מסכת בבא בתרא דף ע״ה עמוד א׳

1קניגיא עם לויתן, שנאמר: ״(איוב מ״, כה) התמשוך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשונו ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו; שנאמר: ״(איוב מ״, יט) העושו יגש חרבו.

2כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: בשעה שלויתן רעב, מוציא הבל מפיו ומרתיח כל מימות שבמצולה שנאמר: ״(איוב מא״, כג) ״ירתיח כסיר מצולה״. ואלמלא מכניס ראשו לגן עדן אין כל בריה יכולה לעמוד בריחו, שנאמר: ״(איוב מא״, כג) ״ים ישים כמרקחה״.

3ובשעה שצמא עושה תלמים תלמים בים, שנאמר: ״(איוב מא״, כד) ״אחריו יאיר נתיב״. אמר רב אחא בר יעקב: אין תהום חוזר לאיתנו עד שבעים שנה, שנאמר: ״(איוב מא״, כד) יחשוב תהום לשיבה״ ואין ״שיבה פחותה משבעים.

4אמר רבה א"ר יוחנן: עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן, שנאמר: ״(איוב מ״, ל) ״יכרו עליו חברים״; ואין ״כרה״ אלא סעודה שנאמר: ״(מלכים ב ו״, כג) ״ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו״; ואין ״חברים״ אלא תלמידי חכמים שנאמר: ״(שיר השירים ח״, יג) ״היושבת בגנים, חברים מקשיבים לקולך, השמיעני״.

5והשאר מחלקין אותו, ועושין בו סחורה בשוקי ירושלים שנאמר: ״(איוב מ״, ל) ״יחצוהו בין כנענים״; ואין ״כנענים״ אלא תגרים שנאמר: ״(הושע יב״, ח) ״כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב״. ואי בעית אימא, מהכא: (ישעיהו כג, ח) ״אשר סוחריה שרים, כנעניה נכבדי ארץ״.

6ואמר רבה א"ר יוחנן: עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן, שנאמר: ״(איוב מ״, לא) התמלא בשכות עורו זכה עושין לו סוכה לא זכה עושין לו צלצל שנאמר: ״(איוב מ״, לא) ובצלצל דגים ראשו׃

7זכה עושין לו צלצל לא זכה עושין לו: ענק שנאמר: ״(משלי א״, ט) וענקים לגרגרותיך זכה עושין לו ענק לא זכה עושין לו קמיע שנאמר ״(איוב מ״, כט) ותקשרנו לנערותיך׃

8והשאר פורסו הקב"ה על חומות ירושלים וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו שנאמר ״(ישעיהו ס״, ג) והלכו גוים לאורך ומלכים לנוגה זרחך:

9(ישעיהו נד, יב) ושמתי כדכד שמשותיך א"ר שמואל בר נחמני פליגי תרי מלאכי ברקיעא גבריאל ומיכאל ואמרי לה תרי אמוראי במערבא ומאן אינון יהודה וחזקיה בני רבי חייא חד אמר שוהם וחד אמר ישפה אמר להו הקב"ה להוי כדין וכדין׃

10(ישעיהו נד, יב) ושעריך לאבני אקדח כי הא דיתיב רבי יוחנן וקא דריש עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהם שלשים על שלשים וחוקק בהן עשר על עשרים ומעמידן בשערי ירושלים לגלג עליו אותו תלמיד השתא כביעתא דציצלא לא משכחינן כולי האי משכחינן׃

11לימים הפליגה ספינתו בים חזא מלאכי השרת דיתבי וקא מינסרי אבנים טובות ומרגליות שהם ל' על ל' וחקוק בהן עשר ברום עשרים אמר להו הני למאן אמרו ליה שעתיד הקב"ה להעמידן בשערי ירושלים אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה דרוש רבי לך נאה לדרוש כאשר אמרת כן ראיתי אמר לו ריקא אלמלא (לא) ראית לא האמנת מלגלג על דברי חכמים אתה נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות׃

12מיתיבי (ויקרא כו, יג) ואולך אתכם קוממיות רבי מאיר אומר מאתים אמה כשתי קומות של אדם הראשון׃

13רבי יהודה אומר מאה אמה כנגד היכל וכתליו שנאמר ״(תהלים קמד״, יב) אשר בנינו כנטיעים מגודלים בנעוריהם בנותינו כזויות מחוטבות תבנית היכל כי קאמר: ר' יוחנן לכווי דבי זיקא׃

14ואמר רבה א"ר יוחנן עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק שנאמר ״(ישעיהו ד״, ה) וברא ה' על כל מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יומם ועשן ונוגה אש להבה לילה כי על כל כבוד חופה מלמד שכל אחד ואחד עושה לו הקדוש ברוך הוא חופה לפי כבודו׃

15עשן בחופה למה אמר רבי חנינא שכל מי שעיניו צרות בתלמידי חכמים בעולם הזה מתמלאות עיניו עשן לעולם הבא ואש בחופה למה אמר רבי חנינא מלמד שכל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה׃

16כיוצא בדבר אתה אומר (במדבר כז, כ) ונתתה מהודך עליו ולא כל הודך זקנים שבאותו הדור אמרו פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה׃

17אמר רבי חמא (בר) חנינא עשר חופות עשה הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון בגן עדן שנאמר ״(יחזקאל כח״, יג) בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה וגו' מר זוטרא אמר אחת עשרה שנאמר ״כל אבן יקרה אמר רבי יוחנן וגרוע שבכולן זהב דקא חשיב ליה לבסוף״׃

18מאי (יחזקאל כח, יג) מלאכת תופיך ונקביך בך אמר רב יהודה אמר רב אמר לו הקדוש ברוך הוא לחירם מלך צור בך נסתכלתי, ובראתי נקבים נקבים באדם ואיכא דאמרי הכי קאמר בך נסתכלתי׃