בוני התלמוד

    מסכת בבא בתרא דף י״ד עמוד ב׳

    פרק א׳ - השותפין

    Also cited as: Bava Batra 14b, Chapter 1 HaShuttafin

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    שברי לוחות שמונחין - תחת הלוחות:

    יש בו רוחב טפח - וזה שהקיפו ששה נמצא עובי רוחבו שני טפחים:

    רווחא דביני וביני - אויר שבין עמוד לעמוד:

    ובתרי פושכי היכי יתיב - דקתני נשתיירו שם ב' טפחים ששם ס"ת מונח:

    ספר עזרה - ספר שכתב משה ובו קורין בעזרה פרשת המלך בהקהל וכהן גדול ביה"כ:

    לתחלתו הוא נגלל - אין לו אלא עמוד אחד ונגלל מתחלתו לסופו:

    דכריך ביה פורתא - שאינו גוללו כולו ומניח בו מקצת וכורכו לעצמו ומניח אותו הכרך על הספר מלמעלה:

    וכרכיה לעיל - וכורכו למעלה על ההיקף:

    דמנח ליה מצד - אצל הכותל ולא בין שני הלוחות:

    היכא הוי קיימי - כיון דמצריך טפח מכאן וטפח מכאן ברוחב הארון שלא יהא ס"ת יוצא ונכנס בדוחק העמודים היכא מנחי הלא ימעטו את החלל:

    שם שם - תרי זימני כתיבי ללוחות ולשברי לוחות:

    אשר שברת - קרא יתירה הוא למסמכיה לושמתם לדרשה:

    יישר כוחך - ללמדך שהוא מן הדברים שעשה משה רבינו ע"ה מדעתו והסכימה דעתו לדעת המקום:

    שנתנבאו באותו הפרק - בימי אותם המלכים עוזיה יותם אחז יחזקיה בארבעה נביאים הללו כתיב כן חוץ ממיכה שלא היה בימי עוזיהו אבל היה בימי יותם אחז יחזקיה:

    חגי זכריה ומלאכי סופם של נביאים - שהן היו בבית שני בשנת שתים לדריוש האחרון:

    ישעיה קדים לירמיה ויחזקאל - שהרי ישעיה בימי עוזיה וירמיה בימי יאשיה ובניו נתנבא בירושלים ויחזקאל בגולה בימי צדקיה:

    רות תהלים איוב כו' - רות קדמה בימי שפוט השופטים תהלים דוד אמרן והוא קדם לאיוב כמ"ד בימי מלכת שבא היה ואחר כך שלשה ספרי שלמה:

    משלי קהלת - שניהם ספרי חכמה:

    שיר השירים - נראה בעיני שאמרו לעת זקנתו:

    קינות - ירמיה אמרן שהיה אחר שלמה:

    דניאל - אחר ירמיה בימי נבוכד נצר בגולה:

    אסתר - אחריו בימי אחשורוש:

    עזרא - אחריו בימי דריוש השני שעמד אחר אחשורוש:

    למ"ד איוב בימי משה היה - לקמן:

    רות נמי פורענותא היא - רעב וגלות ומיתת אלימלך ובניו:

    דאית ליה אחרית - סוף הפורענות נהפך לאחרית ותקוה שיצא דוד משם:

    ופרשת בלעם - נבואתו ומשליו אף על פי שאינן צורכי משה ותורתו וסדר מעשיו:

    ושמונה פסוקים - מן וימת משה עד סוף הספר:

    שמואל כתב ספרו וספר שופטים - שכולם קדמו לו ועמד וכתב ספרן ומה שעלתה לישראל בימיהם וכן רות שהיתה בימי השופטים:

    על ידי עשרה זקנים - כתב בו דברים שאמרו זקנים הללו שהיו לפניו ויש שהיו בימיו כגון אסף והימן וידותון מן הלוים המשוררים:

    על ידי אדם הראשון - כגון גלמי ראו עיניך ולי מה יקרו רעיך (תהילים קל״ט:י״ז) אדם הראשון אמרן:

    על ידי מלכי צדק - נאם ה' לאדוני [שב לימיני] וכל המזמור (שם קי):

    ועל ידי אברהם - כדאמרינן לקמן איתן האזרחי זה אברהם:

    ועל ידי משה - תפלה למשה (שם צ) וכל אחד עשר מזמורים כסדרן:

    ועל ידי הימן - משכיל להימן:

    ועל ידי ידותון - למנצח לידותון:

    רישוי: CC0

    בבא בתרא 14 עמוד ב

    1שברי לוחות שמונחים בארון. ואי ס"ד ס"ת הקיפו ו' טפחים; מכדי כל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח, וכיון דלאמצעיתו נגלל נפיש ליה מתרי טפחא רווחא דביני ביני; בתרי פושכי היכי יתיב?

    2אמר רב אחא בר יעקב: ספר עזרה לתחלתו הוא נגלל. ואכתי, תרי בתרי היכי יתיב? אמר רב אשי: דכריך ביה פורתא, וכרכיה לעיל.

    3ור' יהודה מקמי דליתי ארגז, ספר תורה היכי הוה יתיב? דפא הוה נפיק מיניה, ויתיב עילוה ספר תורה. ור"מ האי ״מצד ארון״, מאי עביד ליה? ההוא מיבעי ליה דמתנח ליה מצד ולא מתנח ביני לוחי; ולעולם בגויה מן הצד.

    4ור"מ עמודין היכא הוו קיימי? מבראי. ור"מ שברי לוחות דמונחין בארון מנא ליה? נפקא ליה מדרב הונא דאמר רב הונא, מאי דכתיב: ״(שמואל ב ו״, ב) אשר נקרא שם שם ה' צבאות יושב הכרובים עליו מלמד שלוחות ושברי לוחות מונחים בארון׃

    5ואידך ההוא מבעי ליה לכדרבי יוחנן ד"ר יוחנן א"ר שמעון בן יוחאי מלמד שהשם וכל כינויו מונחין בארון׃

    6ואידך נמי מיבעי ליה להכי אין הכי נמי אלא שברי לוחות דמונחין בארון מנא ליה נפקא ליה מדתני רב יוסף דתני רב יוסף (דברים י, ב) אשר שברת ושמתם מלמד שהלוחות ושברי לוחות מונחין בארון׃

    7ואידך ההוא מיבעי ליה לכדריש לקיש דאמר ר"ל אשר שברת אמר לו הקב"ה למשה יישר כחך ששברת:

    ברייתא

    8תנו רבנן סדרן של נביאים יהושע ושופטים שמואל ומלכים ירמיה ויחזקאל ישעיה ושנים עשר מכדי הושע קדים דכתיב ״(הושע א״, ב) תחלת דבר ה' בהושע וכי עם הושע דבר תחלה והלא ממשה ועד הושע כמה נביאים היו וא"ר יוחנן שהיה תחלה לארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק ואלו הן הושע וישעיה עמוס ומיכה וליקדמיה להושע ברישא׃

    9כיון דכתיב ״נבואתיה גבי חגי זכריה ומלאכי וחגי זכריה ומלאכי סוף נביאים הוו חשיב ליה בהדייהו וליכתביה לחודיה וליקדמיה איידי דזוטר מירכס״׃

    10מכדי ישעיה קדים מירמיה ויחזקאל ליקדמיה לישעיה ברישא כיון דמלכים סופיה חורבנא וירמיה כוליה חורבנא ויחזקאל רישיה חורבנא וסיפיה נחמתא וישעיה כוליה נחמתא סמכינן חורבנא לחורבנא ונחמתא לנחמתא:

    11סידרן של כתובים רות וספר תהלים ואיוב ומשלי קהלת שיר השירים וקינות דניאל ומגילת אסתר עזרא ודברי הימים ולמאן דאמר איוב בימי משה, היה ליקדמיה לאיוב ברישא אתחולי בפורענותא לא מתחלינן רות נמי פורענות היא פורענות דאית ליה אחרית דאמר רבי יוחנן למה נקרא שמה רות שיצא ממנה דוד שריוהו להקב"ה בשירות ותושבחות׃

    12ומי כתבן משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה שמואל כתב ספרו ושופטים ורות דוד כתב ספר תהלים על ידי עשרה זקנים ע"י אדם הראשון על ידי מלכי צדק ועל ידי אברהם וע"י משה ועל ידי הימן וע"י ידותון ועל ידי אסף,׃

    תוספות

    תרי בתרי היכי יתיב - משמע שעם עמודין היה הקיפו ששה שאם היה הקיפו בלא עמודין אם כן נפיש ליה משני טפחים בהדי עמודים:

    ורבי מאיר עמודין היכא הוו קיימי - אע"פ שיש ריוח הרבה לר"מ בכל האורך לבד מנגד ספר תורה פשוט היו לו שהיו מונחים בצד ראש הארון שספר תורה מונח:

    ולמ"ד איוב בימי משה היה - וא"ת מאי קאמר ולמ"ד והאי תנא גופיה סבר דבימי משה היה דקתני סיפא משה כתב ספר איוב וי"ל דאכתי לא ידע סיפא דברייתא:

    בפורענותא לא מתחילינן - וא"ת ונכתביה מיד אחר רות ואומר ר"י משום שאחרית של רות היה אחרית שיצא ממנה דוד שריוהו להקב"ה בשירות ותשבחות לכך כתב אחר כך מיד אותן שירות והוא אחרית שלה וא"ת ולמ"ד מעולי גולה היה לכתביה לאיוב לבסוף ואומר ר"י דמשום הכי כתבו בהדי תהלים ומשלי לפי שהוא מענין אחד כתובין מעין שירה ומקראות קצרים וניגון אחד דבימיהם היה ניגון כדאמרינן (מגילה דף ג.) ויקראו בספר תורת אלהים מפורש ושום שכל מאי ושום שכל פסוקי טעמי והא דלא כתבו אחר משלי משום שלא להפסיק בדברי שלמה ור"ת מפרש דלכן כתבו בהדי תהלים משום דאמר לקמן דוד כתב ספרו ע"י עשרה זקנים ואיוב נמי נכתב ע"י ד' זקנים צופר ובלדד ואליפז ואליהוא והשתא אתי שפיר שלא כתבו אחר משלי:

    פורענות דאית ביה אחרית - וא"ת איוב נמי אית ביה אחרית וי"ל דהאי אחרית דרות אחרית דכל ישראל ועוד דאיכא למ"ד דלא כפל הקב"ה שכרו אלא לטורדו מן העולם:

    רישוי: CC-BY-NC

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    הא דאקשינן נפיש ליה משני טפחים דאיכא רווחא דביני ביני בתרי פושכי היכי הוה יתיב. איכא למידק, דילמא על צדו היה מונח, שאין ברחבו אלא טפח, דהא לאמצעיתו הוא נגלל. וניחא לי, על צדו אינו דרך הנחה ודרך בזיון הוא, ואי נמי אי על צדו היה בינו ובין הלוחות עוד ריוח טפח, וכשהיו נושאים את הארון עם הנדנוד שמא היה מהתפך. ועם תירוץ זה עלה לי תירוץ גם לאחריתי, דקשיא לי דילמא זקוף היה עומד ופני שני הגלילים כנגד הלוחות ובטפח ריוח היה עומד, אלא בהא נמי מתרצא לי, דעם נדנודו כל שיש ריוח טפח בינו ובין הלוחות שמא היה מטה. ואני נמי יש לי לומר בזו שאין מניחין ספר תורה זקוף אלא שחוח, אלא שאני רואה שכן נהגו בכל המקומות להניחו זקוף בארונו, ומכל מקום על צדו אינו דרך כבודו, וכל מי שעושה כן ממחין בידו. כנ"ל. עוד קשיא לי, אדמהדר לאקשויי ליה מיתורא דביני ביני, ליקשי לכולי עלמא, דהא נפיש טובא מחמת שני העמודים שבו, דודאי עמודים היו בו, כיון דנגלל לאמצעיתו למאי דסבירא ליה השתא, ועוד שבו היו קורין בצבור פעמים, כמו שכתב רש"י ז"ל שבו היו קורין בעזרה פרשת המלך בהקהל וכהן גדול ביום הכפורים. על כן נראה לי, דכשאמרו ארכו כהיקפו, עם עובי העמודים קאמר. ואם תאמר אם כן מאי רבותיה דרב אחא בר יעקב דאיתרמי ליה, ורב הונא נמי דכתב שבעין ולא איתרמי ליה אלא חד, יעשה עמודים וימצע בהם את השיעור בעמודים גסים או דקים כפי הצורך; לא היא, דכל הדברים בבינונית, דאי לא תימא הכי, כששאלו את רבי ספר תורה בגויל בכמה ובקלפים בכמה, ואמר להו בגויל בששה, עדיין יש לנו לשאול באיזה כתיבה דקה או גסה, ריוח בין שטה לשטה כמה, אורך השיטה ורוחב שבין דף לדף בכמה, שאף על פי שנתנו חכמים שיעור לגליונות יש מי שמוסיף ויש שכותב דקה ויש כותב גסה, אלא כל ששערו חכמים בבינונית, וכן אתה אומר בעמודים. כנ"ל. וכן הרציתי דברים לפני מורי הרב ז"ל.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בבא בתרא דף י״ד עמוד ב׳

    מסכת בבא בתרא דף י״ד עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 12 קטעים ממוספרים, כ־412 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בבא בתרא דף י״ד ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026