בוני התלמוד

    מסכת בבא בתרא דף ק״ח עמוד ב׳

    פרק ח׳ - יש נוחלין

    Also cited as: Bava Batra 108b, Chapter 8 Yesh Nochalin

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    בבא בתרא 108 עמוד ב

    1ועוד, כדכתיב: ״(במדבר כז״, ח) ״איש כי ימות ובן אין לו״׃

    2ותנא, איידי דאתיא ליה מדרשא חביבא ליה!

    3ומאי דרשא? דתניא: ״שארו״ זה האב; מלמד שהאב קודם לאחין. יכול יהא קודם לבן? ת"ל (במדבר כז, יא) ״הקרוב״ קרוב קרוב קודם.

    4ומה ראית לרבות את הבן, ולהוציא את האח? מרבה אני את הבן שכן קם תחת אביו ליעדה ולשדה אחוזה.

    5אדרבה! מרבה אני את האח, שכן קם תחת אחיו ליבום! כלום יש יבום אלא במקום שאין בן, הא במקום שיש בן אין יבום.

    6טעמא דאיכא האי פירכא, הא לאו הכי הוה אמינא אח עדיף? תיפוק ליה׃

    תוספות

    יכול יהא קודם לבן - פריב"ם יהא קודם לבן ולא לאח כדמסיק בתר הכי דאדרבה מרבה אני את האח שכן קם תחת אחיו ליבום ולא פריך השתא שיקדום אב לבן דהא פשיטא ליה להאי תנא שאין להקדימו אלא לאחד מהן או לאח או לבן ולאו לתרוייהו דהא אי לאו נכתב שארו לא היינו מקדימין אפי' לאחד שהרי האב אינו קם תחת בנו לשום דבר ולכך השתא דכתב שארו די אם נקדימנו לאחד מהן ובזה נושא ונותן איזה מהן קרוב יותר אח או בן ונקדימנו למרוחק שבהן ואין נראה פירושו כלל דכיון דאין סברא להקדימו אלא לאחד מהן מה צריך לדרשא דהקרוב קרוב מסברא יש לי להקדימו לאח יותר מלבן כדמסיק כלום יש יבום אלא במקום שאין בן ונראה לפרש דהשתא קאמר יכול יקדום אף לבן דמדכתב שארו להקדים אקדמוניה לכל הכתוב בפרשה תלמוד לומר הקרוב אליו דקרוב קודם ומה ראית דמוקמת הקרוב לבן ושארו להקדים לאח אימא איפכא:

    יכול יהא קודם לבן - ואם תאמר אם כן לא יירשו בן ובת ואח לעולם אם האב קודם לבן שהרי האב יורשו בקבר ואם יקדום אבי המת לבנו ולבתו ולאחיו יקדום אחריו אבי אביו דנחלה ממשמשת והולכת עד ראובן כדנפקא ליה לקמן (בבא בתרא דף קטו:) ויש לומר דאיכא לאוקומי לקרא דיורשין בן ובת ואח בבן דגר ובבן בנו של גר כדי לקיים שיירשנו אחי אביו אי נמי היכא דאיכא בן ובת או אח לא נאמר דממשמשת והולכת כיון דדריש מקרא לקמן (בבא בתרא דף קט:) שאין לך מעביר נחלה משבט לשבט אלא בת הואיל ובנה ובעלה יורשה דאם כן נמצא כל נחלות מעבירות משבט לשבט דממשמשת נחלה עד יעקב אבינו ומוריש לכל ישראל כיון שהאבות קודמין לבן ולבת ולאח רשב"א ואם תאמר אחי אביו דכתב רחמנא למה לי תיפוק לי מאין לו עיין עליו דדרשי' מינה לקמן (בבא בתרא דף קטו.) דנחלה ממשמשת ובאה ותירץ ריב"ם דכתביה לאשמועינן דקראי שלא כסדרן כתיבי דאי לא כתב אחי אביו הוי אמינא דכסדרן כתיבי ואחי המת קודמין לאב אבל השתא דכתב אחי אביו על כרחך לא נכתב שארו אלא להקדימו לאחין דלהקדימו לאחי האב לא איצטריך כדאמרינן לקמן וקשיא לר"י התינח למאן דאמר קראי לאו כסדרן כתיבי אלא למאן דאמר כסדרן כתיבי אמאי כתב אחי האב ועוד קשיא לרשב"א דאפילו למאן דאמר שלא כסדרן כתיבי לא איצטריך למכתב אחי האב דעל כרחך לא נכתב שארו אלא להקדימו לאחיו דבע"א למאי כתבי' רחמנא דאי לאשמועינן דהיכא דליכא בן ובת ואח שהוא יורש פשיטא אלא מאן לירת אטו בר קשא דמתא לירת כדאמרינן לקמן (בבא בתרא דף קי:) וליכא למימר אי לאו דכתב אחי האב הוה אמינא דאיצטריך שארו לאשמועינן שהאחין קודמין לאב דאי לא הוה כתב שארו הוה אמינא דאב קודם לאחיו דאי היינו אומרים דאב קודם לאחיו לא לכתוב רחמנא לא אב ולא אחי האב ועוד דכולה שמעתין אנו דוחקין למצוא פסוק מנא לן דאב קודם לאחיו משום דמסברא אית לן למימר דאחיו קדמי ואור"י דמאין לו לא הוה שמעינן נחלה ממשמשת למעלה אלא למטה כגון בן הבן ובת הבן ובן בת הבן אע"ג דעלה אמר לקמן דנחלה הולכת וממשמשת עד ראובן דהיינו למעלה אהאי קרא דאחי אביו סמיך וא"ת ואחין דכתב רחמנא למה לי כיון דנחלה ממשמשת עד ראובן ירש האב בקבר להנחיל לבניו הנותרים וי"ל דאי לא כתב אחין ה"א שהאב קודם לבת דאית לן לאקדומי אב לחד מהנך דכתיבי בהדיא בקרא:

    שכן קם תחת אביו ליעדה ולשדה אחוזה - ה"ה דה"מ למנקט נמי ולעבד עברי:

    כלום יש יבום אלא במקום שאין בן - אין לפרש דלא עדיף לענין יבום בן מאח אלא כלומר הן שוין לענין יבום וא"כ הכי נמי עדיף בן מאח משום דקם תחת אביו ליעדה ולשדה אחוזה דעל כרחך לקמן גבי בת לא אפשר לפרש כן דאמרינן כיון דלענין יבום כי הדדי נינהו לענין נחלה נמי כי הדדי נינהו כלומר ותהא עדיפא בת מאח שיקדום אב לאח ולא לבת ואי לא עדיפא מאח לענין יבום היכי עדיפא מיניה לענין נחלה אלא ודאי מהאי טעמא דכלום יש יבום אלא במקום שאין בת דהיא עדיפא מאח דבת מקימה שם ואח אינו מקים שם אלא צריך לייבם:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    גמרא - ומה ראית לרבות את הבן ולהוציא את האח. איכא למידק, והא בהדיא כתיב שהבן קודם לאחים ואפילו לבת, דכתיב ואיש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו, ואם כן היאך איפשר דניקום ונאמר שהאב קודם לבן והאחים קודמין לאב וכל שכן שיהו האחין קודמין לבנים. וכי תימא קראי לאו כסדרן כתיבי, וכדאמרינן לקמן, הני מילי שארו דעל כרחין לאו במקומו כתיב, אבל דנערבב קראי כולי האי לא. וכתב הראב"ד ז"ל, דהא דאמרינן מרבה אני את האח, לאו למימרא דנרבה את האח ונוציא את הבן, אלא הכי קאמר, ומה ראית לרבות את הבן מן הקרוב קרוב ודם, לפי שיש קורבא לבן אצל האב שאינה לא באב ולא באח, והלא גם לאח יש קורבא שאינה לא באב ולא בבן. והשיב, מרבה אני את הבן שכן קם תחת אביו ליעידה ולשדה אחוזה,, מה שאין כן לא באב ולא באח, ואם כן דין הוא שנרבה אותו מן הקרוב שהוא הקרוב שבכולן. אדרבה מרבה אני את האח. פירוש, לאו למימרא שנרבה את האח ונוציא את הבן, אלא מה שאתה אומר שהאב קודם לאחין, אדרבה, שהרי יש לרבות האח מן הקרוב קרוב קודם, שאף הוא יש לו קורבא אצל אחין מה שאינה לא בבן ולא באב, ואם כן כמו שאתה מרבה את הבן כך יש לך לרבות את האח, דמה ראית להוציאו יותרא האח מן הבן, שהרי בן ואח שקולין הן, ואי זה תוציא ואיזה תרבה. ופריק שהבן הוא הקרוב שיש לו קורבא] אצל אביו ואפילו במקום שיש אח,, מה שאין כן באח שאינו קם תחת אחיו ליבום במקום שיש בן, ואם כן אין לנו לרבות את האח אלא הבן לבדו. וכתב הרב ז"ל: ואם תאמר מכל מקום הרי מצינו שהאח קרוב יותר מן האב, שכן קם תחת אחיו ליבום ואפילו במקום שיש אב, ואין האב קם תחת הבן לכלום. ותירץ דהא ליתא, דכיון דאשכחן מיהא דבן קרוב לאב יותר מן האח, נמצא שהאב קרוב לבן יותר מן האח, שכל שזה קרוב לזה כך זה קרוב לו. זה תורף דברי הרב ז"ל. ואין דבר זה מחוור כל הצורך, אבל אפשר לומר, שאין מרבין מן הקרוב אלא קרוב אחד, והוא הקרוב יותר, דהקרוב יותר אמר הכתוב ולא הקרובים, ומיהו כל שאנו מוצאין קרובים שזה קרוב כזה, כגון שיש לזה קרביות כמו לזה, על כרחינו שניהם בכלל הקרוב, דאיזה מהם תוציא. וזהו שנשאו ונתנו בבן ואח לומר ששקולין הן בקורבה ושניהם נכנסים בכלל הקרוב עד שאמרו שהבן הוא יותר קרוב, וכיון שאין בן ואח שקולין אין לך לרבות אלא הקרוב שבהן והוא הבן. ומכל מקום אכתי איכא למידק, והיאך הקשה שנרבה את הבן ואת האח, שאם כן קדמת האב למאן לאחי האב, אם כן לישתוק קרא מיניה ואנא ידענא, וכדאמר לקמן אחי האב לא צריכי למעוטי, אחי האב מכח מאן קאתי מכח אב קאי אב וירתי אינהו. על כן יש מפרשים דהכי קאמר, ומה ראית לרבות את הבן ולהוציא את האח אדרבא מרבה אני את האח כמו הבן, שגם הוא קרוב יותר מן האב ומן הבן, ואם כן אין האב קודם אלא לאחי האב, והא לא איצטריך אלא על כרחיך האי הקרוב אשארו קאי, כלומר, ונתתם את נחלתו לשארו שהוא הקרוב יותר בנחלה, ויקדים אפילו לבן. ופריק לעולם לאו לשארו שהוא קרוב קאמר, אלא לשארו במקום הקרוב עצמו, והוא האב והבן, ומרבה אני את הבן שכן קם תחת אביו ליעידה ולשדה אחוזה. וזה עיקר.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בבא בתרא דף ק״ח עמוד ב׳

    מסכת בבא בתרא דף ק״ח עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 6 קטעים ממוספרים, כ־95 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בבא בתרא דף ק״ח ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026