6והא דרב הונא בריה דרב יהושע ברותא היא. מכדי כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא; כמה הוי להו? חד סרי וחומשא; כוכין כמה הוו? תמניא; תמניא בחד סרי וחומשא היכי משכחת לה? אלא הא דרב הונא בריה דרב יהושע ברותא היא.

7ואי בעית אימא, כדאמר רב שישא בריה דרב אידי: בניפלי; הכא נמי בניפלי.

8תנן התם: המוצא מת מושכב כדרכו, נוטלו ואת תפוסתו. שנים נוטלן ואת תפוסתן.

תוספות

דעביד להו בקרן זוית - וא"ת כיון שהוא מעמיק אמאי צריך שיעשה בקרן זוית יעשה ברוחב המערה או באורך המערה בין כוך לכוך באמה שבינתים ויעמיק וי"ל לפי שהיה מקלקל כותל המערה והיה קרקע נופל והכוכין היו מקלקלין הואיל וזה הכוך שמעמיק הולך באותו צד ששאר כוכין הולכין אבל בקרן זוית אינו כן:

המוצא מת מושכב כדרכו - בפ"ב דנזיר (דף סה.) אמר המוצא פרט למצוי ופ"ה פרט לידוע אם אחד מהן ידוע והשנים אינן ידועים וקשה לפי' דמדממעט מצוי משמע דגריע טפי אחד ידוע ושנים תחלה משנים ידועים ואחד תחלה מדקממעט ליה וזה אינו דכך שוה זה כמו זה דבין שנים ידועים ואחד תחלה בין אחד ידוע ושנים תחלה אין להן שכונת קברות עד שיהו שלשתן ידועים או שלשתן תחלה כדאמר בנזיר ונראה לר"י פרט לידוע דדוקא נמצא הוא דבעינן מושכב כדרכו פרט ליושב ושראשו מונח בין יריכותיו דאית לן למימר דנכרי הוא דישראל לא מותבינן ליה אבל ידוע שישראל הוא בכל ענין שיהיה יש לו תפוסה ותימה לפירושו דמאי אשמעי' אטו סלקא דעתיך דמושכב כדרכו יגרום שיהיה לו תפוסה כיון שידוע שהוא ישראל ועוד קשה דלא הוי דומיא דמת פרט להרוג ולא דומיא דמושכב [פרט ליושב] כדרכו [פרט לראשו בין ארכובותיו] ונראה לפרש פרט למצוי פי' פרט לידוע ולא בידוע דקאמר התם אחד ידוע ושנים תחלה דההוא ידוע שהוא נקבר שם ולא שידוע שלשם קבורה נקבר אבל האי פרט למצוי היינו שידוע שלשם קבורה נקבר שם דיש לו שכונת קברות ואסור לפנותו משם ואע"פ שהוא קבר יחידי כדתניא בפ' נגמר הדין (סנהדרין דף מז:) קבר הידוע אסור לפנותו פנהו מקומו אסור בהנאה רשב"א וכן פר"י בנזיר והא דאמר בנזיר דבעי' שלשתן ידועין [או] תחלה פ"ה דהלכתא גמירי לה ואין נראה לר"י דלא שייך כאן הלכתא גמירי דהוי דבר שיש בו טעם דכשיש ב' שלא היו ידועים ואחד ידוע לית לן למימר שלשם קבורה נתון שם כיון שהיו שם עדיין שנים שהרי כשנקבר זה לא היו אותן ב' ידועין וכן ב' ידועין ואחד תחלה אבל שלשתן ידועים או שאינן ידועין סתמא דמילתא דלשם קבורה הניחום שם:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

מאירי

כבר ידעת שמדרכן היה לתקן הדרכים לעולי רגלים ולבדקן מן הטומאה וכל שהיו מוצאין קבר או קברות אם היו רואים בהם שאינם קבורים בענין קברי ישראל היו מכירין שבאקראי בעלמא נקברו שם ולא בית קברות קבוע היה ולא קנו מקומם וכבר התבאר בסנהדרין שכל קבר הנמצא ר"ל שאינו קבוע וידוע מותר לפנותו אבל הידוע והקבוע אסור לפנותו כמו שיתבאר במקומו ואם היו מוצאין אותן כסדר קברי ישראל לא היו מפנין אותן אלא מציינין אותן על הדרך שהתבאר במועד קטן ועל זה אמרו במסכת נזיר שאם היה חופר ומצא מת מושכב כדרכו נוטלו ואת תפיסתו והוא עפר תיחוח שתחתיו שלחלוחית המת והנמסס מגופו נבלע שם ומפנה אותו עם תפיסתו וקוברו במקום אחר וכל השדה טהורה שמכיון שלא היה שם אלא אחד אקראי בעלמא היה ואמרו שם מת פרט להרוג מושכב פרט ליושב כדרכו פרט לראשו מונח בין ירכותיו אלא כמו שפירשו בתלמוד המערב רגליו פשוטות וידיו על לבו הא כל שאינו בדרך זה ודאי אינו ישראל ואין לו תפישה כך פירשוה גדולי המפרשים ותפישה זו פרשוה שם בעובי שלש אצבעות ובתלמוד המערב הקשו שמא מת מצוה הוא וקנה מקומו ותרצו מת מצוה לא שכיח וכן אם מצא שנים מפנה אותם ותפישתן וכל השדה טהורה שאף אלו אינן קבר ידוע וקבוע:

מהדורה: Meiri on Shas · רישוי: unknown

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת בבא בתרא דף ק״א עמוד ב׳

מסכת בבא בתרא דף ק״א עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 8 קטעים ממוספרים, כ־120 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–176)עמוד

היעד שנמצא: בבא בתרא דף ק״א ע״ב

פתיחה בקורא