה הא אין שולחן מקדש יותר מי"ב טפחים ונמצא בזיכין למעלה מי"ב וי"ל כגון דמשקע ליה לשביעי עד שהוא בתוך הששי ומיירי שעשאו באותו ענין שיכול לשקע בתוכו:

    Tosafot on Menachot 98a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף צ״ח, עמוד א׳, בהיקף של כ־478 מילים ב־22 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 22 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 16 מילים

      נפתחת ב״לָא שְׁנָא הָכִי וְלָא שְׁנָא הָכִי.…״

    2. קטע 218 מילים

      נפתחת ב״מִזְבֵּחַ כַּמָּה הָוֵי? חַמְשִׁין וּתְמָנְיָא. פַּלְגֵיהּ דְּמִזְבֵּחַ…״

    3. קטע 315 מילים

      נפתחת ב״כַּמָּה בְּצִיר לְפַלְגֵיהּ דְּמִזְבֵּחַ? שִׁיתָּא, וּתְנַן: אִם…״

    4. קטע 49 מילים

      נפתחת ב״דַּיְקָא נָמֵי, דִּכְתִיב ״חֵיק הָאַמָּה״ וְ״אַמָּה רֹחַב״,…״

    5. קטע 526 מילים

      נפתחת ב״וְכַמָּה אַמָּה בֵּינוֹנִית? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שִׁשָּׁה…״

    6. קטע 648 מילים

      נפתחת ב״מִכְּלָל דְּהָוְיָא אַמָּה דִּנְפִישָׁא מִינַּהּ? אִין, וְהָא…״

    7. קטע 718 מילים

      נפתחת ב״וְלָמָה אָמְרוּ אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה? כְּדֵי…״

    8. קטע 810 מילים

      נפתחת ב״וְתַרְתֵּי לְמָה לִי? חֲדָא – לְכַסְפָּא וְדַהֲבָא,…״

    9. קטע 910 מילים

      נפתחת ב״תְּנַן הָתָם: שַׁעַר הַמִּזְרָח, עָלָיו שׁוּשַׁן הַבִּירָה…״

    10. קטע 1019 מילים

      נפתחת ב״רַב חִסְדָּא וְרַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי, חַד…״

    11. קטע 1122 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רַבִּי יַנַּאי: לְעוֹלָם תְּהֵא אֵימַת מַלְכוּת…״

    12. קטע 1218 מילים

      נפתחת ב״רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מֵהָכָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיַד ה׳…״

    13. קטע 139 מילים

      נפתחת ב״״וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה״ – רַב חִסְדָּא וְרַב יִצְחָק…״

    14. קטע 1422 מילים

      נפתחת ב״חַד אָמַר לְהַתִּיר פֶּה שֶׁלְּמַעְלָה, וְחַד אָמַר…״

    15. קטע 1529 מילים

      נפתחת ב״תָּנוּ רַבָּנַן: אִילּוּ נֶאֱמַר ״וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ…״

    16. קטע 1621 מילים

      נפתחת ב״וְאִילּוּ נֶאֱמַר ״שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת״, וְלֹא…״

    17. קטע 1730 מילים

      נפתחת ב״וְאִילּוּ נֶאֱמַר ״שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת״ וּ״מַעֲרָכוֹת״, וְלֹא…״

    18. קטע 1834 מילים

      נפתחת ב״הָא כֵּיצַד? נוֹתֵן שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֶׁל שֵׁשׁ…״

    19. קטע 1948 מילים

      נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב הַמְנוּנָא, וְאָמְרִי…״

    20. קטע 2026 מילים

      נפתחת ב״כׇּל הַכֵּלִים שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל…״

    21. קטע 2111 מילים

      נפתחת ב״מַאי קָאָמַר? הָכִי קָאָמַר: כָּךְ הָיָה מוּנָּח,…״

    22. קטע 2229 מילים

      נפתחת ב״וּבַדָּיו מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ״וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים״ – יָכוֹל…״

    חכמים הנזכרים בדף

    לשון המקור

    לָא שְׁנָא הָכִי וְלָא שְׁנָא הָכִי.

    מִזְבֵּחַ כַּמָּה הָוֵי? חַמְשִׁין וּתְמָנְיָא. פַּלְגֵיהּ דְּמִזְבֵּחַ כַּמָּה הָוֵי? עֶשְׂרִין וְתִשְׁעָה. מִקְּרָנוֹת וְעַד סוֹבֵב כַּמָּה הָווּ? עֶשְׂרִין וּתְלָתָא.

    כַּמָּה בְּצִיר לְפַלְגֵיהּ דְּמִזְבֵּחַ? שִׁיתָּא, וּתְנַן: אִם עֲשָׂאָהּ לְמַטָּה מֵרַגְלָיו, אֲפִילּוּ אַמָּה אַחַת – כְּשֵׁירָה.

    דַּיְקָא נָמֵי, דִּכְתִיב ״חֵיק הָאַמָּה״ וְ״אַמָּה רֹחַב״, שְׁמַע מִינַּהּ.

    וְכַמָּה אַמָּה בֵּינוֹנִית? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שִׁשָּׁה טְפָחִים. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הַשֻּׁלְחָן אׇרְכּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר וְרׇחְבּוֹ שִׁשָּׁה.

    מִכְּלָל דְּהָוְיָא אַמָּה דִּנְפִישָׁא מִינַּהּ? אִין, וְהָא תְּנַן: שְׁתֵּי אַמּוֹת הָיוּ בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, אַחַת עַל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית וְאַחַת עַל קֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית. שֶׁעַל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית יְתֵירָה עַל שֶׁל מֹשֶׁה חֲצִי אֶצְבַּע, שֶׁעַל קֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית הָיְתָה יְתֵירָה עָלֶיהָ חֲצִי אֶצְבַּע, נִמְצֵאת יְתֵירָה עַל שֶׁל מֹשֶׁה אֶצְבַּע.

