מסכת מנחות דף צ׳ עמוד א׳פרק 10 שתי מדות

אִי לָא חֲזוּ לְעוֹלַת חוֹבָה קׇרְבִי לְעוֹלַת נְדָבָה, אֶלָּא הָכָא, אִי לָא מוֹקְמֵית לֵיהּ בְּמִילְּתֵיהּ – אֲשַׁם נְדָבָה מִי אִיכָּא?

תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: אֲשַׁם מְצוֹרָע שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא נָתַן מִדָּמוֹ עַל גַּבֵּי בְּהוֹנוֹת – הֲרֵי זוֹ עוֹלָה לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, וְטָעוּן נְסָכִים, וְצָרִיךְ אָשָׁם אַחֵר לְהַתִּירוֹ.

מַתְנִי׳ כׇּל מִדּוֹת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ הָיוּ נִגְדָּשׁוֹת, חוּץ מִשֶּׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁהָיָה גּוֹדְשָׁהּ לְתוֹכָהּ.

מִדֹּת הַלַּח, בֵּירוּצֵיהֶן קֹדֶשׁ; וּמִדֹּת הַיָּבֵשׁ, בֵּירוּצֵיהֶן חוֹל.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִדֹּת הַלַּח קֹדֶשׁ, לְפִיכָךְ בֵּירוּצֵיהֶן קֹדֶשׁ. מִדֹּת הַיָּבֵשׁ חוֹל, לְפִיכָךְ בֵּירוּצֵיהֶן חוֹל. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא מִשּׁוּם זֶה, אֶלָּא שֶׁהַלַּח נֶעֱקָר וְהַיָּבֵשׁ אֵינוֹ נֶעֱקָר.

גְּמָ׳ מַנִּי? אִי רַבִּי מֵאִיר – חַד גָּדוּשׁ הֲוָה, אִי רַבָּנַן – חַד מָחוּק הֲוָה.

אָמַר רַב חִסְדָּא: לְעוֹלָם רַבִּי מֵאִיר, וּמַאי ״כׇּל מִדּוֹת״? כָּל מְדִידוֹת.

מִדֹּת הַלַּח בֵּירוּצֵיהֶן קֹדֶשׁ, בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי?

תַּנָּא קַמָּא סָבַר: מִדַּת הַלַּח נִמְשְׁחָה, בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ; מִדַּת יָבֵשׁ נִמְשְׁחָה מִבִּפְנִים, וְלֹא נִמְשְׁחָה מִבַּחוּץ.

וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: מִדַּת הַלַּח נִמְשְׁחָה בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ, מִדַּת יָבֵשׁ לֹא נִמְשְׁחָה כׇּל עִיקָּר.

וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: אִידֵּי וְאִידֵּי נִמְשְׁחָה מִבִּפְנִים וְלֹא נִמְשְׁחָה מִבַּחוּץ, וְהָכָא הַיְינוּ טַעְמָא – דְּלַח נֶעֱקָר וּמִגַּוֵּוהּ דְּמָנָא קָא אָתֵי, וְהַיָּבֵשׁ אֵינוֹ נֶעֱקָר.

וְכִי נֶעֱקָר מַאי הָוֵי? גַּבְרָא לְמַאי דִּצְרִיךְ קָא מְכַוֵּין.

אָמַר רַב דִּימִי בַּר שִׁישְׁנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב, זֹאת אוֹמֶרֶת, כְּלֵי שָׁרֵת מְקַדְּשִׁין שֶׁלֹּא מִדַּעַת. רָבִינָא אָמַר: לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ, כְּלֵי שָׁרֵת אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא מִדַּעַת, וּגְזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ מוֹצִיאִין מִכְּלֵי שָׁרֵת לְחוֹל.

מוֹתֵיב רַבִּי זֵירָא: סִידֵּר אֶת הַלֶּחֶם וְאֶת הַבָּזִיכִין לְאַחַר הַשַּׁבָּת, וְהִקְטִיר אֶת הַבָּזִיכִין בַּשַּׁבָּת – פְּסוּלָה. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? יַנִּיחֶנּוּ לַשַּׁבָּת הַבָּאָה, שֶׁאֲפִילּוּ הוּא עַל שֻׁלְחָן יָמִים רַבִּים – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם.

וְאַמַּאי? הָתָם נָמֵי לֵימָא: גְּזֵירָה, שֶׁמָּא יֹאמְרוּ: מַפְקִידִין בִּכְלֵי שָׁרֵת!

פְּנִים אַחוּץ קָא רָמֵית?! פְּנִים – לָאו כּוּלֵּי עָלְמָא יָדְעִי, חוּץ – כּוּלֵּי עָלְמָא יָדְעִי.

תְּנַן הָתָם: מוֹתַר נְסָכִים לְקֵיץ הַמִּזְבֵּחַ.

מַאי ״מוֹתַר נְסָכִים״?

רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף אָמַר: בֵּירוּצֵי מִדּוֹת. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ: הַמְקַבֵּל עָלָיו לְסַפֵּק סְלָתוֹת מֵאַרְבַּע וְעָמְדוּ בְּשָׁלֹשׁ – יְסַפֵּק מֵאַרְבַּע,