מסכת בבא בתרא דף פ״ט עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Bava Batra 89a, Chapter 5 HaMokher et HaSefinah
רש"י
אין פירוש שמור לדף זה
לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.
1(דברים כח, א) מוהיה אם שמוע תשמע״, ועד ״לעבדם״; וקללן בעשרים ושתים (דברים כח, טו) מוהיה אם לא תשמע״ עד ואין קונה:
2מקום שנהגו למוד בגסה כו'. (סימן: אין מעיינין, ואין גודשין, באגרדמין, ובליטרא, שלשה, ועשר, נפש, משקלות, ממחק),׃
ברייתא
3ת"ר מנין שאין מוחקין במקום שגודשין, ואין גודשין במקום שמוחקין? ת"ל (דברים כה, טו) ״איפה שלמה״.
4ומנין שאם אמר: הריני מוחק במקום שגודשין ולפחות לו מן הדמים, והריני גודש במקום שמוחקין ולהוסיף לו על הדמים; שאין שומעין לו? ת"ל (דברים כה, טו) ״איפה שלמה וצדק יהיה לך״.
ברייתא
5ת"ר מנין שאין מעיינין במקום שמכריעין, ואין מכריעין במקום שמעיינין? ת"ל ״אבן שלמה״.
6ומנין שאם אמר: הריני מעיין במקום שמכריעין ולפחות לו מן הדמים, והריני מכריע במקום שמעיינין ולהוסיף לו על הדמים; שאין שומעין לו? ת"ל ״אבן שלמה וצדק״.
7אמר רב יהודה מסורא: (דברים כה, יד) ״לא יהיה לך בביתך״ מה טעם? משום ״איפה ואיפה״.
8״לא יהיה לך בכיסך״ מה טעם? משום ״אבן ואבן״. אבל ״אבן שלמה וצדק יהיה לך, איפה שלמה וצדק יהיה לך״.
ברייתא
9ת"ר ״(לא) יהיה לך״ מלמד שמעמידין אגרדמין למדות, ואין מעמידין אגרדמין לשערים. דבי נשיאה אוקימו אגרדמין בין למדות בין לשערים, א"ל שמואל לקרנא: פוק תני להו: מעמידין אגרדמין למדות, ואין מעמידין אגרדמין לשערים.
10נפק דרש להו: מעמידין אגרדמין בין למדות בין לשערים. א"ל מה שמך? קרנא. תיפוק ליה קרנא בעיניה. נפקא ליה קרנא בעיניה. ואיהו כמאן סבר? כי הא דאמר רמי בר חמא א"ר יצחק: מעמידין אגרדמין בין למדות בין לשערים, מפני הרמאין.
ברייתא
11ת"ר היה מבקש ממנו ליטרא שוקל לו ליטרא. חצי ליטרא שוקל לו חצי ליטרא. רביע ליטרא שוקל לו רביע ליטרא. מאי קמ"ל דמתקנינן מתקלי עד הכי.
ברייתא
12ת"ר היה מבקש ממנו שלשה רבעי ליטרא, לא יאמר לו: שקול לי שלשה רבעי ליטרא אחת אחת. אלא שוקל ליטרא, ומניח רביע ליטרא עם הבשר.
ברייתא
13ת"ר היה מבקש ממנו עשר ליטרין, לא יאמר לו: שקול לי אחת אחת והכריע אלא שוקל לו כולן בבת אחת, ונותן הכרע אחד לכולן.
ברייתא
14ת"ר נפש מאזנים תלויה באויר ג' טפחים, וגבוהה מן הארץ שלשה טפחים, וקנה ומתנא שלה שנים עשר טפחים. ושל צמרים ושל זגגין תלויה באויר שני טפחים, וגבוהה מן הארץ שני טפחים, וקנה ומתנא שלה ט' טפחים.
15ושל חנווני ושל בעה"ב תלויה באויר טפח, וגבוהה מן הארץ טפח, וקנה ומתנא שלה ששה טפחים. ושל טורטני תלויה באויר שלש אצבעות, וגבוהה מן הארץ שלש אצבעות, וקנה ומתנא שלה איני יודע.
16ואלא הך קמייתא דמאי?
