מסכת בבא בתרא דף קס״ה עמוד ב׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Bava Batra 165b, Chapter 10 Get Pashut
רש"י
אין פירוש שמור לדף זה
לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.
1מתניתין!
2הא קא משמע לן דשנים במקושר, כעד אחד בפשוט; מה התם פסולא דאורייתא, אף הכא נמי פסולא דאורייתא.
3תדע, דשלחו מתם חברייא לר' ירמיה:
4עד אחד בכתב ועד אחד על פה, מהו שיצטרפו?
5אליבא דתנא קמא דרבי יהושע בן קרחה לא תיבעי לך, דאפילו שנים בכתב ושנים על פה לא מצטרפי. אלא כי תיבעי לך, אליבא דר' יהושע בן קרחה שנים בכתב ושנים על פה הוא דמצטרפי, אבל עד אחד בכתב ואחד על פה לא מצרפינן; או דלמא לא שנא?
6שלח להו: אני איני כדיי ששלחתם לי, אלא כך דעת תלמידכם נוטה שיצטרפו.
7אמר ליה: אנן הכי מתנינן לה דשלחו ליה חברייא לרבי ירמיה: שנים שהעידו אחד בבית דין זה, ואחד בבית דין זה; מהו שיבואו בית דין אצל בית דין, ויצטרפו?
8אליבא דתנא קמא דר' נתן לא תיבעי לך דאפילו בחד בית דינא נמי לא מצטרפי; אלא כי תיבעי לך אליבא דר' נתן בחד בי דינא הוא דמצטרפי, אבל בתרי בי דינא לא מצטרפי; או דלמא לא שנא?
9ושלח להו: אני איני כדיי שאתם שלחתם לי, אלא כך דעת תלמידכם נוטה שיצטרפו.
10מר בר חייא אמר, הכי שלחו ליה: שנים שהעידו בב"ד זה, וחזרו והעידו בב"ד זה מהו שיבוא אחד מכל ב"ד ויצטרפו?
11אליבא דר' נתן לא תיבעי לך השתא עדים מצרפינן, דייני מיבעיא? אלא כי תיבעי לך, אליבא דת"ק דר' נתן עדים הוא דלא מצרפינן, אבל דייני מצרפינן; או דלמא ל"ש׃
12שלח להו: אני איני כדיי שאתם שלחתם לי, אלא כך דעת תלמידכם נוטה שיצטרפו.
13רבינא אמר, הכי שלחו ליה: שלשה שישבו לקיים את השטר, ומת אחד מהן; צריכי למכתב ״במותב תלתא הוינא, וחד ליתוהי״, או לא?
14שלח להו: אני איני כדיי שאתם שלחתם לי, אלא כך דעת תלמידכם נוטה שצריכין למכתב: ״במותב תלתא הוינא, וחד ליתוהי״.
15ועל דא עיילוהו לרבי ירמיה בבי מדרשא.
מתני׳ · משנה
16כתוב בו: ״זוזין מאה, דאינון סלעין עשרין״ אין לו אלא עשרין. ״זוזין מאה, דאינון תלתין סלעין״ אין לו אלא מנה.
17״כסף זוזין דאינון״, ונמחק אין פחות משתים. ״כסף סלעין דאינון״, ונמחק אין פחות משתים. ״דרכונות דאינון״, ונמחק אין פחות משתים.
18כתוב בו מלמעלה מנה ומלמטה מאתים; מלמעלה מאתים ומלמטה מנה הכל הולך אחר התחתון. א"כ למה כותבין את העליון? שאם תמחק אות אחת מן התחתון ילמד מן העליון.
גמ׳ · גמרא
19תנו רבנן: אמר ״כסף״ אין פחות מדינר כסף. ״כסף דינרין״ ודינרין כסף״ אין פחות משני דינרין כסף. ״כסף בדינרין אין פחות מבשני דינרין דהב, כסף.
20אמר מר: ״כסף״ אין פחות מדינר כסף. ואימא נסכא! אמר רבי אלעזר: דכתוב ביה ״מטבע״. ואימא פריטי! אמר רב פפא: באתרא דלא סגי פריטי דכספא.
ברייתא
21תנו רבנן: ״דהב״ אין פחות מדינר דהב. ״דהב דינרין״ ודינרין דהב״ אין פחות משני דינרין דהב. ״דהב בדינרין אין פחות מבשני דינרין כסף, דהב.
22אמר מר: ״דהב״ אין פחות מדינר דהב. אימא נסכא! אמר רבי אלעזר: דכתב ״מטבע״.
תוספות
מה התם פסולא דאורייתא - למאן דאמר בפרק המגרש (גיטין פו.) גבי יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד הולד כשר בכתב ידו ועד דוקא אבל כתב סופר ועד פסול לגמרי אתי שפיר אבל למ"ד נמי התם כתב סופר ועד נמי כשר הולד ואפי' בסופר דלא מובהק קשה אמאי קרי ליה הכא פסול דאורייתא וי"ל דההיא כאביי דהכא סבירא ליה אי נמי הכא מיירי שהסופר בעצמו חתם או שכתבו קרוב או פסול:
הכא נמי פסולא דאורייתא - לאו דאורייתא ממש דגט מקושר מדרבנן הוי כדאמר לעיל אלא מה שהולד ממזר מדרבנן כי היכי דהוי ממזר בפסול פשוט קרי ליה דאורייתא ולאו דוקא ורשב"ם פירש פסול דאורייתא דלא גבי מבני חרי ואין נראה לרבי דאפי' כי הוי פסולא דרבנן לא היה גבי מבני חרי:
אימא נסכא - תימה לרבי מאי קושיא תפסת מועט תפסת והכי הוי מצי לדחויי דנסכא פחות מדינר מיהו עוד קשה דבכתובות פרק בתרא (דף קי:) אמרי' כתוב בו בבל מגבהו ממעות שבבבל כתוב בו כסף סתם כל מה שירצה לוה מגבהו פירוש מטבע פחותה של כסף ופריך ואימא נסכא ותימה וכי נסכא פחותה מאיסר שאין בה רק [שמונה] פרוטות ומאי שנא נסכא ממיני פרוטות דהא מה שירצה קאמר התם היינו מטבע פחות של כסף מדפריך עלה ואימא פריטי ומשני פריטי דכספא לא עבדי אינשי מכלל דמטבע פחותה של כסף דעבדי אינשי נותן לו והכא נמי בשמעתין משמע הכי דגריעי מאיסר אם נפרש דמכח גריעותא מקשה אימא נסכא דאי לא גריע טפי מאיסר ברישא הוי ליה לאקשויי ואימא פריטי ורבינו תם פירש בתשובתו דנסכא גריעא ובין הכא ובין בכתובות (דף קי:) פריך ואימא נסכא מכח דיד בעל השטר על התחתונה וקשה כדפרישית ואומר רבי דנסכא חשיבא טובא כיון שכתב סתם אימור דהיינו נסכא דמסתמא כך רצה לומר כיון שלא פירש המטבע ושיעור הזה לנסכא פחותה [אפשר] שהיו יודעים כמה הוי ולא תקשה הא דקאמר התם פריטי דכספא לא עבדי אינשי והכא קאמר באתרא דלא סגי פריטי דכספא התם הכי פריך ואימא פרוטות של נחושת ומשני פריטי דכספא לא עבדי אינשי וכסף הכתוב בשטר משמע שכסף ממש הלוה לו ולא שוה כסף אבל הכא פריך ואימא פריטי פירוש מעות ופונדיונין ואיסרין וכל שאר מטבע של כסף הפחותים מדינר קורין פריטי ולא פריטי ממש ומשני דמיירי האי תנא באתרא דלא סגו פריטי דכספא שאין הולך מטבע של כסף פחותה מדינר באותה מדינה והך סוגיא איתא נמי במנחות:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רשב"א
מה התם פסולא דאורייתא - כתב הגאון רב אחא משבחא ז"ל (שאילתות פ' יתרו סוף שאילתא נה) לומר דאפילו תפס מפקינן מיניה.
