2אדרבה! האי ארעא מאה ועשרה שויא; והאי דקאמר מנה קא טעי עשרה לאחוריה, והאי דקאמר שלשים קא טעי עשרה לקמיה! נקוט מיהת תרי קמאי בידך, דמתורת מנה לא מפקי ליה.

3אחרים אומרים: עושין שומא ביניהן, ומשלשין קא סברי: האי ארעא תשעין ותלתא ותילתא שויא; האי דקא אמר עשרים קא טעי תליסר ותילתא לאחוריה, והאי דקאמר מנה קא טעי תליסר ותילתא לקמיה; ובדין הוא דלימא טפי, והאי דלא קאמר, סבר: מיסתאי דקא מטפינא כולי האי אחבראי.

4אדרבה, הא ארעא מאה ותליסר ותלתא שויא; האי דקאמר מנה קא טעי תליסר ותלתא לאחוריה, והאי דקאמר שלשים טעי תליסר ותלתא לקמיה; ובדין הוא דקאמר טפי, סבר: מיסתאי דקא מטפינא כולי האי אחבראי! נקוט מיהת תרי קמאי בידך, דמתורת מאה לא מפקי ליה.

5אמר רב הונא: הלכה כאחרים. אמר רב אשי: טעמא דאחרים לא ידעינן, הלכתא עבדינן כוותייהו?! תנו דייני גולה: עושין שומא ביניהן, ומשלשין. אמר רב הונא: הלכתא כדייני גולה. אמר רב אשי: טעמא דדייני גולה לא ידעינן, הלכתא עבדינן כוותייהו?!

מתני׳ · משנה

6האומר לחבירו: ״חצי שדה אני מוכר לך״ משמנין ביניהן, ונוטל חצי שדהו. ״חציה בדרום אני מוכר לך״ משמנין ביניהן, ונוטל חציה בדרום. והוא מקבל עליו מקום הגדר, חריץ ובן חריץ. וכמה הוא חריץ? ששה טפחים. ובן חריץ שלשה.

גמ׳ · גמרא

7א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן: לוקח נוטל כחוש שבו. א"ל רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן: והא אנן ״משמנין ביניהן״ תנן! א"ל אדאכלת כפנייתא בבבל תרגימנא מסיפא,׃

8דקתני סיפא: ״חציה בדרום אני מוכר לך״ משמנין ביניהן ונוטל חציה בדרום. ואמאי משמנין ביניהן? והא ״חציה בדרום״ אמר ליה! אלא לדמי; ה"נ לדמי.

9מקבל עליו מקום גדר כו'. תאנא: חריץ מבחוץ, ובן חריץ מבפנים. וזה וזה אחורי גדר,׃

תוספות

דמתורת מנה לא מפקי ליה - וליכא למימר דניזיל בתר בתראי דלא גרעי ממנה דיש לתפוס המועט כדפ"ה:

מסתייה דקא טפינא [כולי האי] אחבראי - שכן הסדר דשנים הפוחתים מדברים תחלה:

אדרבה האי ארעא מאה ותליסר ותילתא שויא - תימה לר"י דהשתא אי לא הוי אלא תרי דחד אמר מנה וחד אמר שלשים הוה אמינא דמאה ועשרה שויא דכן האמת נראה לכ"ע והשתא דאיתיה להאי דפחות מכולהו אמר תלתא ותילתא הוי טפי:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רשב"א

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן ולוקח נוטל כחוש - כלומר ונוטל מן הכחוש כדי שווי דמי החצי, והחצי דקאמר, לדמי קאמר, כדמפרש ואזיל, ומשמנין מלשון שומא

אמר ליה רבי חייא בר אבא והא אנן משמנין ביניהם תנן - דמשמע שמשמנין החלקים ביניהם ונוטלים בשוויה בין בכחוש בין בשמן ואמר ליה דדיקא מתניתין הכי מדקתני חציה בדרום משמנין ביניהם, ואם איתא מאי משמנין, והא בדרום אמר לה ויטול החצי בדרום בין שהוא כחוש בין שהוא שמן, אלא לדמי, כלומר, שלא יטול ממש בדרום קאמר ליה, אלא שיטול בשדה בדמי חציה שבדרום, ולעולם נותן לו המוכר באיזה צד שירצה, וכן נמי ברישא לא החצי ממש קאמר ליה אלא כשיעור דמי החצי, ולעולם השמן נשאר אצל המוכר, וזהו עלוי כחו, דרוצה אדם בקב עידית מקביים זבורית. כך פרשו ר"ח ור"ש ז"ל. ואני תמה, אחר שסיים לו את הרוחות ואמר לו חציה בדרום, היאך יש במשמע שיטול בדמי חצי בדרום ולא יטול בדרום אלא בצפון, ואם רצה לקנות ממנו בדרום ממש באיזה לשון מבואר יותר מזה יאמר לו. והנכון שראיתי בשמועה זו הוא מה שפירש בה הראב"ד ז"ל, וזה לשונו: משמנין ביניהם, פירוש משוין שני החלקים ולוקח נוטל כחוש, כלומר, כשמשוין החלקים לא שיחלוקו השמן והכחוש מדה במדה, אלא הכחוש לצד אחר והשמן לצד אחד, ומוסיפין על הכחוש עד שישתוה לשמן והלוקח נוטל הכחוש, לפי שאדם רוצה במעט שמן מהרבה כחוש, ויד בעל השטר על התחתונה. והא אנן משמנין ביניהן תנן, דמשמע שמשוין אותן בשמן ובכחוש, תרגימנא מסופא והא חציה בדרום אמר ליה אם שמן אם כחוש, אלא לדמי, אם אותו חצי שבדרום כחוש שיוסיפו על הכחוש עד שישתוה לדמי השמן, ואם אותו חצי שמן יפחתו ממנו עד שישתוה לכחוש, הכא נמי לדמי, השואה בדמים, ולעולם לוקח נוטל כחוש באיזה צד שיהיה. עד כאן לשון הרב ז"ל.

מהדורה: Gerlitz edition, published by Oraita · רישוי: Public Domain

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת בבא בתרא דף ק״ז עמוד ב׳

מסכת בבא בתרא דף ק״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 9 קטעים ממוספרים, כ־281 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–176)עמוד

היעד שנמצא: בבא בתרא דף ק״ז ע״ב

פתיחה בקורא