2מסייע ליה לר' לוי דאמר ר' לוי, ואיתימא רבי יוחנן: דבר זה מסורת בידינו מאבותינו מקום ארון וכרובים אינו מן המדה. תניא נמי הכי: ארון שעשה משה, יש לו ריוח עשר אמות לכל רוח ורוח.

3אמר רבנאי אמר שמואל: כרובים בנס הן עומדין, שנאמר: ״(מלכים א ו״, כד) ״וחמש אמות כנף הכרוב האחת, וחמש אמות כנף הכרוב השנית, עשר אמות מקצות כנפיו ועד קצות כנפיו״. גופייהו היכא הוו קיימי? אלא שמע מינה: בנס הן עומדין.

4מתקיף לה אביי: ודלמא בולטין כתרנגולין הוו קיימי! מתקיף לה רבא: ודלמא זה שלא כנגד זה הוו קיימי! מתקיף לה רב אחא בר יעקב: ודלמא באלכסונא הוו קיימי!

5מתקיף לה רב הונא בריה דרב יהושע: ודלמא ביתא מעילאי רווח! מתקיף לה רב פפא: ודלמא מיכף הוו כייפי ידייהו! מתקיף לה רב אשי: ודלמא שלחופי הוו משלחפי!

6כיצד הן עומדין? רבי יוחנן ור' אלעזר; חד אמר: פניהם איש אל אחיו, וחד אמר: פניהם לבית. ולמ"ד פניהם איש אל אחיו, הא כתיב: ״(דברי הימים ב ג״, יג) ״ופניהם לבית״! לא קשיא; כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום.

7ולמ"ד ״ופניהם לבית״, הא כתיב: ״(שמות כה״, כ) ״ופניהם איש אל אחיו״! דמצדדי אצדודי דתניא, אונקלוס הגר אמר: כרובים (דברי הימים ב ג, י) מעשה צעצועים הן, ומצודדים פניהם כתלמיד הנפטר מרבו.

מתני׳ · משנה

8מי שיש לו בור לפנים מביתו של חבירו נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסין, ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין. ואינו מכניס בהמתו ומשקה מבורו, אלא ממלא ומשקה מבחוץ. וזה עושה לו פותחת, וזה עושה לו פותחת.

גמ׳ · גמרא

9פותחת להיכא? אמר ר' יוחנן: שניהם לבור. בשלמא בעל הבור, בעי לאשתמורי מיא דבוריה; אלא בעל הבית למה ליה? א"ר אלעזר:

תוספות

מתקיף לה אביי ודלמא בולטין כתרנגולין - ואם תאמר אכתי בנס היו עומדים דעשרים בעשרים היכי יתיב וי"ל מ"מ פריך אביי שהגוף לא היה עומד בנס:

דמצדדי אצדודי - לא ה"מ למימר כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום דמסתמא העמידום תחלה לפי מה שהיו עושין רצונו של מקום:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

מאירי

המשנה החמישית והכונה להתחיל בה בביאור ענין החלק השלישי ואמר על זה מי שיש לו בור לפנים מביתו של חברו נכנס בשעה שבני אדם נכנסין ויוצא בשעה שבני אדם יוצאין ואינו מכניס את בהמתו ומשקה מבורו אלא ממלא ומשקה מבחוץ וזה עושה לו פותחת וזה עושה לו פותחת אמר הר"ם פותחת שער שמשם נכנסים זה לבורו וזה לביתו:

אמר המאירי מי שיש לו בור לפנים מביתו של חברו כגון שלקחו ממנו והרי אינו צריך ליקח לו דרך כמו שביארנו בפרק הבית או שמכר את הבית ואמר חוץ מן הבור שאף זה אינו צריך ליקח לו דרך ונמצא שיש לו דרך ליכנס שם אינו נכנס בכל שעה שירצה הגע עצמך שיטריחהו לקום בלילות ממטתו ולפתוח לו אלא נכנס בשעה שבני אדם נכנסין ויוצא בשעה שבני אדם יוצאין וכשרוצה להשקות בהמתו אינו מכניסה בביתו של זה להשקותה בשפת הבור אלא ממלא ומשקה מבחוץ שלא נשתעבד לו ביתו של זה להכניס בהמותיו לשם זה עושה לו פותחת וזה עושה לו פותחת פירשו בגמ' שעושין דלתות על פי הבור ועושין שם שני מפתחות אחת ביד בעל הבור שלא יגנוב בעל הבית את מימיו המכונסים שם ואחת ביד בעל הבית שלא יבא זה לשאוב בעוד שאין בעל הבית שם ויגרום לו להיות רוח קנאה לובשתו:

זהו ביאור המשנה וכלה הלכה היא ולא נתחדש עליה בגמרא דבר:

מהדורה: Meiri on Shas · רישוי: unknown

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת בבא בתרא דף צ״ט עמוד א׳

מסכת בבא בתרא דף צ״ט עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 9 קטעים ממוספרים, כ־287 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–176)עמוד

היעד שנמצא: בבא בתרא דף צ״ט ע״א

פתיחה בקורא