2אמר ״לא תימרו ליה״, מאי? אמר רב זביד: הא קאמר ״לא תימרו ליה״! רב פפא אמר: לדידיה לא תימרו ליה, לאחריני אימרו להו חברך חברא אית ליה, חברא דחברך חברא אית ליה.

3אמרו ליה: ״לא אמרינן ליה״ אמר רב זביד: הא קא אמרו ליה ״לא אמרינן ליה״! רב פפא אמר: לדידיה לא אמרינן ליה, לאחריני אמרי להו חברך חברא אית ליה, וחברא דחברך חברא אית ליה.

4אמר להו: ״לא תיפוק לכו שותא״ אמר רב זביד: הא קאמר ״לא תיפוק לכו שותא״! אמרו ליה: ״לא מפקינן שותא״ אמר רב פפא: הא קאמרי ליה ״לא מפקינן שותא״! רב הונא בריה דרב יהושע אמר: כל מילתא דלא רמיא עליה דאיניש, אמר לה ולאו אדעתיה.

5אמר רבא אמר רב נחמן: מחאה שלא בפניו הויא מחאה. איתיביה רבא לרב נחמן אמר ר' יהודה: לא אמרו שלש שנים, אלא כדי שיהא באספמיא ויחזיק שנה, וילכו ויודיעוהו שנה, ויבא לשנה אחרת. ואי ס"ד מחאה שלא בפניו הויא מחאה, למה לי למיתי? ליתיב התם אדוכתיה, ולימחי! התם עצה טובה קמ"ל דניתי ונשקול ארעא ופירי.

6מדקא מותיב ליה רבא לרב נחמן מכלל דלא סבירא ליה דמחאה שלא בפניו הויא מחאה; והאמר רבא: מחאה שלא בפניו הויא מחאה! בתר דשמעה מרב נחמן, סברה.

7אשכחינהו ר' יוסי בר' חנינא לתלמידיו דר' יוחנן: אמר להו מי אמר ר' יוחנן: מחאה בכמה ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן מחאה בפני שנים ר' אבהו אמר ר' יוחנן מחאה בפני שלשה׃

8לימא בדרבה בר רב הונא: קא מיפלגי דאמר רבה בר רב הונא כל מילתא דמתאמרא באפי תלתא,׃

תוספות

ולמחר נקיטנא ליה - נראה לר"י דלא צריך למימר נקיטנא ליה אלא אורחא דמילתא נקט מדלא קאמר רב זביד פלוני גזלנא הוא דאכיל לארעאי בגזלנותא לא הויא מחאה פלוני גזלנא הוא דאכיל לארעאי בגזלנותא ולמחר נקיטנא ליה בדינא הויא מחאה:

רב פפא אמר לדידיה לא תימרון לאחריני תימרון - נראה לר"י דרב פפא אית ליה שפיר דשמואל דאמר לעיל מיחה בפני בני אדם שאין יכולין לומר לו לא הויא מחאה דהתם מיירי בחולה וזקן שלעולם לא ילך למקום שמחזיק שם אבל הכא ילכו למקום המחזיק ויגידו לבני העיר ויאמרו לו והויא מחאה:

ליתיב אדוכתיה ולימחי - תימה אדפריך מר' יהודה לסייעיה מרבנן דמוכח לעיל דסברי מחאה שלא בפניו הויא מחאה ואור"י דרבא היה טועה וס"ד דבכל מקום שהחזקה נשמעת גם המחאה נשמעת וכמו שהחזקה מיהודה לאספמיא ה"נ מחאה ואפילו הכי א"ר יהודה שיבא בפניו וימחה ורבנן סברי אפי' מיהודה לגליל אין החזקה נשמעת לכך לא הוי חזקה אבל מיהודה ליהודה נשמעת והוי חזקה עד שיבא בפניו וימחה ולכ"ע שלא בפניו לא הוי מחאה ורב נחמן דאיצטריך לשנויי עצה טובה קמ"ל ולא שני ליה דלא מצי למיתב אדוכתיה לפי שהמחאה אינה נשמעת אלא באותה מדינה משום דאכתי תקשי ליה אמאי מצריך רבי יהודה לבא לפניו ילך עד המדינה שהמחזיק שם וימחה דמדלא קתני ויבא לשנה אחרת וימחה ויודיעוהו משמע שצריך לבא לפניו כדפרישית:

ה"ג מכלל דלא סבירא ליה הא אמר רבא מחאה שלא בפניו - ולא גר' והא אמר רבא אמר ר"נ:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רשב"א

הא דמקשה רבא לרב נחמן מדר' יהודה דאמר יבא שנה אמאי ליתיב בדוכתיה ולימחי. איכא למידק, אדמותיב ליה מדר' יהודה נסייעיה מתנא קמא, דקתני היה בגליל והחזיק ביהודה אינה חזקה, הא יהודה ויהודה הויא חזקה, אלמא מחאה שלא בפניו הויא מחאה. ויש לומר דקא סלקא דעתך דרבא, דטעמא דתנא קמא לאו משום דמחאה שלא בפניו הויא מחאה, אלא דכל שלא במקום חרום כיהודה וגליל הוה ליה למיתי למות בפניו, ור' יהודה סבר אפילו במקום חרום אי אפשר שלא ילך שום אדם ויודיענו, וכן אי אפשר לש ימצא שיירות לבא עמהם וימחה. ואמר ליה רב נחמן דאפילו ר' יהודה לאו דוקא שיבא קאמר, אלא עצה טוב קמ"ל. וה"ה דהוה מצי למימר דפליגי רבנן עליה דר' יהודה אפילו בהא, ובתרתי פליגי, וכסבריה קמייתא דרב, וכדמשמע נמי מדנקט יהודה וגליל ולא נקט בורח, וכדכתבינן לעיל.

לימא בדרבה בר רב הונא קא מיפלגי - דמאן דאמר בפני שנים לית ליה דרבה בר רב הונא. כלומר, דכל מאן דאמר בפני נים לא ללישנא בישא קאמר ואינו רוצה שיאמרו לו, אלא על דעת שיאמרו לו קאמר, ומאן דאמר ליה נמי משמיה לית בה משום לישנא בישא, ומ"ד בפני שלשה אית ליה דרבה בר רב הונא, וכל שלא מיחה בפני שלשה אינו אלא משום הוצאת לעז לבזותו בפניהם, ואינו רוצה שיודיעוהו, שאילו רצה בכך בפני שלשה היה מוחה.

מהדורה: Gerlitz edition, published by Oraita · רישוי: Public Domain

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת בבא בתרא דף ל״ט עמוד א׳

מסכת בבא בתרא דף ל״ט עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 8 קטעים ממוספרים, כ־250 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–176)עמוד

היעד שנמצא: בבא בתרא דף ל״ט ע״א

פתיחה בקורא