מסכת בבא בתרא דף קכ״ג עמוד ב׳

1(בראשית מג, כט) ״ואת בנימין אחיו בן אמו״?! אמר: מרגלית טובה היתה בידי, ואתה מבקש לאבדה ממני; הכי אמר ר' חמא בר חנינא: זו יוכבד שהורתה בדרך, ולידתה בין החומות; שנאמר: ״(במדבר כו״, נט) ״אשר ילדה אותה ללוי במצרים״ לידתה במצרים, ואין הורתה במצרים.

2בעא מיניה ר' חלבו מר' שמואל בר נחמני, כתיב: ״(בראשית ל״, כה) ״ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו'״ מאי שנא כי אתיליד יוסף? אמר ליה: ראה יעקב אבינו שאין זרעו של עשו נמסר אלא ביד זרעו של יוסף, שנאמר: ״(עובדיה א״, יח) ״והיה בית יעקב אש, ובית יוסף להבה, ובית עשו לקש וגו'״.

3איתיביה: (שמואל א ל, יז) ״ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם״! אמר ליה: דאקריך נביאי לא אקריך כתובי; דכתיב: ״(דברי הימים א יב״, כא) בלכתו אל צקלג נפלו עליו ממנשה עדנה ויוזבד וידיעאל ומיכאל ויוזבד ואליהוא וצלתי ראשי האלפים אשר למנשה׃

4מתיב רב יוסף (דברי הימים א ד, מב) ומהם מן בני שמעון הלכו להר שעיר אנשים חמש מאות ופלטיה ונעריה ורפיה ועזיאל בני ישעי בראשם ויכו את שארית הפלטה לעמלק וישבו שם עד היום הזה אמר רבה בר שילא ישעי מבני מנשה אתי, דכתיב ״(דברי הימים א ה״, כד) ובני מנשה חפר וישעי׃

ברייתא

5תנו רבנן הבכור נוטל פי שנים בזרוע ובלחיים ובקיבה ובמוקדשין ובשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביהן׃

6כיצד הניח להן אביהן פרה מוחכרת ומושכרת ביד אחרים או שהיתה רועה באפר וילדה בכור נוטל פי שנים אבל בנו בתים ונטעו כרמים אין בכור נוטל פי שנים׃

7האי הזרוע והלחיים והקיבה היכי דמי אי דאתי לידי אבוהון פשיטא ואי דלא אתי לידי אבוהון ראוי הוא ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק׃

8הכא במכירי כהונה עסקינן ודאשתחיט בחיי דאבוהון וקסבר מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמו׃

9מוקדשין לאו דידיה נינהו׃

10בקדשים קלים ואליבא דרבי יוסי הגלילי דאמר ממון בעלים הוא דתניא (ויקרא ה, כא) ומעלה מעל בה' לרבות קדשים קלים שהן ממון בעלים דברי רבי יוסי הגלילי׃

11הניח להן אביהן פרה מוחכרת ומושכרת ביד אחרים או שהיתה רועה באפר וילדה בכור נוטל בה פי שנים השתא מוחכרת ומושכרת דלאו ברשותא דמרה דידהו קיימא אמרת שקיל רועה באפר מיבעיא׃

12הא קא משמע לן דמוחכרת ומושכרת דומיא דרועה באפר מה רועה באפר שבחא דממילא קא אתי ולא קא חסרי בה מזונא;׃