תוספות
מנין שאין מוחקין במקום שגודשין - שאם הקנה לו סאה חטין אינו רשאי לומר לו מחוקה הקניתי לך ואין גודשים במקום שמוחקין אפילו הלוקח מוחזק לא יאמר הריני לוקחה גדושה:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
מאירי
כשם שביארנו שאין מוחקין במקום שנהגו לגדוש ולא גודשין במקום שנהגו למחוק אף בתוספת או נכוי כך אין מעיינין במקום שנהגו להכריע אף בנתינת גירומין ולא מכריעין ר"ל במקום שנהגו לשקול עין בעין לא יעיין ויתן גירומין כלל הדברים אל ישנה אדם:
בית דין שבכל עיר ועיר ראוי להם להעמיד אדם ולמנותו על המדות לתקנם ולחתמם שלא למוד אלא בחתומות שלא ימצא הרמאי מקום לרמות ומי שמוכר בזולתם רשאין להכותו ולענשו וכן מעמידין אדם על השערים שלא למכור אלא בשער הראוי לפי מה שיראה להם מן הזמן והשעה ורוב הסחורה ומיעוטה וכן כל כיוצא בדברים מתקון עניני העיר וקיום ישובה:
יש לבית דין או למנהיגי העיר לתקן משקלות דקים וגסים כדי שימצאו הכל לפי מה שירצו מי שרוצה בליטרא שוקל לו בליטרא ומי שרוצה בחצי ליטרא שוקל לו בחצי ליטרא רביע ליטרא ברביע ליטרא ואין עושין משקלות למטה משיעורין אלו שיבאו לטעות בחצי ליטרא ובליטרא ר"ל שאם יעשה משלשה רביעי ליטרא יטעו בליטרא ושלשה שמיני ליטרא בחצי ליטרא ואע"פ שבמדות אמרו תומן וחצי תומן באלו הואיל ויש בהם חלל אין כאן חשש רמאות ויש אומרים במשקלות שלא בא למעט שמינית ליטרא אלא עושין אותה כדי שאם ירצה שלשה שמיניות ליטרא ישקול בחצי ליטרא ומניח שמינית זו בכף שהבשר בתוכה ועוד שמכיון שרביע ליטרא כפלים בשמינית אין הטעות מצויה בו ולא בא אלא למעט שלשה רביעי ליטרא מחשש ליטרא ושלשה שמיני ליטרא מחשש חצי ליטרא כמו שביארנו ויש חולקין שלא לעשות כן שאע"פ שהיא כפלים יבאו לטעות מצד שהן קרובות למראית העין ודעת ראשון עיקר:
מי שרוצה בשלשה רביעי ליטרא אין רשאי לומר שקול לי אחת אחת אלא שוקל לו בליטרא ומניח רביע ליטרא בכף שהבשר בתוכו היה מבקש ממנו עשר ליטרין לא יאמר שקול לי פעם אחר פעם ליטרא ליטרא כדי שתכריע בכלן אלא שוקל כלן בבת אחת והכרע אחד לכלן:
נפש המאזנים והוא הברזל החלול שהלשון זקוף בתוכו צריך שיהא משוך עד שיהא אויר שלשה בין הקנה והדף שחוט הנפש קבוע בו וכן שתהא כף המאזנים גבוהה מן הארץ שלשה מפני שבהכרעתו יהא מקום מונח לכף המאזנים לירד ולשפת הקנה שעל הכף שכנגדו לעלות בכדי שלשה טפחים ושתהא הקנה והחוטים התלויים משני ראשיהם לקשור המאזנים בהם בארך שנים עשר טפחים ר"ל הקנה שנים עשר והחוטין שנים עשר שיהא שיעור רחב שבין כף לכף כשיעור שמן הכף לראש הקנה במה דברים אמורים במשקלות גדולות של ברזל וכיוצא בו שאדם רגיל לשקול בהם משקל מרבה ביחד אבל מאזנים של צמר וזכוכית צריך שיהא הנפש תלוי באויר שני טפחים וגבוהה מן הארץ שני טפחים וקנה ומתנה שלה תשעה טפחים של חנוני שאינו מוכר אלא על יד על יד וכן של בעלי בתים הדומים לחנונים שאין מוכרים אלא על יד על יד צריך שתהא תלויה באויר טפח וגבוהה מן הארץ טפח וקנה ומתנה שלה ששה טפחים של צורפי כסף השוקלים כסף וזהב במשקל מועט צריך שתהא תלויה באויר שלש אצבעות וגבוהה שלש אצבעות שדי לה בהכרעה מועטת אבל שיעור קנה ומתנה שלה לא התבאר וקצת מפרשים שיערו בה ד' טפחים ומחצה ודברים אלו כלם כך שיערו חכמים שהם מצודקות בשיעור זה מצד חכמת המשקולות והתשבורת ושהמאזנים מתעותות בקצור הקנה והמתנה או באריכותן יותר מדאי:
מסכת בבא בתרא דף פ״ט עמוד א׳
מסכת בבא בתרא דף פ״ט עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 16 קטעים ממוספרים, כ־381 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: בבא בתרא דף פ״ט ע״א
פתיחה בקורא