    וְלָמָה אָמְרוּ אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה? כְּדֵי שֶׁיְּהוּ הָאוּמָּנִין נוֹטְלִין בַּקְּטַנָּה, וּמַחְזִירִין בַּגְּדוֹלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי מְעִילָה.

    וְתַרְתֵּי לְמָה לִי? חֲדָא – לְכַסְפָּא וְדַהֲבָא, וַחֲדָא – לְבִנְיָינָא.

    תְּנַן הָתָם: שַׁעַר הַמִּזְרָח, עָלָיו שׁוּשַׁן הַבִּירָה צוּרָה. מַאי טַעְמָא?

    רַב חִסְדָּא וְרַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי, חַד אָמַר: כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ מֵהֵיכָן בָּאוּ, וְחַד אָמַר: כְּדֵי שֶׁתְּהֵא אֵימַת מַלְכוּת עֲלֵיהֶן.

    אָמַר רַבִּי יַנַּאי: לְעוֹלָם תְּהֵא אֵימַת מַלְכוּת עָלֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיָרְדוּ כׇל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲווּ לִי לֵאמֹר״, וְאִילּוּ לְדִידֵיהּ לָא קָאָמַר לֵיהּ.

    רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מֵהָכָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיַד ה׳ הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ וַיְשַׁנֵּס מׇתְנָיו וַיָּרׇץ לִפְנֵי אַחְאָב עַד בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה״.

    ״וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה״ – רַב חִסְדָּא וְרַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי,

    חַד אָמַר לְהַתִּיר פֶּה שֶׁלְּמַעְלָה, וְחַד אָמַר לְהַתִּיר פֶּה שֶׁלְּמַטָּה. אִיתְּמַר: חִזְקִיָּה אָמַר לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים, בַּר קַפָּרָא אָמַר לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת.

    תָּנוּ רַבָּנַן: אִילּוּ נֶאֱמַר ״וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת וְשַׂמְתָּ אוֹתָם שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת״ וְלֹא נֶאֱמַר ״שֵׁשׁ״, הָיִיתִי אוֹמֵר אַחַת שֶׁל אַרְבַּע וְאַחַת שֶׁל שְׁמוֹנֶה, לְכָךְ נֶאֱמַר ״שֵׁשׁ״.

    וְאִילּוּ נֶאֱמַר ״שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת״, וְלֹא נֶאֱמַר ״שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה״ – הָיִיתִי אוֹמֵר שָׁלֹשׁ שֶׁל שֵׁשׁ שֵׁשׁ, לְכָךְ נֶאֱמַר ״שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה״.

    וְאִילּוּ נֶאֱמַר ״שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת״ וּ״מַעֲרָכוֹת״, וְלֹא נֶאֱמַר ״שְׁתַּיִם״ וְ״שֵׁשׁ״ – הָיִיתִי אוֹמֵר שָׁלֹשׁ שֶׁל אַרְבַּע אַרְבַּע, לְכָךְ נֶאֱמַר ״שְׁתַּיִם״ וְ״שֵׁשׁ״. הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמְרוּ שְׁלֹשָׁה מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ לֹא לָמַדְנוּ.

    הָא כֵּיצַד? נוֹתֵן שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֶׁל שֵׁשׁ שֵׁשׁ, וְאִם נָתַן אַחַת שֶׁל אַרְבַּע וְאַחַת שֶׁל שְׁמוֹנֶה – לֹא יָצָא, שְׁתַּיִם שֶׁל שֶׁבַע שֶׁבַע, רַבִּי אוֹמֵר: רוֹאִין אֶת הָעֶלְיוֹנָה כְּאִילּוּ אֵינָהּ. וְהָא בָּעֵינַן ״וְנָתַתָּ עַל״?

    אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב הַמְנוּנָא, וְאָמְרִי לַהּ רַב הַמְנוּנָא לְרַב חִסְדָּא: רַבִּי לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר ״עַל״ בְּסָמוּךְ, דְּתַנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר ״וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה״ – ״עַל״ בְּסָמוּךְ. אַתָּה אוֹמֵר ״עַל״ בְּסָמוּךְ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא ״עַל״ מַמָּשׁ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְסַכֹּתָ עַל הָאָרֹן אֶת הַפָּרֹכֶת״, הֱוֵי אוֹמֵר ״עַל״ בְּסָמוּךְ.

    כׇּל הַכֵּלִים שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל הַכֵּלִים שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ אׇרְכָּן לְאׇרְכּוֹ שֶׁל בַּיִת, חוּץ מֵאָרוֹן שֶׁאׇרְכּוֹ לְרׇחְבּוֹ שֶׁל בַּיִת, וְכָךְ הָיָה מוּנָּח, וְכָךְ הָיוּ בַּדָּיו מוּנָּחִין.

    מַאי קָאָמַר? הָכִי קָאָמַר: כָּךְ הָיָה מוּנָּח, מִדְּבַדָּיו כָּךְ הָיוּ מוּנָּחִין.

    וּבַדָּיו מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ״וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים״ – יָכוֹל לֹא הָיוּ נוֹגְעִין בַּפָּרוֹכֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וַיֵּרָאוּ״. אִי ״וַיֵּרָאוּ״ – יָכוֹל יְהוּ מְקָרְעִין בַּפָּרוֹכֶת וְיוֹצְאִין? תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה״. הָא כֵּיצַד?