מסכת בבא בתרא דף ק״ב עמוד א׳

מצא שלשה וכלם מוטלים כדרך הנקברים יש לחוש על שכונת קברות ואם מצאם קבורים על דרך קברי ישראל וכשיעור המיוחד לכך אם בארך אם ברחב אסור לפנותם ואם לאו מותר לפנותם שכל שמצאם רצופים ובפחות מכשיעור יש להם תפישה ואין להם שכונת קברות לאסור את פנויין שלא נקברו שם אלא על ידי הדחק ועל מנת לפנותם היום ומחר ולא קנו מקומם כיצד יראה לפי מה שפסקנו שאם מצא שלשתם עד ארבע אמות מתחלת הראשון לתחלת האחרון או חמש מתחלת הראשון לסוף האחרון זהו ארך המערה ובית הקברות קבוע היה שאם מצא שנים בתוך ארבע ואחד שאינו רצוף להם אלא מושכב בצד האחר אומדין שהשנים שמצא רצופים הם הם שנקברו ברחב המערה וזה שנקבר בצד האחר נקבר בארך המערה ולא נזדמן לו לקבור עוד באורך ובודק ממקום שאומדין בו שהוא שפת הקצה הפנימי של מערה והוא ממקום שאחורי המת האחרון כלפי חוץ שמנה עשרה אמה שש של מערה זו ושש של חצר ושש של מערה שכנגדה על הדרך שביארנו ואם לא מצא שם מת אחר מטהרין מאותם שמנה עשרה שבדק מה שמתחום המתים ואילך ויש מפרשים שממקום חיצון מתחילין לבדוק אותם שמנה עשרה ולא יראה כן שאם כן למה בודק... אלא שנים עשר מצא אחד בסוף שמנה עשרה בודק שמנה עשרה אחרות שמאחר שמצא שלשה באותה השכונה רגלים לדבר שזו גם כן שכונת קברות שאלו מצאו תחלה קודם שמצא השלשה לא היה כאן רגלים לדבר והיה נוטל זה הנמצא עכשו ואת תפישתו אבל מאחר שמצא שלשה באותן הסביבות חוששין אף בזה לשכונת קברות ומ"מ דוקא שמצאו חוץ לתחום שמנה עשרה שאם בתוך התחום הרי ראוי לומר שמשכונת מערה זו היא שהרי המערה יש לה אחרת כנגדה כמו שביארנו ולמה יבדוק שכונה אחרת ומה שאמרו במסכת זו מארבע אמות עד שמנה וכן בודק עשרים אמה יראה לי שאינו מסכים להלכה ומ"מ גדולי המחברים הביאוה כפשטה ופירשוה שיש בין כל אחד ואחד ארבע אמות או יותר ופחות משמנה וכשיעור זה אנו חוששין לשכונת קברות ולשיטת הסוגיא היה להם לפרש בין ראשון לשלישי מפני שזה התנא סובר שהמערה ארבע על שמנה ר"ל רוחב ארבע בארך שמנה ואף הוא סובר ששלשה נקברים ברוחב ארבע שלש אמות לשלשה כוכים ושני טפחים בין כוך לכוך וטפח וטפח לזויות ולפי חשבון זה ששה נקברים בכותל הארוך של שמנה אמות וכשמצא שלשה בתוך ארבע אמות שמא זהו רחבה של מערה וכשמצאן תוך שמנה שמא זהו ארכה של מערה וקבר בשלשה כוכין והשלשה האחרים נתמלאו עפר ומ"מ שכונה קברות יש כאן וכן היה להם לפרש בבדיקת עשרים מה שהוצרכו בגמר' לתקן בה שלדעת רבנן אינן אלא שמנה עשרה אא"כ בודק באלכסון ולדעת זה התנא הם כ"ב שמנה של אורך המערה ושמנה של מערה שכנגדה ושש של חצר אא"כ הקברות קטנים של נפלים אלא שיראה שכל זה שלא כהלכה נאמר ולפי חשבון משנתנו הכוכין כמו שכתבנו: