דף ביאור
מסכת מנחות דף ע׳ עמוד ב׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת מנחות דף ע׳ עמוד ב׳
מסכת מנחות דף ע׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 16 קטעים ממוספרים, כ־309 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
גולבא אשפיילט"א:
דישרא סיגל"א:
שיבולי תעלא אווינ"א:
הני אין הני חמשת מינין מצטרפין וחייבין בחלה:
אורז ודוחן לא יצא בהן ידי חובתו משום מצה:
התבואה חיטים ממש קודם טחינה:
לענין חמץ מצטרפין לכזית דחיטין נמי מחמצין אם שראן במים:
מה התם בצק אוכלא בעיניה לאפוקי קליפת שעורים וסובין שבקמחין דלאו אוכלים נינהו ולא מצטרפי לכביצה:
ועוד 13 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Menachot 70b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain
תוספות
כדרך שבני אדם מוציאים לזריעה חיטה בקליפת' והא דאמר בסוף כתובות (דף קיא:) ומה חטה שנקברת ערומה מוציאה כמה לבושין אומר ר"ת דהכי קאמר אפי' היתה נקברת ערומה יוצאה בכמה לבושים:
אתיא לחם לחם ממצה פי' בקונטרס מה מצה חמשת מינין ולא אורז ודוחן וקשה דהוה ליה למידק כדדייק לעיל הני אין אורז ודוחן לא אלא נראה דאיצטריך לרבות חמשת מינין דלא תימא דוקא שעורין דמייתי עומר מיניה:
מאי קודם לעומר דקתני מתניתין אסורין בחדש קודם קצירת העומר אבל לאחר קצירה שרי לאכול חדש בהאיר מזרח כך פי' בקונטרס וזהו דוחק דכיון דבהאיר המזרח תליא מילתא למה לי למינקט קודם קצירה ועוד בתר הכי דקאמר בשלמא למ"ד קודם הבאת עומר היינו דלא עריב ותני להו דלא עריב אכילה וקצירה בהדדי משום דקצירה שריא ממוצאי יו"ט ואכילה לא מישתריא עד הקרבת העומר אלא למאן דאמר קודם קצירת עומר ליערבינהו וליתנינהו אסורים בחדש ולקצור לפני העומר והשתא לדידיה נמי אין זמנם שוה דלאחר קצירת העומר שריא קצירה לאלתר ואכילה מיתסרא עד האיר המזרח ודחק בקונטרס לפרש דמקצירה עד האיר המזרח לא חשיב דזימנין דנקצר סמוך לעלות השחר ועוד קשה אי הוה תני אסור בחדש ולקצור לפני הפסח הוה משמע דביום פסח שרי דבשלמא כי תני להגבי קצירה ניחא דביום הפסח יו"ט הוא ופשיטא דאסור לקצור אבל גבי אכילה לא מיתני ליה ונראה דגרס מאי קודם לפסח וקאי אהא דתנן ואסור לקצור קודם לפסח ר' יונה אמר קודם קצירת העומר והא דקתני קודם לפסח משום דבי"ט ליכא קצירה ומיד בליל ט"ז קוצרין העומר להכי קתני קודם לפסח רבי יוסי בר זבדא אומר קודם הבאת העומר ופריך תנן [אסורים בחדש מלפני העומר כו' בשלמא למ"ד קודם קצירת העומר היינו דלא קא עריב ותני להו אלא למ"ד קודם הבאת העומר לערבינהו ולתנינהו] אסור בחדש ולקצור לפני העומר:
Tosafot on Menachot 70b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain
רשב"א
קודם קצירת העומר אבל לאחר קצירה שרי לאכול חדש בהאיר המזרח קודם הבאת העומר, אסור לאכול חדש, דהעומר מתיר בזמן שבמה"ק קיים ולא בהאיר המזרח. ל"ה: וקשיא דא"כ דלאחר קצירה שרי גם בלילה לישתרי לאחר קצירה קודם שיאיר המזרח והרי פירש"י דר"ל דשרי בהאיר המזרח, ונר' דר"ל דקודם קצירה קודם שעת קצירה שאין אחריה עוד ראוית קצירה דהיינו שעה אחרונה שבלילה שלא יוכל לקצור אחרי כן שהרי אע"פי שקצירה נעשית בתחלת הלילה מ"מ כל הלילה היתה ראויה לקצירה שאם לא קצר בתחלת הלילה יכול לקצור כל הלילה ומשם ואילך שהוא האיר המזרח מותר. ומ"ד משעת הבאה לא שרי בהאיר המזרח כי אם עד הלילה עביד יום ששה עשר כלפני העומר דהא מותר להקריבו כל היום ומקרי קודם הבאה עד שעה שלא יוכל לבא אחר כן דהיינו תחלת ליל י"ז:
Rashba on Menachot 70b · Sefaria · מהדורה: Warsaw, 1861 · Public Domain
גליון הש"ס
גמ' רבי יונה אמר קודם הבאת עומר עי' טורי אבן ר"ה דף י ע"ב ד"ה כל הרכבה:
Gilyon HaShas on Menachot 70b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף ע׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־309 מילים ב־16 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 16 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 116 מילים
נפתחת ב״גּוּלְבָּא, שִׁיפוֹן – דִּישְׁרָא, שִׁיבּוֹלֶת שׁוּעָל –…״
- קטע 220 מילים
נפתחת ב״מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אָתְיָא…״
- קטע 351 מילים
נפתחת ב״וְהָתָם גּוּפַהּ מְנָלַן? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, וְכֵן…״
- קטע 414 מילים
נפתחת ב״וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. תָּנָא: הַתְּבוּאָה וְהַקְּמָחִים…״
- קטע 524 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַב כָּהֲנָא: לְעִנְיַן חָדָשׁ. רַב יוֹסֵף…״
- קטע 623 מילים
נפתחת ב״רָבָא אָמַר: לְעִנְיַן טוּמְאַת אֳכָלִין, וְהָא קָא…״
- קטע 718 מילים
נפתחת ב״וְהָתַנְיָא: חִטָּה, בֵּין קְלוּפָה בֵּין שֶׁאֵינָהּ קְלוּפָה…״
- קטע 824 מילים
נפתחת ב״אִינִי? וְהָא תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״עַל…״
- קטע 96 מילים
נפתחת ב״לָא קַשְׁיָא, הָא בְּלַחוֹת, הָא בִּיבֵשׁוֹת.…״
- קטע 1014 מילים
נפתחת ב״וַאֲסוּרִין בֶּחָדָשׁ מִלִּפְנֵי הַפֶּסַח, מְנָא הָנֵי מִילֵּי?…״
- קטע 1113 מילים
נפתחת ב״וְלִקְצוֹר לִפְנֵי הָעוֹמֶר, מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר…״
- קטע 1217 מילים
נפתחת ב״מַאי קוֹדֶם לָעוֹמֶר? רַבִּי יוֹנָה אָמַר: קוֹדֶם…״
- קטע 1322 מילים
נפתחת ב״תְּנַן: אֲסוּרִין בֶּחָדָשׁ לִפְנֵי פֶסַח, וְלִקְצוֹר לִפְנֵי…״
- קטע 1413 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר קוֹדֶם קְצִירַת הָעוֹמֶר, לִיעָרְבִינְהוּ…״
- קטע 1530 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא, אִי אִיתְּמַר – אַסֵּיפָא אִיתְּמַר: אִם…״
- קטע 164 מילים
נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר…״
חכמים הנזכרים בדף
- רבי אליעזר בן יעקב [השני] · דור שני לתנאים
מקור: מסכת מנחות דף ע׳ עמוד ב׳ · קטע 3 — “…וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: אָמַר קְרָא…”
- רבי ישמעאל · דור שני לתנאים
סתם רבי ישמעאל האמור במקור התנאי הוא רבי ישמעאל בן אלישע.
מקור: מסכת מנחות דף ע׳ עמוד ב׳ · קטע 3 — “…וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי…”
- רב יוסף · דור שלישי לאמוראים
סתם ר' יוסף שכתוב בגמרא ללא שם אביו הוא ר' יוסף בר חייא, חברו ובן מחלוקתו של רבה בר נחמני.
מקור: מסכת מנחות דף ע׳ עמוד ב׳ · קטע 5 — “…כָּהֲנָא: לְעִנְיַן חָדָשׁ. רַב יוֹסֵף אָמַר: לְעִנְיַן חָמֵץ בַּפֶּסַח.…”
- רב כהנא [השני] · אמוראים · דור ראשון לאמוראים
תלמיד מובהק של רב ולמד תורה גם משמואל.
מקור: מסכת מנחות דף ע׳ עמוד ב׳ · קטע 5 — “אָמַר רַב כָּהֲנָא: לְעִנְיַן חָדָשׁ. רַב יוֹסֵף אָמַר: לְעִנְיַן…”
לשון המקור
גּוּלְבָּא, שִׁיפוֹן – דִּישְׁרָא, שִׁיבּוֹלֶת שׁוּעָל – שֻׁבְלֵי תַּעֲלָא. הָנֵי – אִין, אוֹרֶז וְדוֹחַן – לָא.
מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אָתְיָא ״לֶחֶם״ ״לֶחֶם״ מִמַּצָּה. כְּתִיב הָכָא: ״וְהָיָה בַּאֲכׇלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ״, וּכְתִיב הָתָם: ״לֶחֶם עֹנִי״.
וְהָתָם גּוּפַהּ מְנָלַן? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: אָמַר קְרָא ״לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי״ – דְּבָרִים הַבָּאִים לִידֵי חִימּוּץ אָדָם יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין בָּאִין לִידֵי חִימּוּץ אֶלָּא לִידֵי סֵירָחוֹן.
וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. תָּנָא: הַתְּבוּאָה וְהַקְּמָחִים וְהַבְּצֵיקוֹת מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. לְמַאי הִלְכְתָא?
אָמַר רַב כָּהֲנָא: לְעִנְיַן חָדָשׁ. רַב יוֹסֵף אָמַר: לְעִנְיַן חָמֵץ בַּפֶּסַח. רַב פָּפָּא אָמַר: לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, דְּאִי אָכֵיל לֵיהּ חוּץ לַחוֹמָה – לָקֵי.
רָבָא אָמַר: לְעִנְיַן טוּמְאַת אֳכָלִין, וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן: דִּתְבוּאָה וּקְמָחִין דּוּמְיָא דִּבְצֵקוֹת – מָה הָתָם אוּכְלָא בְּעֵינֵיהּ, אַף הָכָא נָמֵי אוּכְלָא בְּעֵינֵיהּ.
וְהָתַנְיָא: חִטָּה, בֵּין קְלוּפָה בֵּין שֶׁאֵינָהּ קְלוּפָה – מִצְטָרֶפֶת; שְׂעוֹרָה, קְלוּפָה – מִצְטָרֶפֶת, שֶׁאֵינָהּ קְלוּפָה – אֵין מִצְטָרֶפֶת.
אִינִי? וְהָא תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״עַל כׇּל זֶרַע זֵרוּעַ אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ״ – כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם מוֹצִיאִין לִזְרִיעָה: חִטָּה בִּקְלִיפָּתָהּ, וּשְׂעוֹרָה בִּקְלִיפָּתָהּ, וַעֲדָשִׁים בִּקְלִיפָּתָן.
לָא קַשְׁיָא, הָא בְּלַחוֹת, הָא בִּיבֵשׁוֹת.
וַאֲסוּרִין בֶּחָדָשׁ מִלִּפְנֵי הַפֶּסַח, מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אָתְיָא ״לֶחֶם״ ״לֶחֶם״ מִמַּצָּה.
וְלִקְצוֹר לִפְנֵי הָעוֹמֶר, מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָתְיָא ״רֵאשִׁית״ ״רֵאשִׁית״ מֵחַלָּה.
מַאי קוֹדֶם לָעוֹמֶר? רַבִּי יוֹנָה אָמַר: קוֹדֶם קְצִירַת הָעוֹמֶר, רַבִּי יוֹסֵי בַּר זַבְדָּא אָמַר: קוֹדֶם הֲבָאַת הָעוֹמֶר.
תְּנַן: אֲסוּרִין בֶּחָדָשׁ לִפְנֵי פֶסַח, וְלִקְצוֹר לִפְנֵי הָעוֹמֶר. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר קוֹדֶם הֲבָאַת הָעוֹמֶר – הַיְינוּ דְּלָא קָא עָרֵיב לְהוּ וְתָנֵי לְהוּ.
אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר קוֹדֶם קְצִירַת הָעוֹמֶר, לִיעָרְבִינְהוּ וְלִיתְנִינְהוּ: אֲסוּרִין בֶּחָדָשׁ וְלִקְצוֹר לִפְנֵי הַפֶּסַח!
אֶלָּא, אִי אִיתְּמַר – אַסֵּיפָא אִיתְּמַר: אִם הִשְׁרִישׁוּ קוֹדֶם לָעוֹמֶר – הָעוֹמֶר מַתִּירָן. מַאי קוֹדֶם לָעוֹמֶר? רַבִּי יוֹנָה אָמַר: קוֹדֶם הֲבָאַת הָעוֹמֶר, רַבִּי יוֹסֵי בַּר זַבְדָּא אוֹמֵר: קוֹדֶם קְצִירַת הָעוֹמֶר.
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר