מסכת בבא בתרא דף ק״כ עמוד א׳

1אפשר בת מאה ושלשים שנה, וקרא לה: ״בת״?! דאמר ר' חמא בר חנינא: זו יוכבד; שהורתה בדרך, ונולדה בין החומות דכתיב: ״(במדבר כו״, נט) ״אשר ילדה אותה ללוי במצרים״׃

2לידתה במצרים, והורתה שלא במצרים. ואמאי קרו לה ״בת״? אמר רב יהודה בר זבידא: מלמד שנולדו בה סימני נערות, נתעדן הבשר, נתפשטו הקמטין, וחזר היופי למקומו.

3״ויקח״?! ״ויחזור״ מיבעי ליה! אמר רב יהודה בר זבידא: מלמד שעשה לה מעשה לקוחין הושיבה באפריון, ואהרן ומרים משוררים לפניה, ומלאכי שרת אומרים: (תהלים קיג, ט) ״אם הבנים שמחה״.

4להלן מנאן הכתוב דרך גדולתן, וכאן דרך חכמתן; מסייעא ליה לרבי אמי, דא"ר אמי: בישיבה הלך אחר חכמה. במסיבה הלך אחר זקנה. א"ר אשי: והוא דמפליג בחכמה, והוא דמפליג בזקנה.

5תנא דבי רבי ישמעאל: בנות צלפחד שקולות היו, שנאמר: ״ותהיינה״ הויה אחת לכולן.

6אמר רב יהודה אמר שמואל: בנות צלפחד הותרו להנשא לכל השבטים, שנאמר: ״(במדבר לו״, ו) ״לטוב בעיניהם תהיינה לנשים״; אלא מה אני מקיים (במדבר לו, ו) ״אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים״? עצה טובה השיאן הכתוב, שלא ינשאו אלא להגון להן.

7מותיב רבה: (ויקרא כב, ג) ״אמור אליהם״ לאותן העומדים על הר סיני, לדורותיכם אלו דורות הבאים. אם נאמר אבות למה נאמר בנים? ואם נאמר בנים למה נאמר אבות? מפני שיש באבות מה שאין בבנים, ויש בבנים מה שאין באבות׃

8באבות הוא אומר: (במדבר לו, ח) ״וכל בת יורשת נחלה״ והרבה מצות נצטוו בנים שלא נצטוו אבות הא מפני שיש באבות שאין בבנים ויש בבנים מה שאין באבות הוצרך לומר אבות הוצרך לומר בנים׃

9קתני מיהת באבות הוא אומר וכל בת יורשת נחלה הוא מותיב לה והוא מפרק לה לבר מבנות צלפחד׃

10אמר מר באבות הוא אומר וכל בת יורשת נחלה באבות אין בבנים לא מאי משמע אמר רבא אמר קרא ״(במדבר לו״, ו) ״זה הדבר״ דבר זה? לא יהא נוהג אלא בדור זה׃

11אמר ליה רבה זוטי לרב אשי אלא מעתה (ויקרא יז, ב) זה הדבר דשחוטי חוץ הכי נמי דלא יהא נוהג אלא בדור זה שאני התם, דכתיב: ״(ויקרא יז״, ז) לדורותם׃