מסכת בבא בתרא דף צ״ח עמוד ב׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Bava Batra 98b, Chapter 6 HaMokher Peirot
רש"י
אין פירוש שמור לדף זה
לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.
1תאנא: ומיישן והולך עד החג.
מתני׳ · משנה
2המוכר מקום לחבירו, וכן המקבל מקום מחבירו לעשות לו בית חתנות לבנו ובית אלמנות לבתו בונה ארבע אמות על שש, דברי ר' עקיבא. רבי ישמעאל אומר: רפת בקר היא זו!
3הרוצה לעשות רפת בקר בונה ד' אמות על שש.
4בית קטן שש על ח' גדול ח' על עשר, טרקלין י' על י' רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו. ראיה לדבר רבן שמעון בן גמליאל אומר: כבנין ההיכל.
גמ׳ · גמרא
5למה לי למיתנא ״בית חתנות לבנו, ובית אלמנות לבתו״? ליתני ״בית חתנות לבנו ולבתו, ובית אלמנות לבנו ולבתו״! מלתא אגב אורחיה קמ"ל דלא דרכא דחתנא למידר בי חמוה׃
6כדכתיב ״בספר בן סירא״: הכל שקלתי בכף מאזנים, ולא מצאתי קל מסובין; וקל מסובין חתן הדר בבית חמיו; וקל מחתן אורח מכניס אורח; וקל מאורח משיב דבר בטרם ישמע שנאמר: ״(משלי יח״, יג) ״משיב דבר בטרם ישמע אולת היא לו וכלמה״.
7ר' ישמעאל אומר: רפת בקר היא זו! הרוצה לעשות כו'. רפת בקר מאן קתני לה? איכא דאמר ר' ישמעאל קתני לה, ואיכא דאמר ר"ע קתני לה.
8איכא דאמר ר"ע קתני לה וה"ק אע"פ שרפת בקר היא, פעמים שאדם עושה דירתו כרפת בקר. ואיכא דאמר ר' ישמעאל קתני לה וה"ק שהרוצה לעשות רפת בקר, עושה ארבע אמות על שש.
9טרקלין י' על י': מאי טרקלין? קובתא בי וורדי.
10תאני: וקנתיר שתים עשרה על י"ב מאי קנתיר? תרבץ אפדני.
11רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו, ראיה לדבר רשב"ג אומר: כבנין ההיכל. ״ראיה לדבר״ מאן קתני לה? איכא דאמר רשב"ג קתני לה והכי קאמר: ראיה לדבר מנין? אמר רשב"ג הכל כבנין היכל.
12ואיכא דאמר ת"ק קתני לה ורשב"ג אתמוהי קא מתמה, והכי קאמר ליה [לת"ק] ראיה מנין מבנין היכל?! אטו כולי עלמא כבנין היכל עבדי?
ברייתא
13תניא, אחרים אומרים: רומו כקורותיו. ולימא: רומו כרחבו! איבעית אימא: ביתא מעילאי רווח, ואיבעית אימא: משום דאיכא בי כווי.
14רבי חנינא נפק לקרייתא, רמו ליה קראי אהדדי כתיב: ״(מלכים א ו״, ב) ״והבית אשר בנה המלך שלמה לה' ששים אמה ארכו, ועשרים רחבו, ושלשים אמה קומתו״; וכתיב: ״(מלכים א ו״, כ) ״ולפני הדביר עשרים אמה אורך ועשרים אמה רחב, ועשרים אמה קומתו״! אמר להו: כי קא חשיב משפת כרובים ולמעלה.
15מאי קמ"ל׃
תוספות
רבי ישמעאל אומר רפת בקר היא כו' - נראה דכי היכי דהכא גבי תנאי בנין אין חשוב בית אא"כ יש לו שש על שמונה ה"נ לענין חלוקת אחים או שותפין דהא דאמרת אי איכא ד' אמות לזה וד' אמות לזה חולקין מוקמינן בפ"ק דסוכה (דף ג: ע"ש וכן לעיל בבא בתרא יא.) בחצר המתחלקת לפי פתחיה:
כי קחשיב משפת כרובים ולמעלה - בפירוש מקרא פרש"י דתקרה דעליית היכל היתה גבוהה משל קדשי הקדשים עשר אמות ולא עיין כאן:
מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רשב"א
מתני' - המוכר מקום לחבירו לעשות לו בית וכן המקבל לעשות בית חתנות לבנו. כתוב בנמקי הרמב"ן ז"ל דהכי קאמר, המוכר סתם מקום לעשות לו בית, אינו חייב ליתן לו אלא כשיעור הזה, דקרקע בחזקת בעליה ויכול לומר אני לא מכרתי אלא כך, שסבור הייתי שבית חתנות אתה רוצה, שאם נתכוונת לקנות יותר היה לך לפרש. וכן המקבל לבנות לו בית סתם. לפי שהמקבל לבנות בית חתנות לבנו אינו חייב לעשות אלא ארבע אמות על שש. אבל אמר לו לבנות לעצמו בית קטן עושה שש על שמונה., וכן במוכר לו בפירוש לעצמו. וסופא רבי עקיבא תני לה. וקשה בעיני, היאך אפשר שהוציא רבי עקיבא הלשון כאן וכאן מסותם, ונאמר זה באומר סתם מכור לי מקום לעשות בית וזה במפרש לבנות בית לעצמו, ואיך חסר כל מה שעיקר הדין תלוי בו. ולא עוד (ו)אדרבהא מדקתני סופא בית קטן לכאורה הוה משמע בית קטן מן הראשון שאמר ברישא, אי רבי עקיבא תני לה, וכדפירש הוא ז"ל וכדבעינן למכתב, והגע עצמך שזו אינה תלמוד שיזכיר הבית הקטן בשיעורו בית סתם והבית הגדול ממנו יזכירנו בלשון בית קטן. אלא על כרחין אם כפירוש זה לא סגיא דלא תני ברישא בית חתנות או דליתני בסופא בית קטן לעצמו. ועל כן נראה לי(ה) עיקר כמו שפירש ר"ש ז"ל, דכולה רישא במפרש, והכי קאמר, המוכר לחבירו מקום לעשות לו בית או שמקבל לבנות לו בית, וזה וזה לבית חתנות, עושה ארבע אמות על שש. אבל האומר בית קטן סתם, עושה שש על שמונה. והרא"ם ז"ל פירש, דסופא אתאן לרבי ישמעאל. וגם זה נכון. אלא דלמאן דאמר בגמרא דהרוצה לעשות רפת בקר רבי עקיבא תני לה, לא ניחא, דאיצטרכינן למתני מתניתין פיסקי פיסקי, רישא רבי עקיבא, ורפת בקר היא זו ר' ישמעאל, והרוצה לעשות רפת בקר רבי עקיבא, ובית קטן רבי ישמעאל. ולא היא, דאפילו למאן דאמר דרבי עקיבא קתני לה לאו דוקא רבי עקיבא קאמר דתני לה. ואם תאמר בין למר בין למר למה מחייבין המוכר או המקבל סתם בבית יותר מארבע אמות על ארבע אמות, והלא כל שיש בו ארבע אמות על ארבע אמות נדון כבית לכל הדברים, לחלוקת השותפין ולמזוזה ולנגעים ולשוב מעורכי המלחמה ולנדרים, וכדאיתא בסוכה (ג, א) ובתוספתא (סוכה פ"ב, ה"ב). י"ל דאף על פי כן דירה סרוחה היא, ואין דעת מוכר וקונה ושוכר ומקבל לקנות לכתחלה דירה סרוחה. והיינו דקאמר לו רבי ישמעאל לרבי עקיבא שאין אדם נותן דעתו לעשות דירה סרוחה כזו ואפילו של ארבע על שש ולא עליה נתכונו זה וזה. ורבינו האיי גאון ז"ל כתב בספר המקח (שער כד), דהפרש יש בין זה למוכר בית בבתיו, דהתם לכולי עלמא כל שיש לו אפילו בית של ארבע אמות על ארבע אמות מראה לו.
מהדורה: Gerlitz edition, published by Oraita · רישוי: Public Domain
מסכת בבא בתרא דף צ״ח עמוד ב׳
מסכת בבא בתרא דף צ״ח עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 15 קטעים ממוספרים, כ־345 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: בבא בתרא דף צ״ח ע״ב
פתיחה בקורא