מסכת בבא בתרא דף צ״ג עמוד ב׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Bava Batra 93b, Chapter 6 HaMokher Peirot
רש"י
אין פירוש שמור לדף זה
לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.
1נותן לו דמי זרע. אמרו לו: הרבה לוקחין אותו לדברים אחרים.
2מאן תנאי? אילימא רבי יוסי ואמרו לו; תרוייהו בתר רובא אזלי מר אזיל בתר רובא דאינשי, ומר אזיל בתר רובא דזריעה!
3אלא אי תנא קמא ור' יוסי, אי ת"ק ואמרו לו.
ברייתא
4ת"ר מהו נותן לו? דמי זרע, ולא הוצאה. ויש אומרים: אף הוצאה.
5מאן יש אומרים? אמר רב חסדא: רשב"ג היא.
6הי רבן שמעון בן גמליאל? אילימא רשב"ג דמתני' דתנן: המוכר פירות לחבירו וזרען ולא צמחו, ואפילו זרע פשתן אינו חייב באחריותן. (הא זרעוני גינה שאינן נאכלין חייב באחריותן).
7אימא סיפא, רשב"ג אומר: זרעוני גינה שאינן נאכלין חייב באחריותן. ת"ק נמי הכי קאמר זרע פשתן הוא דאינו חייב באחריותן, הא זרעוני גינה שאינן נאכלין חייב באחריותן!
8אלא לאו הוצאה איכא בינייהו מר סבר דמי זרע, ומ"ס אף הוצאה?
9ממאי? דלמא איפכא! הא לא קשיא; כל תנא בתרא, לטפויי מילתא קא אתי.
10ודלמא כולה רשב"ג היא וחסורי מחסרא, והכי קתני: המוכר פירות לחבירו וזרען ולא צמחו, אפילו זרע פשתן אינו חייב באחריותן, (הא זרעוני גינה שאינן נאכלין חייב באחריותן); דברי רשב"ג שרשב"ג אומר: (זרע פשתן הוא דאינו חייב באחריותן, הא) זרעוני גינה שאינן נאכלין חייב באחריותן.
11אלא הא רבן שמעון בן גמליאל דתניא: המוליך חטין לטחון, ולא לתתן ועשאן סובין או מורסן; קמח לנחתום, ואפאו פת ניפולין; בהמה לטבח, וניבלה חייב, מפני שהוא כנושא שכר.
12רשב"ג אומר: נותן לו דמי בושתו, ודמי בושת אורחיו. וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר: מנהג גדול היה בירושלים המוסר סעודה לחברו, וקלקלה; נותן לו דמי בשתו ודמי בושת אורחיו.
13עוד מנהג גדול היה בירושלים מפה פרוסה על גבי הפתח; כל זמן שמפה פרוסה אורחין נכנסין. נסתלקה המפה אין האורחין נכנסין.
מתני׳ · משנה
14המוכר פירות לחבירו, הרי זה מקבל עליו רובע טנופת לסאה. תאנים מקבל עליו עשר מתולעות למאה. מרתף של יין מקבל עליו עשר קוססות למאה. קנקנים בשרון מקבל עליו עשר פיטסות למאה.
גמ׳ · גמרא
15תאני רב קטינא: רובע קטנית לסאה. ועפרורית לא?! והאמר רבה בר חייא קטוספאה משמיה דרבה: בורר צרור מגרנו של חברו׃
תוספות
מאן יש אומרים רשב"ג - אע"ג דקיימא לן דיש אומרים היינו ר' נתן כדאמר בסוף הוריות (דף יג:) דאסיקו ליה לר' נתן יש אומרים הכא קבלה היתה בידן דהאי יש אומרים רשב"ג וכן בפרק חזקת הבתים (לעיל בבא בתרא דף לו:) גבי ניר דקאמר מאן יש אומרים רבי אחא ובפרק קמא (שם דף טו: ושם) פליגי יש אומרים ור' נתן גבי איוב:
חייב מפני שהוא כנושא שכר - בהגוזל קמא (ב"ק דף צט: ושם) מגיה וקאמר אימא מפני שהוא נושא שכר דפריך מינה לר' יוחנן דאמר התם טבח אומן שקלקל פטור כיון דעביד בחנם ואם תאמר ומעיקרא דס"ד דמיירי הך ברייתא בחנם למה היה לו להיות כנושא שכר ויש לומר משום דמרבינן מפצע תחת פצע לחייב אדם המזיק על אונס כרצון אע"ג דלאו בכל אונס חייב כדאמר בהמניח (שם דף כז: ושם) דבאפלה ובקרן זוית פטור משום דאונס הוא ואמר נמי טבחוה ואכלוה משלמין דמי בשר בזול וגבי בעל חבית ראשון ובעל קורה אחרון תנן בהמניח (שם דף לב. ושם) דאם עמד פטור ובירושלמי נמי מוקי הא דאדם מועד לעולם בין ער בין ישן כשקדמו כלים אבל קדם הוא וישן ואח"כ העמידו כלים אצלו ושברן פטור וטבח אומן נמי שקלקל קאמר ר' יוחנן שפטור מ"מ אונס שקרוב לפשיעה כעין אבידה חשיב ליה בהשואל (ב"מ דף צד:) קרוב לפשיעה ואדם המזיק חייב והוה ס"ד טבח אומן שקלקל הוי כעין אבידה וחייב כמו נושא שכר ומשני אימא מפני שהוא נושא שכר אבל בחנם פטור והוי כעין גניבה שקרובה לאונס ופטור בה אדם המזיק דאע"ג דשומר שכר חייב והכי נמי אמר בפרק השוכר את האומנין (בבא מציעא דף פב: ושם) דתנן המעביר חבית ממקום למקום ונתקל ושברה שומר חנם ישבע ונושא שכר ישלם אלמא אע"ג דבשכר חייב בחנם פטור אע"ג דהוי אדם המזיק והיינו משום דבאונס שהוא כעין גניבה פטור:
מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רשב"א
אלא אי תנא קמא ואמרו לו - דתנא קמא ודאי לא אזיל בתר רובא, הואיל ופטר בזרע פשתן. ואם תאמר דילמא משום דסבירא ליה דהרבה לוקחין אותו לדברים אחרים. לא היא, דאם כן אמרו לו היינו תנא קמא. ועוד, דאם איתא, מתניתין דקתני אפילו זרע פשתן דדייקא דלא אזלינן בתר רובא, אמאן תרמיה.
ויש אומרים אף דמי הוצאה - יש מפרשים משום דינא דגרמי. ואוקימנא דמאן יש אומרים רשב"ג, וכיון דפליגי רבנן עליה לית הלכתא כותיה. וכן פסק הרב אלפסי ז"ל. ותמיה לי, כיון דמשום דינא דגרמי מחייב ליה, למה לא פסקו כותיה, דהא קיימא לן (ב"ק ק, א) כמאן דדאין דינא דגרמי.
המוכר פירות לחבירו מקבל עליו רובע טנופת - תני רב קטינא רובע קב קטנית לסאה, אבל עפרורית פחות מרובע מקבל רובע לא מקבל. ותניא המוכר פירות לחבירו חיטין מקבל עליו רובע קטנית וכו'. כתב הרב אלפסי ז"ל, דכל הני שיעורי באתרא דליכא מנהגא, אבל באתרא דאיכא מנהגא, קיימא לן דבכל כי הני הכל כמנהג המדינה. והגאון רב האי ז"ל (ספר המקח שער נז) כתב דאין הולכין בכל אלו אלא כדרך שמביאין אותן שם באותו מקום, וכמו שאמרו בכיוצא באלו בפרק המפקיד (ב"מ מ, א) ולא פליגי מר כי אתריה ומר כי אתריה.
מהדורה: Gerlitz edition, published by Oraita · רישוי: Public Domain
מסכת בבא בתרא דף צ״ג עמוד ב׳
מסכת בבא בתרא דף צ״ג עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 15 קטעים ממוספרים, כ־320 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: בבא בתרא דף צ״ג ע״ב
פתיחה בקורא