2התם בדין הוא דלא ליתני קרקע; ואיידי דתנא רישא, רבי עקיבא אומר: קרקע כל שהוא חייבת בפאה ובבכורים, ולכתוב עליהם פרוזבול, ולקנות עמהם נכסים שאין להם אחריות בכסף ובשטר ובחזקה משום הכי קתני קרקע.

3וכל היכא דתני ״כל שהוא״ לית ליה שיעורא? והא תנן, רבי דוסא בן הרכינס אומר: חמש רחלות גוזזות מנה מנה ופרס חייבות בראשית הגז. וחכמים אומרים: חמש רחלות גוזזות כל שהן. ואמרינן: וכמה ״כל שהן״? אמר רב: מנה ופרס, ובלבד שיהו מחומשות!

4התם, בדין הוא דלא ליתני ״כל שהוא״; ואיידי דקאמר תנא קמא שיעורא רבה, אמר איהו נמי שיעורא זוטרא קרי לה ״כל שהוא״.

5פשיטא אמר: ״מטלטלי לפלניא״ כל מאני תשמישתיה קני, לבר מחטי ושערי. ״כל מטלטלי לפלניא״ אפי' חטי ושערי. ואפילו ריחים העליונה קנה, לבר מריחים התחתונה. ״כל דמטלטל״ אפי' ריחים התחתונה קני.

6איבעיא להו: עבדא כמקרקעא או כמטלטלא דמי? אמר ליה רב אחא בריה דרב אויא לרב אשי, תא שמע: המוכר את העיר מכר בתים, שיחין, ומערות, ומרחצאות, ובית הבדין, ובית השלחין; אבל לא את המטלטלין. ובזמן שאמר: ״היא וכל מה שבתוכה״, אפילו היו בה בהמה או עבדים הרי כולן מכורין. אי אמרת בשלמא כמטלטלא דמי, משום הכי לא מיזדבן ברישא; אלא אי אמרת כמקרקעא דמי, אמאי לא מיזדבן?

7ואלא מאי? כמטלטלא דמי?! מאי אפי' [אלא] מאי אית לך למימר שאני מטלטלא דנייד ממטלטלא דלא נייד; אפי' תימא כמקרקעא דמי, שאני מקרקעא דנייד ממקרקעא דלא נייד.

8א"ל רבינא לרב אשי: תא שמע, הכותב (לעבדו כל נכסיו) יצא בן חורין. שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין. ר' שמעון אומר: לעולם הוא בן חורין, עד שיאמר: ״כל נכסי נתונין לפלוני עבדי, חוץ מאחד מרבוא שבהן״.

9ואמר רב דימי בר יוסף אמר רבי אלעזר: עשו מטלטלין שיור אצל עבד, ולא עשו מטלטלין שיור אצל כתובה. ואמר ליה רבא לרב נחמן: מאי טעמא? עבדא מטלטלא הוא, ומטלטלא למטלטלא הוי שיור; וכתובת אשה מקרקעא הוא, ומטלטלא למקרקעא לא הוי שיור.

תוספות

קרקע כל שהוא חייבת בפאה כו' - לעיל בשלהי לא יחפור (בבא בתרא דף כז.) פירשתי לה:

וכל היכא דתני כל שהוא לית ליה שיעורא והא תנן כו' - ואע"ג דקרקע כל שהוא חייב בפאה היינו כל שהוא דוקא כדאמרינן לעיל בפרק לא יחפור (בבא בתרא דף כז. ושם: ד"ה בחטה) היינו משום דמסתבר טפי הכי ובקדושין פ"ק (דף כו.) הארכתי שם בדיני כל שהוא:

וכמה כל שהוא אמר רב מנה ופרס - ואם תאמר מאי מקשה ליה והלא ודאי הוא חולק על רב דלעיל וי"ל דהכי קאמר מי פליג על רב בכל הני:

מנה ופרס - שיעור דרבנן ור' דוסא לא ידעינן מנא ליה:

ואיידי דקאמר תנא קמא שיעורא רבה אמרי אינהו שיעורא זוטא - והא דתנן (כלים פ"ה מ"א) תנור תחלתו ארבעה וסופו כל שהוא ואמרינן (חולין דף קכד.) מאי כל שהוא טפח איכא למימר דאיידי. דנקט שיעורא רבה נקיט נמי שיעורא זוטא:

