3רפרם אמר, מהכא: (ירמיהו לב, יא) ״ואקח את ספר המקנה, את החתום המצוה והחקים, ואת הגלוי״; ״ואקח את ספר המקנה״ זה פשוט. ״את החתום״ זה מקושר. ״ואת הגלוי״ זה פשוט שבמקושר.

4״המצוה והחקים״ אלו דברים שבין פשוט למקושר. הא כיצד? זה עדיו שנים, וזה עדיו שלשה; זה עדיו מתוכו, וזה עדיו מאחוריו.

5ואיפוך אנא! מתוך שנתרבה בקשריו, נתרבה בעדיו.

6רמי בר יחזקאל אמר, מהכא: (דברים יט, טו) ״על פי שנים עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר״ אם תתקיים עדותן בשנים, למה פרט לך בשלשה? לומר לך: שנים לפשוט, שלשה למקושר.

7ואיפוך אנא! מתוך שנתרבה בקשריו, נתרבה בעדיו.

8והני להכי הוא דאתו? כל חד וחד למילתיה הוא דאתא לכדתניא: (ירמיהו לב, מד) ״שדות בכסף יקנו, וכתוב בספר וחתום״ עצה טובה קא משמע לן. ״ואקח את ספר המקנה״ הכי הוה מעשה. ״על פי שנים עדים או על פי שלשה עדים״ להקיש שלשה לשנים, בפלוגתא דרבי עקיבא ורבנן!

9אלא מקושר מדרבנן, וקראי אסמכתא בעלמא.

10וטעמא מאי תקינו רבנן מקושר? אתרא דכהני הוו, והוו קפדי טובא ומגרשי נשייהו; ועבדי רבנן תקנתא, אדהכי והכי מיתבא דעתייהו.

11התינח גיטין, שטרות מאי איכא למימר? כדי שלא תחלק בין גיטין לשטרות.

12היכן עדים חותמין? רב הונא אמר: בין קשר לקשר. ורב ירמיה בר אבא אמר: אחורי הכתב וכנגד הכתב מבחוץ.

13אמר ליה רמי בר חמא לרב חסדא: לרב הונא דאמר בין קשר לקשר קא סלקא דעתין בין קשר לקשר מגואי והא ההוא מקושר דקאתא לקמיה דרבי, ואמר רבי: אין זמן בזה! אמר ליה רבי שמעון ברבי לרבי: שמא בין קשריו מובלע? פלייה, וחזייה. ואם איתא, ״אין זמן בזה ואין עדים בזה״ מיבעי ליה!

14אמר ליה: מי סברת בין קשר לקשר מגואי? לא, בין קשר לקשר מאבראי.

15וניחוש דלמא זייף וכתב מאי דבעי, וחתימי סהדי!

16דכתיב ביה: ״שריר וקיים״.

17וניחוש דלמא כתב מאי דבעי, והדר כתב ״שריר וקיים״ אחרינא! חד ״שריר וקיים״ כתבינן, תרי ״שריר וקיים״ לא כתבינן.

18וליחוש דלמא מחיק ליה לשריר וקיים״, וכתב מאי דבעי, והדר כתב ״שריר וקיים! הא אמר ר' יוחנן: תלויה; מקויימת כשרה,׃

תוספות

תקנו רבנן מקושר כו' - מספקא לן בזמן הזה כשכהן מגרש אשתו אם צריך לעשות מקושר כי מתוך התקנה משמע שאין לגרש כי אם במקושר אך לפי שאין אנו בקיאין בו בטוב נכון יותר לעשותו פשוט שהוא קל יותר אי נמי לא תקינו רבנן כי אם באותו מקום ור"י היה אומר דתקינו רבנן מקושר לא שיהא חובה לעשותו כן אלא כדי שלא יפסידו נשותיהן התקינו לעשותו כן:

שלא תחלוק בין גיטין לשטרות - שאם תפסלנה בשטרות אתי למיפסל אף בגיטין אי נמי אי לא עבדי שטרי חוב מקושר אתי שיניחו לעשותו גם בגיטין אלא מתוך שהורגלו לעשותו מקושר יעשו בגיטין ולפירוש קמא אין להקשות משטרות שאנו פוסלין בעד כותי וגיטין מכשירין ולא גזרינן גיטין אטו שטרות דהתם היינו טעמא משום דאין עדי הגט חותמין זה בלא זה ומדכותי חתים ברישא ש"מ חבר הוא אבל עדי שטר חותמין זה בלא זה:

רב ירמיה בר אבא אמר אחורי הכתב כנגד הכתב מבחוץ - אי לא אמר אלא אחורי הכתב כנגד הכתב ולא אמר מבחוץ הוה אמינא כנגד הכתב היינו כלפי הכתב ואחורי הכתב היינו למעלה מן הכתב שאינו למטה כשאר חתימות ואי [הוי] אמר אחורי הכתב מבחוץ ה"א אפי' בין קשר לקשר קמ"ל כנגד הכתב ולא כנגד הקשר ואי הוה אמר מבחוץ כנגד הכתב הוה אמינא לצדדין:

לרב הונא דאמר בין קשר לקשר קס"ד מגואי - ואע"ג דתנן מקושר עדיו מאחוריו איכא למימר דשפיר קרי אחוריו בין שיטה לשיטה לפי (שאין) העד אחורי השיטה שתחתיו:

ואם איתא אין זמן ואין עדים בזה מיבעי ליה - וא"ת לר' ירמיה נמי קשה דכיון שהיו אחוריו דרך אורך השיטה והיה סבור בו שהוא פשוט היה לו לפסלו נמי משום עדים שהיו מאחוריו דתנן גט פשוט שכתוב עדיו מאחוריו פסול וכ"ת לא ידע מתני' כלל דהא לא ידע שיעשו שטר מקושר עד ששמעה לקמן אבל קודם לכן לא ואפי' פשוט שפסול כשעדיו מאחוריו לא היה יודע שהרי במתני' דפסלינן ליה היינו משום שלא יעשנו מקושר ויהיה מוקדם וכיון שלא היה יודע כלום במקושר לא היה יודע בפשוט שפסול כשעדיו מאחוריו הא ליכא למימר חדא שאין סברא לומר שרבי לא היה בקי בשטר פשוט ועוד קשה דא"ל ר"ש בריה בין קשריו מובלע מנא ליה רבי לא שנאה ר"ש מנא ליה ועוד אע"פ שלא היה יודע דפסול פשוט שעדיו מאחוריו משום דמקושר מיתני בהדי פשוט ואיכא למימר כמו שלא היה יודע מתני' במקושר לא היה יודע גם בפשוט מ"מ היה לו לידע מתני' דגיטין (דף פז:) דתנן התם העדים החתומים בראש הדף מן הצד מאחוריו בגט פשוט פסול וי"ל דהיה יודע רבי מתני' דפשוט ודמקושר ולא היה יודע דבמקושר שנה מונין שתים עד ששמעה מזונין וכאן היה סבור שלא היו כותבין בין הקשרים שום עיקר השטר לכך היה מתמה אין זמן בזה דלא היה סבור שהיה כתוב בין הקשרים אבל לר' ירמיה ניחא שהיה יודע שעדיו מאחוריו וכן יש להקשות ולתרץ לבתר דמשני מאבראי לרב הונא אבל זה קשה דמאי פירכא הא דאעדים לא קפיד כיון שדינם להיות בין קשר לקשר שהרי היה יודע בטיב מקושר וי"ל דהכי קא פריך דאם איתא אעדים נמי היה לו להקפיד שהם עיקר השטר ולא היה לכותבם אלא בפשיטות השטר ודוחק:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רשב"א

גמרא - ואת הגלוי זה פשוט שבמקושר. פירש הראב"ד ז"ל, פשוט שבמקושר הטופס והתורף ששניהם שוין בו. והרב ר' יהוסף הלוי ז"ל פירש, הגלוי הנשאר מן הנייר תחת הכתב, דמה שישאר בפשוט מן הנייר אחר חתימת העדים אין לחוש עליו, שלא יתכן בו זיוף, אבל במקושר שעדיו מאחריו היה לנו להקפיד שלא להשאיר נייר לאחר תשלום הכתב, ועל זה אמר הכתוב את הגלוי, שאפילו כן אין חוששין לו, וכדאמרינן דכתיב ביה שריר וקיים.

הא דאמרינן - חד שריר וקיים כתבי' תרי לא כתבי'. היינו דוקא במקושר אבל בפשוט אפילו טובא כתבי', ובלבד שלא יהא חד בשיטה אחרונה וחד בשיטה שניה שלמעלה ממנה.

מהדורה: Gerlitz edition, published by Oraita · רישוי: Public Domain

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת בבא בתרא דף ק״ס עמוד ב׳

מסכת בבא בתרא דף ק״ס עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 18 קטעים ממוספרים, כ־343 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–176)עמוד

היעד שנמצא: בבא בתרא דף ק״ס ע״ב

פתיחה בקורא