בוני התלמוד

    מסכת בבא בתרא דף י״ד עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    שברי לוחות שמונחיןתחת הלוחות:

    יש בו רוחב טפחוזה שהקיפו ששה נמצא עובי רוחבו שני טפחים:

    רווחא דביני וביניאויר שבין עמוד לעמוד:

    ובתרי פושכי היכי יתיבדקתני נשתיירו שם ב' טפחים ששם ס"ת מונח:

    ספר עזרהספר שכתב משה ובו קורין בעזרה פרשת המלך בהקהל וכהן גדול ביה"כ:

    לתחלתו הוא נגללאין לו אלא עמוד אחד ונגלל מתחלתו לסופו:

    דכריך ביה פורתאשאינו גוללו כולו ומניח בו מקצת וכורכו לעצמו ומניח אותו הכרך על הספר מלמעלה:

    וכרכיה לעילוכורכו למעלה על ההיקף:

    דמנח ליה מצדאצל הכותל ולא בין שני הלוחות:

    היכא הוי קיימיכיון דמצריך טפח מכאן וטפח מכאן ברוחב הארון שלא יהא ס"ת יוצא ונכנס בדוחק העמודים היכא מנחי הלא ימעטו את החלל:

    שם שםתרי זימני כתיבי ללוחות ולשברי לוחות:

    אשר שברתקרא יתירה הוא למסמכיה לושמתם לדרשה:

    יישר כוחךללמדך שהוא מן הדברים שעשה משה רבינו ע"ה מדעתו והסכימה דעתו לדעת המקום:

    שנתנבאו באותו הפרקבימי אותם המלכים עוזיה יותם אחז יחזקיה בארבעה נביאים הללו כתיב כן חוץ ממיכה שלא היה בימי עוזיהו אבל היה בימי יותם אחז יחזקיה:

    חגי זכריה ומלאכי סופם של נביאיםשהן היו בבית שני בשנת שתים לדריוש האחרון:

    ישעיה קדים לירמיה ויחזקאלשהרי ישעיה בימי עוזיה וירמיה בימי יאשיה ובניו נתנבא בירושלים ויחזקאל בגולה בימי צדקיה:

    רות תהלים איוב כו'רות קדמה בימי שפוט השופטים תהלים דוד אמרן והוא קדם לאיוב כמ"ד בימי מלכת שבא היה ואחר כך שלשה ספרי שלמה:

    משלי קהלתשניהם ספרי חכמה:

    שיר השיריםנראה בעיני שאמרו לעת זקנתו:

    קינותירמיה אמרן שהיה אחר שלמה:

    דניאלאחר ירמיה בימי נבוכד נצר בגולה:

    אסתראחריו בימי אחשורוש:

    עזראאחריו בימי דריוש השני שעמד אחר אחשורוש:

    למ"ד איוב בימי משה היהלקמן:

    רות נמי פורענותא היארעב וגלות ומיתת אלימלך ובניו:

    דאית ליה אחריתסוף הפורענות נהפך לאחרית ותקוה שיצא דוד משם:

    ופרשת בלעםנבואתו ומשליו אף על פי שאינן צורכי משה ותורתו וסדר מעשיו:

    ושמונה פסוקיםמן וימת משה עד סוף הספר:

    שמואל כתב ספרו וספר שופטיםשכולם קדמו לו ועמד וכתב ספרן ומה שעלתה לישראל בימיהם וכן רות שהיתה בימי השופטים:

    על ידי עשרה זקניםכתב בו דברים שאמרו זקנים הללו שהיו לפניו ויש שהיו בימיו כגון אסף והימן וידותון מן הלוים המשוררים:

    על ידי אדם הראשוןכגון גלמי ראו עיניך ולי מה יקרו רעיך (תהילים קל״ט:י״ז) אדם הראשון אמרן:

    על ידי מלכי צדקנאם ה' לאדוני [שב לימיני] וכל המזמור (שם קי):

    ועל ידי אברהםכדאמרינן לקמן איתן האזרחי זה אברהם:

    ועל ידי משהתפלה למשה (שם צ) וכל אחד עשר מזמורים כסדרן:

    ועל ידי הימןמשכיל להימן:

    ועל ידי ידותוןלמנצח לידותון:

    רישוי: CC0

    בבא בתרא 14 עמוד ב

    1שברי לוחות שמונחים בארון. ואי ס"ד ס"ת הקיפו ו' טפחים; מכדי כל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח, וכיון דלאמצעיתו נגלל נפיש ליה מתרי טפחא רווחא דביני ביני; בתרי פושכי היכי יתיב?

    2אמר רב אחא בר יעקב: ספר עזרה לתחלתו הוא נגלל. ואכתי, תרי בתרי היכי יתיב? אמר רב אשי: דכריך ביה פורתא, וכרכיה לעיל.

    3ור' יהודה מקמי דליתי ארגז, ספר תורה היכי הוה יתיב? דפא הוה נפיק מיניה, ויתיב עילוה ספר תורה. ור"מ האי ״מצד ארון״, מאי עביד ליה? ההוא מיבעי ליה דמתנח ליה מצד ולא מתנח ביני לוחי; ולעולם בגויה מן הצד.

    4ור"מ עמודין היכא הוו קיימי? מבראי. ור"מ שברי לוחות דמונחין בארון מנא ליה? נפקא ליה מדרב הונא דאמר רב הונא, מאי דכתיב: ״(שמואל ב ו״, ב) אשר נקרא שם שם ה' צבאות יושב הכרובים עליו מלמד שלוחות ושברי לוחות מונחים בארון׃

    5ואידך ההוא מבעי ליה לכדרבי יוחנן ד"ר יוחנן א"ר שמעון בן יוחאי מלמד שהשם וכל כינויו מונחין בארון׃

    6ואידך נמי מיבעי ליה להכי אין הכי נמי אלא שברי לוחות דמונחין בארון מנא ליה נפקא ליה מדתני רב יוסף דתני רב יוסף (דברים י, ב) אשר שברת ושמתם מלמד שהלוחות ושברי לוחות מונחין בארון׃

    7ואידך ההוא מיבעי ליה לכדריש לקיש דאמר ר"ל אשר שברת אמר לו הקב"ה למשה יישר כחך ששברת:

    ברייתא

    8תנו רבנן סדרן של נביאים יהושע ושופטים שמואל ומלכים ירמיה ויחזקאל ישעיה ושנים עשר מכדי הושע קדים דכתיב ״(הושע א״, ב) תחלת דבר ה' בהושע וכי עם הושע דבר תחלה והלא ממשה ועד הושע כמה נביאים היו וא"ר יוחנן שהיה תחלה לארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק ואלו הן הושע וישעיה עמוס ומיכה וליקדמיה להושע ברישא׃

    9כיון דכתיב ״נבואתיה גבי חגי זכריה ומלאכי וחגי זכריה ומלאכי סוף נביאים הוו חשיב ליה בהדייהו וליכתביה לחודיה וליקדמיה איידי דזוטר מירכס״׃

    10מכדי ישעיה קדים מירמיה ויחזקאל ליקדמיה לישעיה ברישא כיון דמלכים סופיה חורבנא וירמיה כוליה חורבנא ויחזקאל רישיה חורבנא וסיפיה נחמתא וישעיה כוליה נחמתא סמכינן חורבנא לחורבנא ונחמתא לנחמתא:

    11סידרן של כתובים רות וספר תהלים ואיוב ומשלי קהלת שיר השירים וקינות דניאל ומגילת אסתר עזרא ודברי הימים ולמאן דאמר איוב בימי משה, היה ליקדמיה לאיוב ברישא אתחולי בפורענותא לא מתחלינן רות נמי פורענות היא פורענות דאית ליה אחרית דאמר רבי יוחנן למה נקרא שמה רות שיצא ממנה דוד שריוהו להקב"ה בשירות ותושבחות׃

    12ומי כתבן משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה שמואל כתב ספרו ושופטים ורות דוד כתב ספר תהלים על ידי עשרה זקנים ע"י אדם הראשון על ידי מלכי צדק ועל ידי אברהם וע"י משה ועל ידי הימן וע"י ידותון ועל ידי אסף,׃

    תוספות

    תרי בתרי היכי יתיבמשמע שעם עמודין היה הקיפו ששה שאם היה הקיפו בלא עמודין אם כן נפיש ליה משני טפחים בהדי עמודים:

    ורבי מאיר עמודין היכא הוו קיימיאע"פ שיש ריוח הרבה לר"מ בכל האורך לבד מנגד ספר תורה פשוט היו לו שהיו מונחים בצד ראש הארון שספר תורה מונח:

    ולמ"ד איוב בימי משה היהוא"ת מאי קאמר ולמ"ד והאי תנא גופיה סבר דבימי משה היה דקתני סיפא משה כתב ספר איוב וי"ל דאכתי לא ידע סיפא דברייתא:

    בפורענותא לא מתחילינןוא"ת ונכתביה מיד אחר רות ואומר ר"י משום שאחרית של רות היה אחרית שיצא ממנה דוד שריוהו להקב"ה בשירות ותשבחות לכך כתב אחר כך מיד אותן שירות והוא אחרית שלה וא"ת ולמ"ד מעולי גולה היה לכתביה לאיוב לבסוף ואומר ר"י דמשום הכי כתבו בהדי תהלים ומשלי לפי שהוא מענין אחד כתובין מעין שירה ומקראות קצרים וניגון אחד דבימיהם היה ניגון כדאמרינן (מגילה דף ג.) ויקראו בספר תורת אלהים מפורש ושום שכל מאי ושום שכל פסוקי טעמי והא דלא כתבו אחר משלי משום שלא להפסיק בדברי שלמה ור"ת מפרש דלכן כתבו בהדי תהלים משום דאמר לקמן דוד כתב ספרו ע"י עשרה זקנים ואיוב נמי נכתב ע"י ד' זקנים צופר ובלדד ואליפז ואליהוא והשתא אתי שפיר שלא כתבו אחר משלי:

    פורענות דאית ביה אחריתוא"ת איוב נמי אית ביה אחרית וי"ל דהאי אחרית דרות אחרית דכל ישראל ועוד דאיכא למ"ד דלא כפל הקב"ה שכרו אלא לטורדו מן העולם:

    רישוי: CC-BY-NC

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    הא דאקשינן נפיש ליה משני טפחים דאיכא רווחא דביני ביני בתרי פושכי היכי הוה יתיב. איכא למידק, דילמא על צדו היה מונח, שאין ברחבו אלא טפח, דהא לאמצעיתו הוא נגלל. וניחא לי, על צדו אינו דרך הנחה ודרך בזיון הוא, ואי נמי אי על צדו היה בינו ובין הלוחות עוד ריוח טפח, וכשהיו נושאים את הארון עם הנדנוד שמא היה מהתפך. ועם תירוץ זה עלה לי תירוץ גם לאחריתי, דקשיא לי דילמא זקוף היה עומד ופני שני הגלילים כנגד הלוחות ובטפח ריוח היה עומד, אלא בהא נמי מתרצא לי, דעם נדנודו כל שיש ריוח טפח בינו ובין הלוחות שמא היה מטה. ואני נמי יש לי לומר בזו שאין מניחין ספר תורה זקוף אלא שחוח, אלא שאני רואה שכן נהגו בכל המקומות להניחו זקוף בארונו, ומכל מקום על צדו אינו דרך כבודו, וכל מי שעושה כן ממחין בידו. כנ"ל. עוד קשיא לי, אדמהדר לאקשויי ליה מיתורא דביני ביני, ליקשי לכולי עלמא, דהא נפיש טובא מחמת שני העמודים שבו, דודאי עמודים היו בו, כיון דנגלל לאמצעיתו למאי דסבירא ליה השתא, ועוד שבו היו קורין בצבור פעמים, כמו שכתב רש"י ז"ל שבו היו קורין בעזרה פרשת המלך בהקהל וכהן גדול ביום הכפורים. על כן נראה לי, דכשאמרו ארכו כהיקפו, עם עובי העמודים קאמר. ואם תאמר אם כן מאי רבותיה דרב אחא בר יעקב דאיתרמי ליה, ורב הונא נמי דכתב שבעין ולא איתרמי ליה אלא חד, יעשה עמודים וימצע בהם את השיעור בעמודים גסים או דקים כפי הצורך; לא היא, דכל הדברים בבינונית, דאי לא תימא הכי, כששאלו את רבי ספר תורה בגויל בכמה ובקלפים בכמה, ואמר להו בגויל בששה, עדיין יש לנו לשאול באיזה כתיבה דקה או גסה, ריוח בין שטה לשטה כמה, אורך השיטה ורוחב שבין דף לדף בכמה, שאף על פי שנתנו חכמים שיעור לגליונות יש מי שמוסיף ויש שכותב דקה ויש כותב גסה, אלא כל ששערו חכמים בבינונית, וכן אתה אומר בעמודים. כנ"ל. וכן הרציתי דברים לפני מורי הרב ז"ל.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בבא בתרא דף י״ד עמוד ב׳

    מסכת בבא בתרא דף י״ד עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 12 קטעים ממוספרים, כ־412 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    שברי לוחות שמונחין תחת הלוחות:

    יש בו רוחב טפח וזה שהקיפו ששה נמצא עובי רוחבו שני טפחים:

    רווחא דביני וביני אויר שבין עמוד לעמוד:

    ובתרי פושכי היכי יתיב דקתני נשתיירו שם ב' טפחים ששם ס"ת מונח:

    ספר עזרה ספר שכתב משה ובו קורין בעזרה פרשת המלך בהקהל וכהן גדול ביה"כ:

    לתחלתו הוא נגלל אין לו אלא עמוד אחד ונגלל מתחלתו לסופו:

    דכריך ביה פורתא שאינו גוללו כולו ומניח בו מקצת וכורכו לעצמו ומניח אותו הכרך על הספר מלמעלה:

    וכרכיה לעיל וכורכו למעלה על ההיקף:

    ועוד 28 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Bava Batra 14b · Sefaria · CC0

    תוספות

    תרי בתרי היכי יתיב משמע שעם עמודין היה הקיפו ששה שאם היה הקיפו בלא עמודין אם כן נפיש ליה משני טפחים בהדי עמודים:

    ורבי מאיר עמודין היכא הוו קיימי אע"פ שיש ריוח הרבה לר"מ בכל האורך לבד מנגד ספר תורה פשוט היו לו שהיו מונחים בצד ראש הארון שספר תורה מונח:

    ולמ"ד איוב בימי משה היה וא"ת מאי קאמר ולמ"ד והאי תנא גופיה סבר דבימי משה היה דקתני סיפא משה כתב ספר איוב וי"ל דאכתי לא ידע סיפא דברייתא:

    בפורענותא לא מתחילינן וא"ת ונכתביה מיד אחר רות ואומר ר"י משום שאחרית של רות היה אחרית שיצא ממנה דוד שריוהו להקב"ה בשירות ותשבחות לכך כתב אחר כך מיד אותן שירות והוא אחרית שלה וא"ת ולמ"ד מעולי גולה היה לכתביה לאיוב לבסוף ואומר ר"י דמשום הכי כתבו בהדי תהלים ומשלי לפי שהוא מענין אחד כתובין מעין שירה ומקראות קצרים וניגון אחד דבימיהם היה ניגון כדאמרינן (מגילה דף ג.) ויקראו בספר תורת אלהים מפורש ושום שכל מאי ושום שכל פסוקי טעמי והא דלא כתבו אחר משלי משום שלא להפסיק בדברי שלמה ור"ת מפרש דלכן כתבו בהדי תהלים משום דאמר לקמן דוד כתב ספרו ע"י עשרה זקנים ואיוב נמי נכתב ע"י ד' זקנים צופר ובלדד ואליפז ואליהוא והשתא אתי שפיר שלא כתבו אחר משלי:

    פורענות דאית ביה אחרית וא"ת איוב נמי אית ביה אחרית וי"ל דהאי אחרית דרות אחרית דכל ישראל ועוד דאיכא למ"ד דלא כפל הקב"ה שכרו אלא לטורדו מן העולם:

    Tosafot on Bava Batra 14b · Sefaria · CC-BY-NC

    רשב"א

    הא דאקשינן נפיש ליה משני טפחים דאיכא רווחא דביני ביני בתרי פושכי היכי הוה יתיב. איכא למידק, דילמא על צדו היה מונח, שאין ברחבו אלא טפח, דהא לאמצעיתו הוא נגלל. וניחא לי, על צדו אינו דרך הנחה ודרך בזיון הוא, ואי נמי אי על צדו היה בינו ובין הלוחות עוד ריוח טפח, וכשהיו נושאים את הארון עם הנדנוד שמא היה מהתפך. ועם תירוץ זה עלה לי תירוץ גם לאחריתי, דקשיא לי דילמא זקוף היה עומד ופני שני הגלילים כנגד הלוחות ובטפח ריוח היה עומד, אלא בהא נמי מתרצא לי, דעם נדנודו כל שיש ריוח טפח בינו ובין הלוחות שמא היה מטה. ואני נמי יש לי לומר בזו שאין מניחין ספר תורה זקוף אלא שחוח, אלא שאני רואה שכן נהגו בכל המקומות להניחו זקוף בארונו, ומכל מקום על צדו אינו דרך כבודו, וכל מי שעושה כן ממחין בידו. כנ"ל. עוד קשיא לי, אדמהדר לאקשויי ליה מיתורא דביני ביני, ליקשי לכולי עלמא, דהא נפיש טובא מחמת שני העמודים שבו, דודאי עמודים היו בו, כיון דנגלל לאמצעיתו למאי דסבירא ליה השתא, ועוד שבו היו קורין בצבור פעמים, כמו שכתב רש"י ז"ל שבו היו קורין בעזרה פרשת המלך בהקהל וכהן גדול ביום הכפורים. על כן נראה לי, דכשאמרו ארכו כהיקפו, עם עובי העמודים קאמר. ואם תאמר אם כן מאי רבותיה דרב אחא בר יעקב דאיתרמי ליה, ורב הונא נמי דכתב שבעין ולא איתרמי ליה אלא חד, יעשה עמודים וימצע בהם את השיעור בעמודים גסים או דקים כפי הצורך; לא היא, דכל הדברים בבינונית, דאי לא תימא הכי, כששאלו את רבי ספר תורה בגויל בכמה ובקלפים בכמה, ואמר להו בגויל בששה, עדיין יש לנו לשאול באיזה כתיבה דקה או גסה, ריוח בין שטה לשטה כמה, אורך השיטה ורוחב שבין דף לדף בכמה, שאף על פי שנתנו חכמים שיעור לגליונות יש מי שמוסיף ויש שכותב דקה ויש כותב גסה, אלא כל ששערו חכמים בבינונית, וכן אתה אומר בעמודים. כנ"ל. וכן הרציתי דברים לפני מורי הרב ז"ל.

