מסכת בבא בתרא דף קל״ט עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Bava Batra 139a, Chapter 8 Yesh Nochalin
רש"י
אין פירוש שמור לדף זה
לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.
1והא תניא: שמין את המחוברין ללוקח!
2אמר עולא: לא קשיא; כאן בבנו, כאן באחר; הואיל ודעתו של אדם קרובה אצל בנו.
מתני׳ · משנה
3הניח בנים גדולים וקטנים אין הגדולים מתפרנסין על ידי הקטנים, ולא הקטנים נזונין על הגדולים, אלא חולקין בשוה.
4נשאו הגדולים ישאו הקטנים. ואם אמרו קטנים: הרי אנו נושאין כדרך שנשאתם אתם אין שומעין להם; אלא מה שנתן להם אביהם, נתן.
5הניח בנות גדולות וקטנות אין הגדולות מתפרנסות על ידי הקטנות, ולא הקטנות נזונות על הגדולות, אלא חולקות בשוה.
6נשאו גדולות ישאו קטנות. ואם אמרו קטנות: הרי אנו נושאות כדרך שנשאתם אתם אין שומעין להן.
7זה חומר בבנות מבבנים שהבנות נזונות על הבנים, ואין נזונות על הבנות.
גמ׳ · גמרא
8אמר רבא: האי גדול אחי דלבש ואיכסי מביתא מאי דעבד עבד.
9והא אנן תנן: אין הגדולים מתפרנסין על הקטנים! מתני' בשרכא.
10שרכא פשיטא! מהו דתימא: ניחא להו דלא נינוול; קמ"ל:
11נשאו גדולים ישאו קטנים. מאי קאמר?
12אמר רב יהודה, הכי קאמר: נשאו גדולים לאחר מיתת אביהן ישאו קטנים לאחר מיתת אביהן. אבל נשאו גדולים בחיי אביהן, ואמרו קטנים לאחר מיתת אביהן: ״הרי אנו נושאין כדרך שנשאתם אתם״ אין שומעין להן, אלא מה שנתן להן אביהן נתן.
13הניח בנות גדולות וקטנות. שלח ליה אבוה בר גניבא לרבא, ילמדנו רבינו: לוותה ואכלה, ועמדה ונשאת בעל לוקח הוי, או יורש הוי?
14לוקח הוי ומלוה על פה אינו גובה מן הלקוחות; או דלמא יורש הוי ומלוה על פה גובה מן היורשין?
15אמר ליה, תנינא: נשאו גדולות ישאו קטנות. מאי, לאו נשאו גדולות לבעל ישאו קטנות מבעל?
16לא; נשאו גדולות לבעל ישאו קטנות לבעל.
17איני?! והא תני ר' חייא: נשאו גדולות לבעל ישאו קטנות מבעל!
18דלמא שאני פרנסה, דאית לה קלא.
19א"ל רב פפא לרבא, לאו היינו דשלח רבין באגרתיה: מי שמת, והניח אלמנה ובת אלמנתו נזונת מנכסיו. נשאת הבת אלמנתו נזונת מנכסיו. מתה הבת אמר רב יהודה בן אחותו של ר' יוסי (בן) חנינא: ע"י היה מעשה, ואמרו: אלמנתו נזונת מנכסיו.
20אי אמרת בשלמא יורש הוי, משום הכי אלמנתו נזונת מנכסיו; אלא אי אמרת לוקח הוי, אמאי נזונת מנכסיו?
21אמר אביי: אי לאו דשלח רבין, אנן לא ידעינן? והא תנן: אלו הן שאין חוזרין ביובל הבכורה,׃
תוספות
והתניא שמין - גרסינן דברייתא היא בתוספתא דכתובות כמו שפירש ר"ש:
מתני' בשרכא - בכל הספרים כתוב שרכא בריש ובערוך גרס שדכא בדלית והוא לשון שקט כמו ותשקוט הארץ ומתרגמינן ושדיכת ארעא (שופטים ה׳:ל״א) כלומר אדם בטל ושקט אינו עוסק בכלום וכן יודע ציד איש שדה ומתרגמינן נחשדכן (בראשית כ״ה:כ״ז) שהיה נח ושקט ובהחובל (ב"ק דף צב: ושם) מטייל ואזל דיקלא בישא לגבי קיני דשדכא:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רשב"א
מתני' - הניח בנים גדולים וקטנים אין הגדולים מתפרנסין על הקטנים ולא הקטנים נזונין על הגדולים אלא חולקין בשוה. ודוקא בשמניחו, אבל בסתם נזונין ומתפרנסין אלו עם אלו, דסתמן שותפין נינהו ומוחלין זה לזה. ותניא בתוספתא (שם) הניח בנים גדולים וקטנים (יהו) [והיו גדולים] ניזונין ובאים בשתיקה, (ו)לא יאמרו קטנים הרי אנו נזונין כדרך שניזנתם אתם וכו', הניח בנות גדולות וקטנות [והיו גדולות] נזונות ובאות בשתיקה, לא יאמרו בנות הרי אנו [נזונות כדרך שנזנתם אתם, נישאו גדולות בחיי אביהן לא יאמרו קטנות הרי אנו] נישאות כדרך שנשאתם אתם, ולא עוד [אלא] אפילו הניח להן עבדים ושפחות כלי כסף וכלי זהב הרי אלו של עצמן.
הא ד תנן אלו שאין חוזרין ביובל הבכורה - פירש ר"ש ז"ל, אבל חלק פשיטות חוזר כרבי יוחנן דאמר האחין שחלקו לקוחות הן ומחזרין זה לזה ביובל. וכן כתב ר' יהוסף הלוי ז"ל. וכתב הרמב"ן ז"ל: אי[ן] זה סברא, שהרי רבי יוחנן משום דלית ליה ברירה קאמר הכי, ואף בחלק בכורה נמי אין לומר ברירה. אלא הדבר מפורש בגמרא במקומה דמותיב מינה לרבי יוחנן תיובתא ופריק מאי אינן חוזרין אינן חוזרין לבטלה, כלומר, אינו מחזיר להם לגמרי כלוקח אלא מחזירין לאמצע וחוזרין וחולקין ונוטל פי שנים כבתחלה, כלומר, בטלה מחלוקת. עד כאן.
מסכת בבא בתרא דף קל״ט עמוד א׳
מסכת בבא בתרא דף קל״ט עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 21 קטעים ממוספרים, כ־341 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: בבא בתרא דף קל״ט ע״א
פתיחה בקורא