בטפח הסמוך לרשות הרבים — (כדאמר לקמן דקדים פגע במצוה) אם היה עובי החלל ד' טפחים או ה' כגון חומת אבנים יניחנה בחלל טפח הסמוך לרה"ר כדאמר לקמן דקדים פגע במצוה כי אתי לביתיה:
כמה דמרחיק — מן הבית טפי מעלי ויניחנה מבחוץ קמ"ל:
על שני דפין — חציה בדף זה וחציה בדף זה:
בשני סיפין — בשני מזוזות של פתח:
ראויה לשני סיפין — שהניח גויל חלק בין דף לדף וראוין לחלק לשתים חציה כאן וחציה כאן:
אבקתא — אותו חור שבאיסקופה שציר הדלת סובב בו:
היכי דמי — האי הלך אחר היכר ציר דרב יהודה:
כגון פתחא דתרי בתי בי גברי ובי נשי — אדם שחולק ביתו חציו להילוך אנשים המחזרין בביתו וחציו לאשתו לעשות מלאכתה בהצנע ויש פתח בין זו לזו ופתח לכל בית לרה"ר ואמרי' לקמן (מנחות דף לד.) מזוזה דרך ימין לביאה ולא ליציאה והכא בפתח שבין זו לזו לא ידעינן הי ליחשוב ביאה והי ליחשוב יציאה אי יציאה מהאי להאי ואי מהאי להאי אלא הלך אחר חור שבסף שציר הדלת סובב בו ההוא צד שהחור בו חשיב בית ודרך ימין כשנכנסין בו נותנין מזוזה:
תלי דשי ברישא — העמיד הסיפא בבנין תחלה ואח"כ קבעינהו המזוזות דגמרינן מציצית דכתיב בה תעשה ולא מן העשוי ואי קבענא תחילה המזוזה בסיפא והדר הסיפא בבנין הוה ליה עשוי המזוזה קוד' שתבא לידי מצוה:
עשאה כמין נגר — שקבעה ותחבה בסף כנגר שתוחבין הנגרין בכותל כזה:
פסולה — דמצות' לתתה באורך בסף כזה. נגר קביליא:
ההוא פתחא דעייל ביה רבי לבי מדרשא — פתח קטן היה לו לרבי אצל מקומו ונכנס ויצא בו כדי שלא יטריח תלמידיו לעמוד בפניו אם יעבור לפניהם:
איסתוירא — היינו מקום חיבור השוק והרגל ומעומד הוא כזה כשירה:
עבידא כסיכתא — נגר כשל אומנים כזה פסול. ל"א איסתוירא כי היכי דמקום חיבור השוק והרגל הוי השוק זקוף מלמעלה והרגל שוכב כזה כך הניחה למזוזה כשירה הואיל וראשה אחד זקוף:
רגיל הוה — רוב הנכנסין לבית המדרש באותו פתח:
הלך אחר הרגיל — אם יש ב' פתחים לחדר א' באותו פתח שרגיל לצאת ולבא יותר יניח המזוזה:
בתחילת שליש העליון — ימדוד מלמטה שני שלישי הפתח ולכשיכנס לתחילת שליש העליון יתן המזוזה:
מה קשירת תפילין בגובה הראש — כדאמרי' בהאי פירקא (דף לז.) מקום שמוחו של תינוק רופס:
אף נתינת מזוזה בגובה הפתח — ומשמע סמוך לתקרת הפתח יניחנה ולא כשמואל דאמר בתחילת שליש העליון מלמטה למעלה:
