3מנהני מילי? אמר ר"ל דאמר קרא: ״(דברים כה״, טו) ״אבן שלמה וצדק״ צדק משלך ותן לו. א"ה אימא סיפא: היה שוקל לו עין בעין נותן לו גירומין. ואי הכרעה דאורייתא, היכי יהיב ליה עין בעין?

4אלא רישא במקום שנהגו; וכי איתמר דר"ל אסיפא איתמר: היה שוקל לו עין בעין נותן לו גירומין. מנהני מילי? אמר ר"ל דאמר קרא: ״וצדק״ צדק משלך ותן לו. וכמה גירומין? א"ר אבא בר ממל אמר רב: אחד מעשרה בליטרא בלח לעשרה ליטרין.

5אחד לעשרה בלח, ואחד לעשרים ביבש וכו'. איבעיא להו: היכי קאמר? אחד מעשרה בלח לעשרה דלח, ואחד מעשרים ביבש לעשרים דיבש; או דלמא, אחד מעשרה לעשרה דלח ולעשרים דיבש? תיקו.

6א"ר לוי: קשה עונשן של מדות יותר מעונשן של עריות, שזה נאמר בהן (ויקרא יח, כד) ״אל״, וזה נאמר בהן (דברים כה, טז) ״אלה״. ומאי משמע דהאי ״אל״ קשה הוא? דכתיב: ״(יחזקאל יז״, יג) ״ואת אילי הארץ לקח״.

7גבי עריות נמי, הכתיב ״אלה״! ההוא למעוטי מדות מכרת.

8ואלא מאי עודפייהו? דהתם אפשר בתשובה, והכא לא אפשר בתשובה.

9וא"ר לוי: קשה גזל הדיוט יותר מגזל גבוה, שזה הקדים ״חטא״ למעילה״, וזה הקדים ״מעילה״ לחטא״.

10ואמר רבי לוי: בוא וראה, שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם הקב"ה ברך ישראל בעשרים ושתים, וקללן בשמנה. ברכן בעשרים ושתים (ויקרא כו, ג) מאם בחקותי עד ״קוממיות״;׃

11וקללן בשמונה (ויקרא כו, טו) מואם בחקותי תמאסו״ עד ״ואת חקותי געלה נפשם.

12ואילו משה רבינו ברכן בשמונה, וקללן בעשרים ושתים. ברכן בשמונה׃

תוספות

אחד מעשרה בליטרא לי' ליטרא - מלישנא דמתני' דייק דקתני אחד לעשרה ולא קתני אחד מעשרה וא"ת אמאי לא תני במתני' אחד ממאה ונראה לרשב"א לפרש דלא מיחייב גירומיו כלל מדאורייתא אלא כששוקל עשר ליטרין אבל בפחות מכאן אינו חייב מדאורייתא והא דתניא לקמן היה מבקש ממנו שלשה רבעי ליטרא לא יאמר שקול לי ג' רבעי ליטרא כו' לפי שהיה חייב הכרע על כל משקל ומשקל הני מילי גבי הכרעה דלאו דאורייתא ובמקום שנהגו:

התם אפשר בתשובה - ודוקא בעריות שאין בהן ממזרות אבל הבא על אשת איש והוליד ממנה בן או שאר עריות שיש בהן ממזרות זהו מעוות לא יוכל לתקן כדאמר (ביבמות (דף כא)) וא"א בתשובה וה"ר חיים אומר אע"ג שהוא מעוות לא יוכל לתקן מ"מ אפשר בתשובה שצוה לו הקב"ה דלא צוה אלא לעשות לו תשובה אבל גזלן שתשובתו הוא שיחזיר הגזילה כדכתיב והשיב את הגזלה וגו' והיכא דגזל לרבים אינו יודע למי ישיב דאע"ג דאמרי' (ב"ק דף צד:) יעשה בהן צרכי רבים מ"מ לאו תשובה מעלייתא היא:

וקללם בעשרים ושתים - מוהיה אם לא תשמעו וגו' מכאן אין נראה לר"י פירוש רב נסים גאון דפירש דהאי דמחלקים וילך מאתם נצבים כשיש שתי שבתות בין ר"ה לסוכות בלא יו"ט אע"פ שהיא פרשה קטנה ומחברין מטות ומסעי שגדולות יותר היינו משום דבעינן שיתמו שנה וקללותיה שיש קללות באתם נצבים ואין אנו רוצים שיכנסו תוכחות של שנה שעברה בשנה הבאה דהא הכא משמע דלא קרי קללות אלא באם בחקותי ובוהיה כי תבוא דקאמר מואם לא תשמעו עד ואין קונה אבל משם ואילך לא חשיבי קללות אבל נראה לר"י דלהכי אנו קורין לעולם אתם נצבים לפני ר"ה כדי להפסיק בפרשה בין קללות דשנה שעברה דוהיה כי תבוא לשנה הבאה ולכך נמי לעולם אנו קורים במדבר לפני עצרת כדי להפסיק בה בין קללות דאם בחקותי לעצרת שהוא ר"ה לפירות האילן שנדונין על הפירות והכי איתא במס' מגילה (דף לא: ושם) דקורין קללות שבתורת כהנים לפני עצרת:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

מאירי

יש דברים בגזלות וחמסים שאין התשובה מצויה בהם מפני שאינו נודע למי ישיב ומתוך כך ראוי להזהר בהם ביותר ומחלק זה ענשן של מדות שהרי מוכר בכל יום ולכמה בני אדם שאינו מכירן ואע"פ שגזל ואינו יודע למי יתבאר במקומו שעושה בה תקוני העיר שהם מעשים שכל בני העולם נהנים בהם מ"מ אין התשובה מצויה בהם ולא עוד אלא שהיא קלה בעיני העובר מתוך שהוא דבר מועט ומתוך שאין בהם כרת אלא לאו גרידא ומתוך כך צריך להזהר בהן הרבה:

מהדורה: Meiri on Shas · רישוי: unknown

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת בבא בתרא דף פ״ח עמוד ב׳

מסכת בבא בתרא דף פ״ח עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 12 קטעים ממוספרים, כ־267 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–176)עמוד

היעד שנמצא: בבא בתרא דף פ״ח ע״ב

פתיחה בקורא