    Rashba on Bava Batra 14b · Sefaria

    מאירי

    סדרן של נביאים יהושע שופטים שמואל מלכים ירמיה יחזקאל ישעיה תרי עשר ואע"פ שישעיה קדם לירמיה והושע קדם אף לישעיה הושע מתוך קטנו הוצרך לערבו עם הנבואות הקטנות שעיקרן חגי זכריה ומלאכי שהם אחרונים וישעיה אע"פ שהוא קודם לירמיה מתוך שסוף מלכים חורבן סמכו לו ירמיה שכלו חורבן וסמכו לו יחזקאל שראשו חרבן ומאחר שסוף יחזקאל נחמה סמכו לו ישעיה שכלו נחמה סדרן של כתובים רות תהלים איוב משלי קהלת שיר השירים קינות דניאל מגלת אסתר עזרא דברי הימים:

    Meiri on Bava Batra 14b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    שם בתרי פושכי היכי יתיב כו' וקים להו דס"ת של משה היה בשל גויל ולא בקלף ועוד דשל משה מסברא היה במצוה מן המובחר דהיינו בגויל כמ"ש הר"ן פרק המוציא יין ע"ש:

    תוס' בד"ה בפורענותא כו' וא"ת ולמ"ד מעולי גולה היה לכתביה כו' עכ"ל אע"ג דהאי תנא סבר דבימי משה היה משמע להו דליכא מ"ד דפליג אסדרן של כ"ד ספרים כדקתני הכא וק"ל:

    Chidushei Halachot on Bava Batra 14b · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמרא מלמד שהלוחות עי' עירובין דף סג ע"ב תוס' ד"ה כל זמן:

    Gilyon HaShas on Bava Batra 14b · Sefaria

    בן יהוידע

    יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ נראה לי בס"ד אם לא שברת לא היה שכחה והיה להם כח הזכרון בתורה כאלו למדו ממני ואז היו דומים לך בהשגת התורה כמו שאתה אין לך שכחה מפני שלמדת ממני כן הם אין להם שכחה כאלו למדו ממני אך עתה ששברת לוחות ראשונות שזה גרם שכחה בעולם כמו שאמרו רבותינו ז"ל נמצא יישר כוחך עליהם שאתה אין לך שכחה והמה יש להם.

    סִדְרָן שֶׁל נְבִיאִים; יְהוֹשֻׁעַ, שׁוֹפְטִים וכו' נראה לי סופי תיבות של נביאים הוא מַעֲלֶה לָהֶם [יְהוֹשֻׁ עַ שׁוֹפְטִי ם שְׁמוּאֵ ל מְלָכִי ם יִרְמְיָ ה, יְחֶזְקֵא ל יְשַׁעְיָ ה ] וכפי הסדר הזה דנקיט הברייתא יהיה הסופי תיבות עָמָל מָה לָהּ כלומר עמל הרבה היה לה לנבואה עם ישראל להחזירן למוטב כמו שאמרו בגמרא דמגילה (מגילה יד.) ארבעים ושמונה נביאים ושבעה נביאות עמדו לישראל וכולן לא החזירום למוטב והסרת הטבעת החזירן למוטב, ותיבת מָה הוא לשון רבוי. ומה שאמר יִרְמְיָה כּוּלֵיהּ חֻרְבָּנָא, וִישַׁעְיָה כּוּלֵיהּ נֶחָמָתָא היינו רצונו לומר רובא דידיה ורמז לדבר יִרְמְיָה יש בקרבו אותיות 'ימר' וִישַׁעְיָה 'ישע'. ואומרו סַמְכִינָן חוּרְבָּנָא לְחוּרְבָּנָא, וְנֶחָמָתָא לְנֶחָמָתָא רמז לדבר חטאו בכפלים דכתיב חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלַ‍ִם (איכה א, ח) ומתנחמים בכפלים נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי וכל זה יֹאמַר אֱלֹקֵיכֶם (ישעיה מ, א) בסמיכות הנביאים.

