מסכת בבא בתרא דף י״ד עמוד ב׳

שברי לוחות שמונחין - תחת הלוחות:

יש בו רוחב טפח - וזה שהקיפו ששה נמצא עובי רוחבו שני טפחים:

רווחא דביני וביני - אויר שבין עמוד לעמוד:

ובתרי פושכי היכי יתיב - דקתני נשתיירו שם ב' טפחים ששם ס"ת מונח:

ספר עזרה - ספר שכתב משה ובו קורין בעזרה פרשת המלך בהקהל וכהן גדול ביה"כ:

לתחלתו הוא נגלל - אין לו אלא עמוד אחד ונגלל מתחלתו לסופו:

דכריך ביה פורתא - שאינו גוללו כולו ומניח בו מקצת וכורכו לעצמו ומניח אותו הכרך על הספר מלמעלה:

וכרכיה לעיל - וכורכו למעלה על ההיקף:

דמנח ליה מצד - אצל הכותל ולא בין שני הלוחות:

היכא הוי קיימי - כיון דמצריך טפח מכאן וטפח מכאן ברוחב הארון שלא יהא ס"ת יוצא ונכנס בדוחק העמודים היכא מנחי הלא ימעטו את החלל:

שם שם - תרי זימני כתיבי ללוחות ולשברי לוחות:

אשר שברת - קרא יתירה הוא למסמכיה לושמתם לדרשה:

יישר כוחך - ללמדך שהוא מן הדברים שעשה משה רבינו ע"ה מדעתו והסכימה דעתו לדעת המקום:

שנתנבאו באותו הפרק - בימי אותם המלכים עוזיה יותם אחז יחזקיה בארבעה נביאים הללו כתיב כן חוץ ממיכה שלא היה בימי עוזיהו אבל היה בימי יותם אחז יחזקיה:

חגי זכריה ומלאכי סופם של נביאים - שהן היו בבית שני בשנת שתים לדריוש האחרון:

ישעיה קדים לירמיה ויחזקאל - שהרי ישעיה בימי עוזיה וירמיה בימי יאשיה ובניו נתנבא בירושלים ויחזקאל בגולה בימי צדקיה:

רות תהלים איוב כו' - רות קדמה בימי שפוט השופטים תהלים דוד אמרן והוא קדם לאיוב כמ"ד בימי מלכת שבא היה ואחר כך שלשה ספרי שלמה:

משלי קהלת - שניהם ספרי חכמה:

שיר השירים - נראה בעיני שאמרו לעת זקנתו:

קינות - ירמיה אמרן שהיה אחר שלמה:

דניאל - אחר ירמיה בימי נבוכד נצר בגולה:

אסתר - אחריו בימי אחשורוש:

עזרא - אחריו בימי דריוש השני שעמד אחר אחשורוש:

למ"ד איוב בימי משה היה - לקמן:

רות נמי פורענותא היא - רעב וגלות ומיתת אלימלך ובניו:

דאית ליה אחרית - סוף הפורענות נהפך לאחרית ותקוה שיצא דוד משם:

ופרשת בלעם - נבואתו ומשליו אף על פי שאינן צורכי משה ותורתו וסדר מעשיו:

ושמונה פסוקים - מן וימת משה עד סוף הספר:

שמואל כתב ספרו וספר שופטים - שכולם קדמו לו ועמד וכתב ספרן ומה שעלתה לישראל בימיהם וכן רות שהיתה בימי השופטים:

על ידי עשרה זקנים - כתב בו דברים שאמרו זקנים הללו שהיו לפניו ויש שהיו בימיו כגון אסף והימן וידותון מן הלוים המשוררים:

על ידי אדם הראשון - כגון גלמי ראו עיניך ולי מה יקרו רעיך (תהילים קל״ט:י״ז) אדם הראשון אמרן:

על ידי מלכי צדק - נאם ה' לאדוני [שב לימיני] וכל המזמור (שם קי):

ועל ידי אברהם - כדאמרינן לקמן איתן האזרחי זה אברהם:

ועל ידי משה - תפלה למשה (שם צ) וכל אחד עשר מזמורים כסדרן:

ועל ידי הימן - משכיל להימן:

ועל ידי ידותון - למנצח לידותון: