דף ביאור
מסכת מנחות דף כ״ח עמוד א׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת מנחות דף כ״ח עמוד א׳
מסכת מנחות דף כ״ח עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 19 קטעים ממוספרים, כ־359 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
הא דקאי כהן מזרח ומערב ואדי ואם עמד כהן בפניו למערב ואחוריו למזרח והזה שכך מצותו אפילו אינם מכוונות כנגד הפתח כשרות והא דתני פסולות דקאי צפון ודרום שלא כמצותו ואדי:
והתניא בין שלא לשמן כו' כשרות אדמצורע קאי:
ר' אליעזר דמקיש אשם לחטאת ואפילו אשם דמצורע פסול שלא לשמה:
וכי אשם הלמד בהיקש מחטאת דליהוי פסול שלא לשמו חוזר ומלמד בהיקש על הלוג דליהוי פסול שלא לשמו והא קיימא לן בפ' איזהו מקומן (זבחים דף מט:) דאין למידין למד מן הלמד בקדשים:
היקש דחטאת ואשם דכתיב (בחטאת) (ויקרא ז׳:ז׳) כחטאת כאשם תורה אחת להם וקא יליף ר' אליעזר מה חטאת שלא לשמה פסולה דאפילו רבנן מודו אף אשם נמי פסול:
היקש דאשם מצורע ולוגו דכתיב (שם יד) כבש אשם לתנופה וגו' סיפיה דקרא ולוג שמן:
לרצות להזות לעלות לשם חובה ולהתיר מצורע בקהל פסול שלא לשמן והא דתני כשרות להכשיר דהזאותיו כשרות להכשיר שירי הלוג באכילה דשירי לוג מצורע נאכלין כדאמרינן בפ' אלו מנחות (לקמן מנחות דף עג.) וזה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש לכל קרבנם (במדבר י״ח:ט׳) לרבות לוג שמן של מצורע וכתיב בתריה בקדש הקדשים תאכלנו בפרשת ויקח קרח:
מתני' שבעה קני מנורה כדכתיב וששה קנים יוצאין מצידיה (שמות כ״ה:ל״ב) והמנורה עצמה שבאמצע היא השביעית כזה:
ועוד 21 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Menachot 28a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain
תוספות
שבעה קני מנורה תימה דלא חשיב גביעים פרחים וכפתורים דמעכבין זה את זה כדאמרינן בגמ' ושמא משום דליתנהו בשאר מיני מתכות. מ"ר:
דתניא ככר זהב טהור חמשה זהב כתיבי ד' בפרשת ויקחו וחד בפרשת בהעלותך והכא לא דריש אלא שלשה ושמא אינך תרי חד לגופיה דמצוה בזהב וחד לכלל ופרט דבסמוך וצ"ע והשתא קרא קמא ועשית מנורת זהב אתי לכלל ופרט כדבסמוך וכדכתב כולה מקשה אחת זהב טהור דרשינן באה זהב באה כפתורים גביעים ופרחים דכולה משמע כל המנורה ולהכי פריך נמי ואימא באה זהב באה קנים וה"ה דהוה מצי למפרך באה זהב באה יריכה והוה מצי לשנויי דלא איקרי מנורה בלא ירך והדר כתיב מלקחיה ומחתותיה זהב טהור ושמא האי אתא לגופיה דמצוה בזהב והדר כתיב ככר זהב טהור דדרשינן באה זהב באה ככר ובפרשת בהעלותך כתיב וזה מעשה המנורה מקשה זהב דרשינן באה זהב באה מקשה וכסדר זה שפיר כתיבי אבל בברייתא אין דורש כסדר. מ"ר:
מקשה דסיפא למאי אתא כו' והשתא צריכי כולהו חד למצוה וחד לעיכובא לפסול גרוטאות וחד באה זהב באה מקשה וחד למעוטי חצוצרות. מ"ר:
חצוצרות היו באים מן העשת מן הכסף תימה דבפ' כל הצלמים (ע"ז דף מז.) משמע דבאות שלא מן הכסף דבעי רמי בר חמא המשתחוה לבהמה קרניה מהו לחצוצרות ותנן נמי במסכת קינין (פ"ג מ"ו) זה הוא שאמרו כשהוא חי קולו אחד וכשהוא מת קולו שבעה קרניו לחצוצרות ומהך שמעתין אין קשה כל כך דהכא בשל משה שלא היו כשרות לדורות כדבסמוך אבל קשה דבמסכת תמיד (דף לג:) תנן ושתי חצוצרות של כסף בידם משמע דאף לדורות של כסף ותירץ ר"ת דשתי חצוצרות היו לכהנים בשל כסף והלוים של קרני בהמה לכלי שיר ועוד דחצוצרות דקינים ודע"ז היינו שופר כדאמרינן בסוף במה מדליקין (שבת דף לו.) ובלולב הגזול (סוכה דף לד.) דאישתני שמייהו חצוצרתא שיפורא שיפורא חצוצרתא ובסוף במה מדליקין איכא ברייתא דקרא לחצוצרות שופר ומיהו קשה דבמסכת ע"ז (דף מז.) מיירי במכשירי קרבן כדקאמר התם ועל הקרבן לא היו תוקעים בשופר אלא בחצוצרות כדכתיב (במדבר י׳:י׳) ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם וגו'. מ"ר:
Tosafot on Menachot 28a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain
מהרש"א — חידושי הלכות
פרש"י בד"ה כתב אחד כו' מעכבות זו את זו דכתיב כו' ובד"ה ארבע פרשיות שבתפילין כו' דבכולהו כתיב ולטוטפות או ולזכרון בין עיניך עכ"ל כצ"ל:
Chidushei Halachot on Menachot 28a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף כ״ח, עמוד א׳, בהיקף של כ־359 מילים ב־19 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 19 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 110 מילים
נפתחת ב״הָא דְּקָאֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב וְאַדִּי, הָא דְּקָאֵי…״
- קטע 221 מילים
נפתחת ב״אָמַר מָר: וְשֶׁבִּפְנִים וְשֶׁבִּמְצוֹרָע, שֶׁלֹּא לִשְׁמָן –…״
- קטע 323 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי…״
- קטע 49 מילים
נפתחת ב״וּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְכִי דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ חוֹזֵר…״
- קטע 516 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא אָמַר רָבָא: הָא וְהָא רַבָּנַן, כָּאן…״
- קטע 625 מילים
נפתחת ב״מַתְנִי׳ שִׁבְעָה קְנֵי מְנוֹרָה מְעַכְּבִין זֶה אֶת…״
- קטע 726 מילים
נפתחת ב״אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּתְּפִילִּין מְעַכְּבִין זוֹ אֶת זוֹ,…״
- קטע 86 מילים
נפתחת ב״גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא? הֲוָיָה כְּתִיב בְּהוּ.…״
- קטע 933 מילים
נפתחת ב״תָּנוּ רַבָּנַן: מְנוֹרָה הָיְתָה בָּאָה מִן הָעֶשֶׁת…״
- קטע 1016 מילים
נפתחת ב״אָמַר קְרָא ״תֵּיעָשֶׂה״, לְרַבּוֹת שְׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת.…״
- קטע 117 מילים
נפתחת ב״״תֵּיעָשֶׂה״ נָמֵי אַ״מִּקְשָׁה״ כְּתִיב, ״מִקְשָׁה״ ״מִקְשָׁה״ לְעַכֵּב.…״
- קטע 124 מילים
נפתחת ב״״זָהָב״ ״זָהָב״ נָמֵי לְעַכֵּב!…״
- קטע 1337 מילים
נפתחת ב״הַאי מַאי? אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מִן הַגְּרוּטָאוֹת…״
- קטע 1441 מילים
נפתחת ב״מַאי דְּרָשָׁא? דְּתַנְיָא: ״כִּכָּר זָהָב טָהוֹר יַעֲשֶׂה…״
- קטע 1517 מילים
נפתחת ב״וְאֵימָא נָמֵי: בָּאָה זָהָב – בָּאָה קָנִים,…״
- קטע 1616 מילים
נפתחת ב״״וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב״ – בָּאָה…״
- קטע 1724 מילים
נפתחת ב״״מִקְשָׁה״ דְּסֵיפָא לְמַאי אֲתָא? לְמַעוֹטֵי חֲצוֹצְרוֹת, דְּתַנְיָא:…״
- קטע 1824 מילים
נפתחת ב״וּמַאי שְׁנָא מִשְּׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת פְּסוּלִים, דִּכְתִיב…״
- קטע 194 מילים
נפתחת ב״תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל הַכֵּלִים…״
חכמים הנזכרים בדף
- רבי ישמעאל · דור שני לתנאים
סתם רבי ישמעאל האמור במקור התנאי הוא רבי ישמעאל בן אלישע.
מקור: מסכת מנחות דף כ״ח עמוד א׳ · קטע 7 — “…שֶׁאַרְבַּעְתָּן מִצְוָה אַחַת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַרְבַּעְתָּן אַרְבַּע מִצְוֹת.”
- רב יוסף · דור שלישי לאמוראים
סתם ר' יוסף שכתוב בגמרא ללא שם אביו הוא ר' יוסף בר חייא, חברו ובן מחלוקתו של רבה בר נחמני.
מקור: מסכת מנחות דף כ״ח עמוד א׳ · קטע 3 — “אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְהָא…”
לשון המקור
הָא דְּקָאֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב וְאַדִּי, הָא דְּקָאֵי צָפוֹן וְדָרוֹם וְאַדִּי.
אָמַר מָר: וְשֶׁבִּפְנִים וְשֶׁבִּמְצוֹרָע, שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – פְּסוּלוֹת, שֶׁלֹּא מְכוָּּונוֹת – כְּשֵׁרוֹת. וְהָתַנְיָא: בֵּין שֶׁלֹּא לִשְׁמָן בֵּין שֶׁלֹּא מְכוָּּונוֹת – כְּשֵׁרוֹת!
אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְהָא רַבָּנַן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּמַקֵּישׁ אָשָׁם לְחַטָּאת – מַקֵּישׁ נָמֵי לוֹג לְאָשָׁם, רַבָּנַן לָא מַקְּשִׁי.
וּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְכִי דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ?
אֶלָּא אָמַר רָבָא: הָא וְהָא רַבָּנַן, כָּאן לְהַכְשִׁיר הַקׇּרְבָּן, כָּאן לְהַרְצוֹת, שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשׁוּם חוֹבָה.
מַתְנִי׳ שִׁבְעָה קְנֵי מְנוֹרָה מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, שִׁבְעָה נֵרוֹתֶיהָ מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, שְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, אֲפִילּוּ כְּתָב אֶחָד מְעַכְּבָן.
אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּתְּפִילִּין מְעַכְּבִין זוֹ אֶת זוֹ, אֲפִילּוּ כְּתָב אֶחָד מְעַכְּבָן. אַרְבַּע צִיצִיּוֹת מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, שֶׁאַרְבַּעְתָּן מִצְוָה אַחַת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַרְבַּעְתָּן אַרְבַּע מִצְוֹת.
גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא? הֲוָיָה כְּתִיב בְּהוּ.
תָּנוּ רַבָּנַן: מְנוֹרָה הָיְתָה בָּאָה מִן הָעֶשֶׁת וּמִן הַזָּהָב. עֲשָׂאָהּ מִן הַגְּרוּטָאוֹת – פְּסוּלָה, מִשְּׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת – כְּשֵׁרָה. מַאי שְׁנָא מִן הַגְּרוּטָאוֹת פְּסוּלָה? דִּכְתִיב ״מִקְשָׁה״ וַהֲוָיָה, שְׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת נָמֵי זָהָב וַהֲוָיָה!
אָמַר קְרָא ״תֵּיעָשֶׂה״, לְרַבּוֹת שְׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת. וְאֵימָא לְרַבּוֹת גְּרוּטָאוֹת? לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּאַ״מִּקְשָׁה״ כְּתִיבָה הֲוָיָה.
״תֵּיעָשֶׂה״ נָמֵי אַ״מִּקְשָׁה״ כְּתִיב, ״מִקְשָׁה״ ״מִקְשָׁה״ לְעַכֵּב.
״זָהָב״ ״זָהָב״ נָמֵי לְעַכֵּב!
הַאי מַאי? אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מִן הַגְּרוּטָאוֹת פְּסוּלָה, מִשְּׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת כְּשֵׁרָה – הַיְינוּ ״זָהָב״ ״זָהָב״ ״מִקְשָׁה״ ״מִקְשָׁה״ לִדְרָשָׁא. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מִן הַגְּרוּטָאוֹת כְּשֵׁרָה, מִשְּׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת פְּסוּלָה – ״זָהָב״ ״זָהָב״ ״מִקְשָׁה״ ״מִקְשָׁה״ מַאי דָּרְשַׁתְּ בֵּיהּ?
מַאי דְּרָשָׁא? דְּתַנְיָא: ״כִּכָּר זָהָב טָהוֹר יַעֲשֶׂה אֹתָהּ אֵת כׇּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה״ – בָּאָה זָהָב, בָּאָה כִּכָּר; אֵינָהּ בָּאָה זָהָב, אֵינָהּ בָּאָה כִּכָּר. ״גְּבִיעֶיהָ כַּפְתּוֹרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ״ – בָּאָה זָהָב, בָּאָה גְּבִיעִים כַּפְתּוֹרִים וּפְרָחִים; אֵינָהּ בָּאָה זָהָב, אֵינָהּ בָּאָה גְּבִיעִים כַּפְתּוֹרִים וּפְרָחִים.
וְאֵימָא נָמֵי: בָּאָה זָהָב – בָּאָה קָנִים, אֵינָהּ בָּאָה זָהָב – אֵינָהּ בָּאָה קָנִים? הָהוּא פָּמוֹט מִיקְּרֵי.
״וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב״ – בָּאָה זָהָב, בָּאָה מִקְשָׁה; אֵינָהּ בָּאָה זָהָב, אֵינָהּ בָּאָה מִקְשָׁה.
״מִקְשָׁה״ דְּסֵיפָא לְמַאי אֲתָא? לְמַעוֹטֵי חֲצוֹצְרוֹת, דְּתַנְיָא: חֲצוֹצְרוֹת הָיוּ בָּאִים מִן הָעֶשֶׁת, מִן הַכֶּסֶף. עֲשָׂאָם מִן הַגְּרוּטָאוֹת – כְּשֵׁרִים, מִשְּׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת – פְּסוּלִים.
וּמַאי שְׁנָא מִשְּׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת פְּסוּלִים, דִּכְתִיב ״כֶּסֶף״ וַהֲוָיָה, מִן הַגְּרוּטָאוֹת נָמֵי ״מִקְשָׁה״ וַהֲוָיָה? מִיעֵט רַחֲמָנָא גַּבֵּי מְנוֹרָה ״מִקְשָׁה הִיא״ – ״הִיא״, וְלָא חֲצוֹצְרוֹת.
תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל הַכֵּלִים