4א"ר אלעזר: מאי טעמא דרבי אליעזר? דכתיב: ״(שמואל א יד״, כז) ויטבול אותה ביערת הדבש וכי מה ענין יער אצל דבש? אלא לומר לך, מה יער התולש ממנו בשבת חייב חטאת, אף דבש הרודה ממנו בשבת חייב חטאת.

5מיתיבי: דבש הזב מכוורתו אינו לא אוכל, ולא משקה. בשלמא לאביי, ניחא;׃

6אלא לרבא, קשיא! אמר רב זביד: כגון שזב ע"ג כלי מאוס. רב אחא בר יעקב אמר: כגון שזב על גבי קשקשין.

7מיתיבי: דבש בכוורתו אינו לא אוכל ולא משקה. חישב עליו לאכילה מטמא טומאת אוכלין. למשקין מטמא טומאת משקין. בשלמא לאביי, ניחא;׃

8אלא לרבא, קשיא!

9אמר לך רבא, תריץ הכי: חישב עליו לאכילה אינו מטמא טומאת אוכלין, למשקין אינו מטמא טומאת משקין. תניא כוותיה דרב כהנא: דבש בכוורתו מטמא טומאת אוכלין שלא במחשבה.

10זיתים לקוץ מניח שתי גרופיות. תנו רבנן: הלוקח אילן מחבירו לקוץ מגביה מן הקרקע טפח, וקוצץ. בתולת השקמה ג' טפחים. סדן השקמה ב' טפחים. בקנים ובגפנים מן הפקק ולמעלה. בדקלים ובארזים חופר ומשרש, לפי שאין גזען מחליף.

11ובתולת השקמה ג' טפחים בעינן?! ורמינהי: אין קוצצין בתולת השקמה בשביעית, מפני שהיא עבודה.

12ר' יהודה אומר: כדרכו אסור; אלא מגביה י' טפחים וקוצץ, או גומם מעם הארץ. מעם הארץ הוא דקשי, הא אידך מעלי לה!

13אמר אביי: ג' טפחים מעלי לה, מעם הארץ ודאי קשי לה; מכאן ואילך לא מקשי קשי לה, ולאו עלויי מעלי לה. גבי שביעית עבדינן מידי דודאי קשי לה, גבי מקח וממכר עבדינן מידי דודאי מעלי לה.

14בדקלים ובארזים חופר ומשרש, לפי שאין גזען מחליף. וארז אין גזעו מחליף?! והא דריש ר' חייא בר לולייני, מאי דכתיב: ״(תהלים צב״, יג) ״צדיק כתמר יפרח, כארז בלבנון ישגה״? אם נאמר תמר למה נאמר ארז, ואם נאמר ארז למה נאמר תמר?

15אילו נאמר ארז ולא נאמר תמר הייתי אומר: מה ארז אין עושה פירות, אף צדיק אין עושה פירות; לכך נאמר תמר.

16ואם נאמר תמר ולא נאמר ארז, הייתי אומר: מה תמר אין גזעו מחליף, אף צדיק אין גזעו מחליף; לכך נאמר ארז!

17אלא הכא במאי עסקינן בשאר מיני ארזים, כדרבה בר רב הונא; דאמר רבה בר רב הונא, אמרי בי רב: י' מיני ארזים הן, שנאמר: ״(ישעיהו מא״, יט) ״אתן במדבר ארז, ״שיטה״ והדס ועץ שמן״ אשים וגו' ארז ארזא שיטה תורניתא הדס אסא עץ שמן אפרסמא. ״ברוש״ ברתי. ״תדהר״ שאגא. ״ותאשור״ שורבינא.

18הני ז' הוי! כי אתא רב דימי אמר, הוסיפו עליהן: אלונים, אלמונים, אלמוגים. אלונים בוטני, אלמונים בלוטי, אלמוגים׃

תוספות

תריץ ואימא הכי חישב עליו כו' - אינו מגיה הברייתא אלא ה"ק דבש בכוורתו אינו לא מאכל ולא משקה לענין זה שאם חישב לאכילה שיהא מטמא טומאת אוכלים:

בקנים ובגפנים מן הפקק ולמעלה - וא"ת בלא קנייה נמי יש לו מן הפקק ולמעלה מתנאי יהושע כדאמר בס"פ מרובה (ב"ק דף פא.) וי"ל דלאו פירכא היא כלל דאין לו רשות לחתוך בחנם אלא בשביל נטיעה ודוקא מן החדש שאינו עושה פירות וממקום שאינו עושה פירות וממקום שאין רואה את החמה כדאמר התם ועוד דכמה פקקים יש בגפנים וקנים והכא מן התחתון והתם מן העליון:

לא מקשי קשי לה ולא עלויי מעלי לה - לאו דוקא דא"כ גבי שביעית אמאי אסור הא אמר בע"ז (דף נ:) אוקמי אילנא שרי אברויי אילנא אסור אלא לא ודאי מיקשי קשיא ולא עלויי מעלי לה:

מה ארז אינו עושה פירות - וא"ת הא אמר בפ"ק דע"ז (דף יד. ושם ד"ה פירי) מאי איצטרובל פירא דארזא וי"ל דהתם בשאר מיני ארזים שעושין פירות והכא בההיא שאין עושין פירות:

שיטה תורניתא - והא דאמר בפרק קמא דע"ז (שם) דתורניתא אין לו עיקר לאו היינו תורניתא דהכא אלא מין אחר אבל האי שהוא מין ארז יש לו עיקר:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רשב"א

הא דאמרינן גבי שביעית - עבדינן מידי דודאי קשי ליה. איכא למידק, אמאי, דהא קיימא לן דאברויי אילנא הוא דאסור, הא אוקומי אילנא שרי. וי"ל דמשלשה ועד גמימה מעם הארץ דאמרינן דלא מיקשא קשי ליה ולא עלויי מעליה ליה, לא ודאי קשה לה ולא ודאי מעלי לה קאמר, אלא ספוקא מספקא לן, והילכך לגבי שביעית דאיסורא הוא, לא עבדינן מידי דמספקא לן אי מעליה לה [א]לא מידי דנפק מספיקא וקשי' לה, אבל גבי מקח וממכר דממונא הוא המוציא מחבירו עליו הראיה, ולא עבדינן מידי דמספקא לן דילמא קשיא לה אלא מידי דודאי מעלי לה.

מהדורה: Gerlitz edition, published by Oraita · רישוי: Public Domain

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת בבא בתרא דף פ׳ עמוד ב׳

מסכת בבא בתרא דף פ׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 18 קטעים ממוספרים, כ־419 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–176)עמוד

היעד שנמצא: בבא בתרא דף פ׳ ע״ב

פתיחה בקורא