    פּוּרְעָנוּתָא דְּאִית לֵיהּ אַחֲרִית הקשו התוספות איוב נמי אית ביה אחרית עיין שם. ונראה לי בס"ד רות שאני דאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה מא, ד) על פסוק מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי (תהלים פט, כא) היכן מצאתיו? בסדום! נמצא לא אפשר שיצא דוד אלא מן רות שהיא ממואב ואם לא היה הרעב והליכת אבימלך ובניו ומותם איך היתה רות באה בחיק בועז ויצא ממנה דוד המלך ע"ה? נמצא הפרענות שהוא הרעב ומיתת מחלון וכליון היא עצמה סיבת אחרית הטוב! מה שאין כן פורענות דאיוב לא היתה סיבה לאחרית טוב כי אם היה נשאר בעושרו הקדום והצלחתו לא היה נחשב הכפל שהוכפל עושר ליתרון ועוד עיקר פרענות שלו שהיא הצרעת מה היה סיבה ממנה לטובה? ובזה נראה לי בס"ד לתרץ קושית הרב חיד"א ז"ל דהקשה למה הוצרך להביא דברי רבי יוחנן שאמר לָמָּה נִקְרָא שְׁמָה 'רוּת' שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה דָּוִד? ובזה ניחא דלא תימא אין אחרית הטוב תלוי בקודם דהיה אפשר יצא דוד המלך ע"ה וזרעו מאשה אחרת בת ישראל לזה הביא האי דרשה דרבי יוחנן שתלה דוד המלך ע"ה ברות שנקראת כן בעבור שיצא ממנה דוד המלך ע"ה דנמצא לא הוה אפשר שיצא דוד המלך ע"ה אלא רק ממנה ואז ממילא תבין כי הפרענות דרות היא היתה סיבה לאחרית הטוב. ועוד נראה לי בס"ד הפרענות דספר איוב ואחרית הטוב שניהם היו באדם אחד הוא איוב ולכן אין זו האחרית חשיבה כל כך לטובה מאחר דקדמה לה הפרענות והוי כמו אליה וקוץ בה אבל הפרענות דספר רות היתה באלימלך ובניו ואחרית הטוב הוא בבועז ורות וזרעם ואם כן לגבי בועז ורות הוא אחרית טוב גמור ושלם.

    Ben Yehoyada on Bava Batra 14b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת בבא בתרא, דף י״ד, עמוד ב׳, בהיקף של כ־412 מילים ב־12 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 12 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 134 מילים

      נפתחת ב״שברי לוחות שמונחים בארון. ואי ס"ד ס"ת…״

    2. קטע 223 מילים

      נפתחת ב״אמר רב אחא בר יעקב: ספר עזרה…״

      חכמים: רב אחא בר יעקב, רב אשי.

    3. קטע 339 מילים

      נפתחת ב״ור' יהודה מקמי דליתי ארגז, ספר תורה…״

    4. קטע 441 מילים

      נפתחת ב״ור"מ עמודין היכא הוו קיימי? מבראי. ור"מ…״

      חכמים: רב הונא, שמואל.

    5. קטע 518 מילים

      נפתחת ב״ואידך ההוא מבעי ליה לכדרבי יוחנן ד"ר…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    6. קטע 635 מילים

      נפתחת ב״ואידך נמי מיבעי ליה להכי אין הכי…״

      חכמים: רב יוסף.

    7. קטע 717 מילים

      נפתחת ב״ואידך ההוא מיבעי ליה לכדריש לקיש דאמר…״

    8. קטע 855 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן סדרן של נביאים יהושע ושופטים…״

      חכמים: שמואל.

    9. קטע 922 מילים

      נפתחת ב״כיון דכתיב נבואתיה גבי חגי זכריה ומלאכי…״

    10. קטע 1028 מילים

      נפתחת ב״מכדי ישעיה קדים מירמיה ויחזקאל ליקדמיה לישעיה…״

    11. קטע 1153 מילים

      נפתחת ב״סידרן של כתובים רות וספר תהלים ואיוב…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    12. קטע 1247 מילים

      נפתחת ב״ומי כתבן משה כתב ספרו ופרשת בלעם…״

      חכמים: שמואל.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בבא בתרא דף י״ד ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026