מסכת מנחות דף ק״ט עמוד א׳

וְאַמַּאי? לִיחְזֵי הֵיידֵן נְפַל, הֵיידֵן מֵת!

לוֹקֵחַ קָא אָמְרַתְּ? שָׁאנֵי לוֹקֵחַ, דְּיַד בַּעַל הַשְּׁטָר עַל הַתַּחְתּוֹנָה.

הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי, אֲפִילּוּ תֵּימָא עֲלִיָּיה דִּגְרִיעָה – יַד בַּעַל הַשְּׁטָר עַל הַתַּחְתּוֹנָה.

מַתְנִי׳ ״הֲרֵי עָלַי עוֹלָה״ – יַקְרִיבֶנָּה בַּמִּקְדָּשׁ, וְאִם הִקְרִיבָהּ בְּבֵית חוֹנְיוֹ – לֹא יָצָא. ״הֲרֵי עָלַי עוֹלָה שֶׁאַקְרִיבֶנָּה בְּבֵית חוֹנְיוֹ״ – יַקְרִיבֶנָּה בַּמִּקְדָּשׁ, וְאִם הִקְרִיבָהּ בְּבֵית חוֹנְיוֹ – יָצָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין זוֹ עוֹלָה.

״הֲרֵינִי נָזִיר״ – יְגַלַּח בַּמִּקְדָּשׁ, וְאִם גִּלַּח בְּבֵית חוֹנְיוֹ – לֹא יָצָא. ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֲגַלֵּחַ בְּבֵית חוֹנְיוֹ״ – יְגַלֵּחַ בַּמִּקְדָּשׁ, וְאִם גִּלַּח בְּבֵית חוֹנְיוֹ – יָצָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין זֶה נָזִיר.

גְּמָ׳ יָצָא? הָא מִקְטָל קַטְלַהּ!

אָמַר רַב הַמְנוּנָא: נַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי עוֹלָה, עַל מְנָת שֶׁלֹּא אֶתְחַיֵּיב בְּאַחְרָיוּתָהּ״.

אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, סֵיפָא דְּקָתָנֵי הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֲגַלֵּחַ בְּבֵית חוֹנְיוֹ – יְגַלַּח בַּמִּקְדָּשׁ, וְאִם גִּילַּח בְּבֵית חוֹנְיוֹ – יָצָא, הָכִי נָמֵי דְּנַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר ״הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁלֹּא אֶתְחַיֵּיב בְּאַחְרָיוּת קׇרְבְּנוֹתָיו״? נָזִיר כַּמָּה דְּלָא מַיְיתֵי קׇרְבְּנוֹתָיו – לָא מִתַּכְשַׁר!

אֶלָּא אָמַר רָבָא: אָדָם זֶה לְדוֹרוֹן נִתְכַּוֵּין, אָמַר: אִי סַגִּיא בְּבֵית חוֹנְיוֹ – טָרַחְנָא, טְפֵי – לָא מָצֵינָא לְאִיצְטַעוֹרֵי.

נָזִיר נָמֵי, הַאי גַּבְרָא לְצַעוֹרֵי נַפְשֵׁיהּ קָא מִיכַּוֵּין, אָמַר: אִי סַגִּיא בְּבֵית חוֹנְיוֹ – טָרַחְנָא, טְפֵי לָא מָצֵינָא לְאִיצְטַעוֹרֵי.

וְרַב הַמְנוּנָא אָמַר לָךְ: נָזִיר – כִּדְקָאָמְרַתְּ, עוֹלָה – עַל מְנָת שֶׁלֹּא אֶתְחַיֵּיב בְּאַחְרָיוּתָהּ קָאָמַר.

וְאַף רַבִּי יוֹחָנָן סָבַר לַהּ לְהָא דְּרַב הַמְנוּנָא, דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״הֲרֵי עָלַי עוֹלָה שֶׁאַקְרִיבֶנָּה בְּבֵית חוֹנְיוֹ״, וְהִקְרִיבָהּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – יָצָא, וְעָנוּשׁ כָּרֵת.

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הֲרֵי עָלַי עוֹלָה שֶׁאַקְרִיבֶנָּה בַּמִּדְבָּר, וְהִקְרִיבָהּ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן – יָצָא, וְעָנוּשׁ כָּרֵת.

מַתְנִי׳ הַכֹּהֲנִים שֶׁשִּׁמְּשׁוּ בְּבֵית חוֹנְיוֹ – לֹא יְשַׁמְּשׁוּ בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְדָבָר אַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַךְ לֹא יַעֲלוּ כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֶל מִזְבַּח ה׳ בִּירוּשָׁלִָם כִּי אִם אָכְלוּ מַצּוֹת בְּקֶרֶב אֲחֵיהֶם״. הֲרֵי אֵלּוּ כְּבַעֲלֵי מוּמִין – חוֹלְקִין וְאוֹכְלִין וְלֹא מַקְרִיבִין.

גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה: כֹּהֵן שֶׁשָּׁחַט לַעֲבוֹדָה זָרָה, קׇרְבָּנוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ.

אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: מַאי קְרָאָה? ״יַעַן אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ אוֹתָם לִפְנֵי גִלּוּלֵיהֶם וְהָיוּ לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִכְשׁוֹל עָוֹן עַל כֵּן נָשָׂאתִי יָדִי עֲלֵיהֶם נְאֻם ה׳ אֱלֹהִים וְנָשְׂאוּ עֲוֹנָם״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״וְלֹא יִגְּשׁוּ אֵלַי לְכַהֵן לִי״. אִי עֲבַד שֵׁירוּת – אִין, שְׁחִיטָה לָאו שֵׁירוּת הוּא.

אִיתְּמַר: שָׁגַג בִּזְרִיקָה, רַב נַחְמָן אָמַר: קׇרְבָּנוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ, רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: אֵין קׇרְבָּנוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ.

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מְנָא אָמֵינָא לַהּ, דִּכְתִיב: ״וְהָיוּ לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִכְשׁוֹל עָוֹן״, מַאי לָאו – אוֹ מִכְשׁוֹל אוֹ עָוֹן, וּ״מִכְשׁוֹל״ – שׁוֹגֵג, וְ״עָוֹן״ – מֵזִיד.

וְרַב נַחְמָן – ״מִכְשׁוֹל״ דְּ״עָוֹן״.

אָמַר רַב נַחְמָן: מְנָא אָמֵינָא לַהּ, דְּתַנְיָא: ״וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל הַנֶּפֶשׁ הַשֹּׁגֶגֶת בְּחֶטְאָה בִשְׁגָגָה״, מְלַמֵּד שֶׁכֹּהֵן מִתְכַּפֵּר עַל יְדֵי עַצְמוֹ.

בְּמַאי? אִילֵימָא בִּשְׁחִיטָה – מַאי אִירְיָא שׁוֹגֵג? אֲפִילּוּ מֵזִיד נָמֵי! אֶלָּא לָאו בִּזְרִיקָה.

וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר לָךְ: לְעוֹלָם בִּשְׁחִיטָה, וּבְמֵזִיד – לֹא נַעֲשָׂה כּוֹמֶר לַעֲבוֹדָה זָרָה?!

וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ, דְּאִתְּמַר: הֵזִיד בִּשְׁחִיטָה – רַב נַחְמָן אָמַר: קׇרְבָּנוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ, וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: אֵין קׇרְבָּנוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ.

רַב נַחְמָן אָמַר: קׇרְבָּנוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ, דְּלָא עֲבַד שֵׁירוּת. רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: אֵין קׇרְבָּנוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ,