6כי הא דרב יצחק בר יוסף הוה מסיק ביה זוזי ברבי אבא. אתא לקמיה דרבי חנינא בר פפי, אמר ליה: ״הב לי זוזיי״. אמר ליה: ״הב לי שטראי, ושקול זוזך״. אמר ליה: ״שטרך אירכס לי, אכתוב לך תברא״. אמר ליה: ״הא רב ושמואל דאמרי תרוייהו: אין כותבין שובר״׃

7אמר: ״מאן יהיב לן מעפריה דרב ושמואל, רמינן בעיינין; הא רבי יוחנן והא ריש לקיש דאמרי תרוייהו: כותבין שובר״.

8וכן כי אתא רבין אמר ר' אילעא: כותבין שובר.

9ומסתברא דכותבין שובר; דאי סלקא דעתא אין כותבין שובר, אבד שטרו של זה יאכל הלה וחדי?!

10מתקיף לה אביי: ואלא מאי, כותבין שובר?! אבד שוברו של זה יאכל הלה וחדי? א"ל רבא: אין, ״עבד לוה לאיש מלוה״.

11תנן התם: שטרי חוב המוקדמין פסולין, והמאוחרין כשרין.

12א"ר המנונא: לא שנו אלא שטרי הלואה, אבל שטרי מקח וממכר אפילו מאוחרין נמי פסולין. מ"ט זימנין דמזבין ליה ארעא בניסן וכתיב ״ליה בתשרי״, ומתרמי ליה זוזי ביני ביני וזבין ליה מיניה, וכי מטי תשרי מפיק ליה, ואמר ליה: הדר זבנתה מינך!

13אי הכי, שטרי הלואה נמי זמנין דיזיף בניסן וכתיב ״ליה שטרא בתשרי״; ומתרמי ליה זוזי ביני ביני ופרע ליה, ואמר ליה: הב לי שטראי, וא"ל אירכס לי, וכתיב ״ליה תברא״; וכי מטי זמניה, מפיק ליה וא"ל הני השתא הוא דיזפת מינאי!

14קסבר: אין כותבין שובר.

15אמר ליה רב יימר לרב כהנא, ואמרי לה רב ירמיה מדיפתי לרב כהנא: והאידנא דכתבינן שטרי מאוחרי וכתבינן תברא, (אמאי קעבדינן הכי? א"ל) בתר דאמר להו ר' אבא לספריה: כי כתביתו שטר מאוחרי, כתבו הכי: שטרא דנן לא בזמניה כתבניה, אלא אחרנוהו וכתבנוהו׃

16א"ל רב אשי לרב כהנא: והאידנא דלא קא עבדינן הכי? בתר דאמר ליה רב ספרא לספריה: כי כתביתו הני תברי; אי ידעיתו זימנא דשטרא כתבו, אי לא כתבו סתמא, דכל אימת דנפיק לרעיה.

17אמר ליה רבינא לרב אשי, ואמרי לה רב אשי לרב כהנא:

תוספות

מתקיף לה אביי - נראה לר"י דקבלה מרבא וכן הא דאמרי' בסוטה (דף ז: ושם ד"ה אמר) על משנה שוברת כתובתה ויוצאת ש"מ כותבין שובר אמר אביי תני מקרעת נראה דדיחויא הוא דמההיא ליכא למשמע מינה דהא בשמעתא דהטוען אחר מעשה ב"ד פרק שנים אוחזין (ב"מ דף יז: ושם ד"ה הוציאה) משמע דס"ל דכותבין שובר:

בתר דאמר ליה רב ספרא לספריה כי כתביתו האי תברא כו' - שמא היו. שוכחין לכתוב האי שטרא כו' ע"כ כתבו זה:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רשב"א

אמר ליה רב אשי לרב כהנא והא לא כתבינן הכי - מהכא שמעינן לכאורה דמאחרין לכתחלה זמנו של שטר. ומיהו קושטא דמילתא א"א, משום דמיחזי כשקרא, וכדאמרינן בסמוך (קעב, א) אמר להו רבא בר רב שילא להנהו דכתבי שטרא אקניאתא אי ידעיתו יומא דאקניתו ביה כתובו ואי לא כתובו יומא דקיימיתו ביה כי היכי דלא מחזי כשיקרא, אלא בשכתבוהו ואחרוהו הוא שאמרו דכשרין, דמשום דמיחזי כשקרא לא מיפסל שטרא, ואי נמי בשאחרו זמן כתיבתו וכתבו יום שנכתב בו, ואף על פי שהוא מאוחר ליום הקנין. אבל לכתוב בניסן זמן של תשרי הבא לכתחלה אסור, משום דמחזי כשיקרא. כנ"ל.

כתובו סתמא דכל אימת דנפיק מרע ליה לשטריה - ואם תאמר אכתי ליחוש דילמא מייתי' סהדי דאיכתיב תברא מקמי זמן כתיבת שטר, ובהא לא מרע ליה, דהא קדים זמן כתיבת שובר לזמן כתיבת השטר. י"ל דאפילו הכי כל דאיכתיב תברא סתם מידע ידעי ומשום חשש שטר מאוחר איכתיב כן, וכל דמפיק שטר באותו סך מרע ליה. כנ"ל. עוד קשיא לי, ניחוש לתקנת לקוחות של שטר, דדילמא זבניה והשתא כתיב תברא סתם ומרע ליה ומפסיד ללקוחות, וכענין שאמרו בפרק קמא דמציעא (יט, ב) גבי מצא שובר בזמן שאין האשה מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה, ואקשינן בזמן שהאשה מודה מיהת יחזיר לבעלה וליחוש דילמא זבינתה לכתובתה מניסן ועד תשרי וכו'. וי"ל דהתם שאני, דנפל איתרע וחיישינן. ועוד דלא אמרו שם אלא משום חשש מוקדם, אבל הכא הרי יכול למחול ולעשות שובר כל זמן שירצה, שאם אין אתה אומר כן ניחוש לכל שוברין. ועוד דהא אסיקנא התם דאיכא לשמואל דאמר המוכר שטר חוב לחברו וחזר ומחלו מחול, ונאמנת אפילו התם מיגו דאי בעיא מחלה.

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת בבא בתרא דף קע״א עמוד ב׳

מסכת בבא בתרא דף קע״א עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 17 קטעים ממוספרים, כ־342 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–176)עמוד

היעד שנמצא: בבא בתרא דף קע״א ע״ב

פתיחה בקורא