עבדא כמקרקעי דמי או כמטלטלי דמי - לענין מילי דרבנן מיבעי ליה אבל במלתא דאורייתא פשיטא דאיתקוש לקרקעות כדפי' לעיל בפרק המוכר את הבית (בבא בתרא דף סח.) על הך מילתא:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

מאירי

אע"פ שבענינים אלו עשו מטלטלין כקרקע לענין כתב כל נכסיו לבנו וכתב לאשתו קרקע כל שהו שאבדה כתבתה אינו כן אלא אם כתב לה מטלטלין לא אבדה כתבתה אפילו אם ייחד לה מטלטלין וישנם בעין ויש מפרשים שהדבר מוסב לשייר לעצמו שלא אבדה כתבתה שאם שייר מטלטלין אבדה שהרי הוא כאלו לא שייר אחר שאין יכולה לגבות מהם ומ"מ גדולי הפוסקים כתבו שבזמן הזה שתקנו הגאונים לגבות כתבה מן המטלטלין אף בכתב לה מטלטלין איבדה כתבתה ולא יראה לי כן שלא תקנו דבר זה אלא לתועלתה ולצורך גובינת הכתבה ולא להפקיע את זכותה ולא עוד אלא שדין זה דיו בחדושו הבו דלא לוסיף עליה:

קרקע כל שהו חייבת בהנחת פיאה ובהבאת ביכורים ובוידוי שלהם ר"ל קריאת הפרשה וכבר ביארנוה בסוף פרק לא יחפור:

כבר ביארנו במקומו שכל שאין לו חמש רחלות פטור מראשית הגז הא אם יש לו חמש חייב ודוקא שיהא משקל מנה ופרס בין כלם וכן פירשנו שם דבר זה במנה בן ארבעים סלעים שיהא בין כלם משקל ששים סלעים וכן פירשנו שם הענין דוקא שיהו מחמשות כלומר שיהא בכל אחת מהן משקל י"ב סלעים הא אם היתה באחת מהן פחות מיכן אע"פ שחברתה ממלאה את חסרונה או יותר פטורות:

מי שהקנה לפלני מטלטלין שלו הקנאה הראויה בריא כדינו ושכ"מ כדינו הרי זה קנה כלי תשמישו אבל לא חטים ושעורים וכל שכן אוכלין ומשקין כגון יין ושמן וקמח וכיוצא בהן אבל כל מטלטלין שלי קנה אף חטים ושעורים ואפילו ריחים העליונה וכן העבדים בכלל המטלטלין ויראה אף בלא אמר כל המטלטלין ומ"מ ריחים התחתונה הואיל וקבועה בארץ לא קנה ואם אמר כל מטלטלין אף ריחיים התחתונה ומ"מ גדולי המחברים כתבו באוכלין ומשקין שלא קנה אא"כ אמר לשון נכסים חכמי הדורות שלפנינו כתבו שהמעות הרי הם בכלל מטלטלין ומביאין ראיה ממה שאמרו בפרק הזהב מ"ד ב' כל המטלטלין קונין זה את זה ואמרו שם אפילו כיס מלא מעות בכיס מלא מעות ואע"פ שהעמידוה שם בפסלתו מלכות מ"מ לענין לשון מטלטלין דינם שוה וכן כתבו גדולי המפרשים בבהמה שהיא בכלל מטלטלין שהרי היא נעשית חלפין כמו שאמרנו בחמור ופרה ועוד ממה ששאלו בעבד ולא שאלו בבהמה אלמא פשוט הוא שהבהמה מטלטלין:

המוכר את העיר מכר בתים וחצרות בורות שיחין ומערות ומרחצאות ושובכות ובתי הבדים ובית השלחין אבל לא את המטלטלין שלא נמכרו עם מכירת הבתים ולא את העבדים ואם אמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי כלן מכורים ואפילו בהמה ועבדים וכבר ביארנו ענין זה בפרק המוכר את הבית:

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת בבא בתרא דף ק״נ עמוד א׳

מסכת בבא בתרא דף ק״נ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 9 קטעים ממוספרים, כ־322 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–176)עמוד

היעד שנמצא: בבא בתרא דף ק״נ ע״א

פתיחה בקורא