הזורע זרע לפתות או שאר מיני זרעים בבקעים שבנכסי הגר ולא חפה עפר עליהם לא קנה שבשעה שהשליך את הזרעים הואיל ולא היפך בהם את העפר לא הועיל כלום ואע"פ שבשעת צמיחה משביח אף הקרקע והעפר מתלחלח על ידי השרשה זו כמעין חפירה אותה השבחה ממילא היא באה ואם מצד אכילת הפירות אין אכילת הפירות ראיה בנכסי הגר כמו שיתבאר:
כל שנתכון להשביח את האילן הרי זה כנתכוון להשביח גופו של קרקע ובנכסי הגר קנה ואם כונתו להנאה אחרת לא קנה מעתה היה מפצל בענפי האילן או בזמורות וכיוצא באלו אם לעבודת עצמן מצד שענפיהן מרובים ואין היניקה מספקת בכדי ליגדל כראוי קנה ואם נתכון לצרך בהמותיו אע"פ שמ"מ הועיל לאילן וכן שהיתה כונתו להחזיק לא קנה וכיצד אנו מכירין דבר זה אם היה מפצל מכאן ומכאן ודאי מתכוין הוא לעבודת אילן ואם היה מרבה לפצל מרוח אחת אין זה אלא לבהמתו:
היה מנקה את הקרקע מקש וגבבה שבו אם על דעת תקון הקרקע קנה ואם על דעת לקוט העצים לא קנה וכיצד אתה מכיר דבר זה היה מלקט את הכל בין דקים בין גסים הרי זה לכונת נקוי הקרקע כדי לחרוש בו ואם אינו מלקט אלא הגסים אין זה אלא לצרך עצים ולא קנה:
היה מסיר המכשולות ומשוה את פני הקרקע אם על דעת תקון קרקע קנה ואם על דעת עשיית גרן לא קנה וכיצד אתה מכיר דבר זה אם כשמסיר המכשולות הוא משפיל מקום הגבוה וממלא בו את הנמוך עד שמדקדק להיותו שוה ביותר הרי זה על דעת חרישה ותקון קרקע ואם אינו מקפיד על כך אלא שמשוה הגבוה ומשאירו בגבהותו וכן משוה את הנמוך ומשאירו בשפילותו אין זה מתכוין אלא לעשיית גרנות מקום גבוה לבד ומקום נמוך לבד ויש מפרשים בבי דרי הנזכר בכאן מקום כניסת בהמותיו לדיר אבל עשיית גרן אף הוא שבח קרקע וקנה:
פתח נקב בכותל השדה ליעשות מתוכו שביל למים ליכנס בתוך השדה אם על דעת השקאה קנה ואם על דעת צידת דגים לא קנה וכיצד אתה מכיר דבר זה עשה שביל זה ליכנס שם ולא עשה שביל ליציאתם אין זה מתכוין אלא להשקאה ואם עשה כנגד פרצה זו פרצה אחרת לצאת המים דרך שם אין זה מתכוין אלא לצוד את הדגים שילכו המים ותשאר הדגה לשם:
אכילת הפירות אע"פ שהיא חזקה לענין קניית אדם מחברו בנכסי הגר כל שאינו עושה מעשה בגוף הקרקע או באילן על דעת עבודת קרקע על הדרכים שביארנו אינה חזקה אפילו אכל פירותיה כמה כיצד אכל פירות דקל ולא עבד בו על דרך עבודת אילן כגון שהיה מפצל מצד אחד על הדרך האמור למעלה אפילו אכל פירותיו על דרך זה כמה שנים לא החזיק ואם בא אחד וחפר תחתיו או עשה עבודה לצרך גוף האילן או לצורך מקומו קנה האחרון כל שלא עשה כלום בקרקע אלא באכילת הפירות:
למדת שיש דברים שהן חזקה בקנין נכסי חברו ואינן חזקה בנכסי הגר כאכילת פירות ויש דברים שהם חזקה אצל נכסי הגר ולא בקנין נכסי חברו כגון ציור וסיוד וכיור ומציע מצעות וגדולי המפרשים פירשו הטעם מפני שנכסי הגר הם הפקר והיוצא מהם הפקר ואם זכה ביוצא מהם לא זכה בהם אבל כשתקן בהם איזה תקון זכה בגוף אבל מחזיק בנכסי חברו הרי בעל הנכסים מקפיד על אכילת הפירות וא"כ אין לך חזקה גדולה מזו אבל המשביח או מיפה בנכסיו אינו מקפיד הואיל ואינו אוכלן ומ"מ יש מפרשים שזה שאמרו באכילת פירות שבנכסי חברו קנה בנכסי הגר לא קנה אף בנכסי חברו לא קנה אלא בחזקה אחרת שבגוף הקרקע ושמא תאמר ואף בנכסי הגר כן מ"מ בנכסי חברו כל שהביא ראיה באכילת פירות ובא לו מכח חזקה קנה מן הסתם לא אכל עד שהמזיק ובנכסי הגר אע"פ שהביא ראיה מאכילת הפירות צריך הוא להביא ראיה על החזקה והדברים נראין ואף גדולי המפרשים כך ראיתי דעתם בהגהותיהם ומעתה אכילת פירות דרך חזקת קנין אינה חזקה וכן קרקע שהיה סלע ואינו ראוי לפרוץ בו כל שהו אין שטיחת פירות או העמדת בהמה מועלת בה ואע"פ שחזקת טענה שבה ובשלש שנים היא בדרך זו וגדולי המחברים כתבוה אף בחזקת קנין ולא יראה כן:
שדה של נכסי הגר שהיתה מסויימת במצריה והחזיק בה בחרישה או בחפירה אע"פ שאין זה מעשה המועיל לכל הקרקע כיון שהכיש בה מכוש אחד בתורת חזקת קנין קנה כלה ואם לא היתה מסויימת במצרים כל שהכיש בה מכוש אחד בכדי שילך צמד בקר משפת השדה האחת לשפתו האחרת בערוגה אחת ויחזור באחרת הסמוכה לו והוא רחב שתי ערוגות באורך כל השדה כך פירשוה גדולי המחברים ולא נתנו שיעור לקניית כלה ולא עוד אלא שלא ידענו לדבריהם אם על כל מכוש ומכוש כך וחכמי הצרפתים פירשו ששיעור זה שהזכרנו הוא שיעור לקניית כלה כלומר שאם אין בה מצרים משתרש בה כשיעור זה ר"ל רחב שתי ערוגות בארך כל השדה קנה כלה וכל שפיחת משיעור זה לא קנה אלא מקום שחרש בו וכן הדברים נראין:
