לטעמייהו דבני מערבא קאמרי' ולא סבירא לן - פ"ה דבין רב נחמן ובין רבה סברי תרוייהו אליבא דנפשייהו דבין גבו קרקע ובין גבו מעות אין לו והא דקאמר רב נחמן דבע"ח חוזר וגובה אותה מהן היינו כדתרצה (רבה) משום דר' נתן ולפירושו הא דפסיק לעיל רב נחמן כרבי היינו דוקא בשבח ולא במלוה וקשה דלרב נחמן עיקר התירוץ דמשני לדידיה חסר מן הספר דלא משני מידי מההוא דיתומין שגבו בחובת אביהן ועוד דבפרק שור שנגח ד' וה' (ב"ק דף מג.) ה"ל למיפרך ולוקמה בין לרבה בין לרב נחמן בין גבו מעות בין גבו קרקע ומיהו זה י"ל שהיה צריך להאריך דלא דברו רבה ורב נחמן בהדיא בין גבו קרקע בין גבו מעות אין לו דבפרק גט פשוט (לקמן בבא בתרא דף קעה:) מוכח מההוא דסבר רבה שעבודא לאו דאורייתא קאמר דסבר רבה אליבא דנפשיה דבין גבו קרקע בין גבו מעות אין לו להכי מקשה בקוצר ובפשיטות ממה שדברו בהדיא רבה ורב נחמן ור"ת מפרש לטעמא דבני מערבא קאמרי' ולא סבירא לן הכי אלא לדידי' בין גבו קרקע בין גבו מעות אין לו כדאמר גבי האי סבתא דאפי' גבו קרקע אין לו כ"ש גבו מעות וכן מוכיח בפ' גט פשוט דלרבה בין גבו קרקע בין גבו מעות אין לו כיון דשעבודא לאו דאורייתא והא דאמר גבו קרקע יש לו אליבא דבני מערבא דאמרי הבכור נוטל פי שנים במלוה ומסתבר ליה טפי לאוקמי בקרקע ולא במעות והא דאמרי בני מערבא גבי סבתא דהוי ראוי אע"ג דהוי קרקע היינו משום שהבעל לא היה מוחזק מעולם ולא היה לו ולאשתו שום חוב מעולם על הסבתא שישתעבד לו הקרקע ולכך הוי ראוי אבל גבי מלוה הוי מוחזק אפי' לא יוכל לטרוף אם מכר כגון אם שטר חוב הוי שלא באחריות מ"מ היכא דלא מכר הוי מוחזק כיון שהיה משועבד לו בחובו והא דקאמר רבה טעמא משום דאי קדמה סבתא וזבנא זבינה זביני לאו אליבא דבני מערבא דלדידהו לא תלה בהכי כדפרישי' אלא טעמא דנפשיה קאמר דלדידי' אפי' במלוה הוי ראוי משום דאי זבין הוי זביני ועוי"ל דלרבה אפי' אי זבין לא הוי זביניה זביני הוי ראוי וגבי האי סבתא דוקא צריך להאי טעמא משום דסבר רבה כל האומר אחריך כאומר מעכשיו דמי והוי כאילו הוא מוחזק מעיקרא אלא משום דאי קדמה וזבנא דהוי זבינה זביני הוא דהוי ראוי אבל בני מערבא לית להו כדאמר מעכשיו דמי מטעם דזבינה זביני לא הוי חשוב ראוי כדאמר גבי מלוה אלא סברי דלאו כאומר מעכשיו דמי ולא הוחזק בו מעולם ורב נחמן סבר בין גבו קרקע בין גבו מעות יש לו כמו שהביא אביי מההוא דיתומין שגבו קרקע בחובת אביהן ולדברי אביי קא"ל רבה ולא לפי מה שתרצה רבא משום דר' נתן דלרב נחמן אליבא דנפשיה ודאי סבר דאפי' גבו קרקע יש לו והא דקאמר גבו קרקע אין לו היינו אליבא דבני מערבא דאמרי גבי סבתא דקרקע הוי ראוי וא"ת ומנא ליה לרב נחמן דלבני מערבא גבו קרקע אין לו דלמא בני מערבא סבירא להו נמי גבו קרקע יש לו כרב נחמן וגבי סבתא היינו טעמא דלא נשתעבד לבעל הקרקע ולא הוחזק בו מעולם וי"ל דסבירא ליה לרב נחמן דמפלגי בני מערבא בין גבו קרקע לגבו מעות מדלא קאמר הבכור נוטל פי שנים במלוה בין גבו קרקע בין גבו מעות מסתברא ליה לרב נחמן דטפי הוי מוחזק במעות מבקרקע וא"ת בפרק שור שנגח ד' וה' (ב"ק דף מג.) כי פריך ולוקמה לרבה בגבו מעות ולר"נ בגבו קרקע ומשני ה"מ לבני מערבא וכי קאמרי אינהו בגרושה כרבי דחשיב מלוה מוחזק לכך אוקמה בגרושה והשתא לפר"ת לרבנן נמי צריך לאוקומי בגרושה לר"נ דאית ליה בין גבו קרקע בין גבו מעות יש לו וי"ל דנקט כרבי משום רבה דלדידיה דסבר בין גבו קרקע בין גבו מעות אין לו א"צ לאוקמי בגרושה אלא לרבי והוה מצי לרבה לאוקמה בלא גרושה וכרבנן [וכן לפ"ה הוה מצי בין רבה ובין ר"נ לאוקומי בלא גרושה וכרבנן] אלא דניחא ליה לישבה אפי' לרבי ור' יעקב דאורליינ"ש תירץ לפירוש הקונט' לא הוה מצי לאוקמי כרבנן דרבה ור"נ אליבא דר"ל דאמר לא אמר ר"ע דלא ירית לה בעל אלא בכופר שאינו משתלם אלא לאחר מיתה אבל שאר נזקין ירית לה בעל ואליבא דידיה איצטריכו ליה לשנויי האי דקתני הכה אשה ויצאו ילדיה דלא ירית בעל בגרושה כו' ולא מצי לאוקמי כרבנן ובלא גרושה דא"כ שום נזקין לא ירית בעל דהא בין גבו קרקע בין לא גבו אין לו ור"ל קאמר דשאר נזקין ירית והיינו ע"כ כרבי:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רשב"א

אנן לטעמיה דבני מערבא קאמר ולן לא סבירא לן - פירש ר"ש(י) ז"ל, אנן לא סבירא כלל כדשלחו מתם, אלא בין גבו קרקע בין לא סבירא כלל כדשלחו מתם, אלא בין גבו קרקע בין גבו מעות אין לו, כדרב יהודה אמר שמואל דאמר אליבא דרבנן אין הבכור נוטל פי שנים במלוה, וכדאמר רב נחמן [אמר] (ממ)רבה בר אבוה יתומים שגבו קרקע בחוב אביה[ן] בעל חוב חוזר וגובה אותו מהם, התם היינו טעמא משום דאמר להו בעל חוב כי היכי דמשעבד ההוא לוה לאבוהון משעבד נמי לדידי מדרבי נתן, והוא הדין בשגבו מעות, אי לאו משום דמטלטלי דיתמי לבעל חוב [לא] משתעבדי, ולא עדיפי הני מטלטלי [מהני] דהוו ברשותיה דאב, וכדמשני רבא דאמר בעל חוב מכאן ולהבא הוא גובה לאביי דאמר למפרע הוא גובה כדאיתא בפסחים בפרק כל שעה (פסחים ל, ב). והא דאמר רב נחמן דבגבו מעות יש לו, לטעמייהו דבני מערבא דשלחו מתם קאמר. ומיהו בדגבו קרקע (ו)סבר רב נחמן דאפילו לבני מערבא אין לו לבכור, משום דהא שלחו מתם דהלכתא כרב ענן בעובדא דסבתא דבעל לא ירית לה דראוי הוא, משום דאי קדמה סבתא וזבינה זביניה זביני, אל(י)מא כל דאפשר לסלק מן הקרקע [חשבינן] ראוי, ולוה נמי הא מצי לסלוקי לבעל חוב מן הקרקע, דאי בעי יהיב ליה זוזי ומזבין ליה לקרקע לאיניש אחרינא, דאי לא תקשי לן ממערבאי למערבאי. ורבה נמי לדידיה בין גבו מעות בין גבו קרקע לית ליה, דלא חשבינן לה למלוה מוחזקת אלא דמסתברא טפי הוו מוחזקת לבני מערבא בדגבו קרקע, ומשום (דלא מידהו) [דלדידהו] (ד)שעבודא דאורייתא, כדאיתא לקמן בשילהי גט (פשיטא) [פשוט], משום דעיקר שעבודא עליה (משום דלדידיה שעבודא לאו דאורייתא וכדאיתא בשילהי גט פשיטא), ובחיי האב נשתעבד, אבל מעות לא נשתעבד כלל אפילו בחיי האב, שאין עקר שעבוד עליהן. ומיהו בעובדא דסבתא אפילו בני מערבא חשבינן ליה אפילו לקרקע ראוי גמור, משום דלא אישתעבד כלל לא לבעל ולא לאשה, דסבתא לא לותה כלום מן הבת ולא מן הבעל. כן פירש ר"ש(י) ז"ל. ואיכא למידק, דאם כן מאי קאמר רבינא נהרדעי לטעמייהו, והא (ד)רב נחמן לית ליה כותייהו, ואי משום דמפרש טעמייהו, בהא לא אמרינן דאזיל לטעמייהו. ואיכא למימר, דרבינא סבר דרב נחמן גופיה כנהרדעי סבירא ליה, אלא דאתא לפרושי ולגלויי דנהרדעי ואיהו נמי דנהרדעא הוא סבירא ליה דלית ליה אלא בדגבו מעות, דמשום דמעות יהב ומעות שקל. וקשיא לי, דהא רבה לא אהדר ליה לאביי למאי דאקשי' ליה מעיקרא בין לדידיה בין לרב נחמן מאי שנא קרקע ומאי שנא מעות. וי"ל דמדקאמר לה לטעמייהו דבני מערבא אמרי גילה לו דלטעמייהו דחלקו בין קרן לרבית קאמר ליה, ולומר דבני מערבא לאו כל מאי דכתיב בשטרא חשבינן כמוחזק ואף על פי דנקט ליה שטרא בידיה, ואף על גב דלדידהו שעבודא דאורייתא, אלמא לדידהו איכא לאיפלוגי נמי בין גבו מעות לגבו קרקע, ומר אזיל בתר עיקר שעבודא דהיינו קרקע, ומשום דלדיהו שעבודא דאורייתא, ומר אזיל בתר מאי דיהב מלוה דהיינו מעות. ורבינו תם השיב על דברי ר"ש(י) ז"ל בהא דקא מפרש דרב נחמן לגרמיה בין גבו מעות בין גבו קרקע אין לו, דאם כן היה לו לפרש כן בגמרא. ויש מתרצים דרבה לא פשיטא ליה בהדיא רב נחמן מאי סבירא ליה, דאפשר דסבירא ליה כמוחזק הוא, משום דבעל חוב למפרע הוא גובה, וכדסבירא ליה לאביי התם בפרק כל שעה, והכי קאמר ליה לאביי, הא דמפלגי בין גבו קרקע לגבו מעות לדידי הכי ולרב נחמן הכי, לטעמא דבני מערבא קאמרי, דמפלגי בין (מפליגי) [מלוה] לרבית, ואף על גב דסבירא להו שעבודא דאורייתא, אפילו הכי לא סבירא להו ברבית, לדידהו מפלגינן נמי בין גבו קרקע לגבו מעות, אבל אנן לא סבירא לן הכי, הילכך לרבה דאית ליה שעבודא לאו דאורייתא, כדאיתא בשילהי פרק גט פשוט, פשיטא לן דאין לו אבל דרב נחמן מדרב נתן אמרה, ואנן מדסבירא לן כפירוקיה דרבא דפריק התם דהא דרב נחמן מדרבי נתן אמרה, אמרינן הכא דלרב נחמן בין גבו קרקע בין גבו מעות אין לו לבכור, דמלוה לאו מחזקת היא.

מהדורה: Gerlitz edition, published by Oraita · רישוי: Public Domain

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת בבא בתרא דף קכ״ה עמוד א׳

מסכת בבא בתרא דף קכ״ה עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 6 קטעים ממוספרים, כ־91 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–176)עמוד

היעד שנמצא: בבא בתרא דף קכ״ה ע״א

פתיחה בקורא