2המוכר את החצר מכר בתים, בורות, שיחין ומערות; אבל לא את המטלטלין. בזמן שאמר לו: ״הוא וכל מה שבתוכו״ הרי כולן מכורין. בין כך ובין כך לא מכר לא את המרחץ, ולא את בית הבד שבתוכה. רבי אליעזר אומר: המוכר את החצר לא מכר אלא אוירה של חצר.

גמ׳ · גמרא

3תנו רבנן: המוכר את החצר מכר בתים החיצונים, ובתים הפנימים, ובית החולסאות. חנויות פתוחות לתוכה נמכרות עמה, ושאין פתוחות לתוכה אין נמכרות עמה. פתוחות לכאן ולכאן [אלו] ואלו נמכרות עמה. ר"א אומר: המוכר את החצר לא מכר אלא מילוסא של חצר.

4אמר מר: פתוחות לכאן ולכאן נמכרות עמה. והא תני ר' חייא: אין נמכרות עמה! לא קשיא; הא דרוב תשמישתייהו לגו, הא דרוב תשמישתייהו לבר.

5ר"א אומר: המוכר את החצר לא מכר אלא אוירה של חצר. אמר (רבה): אי דאמר ליה: ״דירתא״ דכולי עלמא לא פליגי דבתי משמע. כי פליגי דא"ל ״דרתא״; מר סבר: תרביצא משמע, ומר סבר: בתי משמע.

6איכא דאמרי, אמר (רבה): אי דאמר ליה ״דרתא״ דכולי עלמא לא פליגי דבתי משמע. כי פליגי, דא"ל ״חצר״; מר סבר: חצר אוירא משמע, ומר סבר: כחצר המשכן.

7ואמר (רבה) אמר רב נחמן: מכר לו חולסית ומצולה; החזיק בחולסית לא קנה מצולה, החזיק במצולה לא קנה חולסית. איני?! והא אמר שמואל: מכר לו עשר שדות בעשר מדינות, כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולן!

8התם הוא דסדנא דארעא חד הוא, וכולה חדא תשמישתא הוא; אבל הכא הא תשמישתא לחוד, והא תשמישתא לחוד.

9ואיכא דאמרי,׃

תוספות

מעלמא דבתי - וא"ת היכי דמי אי כבר בא השכירות ליד האחין אם כן מטלטלי נינהו ולא גביא מנייהו ואי אתא לאשמועינן שיכולה להשכיר לצורך נדונייתה פשיטא דאפילו למכור יכולה וי"ל כגון שהשכירו הבית לשנה וכבר עבר חצי הזמן וקא משמע לן דאפילו שכירות מזמן שעבר תטול דאין השכירות משתלמת אלא לבסוף ולא דמי למטלטלין:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רשב"א

המוכר את החצר מכר את הבור ואת הדות - ואף על גב דבבית אינו מכור, טעמא משום דבית אינו עשוי לכביסה ולא להשקאת בהמות אלא לדירה, ולפיכך הא תשמישתה לחוד והא תשמישתה לחוד, אבל חצר עשוי לכביסה, וכדאמרינן (לעיל בבא בתרא נז, ב) בכל השותפין מעכבין חוץ מן הכביסה, שאין דרכן של בנות ישראל להתבזות על הכביסה, וכן משקין שם בהמות, ונמצא תשמיש החצר והבור תשמיש אחד, ולפיכך נמכרין עמה.

איצטרובלא דרחיא - יש מפרשים השכב, והקלת – הרכב, וקורין אותה קלת מפני שהיא קלה ומתעגלת על השכב לטחון התבואה, והוא כענין שאמרו בברייתא (סז, ה) מכר את הרחים התחתונה אבל לא את העליונה.

מהדורה: Gerlitz edition, published by Oraita · רישוי: Public Domain

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת בבא בתרא דף ס״ז עמוד א׳

מסכת בבא בתרא דף ס״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 9 קטעים ממוספרים, כ־249 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–176)עמוד

היעד שנמצא: בבא בתרא דף ס״ז ע״א

פתיחה בקורא