בוני התלמוד

    מסכת בבא בתרא דף ק״ב עמוד א׳

    פרק ו׳ - המוכר פירות

    Also cited as: Bava Batra 102a, Chapter 6 HaMokher Peirot

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    בבא בתרא 102 עמוד א

    1מצא שלשה אם יש ביניהן מארבע עד שמונה, הרי זו שכונת קברות, ובודק ממנו ולהלן עשרים אמה. מצא אחד בסוף עשרים אמה בודק ממנו ולהלן כ' אמה, שרגלים לדבר. שאילו מתחלה מצאו נוטלו ואת תפוסתו.

    2אמר מר: מארבע ועד שמונה. מני? אי רבנן הא אמרי: ד' אמות על שש! אי ר' שמעון הא אמר: שש על שמונה!

    3לעולם ר' שמעון היא, והאי תנא הוא דתניא: מצאן רצופין, ואין ביניהן מד' אמות עד ח' יש להן תפוסה, ואין להן שכונת קברות. רבי שמעון בן יהודה אומר משום ר' שמעון: רואין את האמצעיים כאילו אינן, והשאר מצטרפין מד' אמות ועד ח'׃

    4במאי אוקימתא כר' שמעון? אימא סיפא: בודק הימנו ולהלן עשרים אמה. מני? אי ר"ש עשרים ותרתין הויין! אי רבנן, תמני סרי הויין!

    5לעולם רבנן היא, וכגון דבדק באלכסונא.

    6ומדהא באלכסונא הא נמי באלכסונא; עשרים ותרתי הויין! חדא באלכסונא אמרינן, תרי באלכסון לא אמרינן.

    תוספות

    מארבע אמות ועד ח' - פ"ה דס"ל להאי תנא דתוכה של מערה ד' אמות על ח' וס"ל נמי דג' מתים נקברין בכותל מערה דלא הוי אלא ד' אמות וקשה לר"י דלקמן דייק מני אי ר' שמעון אי רבנן הו"ל למידק נמי דלא אתיא לא כמר ולא כמר דהא אין בין כוך לכוך כשיעור שיש במשנתינו שהוא אמה בינתיים לכ"ע ומיהו איכא למימר דמתני' כרשב"ג דאמר הכל כפי הסלע ועוד הקשה ר"י דהך משנה דהמוצא מת איתא נמי באהלות (פט"ז מ"ג) וקתני נמי התם בסיפא הבודק בודק אמה ומניח אמה ואי סבר האי תנא דליכא אלא ב' טפחים בין כוך לכוך אמאי מניח אמה ומיהו בלא"ה צריך ליתן טעם אמאי דקתני בתוספתא דאהלות (פט"ז) דאיכא התם מאן דאמר [דלב"ה] בודק אמה ומניח שתים אמאי מניח ב' כיון שאין כי אם אמה בין כוך לכוך אבל ודאי קשה לפ"ה דאמר ר' שמעון בסמוך רואין את האמצעיים כאילו אינן והשאר מצטרפין מד' אמות ועד ח' והיאך יצטרפו לשיעור ד' אמות אי רואין לאמצעיים כאילו אינן א"כ הוי אמה בין כוך לכוך ואין להיות אלא ב' טפחים כיון דשלשתן בד' אמות ומפרש ר"ת דהנך ג' דקתני הכא שנים מהן מרוחב המערה ואחד מאורך ויש בין כוך לכוך אמה כשיעור דמתני' וד' אמות היינו לשנים שברוחב ב' אמות ואמה בינתיים הרי ג' והשלישי ימצא בסוף אמה רביעית חצי אמה מרוחב המערה וחצי אמה מארכה בזוית והשתא אתי שפיר דכשמצאן רצופין ממש רואין אמצעיים כאילו אינן וליכא אלא אמה בין כוך לכוך:

    בודק הימנו ולהלן כ' אמה - רגילין היו להניח צד מרגלותיו כלפי המערה ומיירי כשנמצא ראשו לצד מערה ומרגלותיו הפוכין לצד אחרת דאית לן למימר ממערה אחרת הוא לפיכך בודק להלן כ' אמה:

    במאי אוקימתא כר"ש - הלשון דחוק מאד דמשמע דמשום דאוקמה כר"ש פריך והדר פריך מני אי ר"ש אי רבנן דלא אתיא כשום תנא ועוד דמגופה מצי למיפרך דכיון דקתני דהמערה ארכה ח' א"כ כ' ותרתין הויא:

    וכגון שבדק באלכסונא - פ"ה דאלכסון ד' על ו' הן ב' [אמות] כאלכסון של ה' על ה' ולא יתכן שהרי בד' על ו' תן החוט באלכסון של ד' על ד' כזה יהיה לו ד' אמות וח' חומשין ועוד נשאר צד למטה ב' אמות ובין הכל לא יהא החוט ארוך אלא ז' אמות ושלשה חומשים וכל שכן אם ילך החוט ביושר באלכסון מארבע על ו' שיהא פחות ועוד על כרחך אלכסון של ה' על ה' גדול יותר דהא בה' על ה' יש כ"ה אמות ובארבע על ו' יש כ"ד:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מאירי

    מצא שלשה וכלם מוטלים כדרך הנקברים יש לחוש על שכונת קברות ואם מצאם קבורים על דרך קברי ישראל וכשיעור המיוחד לכך אם בארך אם ברחב אסור לפנותם ואם לאו מותר לפנותם שכל שמצאם רצופים ובפחות מכשיעור יש להם תפישה ואין להם שכונת קברות לאסור את פנויין שלא נקברו שם אלא על ידי הדחק ועל מנת לפנותם היום ומחר ולא קנו מקומם כיצד יראה לפי מה שפסקנו שאם מצא שלשתם עד ארבע אמות מתחלת הראשון לתחלת האחרון או חמש מתחלת הראשון לסוף האחרון זהו ארך המערה ובית הקברות קבוע היה שאם מצא שנים בתוך ארבע ואחד שאינו רצוף להם אלא מושכב בצד האחר אומדין שהשנים שמצא רצופים הם הם שנקברו ברחב המערה וזה שנקבר בצד האחר נקבר בארך המערה ולא נזדמן לו לקבור עוד באורך ובודק ממקום שאומדין בו שהוא שפת הקצה הפנימי של מערה והוא ממקום שאחורי המת האחרון כלפי חוץ שמנה עשרה אמה שש של מערה זו ושש של חצר ושש של מערה שכנגדה על הדרך שביארנו ואם לא מצא שם מת אחר מטהרין מאותם שמנה עשרה שבדק מה שמתחום המתים ואילך ויש מפרשים שממקום חיצון מתחילין לבדוק אותם שמנה עשרה ולא יראה כן שאם כן למה בודק... אלא שנים עשר מצא אחד בסוף שמנה עשרה בודק שמנה עשרה אחרות שמאחר שמצא שלשה באותה השכונה רגלים לדבר שזו גם כן שכונת קברות שאלו מצאו תחלה קודם שמצא השלשה לא היה כאן רגלים לדבר והיה נוטל זה הנמצא עכשו ואת תפישתו אבל מאחר שמצא שלשה באותן הסביבות חוששין אף בזה לשכונת קברות ומ"מ דוקא שמצאו חוץ לתחום שמנה עשרה שאם בתוך התחום הרי ראוי לומר שמשכונת מערה זו היא שהרי המערה יש לה אחרת כנגדה כמו שביארנו ולמה יבדוק שכונה אחרת ומה שאמרו במסכת זו מארבע אמות עד שמנה וכן בודק עשרים אמה יראה לי שאינו מסכים להלכה ומ"מ גדולי המחברים הביאוה כפשטה ופירשוה שיש בין כל אחד ואחד ארבע אמות או יותר ופחות משמנה וכשיעור זה אנו חוששין לשכונת קברות ולשיטת הסוגיא היה להם לפרש בין ראשון לשלישי מפני שזה התנא סובר שהמערה ארבע על שמנה ר"ל רוחב ארבע בארך שמנה ואף הוא סובר ששלשה נקברים ברוחב ארבע שלש אמות לשלשה כוכים ושני טפחים בין כוך לכוך וטפח וטפח לזויות ולפי חשבון זה ששה נקברים בכותל הארוך של שמנה אמות וכשמצא שלשה בתוך ארבע אמות שמא זהו רחבה של מערה וכשמצאן תוך שמנה שמא זהו ארכה של מערה וקבר בשלשה כוכין והשלשה האחרים נתמלאו עפר ומ"מ שכונה קברות יש כאן וכן היה להם לפרש בבדיקת עשרים מה שהוצרכו בגמר' לתקן בה שלדעת רבנן אינן אלא שמנה עשרה אא"כ בודק באלכסון ולדעת זה התנא הם כ"ב שמנה של אורך המערה ושמנה של מערה שכנגדה ושש של חצר אא"כ הקברות קטנים של נפלים אלא שיראה שכל זה שלא כהלכה נאמר ולפי חשבון משנתנו הכוכין כמו שכתבנו:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בבא בתרא דף ק״ב עמוד א׳

    מסכת בבא בתרא דף ק״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 6 קטעים ממוספרים, כ־142 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בבא בתרא דף ק״ב ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026