5אמר רב משרשיא משמיה דרבא, תא שמע: לשבח קרקעות כיצד? הרי שמכר שדה לחבירו, והשביחה, ובא בעל חוב וטרפה, כשהוא גובה גובה את הקרן מנכסין משועבדין, ואת השבח מנכסין בני חורין.

6ואי סלקא דעתך ״דאיקני״ קנה ומכר, ״דאיקני״ קנה והוריש, לא משתעבד; בעל חוב אמאי גובה שבחא?

7הא מני ר' מאיר היא, דאמר: אדם מקנה דבר שלא בא לעולם.

8אם תמצא לומר: ״דאיקני״ קנה ומכר, ״דאיקני״ קנה והוריש, לא משתעבד; הא לא משתעבד. אם תמצא לומר: משתעבד; לוה ולוה, וחזר וקנה, מהו? לקמא משתעבד, או לבתרא משתעבד?

9אמר רב נחמן: הא מילתא איבעיא לן, ושלחו מתם: ראשון קנה. רב הונא אמר: יחלוקו. וכן תני רבה בר אבוה: יחלוקו. אמר רבינא: מהדורא קמא דרב אשי, אמר לן: ראשון קנה. מהדורא בתרא דרב אשי, אמר לן: יחלוקו. והלכתא: יחלוקו.

10מיתיבי: לשבח קרקעות כיצד? הרי שמכר שדה לחבירו והשביחה, ובא בעל חוב וטרפה, כשהוא גובה גובה את הקרן מנכסין משועבדין, ואת השבח מנכסין בני חורין. ואם איתא, חצי שבח מבעי ליה!

11מאי ״גובה״ נמי דקתני חצי שבח.

תוספות

המוקדמים פסולים - אומר ר"י דפסולים הוו לגמרי דאפי' מבני חרי לא גבי אע"פ שלוה מודה וראיה מדקאמר ריש לקיש באיזהו נשך (ב"מ דף עב. ושם ד"ה שטר) דהך משנה מתוקמא כר' מאיר דאמר שטר שיש בו רבית קונסין ואין גובה בו לא את הקרן ולא את הרבית היינו אפי' לוה מודה ואפי' מבני חרי לא גבי התם דהא תניא בתוספתא (פ"ה דב"מ) המוציא שטר חוב שיש בו רבית יקרענו בא לב"ד יקרעוהו והדר תני הך משנה דהכא משמע פסולים לגמרי אך י"ל דשאני התם דמשעת כתיבה הוא דעבד ליה שומא אבל הכא לא עבד ליה שומא וכי האי גוונא דחי בפרק המניח את הכד (ב"ק דף ל: ושם) מיהו לישנא דפסולין משמע פסולין לגמרי שלא לגבות מבני חרי:

גובה את הקרן מנכסים משועבדי' ושבח מבני חורין - וא"ת כיון שיש לו נכסים ללוה שיגבה ממנו הלוקח א"כ לא יקח הבעל חוב ממנו לימא ליה לוקח מקום הנחתי לך לגבות ממנו וי"ל דאיירי כגון שאין לו למוכר נכסים אחרים אלא משועבדים ולכך טורף הימנו המשועבדים ולכשיחזור ויקנה נכסים בני חורין יחזור זה לוקח ויטרוף מבני חרי ואפי' דאיקני קנה ומכר משתעבד משתעבד כבר לוקח לב"ח כל שעבודו א"נ י"ל כגון שעשאו לוה למלוה קרקע זה אפותיקי דהשתא לא מצי למימר ליה הנחתי לך מקום לגבות ממנו:

אם תמצי לומר משתעבד לוה ולוה כו' - וה"נ הוה מצי למיבעי היכא דאמר איקני ולא מכר והוריש לוה ולוה ואפי' תמצא לומר דאיקני קנה ומכר לא משתעבד אלא מדסליק מיניה נקט בעיא:

מאי גובה דקתני נמי חצי שבח - בתר הכי גרסינן בכל הספרים ישנים שלחו מתם בן שלוה כו' עד סוף הסוגיא לאו יורשי האב אחי הבן כו' ואחר כך משנה דנפל הבית עליו ועל אמו וגמרא דיליה ואחר כך בעו מיניה מרב ששת בן מהו שירש את אמו בקבר וכן הגירסא בפירוש רבינו חננאל וכן גרס רבינו תם וכן הגירסא ישרה דגמרא דשלחו מתם שייכא על המשנה דנפל הבית עליו ועל אביו דמייתי עלה ההיא משנה לבסוף וגמרא דבעו מיניה מרב ששת היא שייכא על משנה דנפל הבית עליו ועל אמו דמייתי לה עלה אבל בספרים שלנו גרסינן ההיא דשלחו מתם על משנת נפל הבית עליו ועל אמו כמו שפירש רבינו שמואל והוא פי' גר' ר"ח נראה לו יותר וכן גרס רבינו תם:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רשב"א

ואי סלקא דעתך דאקנה קנה ומכר לא קנה מאוחרין אמאי כשירין - מהכא משמע דלמאן דאמר דאקנה קנה ומכר משתעבד, אפילו לא כתב כמי שכתב דמי, דאי לא אפילו תמצא לומר דמשתעבד האי כי פסיק ותני מאוחרין כשרין, דהא בשלא כתב אפילו מאוחרין נמי פוסלין. והא דאמרינן בפרק חזקת (בבא בתרא מד, ב) בשמעתא דמכר לו פרה מכר לו טלית וליחוש דילמא דאקנה אמר ליה, לאו דוקא אמר ליה, אלא לחוש דסתמא כמאן דאמר לה דמי קאמר. והרב ר' יהוסף הלוי ז"ל כתב כאן דהכי קאמר, אי אמרת בשלמא דמשתעבד משכחת לה למאוחרין כשרין בשכתב לו דאקנה, אלא אי אמרת לא משתעבד לעולם מאוחרין פסולין. ואינו מחוור, דאם כן היכי פסיק תנא ותני מאוחרין כשרין, דמשמע מילתא פסיקתא דלעולם כשרין. ועוד נ"ל דאי אפשר לומר כן, דהא מדבעינן דאקנה מהו משמע לכאורה דרוב שטרות לא כתבי בהו דאקנה, ואם כן היכי סתם תנא ותני המאוחרין כשרין. דהא סתם שטרות לא כתבינן בהו דאקנה. ועוד דאי דוקא בשכתב כמוקדמין נמי אמאי פסולין, דבכתב לו שלא יפרע מן המשועבדין אלא מבני חורין אף המוקדמין כשרין, ולא משכחת לה למתניתין אלא בכותב סתם, אלא כדאמרן דלמאן דאמר דאקנה משתעבד דעת שניהם שוה שישתעבדו לו כל נכסיו בין שישנן עכשיו בידו בין שיקנה לאחר מכאן ואף על פי שלא כתב כמי שכתב דמי, דאחריות טעות סופר הוא בכל מה שראוי להשתעבד. כנ"ל.

הא דאקשינן משבח קרקעות ואוקימנא כרבי מאיר - הוא הדין דהוי מצי מוקי לה בנגזל, אלא דרוחא דמילתא אוקי לה כרבי מאיר כדמוקי אידך. הראב"ד ז"ל.

וכן תאני רבה בר אבוה יחלוקו - מהכא שמעינן דכל שלא קנה יכול לחזור בו, דאי לא לקמא משתעבד לבתרא לא משתעבד, דכשם שאינו יכול לחזור בו בכל כך אינו יכול לחזור בו במקצת. וכן נמי משמע לי מדאמר רב הונא במוכר פירות דקל לחבירו ויכול לחזור בו עד שלא באו לעולם ואפילו לרבי מאיר דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, כדאיתא בפרק איזהו נשך (ב"מ סו, ב) גמרא הלוהו על שדהו, ושם כתבתי.

מאי גובה נמי דקתני חצי שבח - כתבתיה בפרק קמא דבבא מציעא בשמעתא דבעל חוב גובה את השבח.

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת בבא בתרא דף קנ״ז עמוד ב׳

מסכת בבא בתרא דף קנ״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 11 קטעים ממוספרים, כ־220 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–176)עמוד

היעד שנמצא: בבא בתרא דף קנ״ז ע״ב

פתיחה בקורא