5התם, משום דמספקא לן, דאיכא למימר: מקמה אתא, ומביעתותא הפילה; ואיכא למימר: מאחורה אתא, ומינגח נגחה והפילה; הוי ממון המוטל בספק, וכל ממון המוטל בספק חולקין.

6לימא כתנאי: שור שהיה רועה, ונמצא שור הרוג בצדו; אע"פ שזה מנוגח וזה מועד ליגח, זה מנושך וזה מועד לישוך; אין אומרים: בידוע שזה נגחו וזה נשכו. רבי אחא אומר: גמל האוחר בין הגמלים, ונמצא גמל הרוג בצדו בידוע שזה הרגו.

7סברוה דרובא וחזקה כי הדדי נינהו; לימא רב דאמר כר' אחא, ושמואל דאמר כתנא קמא?

8אמר לך רב: אנא דאמרי אפילו לתנא קמא; עד כאן לא קאמר תנא קמא התם אלא דלא אזלינן בתר חזקה, אבל בתר רובא אזלינן.

9ושמואל אמר לך: אנא דאמרי אפילו לר' אחא; עד כאן לא קאמר ר' אחא התם אלא דאזלינן בתר חזקה, דהוא גופיה מוחזק; אבל בתר רובא לא אזלינן.

10ת"ש המוכר פירות לחברו, וזרען ולא צמחו; ואפי' זרע פשתן אינו חייב באחריותן.

11מאי אפי' לאו אפילו זרע פשתן, דרובא לזריעה זבני, ואפ"ה לא אזלינן בתר רובא?

12תנאי היא, דתניא: המוכר פירות לחברו וזרען ולא צמחו; זרעוני גינה שאין נאכלין חייב באחריותן, זרע פשתן אינו חייב באחריותן. רבי יוסי אומר:

תוספות

איכא למימר מקמה אתא דמביעתותא הפילה - וסמוך מיעוטא דמפילות למיעוט דמביעתותא הפילה ואיתרע לה רובא דרוב מתעברות ויולדות והא מחמת נגיחה הפילה והוה מחצה על מחצה:

רבי אחא אומר גמל האוחר בין הגמלים - הא דנקט גמל ולא נקט שור דאיירי ביה ת"ק רבותא אשמועינן דאפי' גמל שצנוע בתשמישו תלינן ביה כיון שבועט בשעה שאוחר והא דאמר בפרק כיצד הרגל (ב"ק דף כד: ושם) והיכי מיעדי ליה דא"ל תורא נגחנא אית לך בבקרך איבעי לך לנטורי כולי בקרך וכשיגח רביעית הוי מועד דתלינן ביה כל הנגיחות אומר ר"י דהיינו כרבי אחא אי נמי אפילו כרבנן ומיירי שבנגיחה רביעית נודע הדבר ע"י עדים שאותו עצמו היה שנגח שלש נגיחות והא דתנן בהמניח (שם דף לה:) זה אומר מועד הזיק וזה אומר תם הזיק כו' מודה רבי אחא שיש לתלות בתם כמו במועד כיון שגם התם רודף ואמרינן המע"ה:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רשב"א

לאו משום דרובא הכי איתנהו - כלומר, ואזלינן בתר רובא ואפילו לאפוקי ממונא. ואם תאמר ומנא ליה דבשלא נתן לוקח מעות למוכר הוא, דילמא בשנתן כבר ולפיכך הגיעו. יש לפרש, דמדקתני סיפא אומר לו הרי שלך לפניך, שמע מינה דבשלא נתן מעות היא כולה ברייתא.

גמל האוחר בין הגמלים - פירש ר"ח ז"ל, כמו נוחר. ויש מי שפירש משמש עם בת זוגו והורג המסתכל, כמו שאמרו (ב"ר עה, ו) צניעות מגמל. ואמר אוחר מפני שכן טבעו אחור כנגד אחור. ויש גורס אוהר מלשון יהיר. ורבי אחא לרבותא נקטיה, כלומר, אין צריך לומר בשור המועד ליגח או לישוך דאית ליה חזקה דגופא, אלא אפילו גמל שהוא עצמו אין לו חזקה, אלא שהגמלין הואיל ודרך כולן כן מוחזק בגופו הוא וחייב.

סברוה דרובא וחזקה כי הדדי נינהו - הקשה הראב"ד ז"ל, ואי חזקה כרובא מכל מקום היאך מוציאין מבעל השור והגמל, והא אית ליה חזקה דממונא, ור' אחא גופיה למה מחייב את בעל הגמל להוציא ממנו, ומאי אולמיה דהאי מהאי, ובכל כי הא אוקי ממונא בחזקת מאריה. ותירץ הוא ז"ל, משום דאיכא חזקה וקורבא. ואפילו הכי פטרי רבנן שאין מוציאין ממנו אפילו בכי האי.

מהדורה: Gerlitz edition, published by Oraita · רישוי: Public Domain

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת בבא בתרא דף צ״ג עמוד א׳

מסכת בבא בתרא דף צ״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 12 קטעים ממוספרים, כ־234 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–176)עמוד

היעד שנמצא: בבא בתרא דף צ״ג ע״א

פתיחה בקורא