הא ד שלחו ליה חבריא לר' ירמיה בעד אחד על פה ועד אחד בכתב אליבא דתנא קמא דרבי יהושע בן קרחה לא תבעי לך [כי תבעי לך] אליבא דרבי יהושע בן קרחה. כתב הראב"ד ז"ל דאין גירסא זו מתיישבת, דאטו עד אחד בכתב ועד אחד על פה מי לא אפשר דתרוייהו חזו בחד זימנא. וטפי עדיף למימר אליבא דתנא קמא דרבי נתן לא תבעי, דהא אמר עד שיעידו שניהם כאחד, והאי כיון דחתם הוה ליה כמי שהעיד באותה שעה והאי דעל פה השתא הוא דמסהיד. והך מילתא נמי דמר בר חייא דאמר הכי שלחו ליה שנים שהעידו בבית דין זה וחזרו והעידו בבית דין זה מהו שיבא אחד מכל בית דין ובית דין ויצטרפו, וכתוב בספרים אליבא דתנא קמא דרבי נתן לא תבעי לך דאמר עד שיעידו שניהם כאחד וכו', הך גירסא נמי לא מיתבא אלא אליבא דרבי יהושע בן קרחה שהרי עדותן כאחד הוא, בין עדות העדים הראשונים בין עדות אלו הדיינים שניהם מעידין כאחד. וכתב הרב ז"ל דאיפשר כן כי טעות סופרים הוה והחליפו מה שלמעלה למטה ומה שלמטה למעלה. אלו דברי הרב ז"ל. אבל כל הספרים מסכימים לגירסא הראשונה. וכן היא בפירוש ר"ח ז"ל. אלא שבמקצת הספרים מצאתי כדברי הרב ז"ל בההיא דמר בר חייא.
מתני' - זוזין מאה דאינון סלעים עשרים וכו'. לא שייך בכי הא תפוס לשון ראשון ולשון אחרון, ואין סיוע ולא להקשות לא לרב ולא לשמואל שנחלקו בתפוס לשון ראשון או תפוס לשון אחרון בפרק השואל (ב"מ קב, ב) וכן בפרק בית כור (לעיל בבא בתרא קה, ב), דהכא ודאי מיטעא הוא דטעי בחשבונות, מדקאמר דאינון, ויד בעל השטר על התחתונה. וכבר כתבתיה כן בפרק בית כור (שם) משמו של הראב"ד ז"ל. וכן מה ששנינו כאן כתוב בו מלמעלה מאתים ומלמטה מנה אי נמי מלמעלה מנה ולמטה מאתים הכל הולך אחר התחתון, לא שייך נמי בההיא פלוגתא, דהכא ודאי מהדר הוא דקא הדר ביה, דעיינו בחושבנהו וכתבי למטה. ולא אמרינן תפוס לשון ראשון ולשון אחרון אלא היכא דמפיק להו בבת אחת, כגון אסתירא מאה מעין ובשנים עשר זהובים לשנה מדינר זהב לחדש ומדה בחבל הן חסר הן יתר (שם).
קפל וספל פירשו ר"ח והרב אלפסי והרב ר' יהוסף הלוי ז"ל, לשון נוטריקון: ספל סאה ופלגא וקפל קב ופלגא, ור"ש ז"ל פירש שהם כלים ספל כגון אגן וקפל מפתח, והוא הדין לשאר כלים, אלא נקט הני מפני שתבא בהן השאלה ששאלו בגמרא אי חיישינן לזבוב, וכן פירש הראב"ד ז"ל: קפל מנעול דוגמתו בחלק (סנהדרין קי, א) בעניינו של קרח.
מסכת בבא בתרא דף קס״ה עמוד ב׳
מסכת בבא בתרא דף קס״ה עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 22 קטעים ממוספרים, כ־445 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: בבא בתרא דף קס״ה ע״ב
פתיחה בקורא