6דאמר רבי אילעא: מנין לתורם מן הרע על היפה שתרומתו תרומה? שנאמר: ״(במדבר יח״, לב) ״ולא תשאו עליו חטא, בהרימכם את חלבו ממנו״ ואם אינו קדוש, נשיאות חטא למה? מכאן לתורם מן הרע על היפה, שתרומתו תרומה.

7אמר ליה רב מרדכי לרב אשי, מתיב רב אויא תיובתא: מעשה בחמש נשים ובהן שתי אחיות, וליקט אחד כלכלה של תאנים ושלהן היתה, ושל שביעית היתה; ואמר: ״הרי כולכן מקודשות לי בכלכלה זאת״; וקבלה אחת מהן ע"י כולן. אמרו חכמים: אין אחיות מקודשות.

8אחיות הוא דאין מקודשות הא נכריות מקודשות; ואמאי? ״את וחמור״ היא!

9אמר ליה: היינו דחזאי רב הונא בר אויא בחלמא דמותיב רב אויא תיובתא. לאו מי אוקימנא דאמר: ״הראויה מכם לביאה תתקדש לי״?

10ההוא דאמר לה לדביתהו: ״נכסיי ליך ולבניך״, אמר רב יוסף: קנתה מחצה. ואמר רב יוסף: מנא אמינא לה? דתניא, רבי אומר: (ויקרא כד, ט) ״והיתה לאהרן ולבניו״ מחצה לאהרן מחצה לבניו.

11אמר ליה אביי: בשלמא התם, אהרן בר חלוקה הוא; להכי פרט ביה רחמנא למשקל פלגא. אשה לאו בת ירושה היא, דיה שתטול כאחד מן הבנים.

12איני?! והא עובדא הוה בנהרדעא, ואגביה שמואל פלגא! בטבריא, ואגביה רבי יוחנן פלגא! ותו, כי אתא רב יצחק בר יוסף, אמר: ההוא דמי כלילא דשדו דבי מלכא אאבולי ואאיסטרוגי, אמר רבי: ניתבו אבולי פלגא ואיסטרוגי פלגא!

13הכי השתא?! התם, מעיקרא כי הוו כתבי אאבולי הוו כתבי; ואיסטרוגי הוו מסייעי בהדייהו, וידע מלכא דהוו קא מסייעי; השתא [מאי דקא כתבי] אאבולי ואאיסטרוגי, למימרא דהני פלגא והני פלגא.

14מתיב רבי זירא: האומר ״הרי עלי מנחה מאה עשרון, להביא בשני כלים״ מביא ששים בכלי אחד, וארבעים בכלי אחד.

תוספות

רב נחמן אמר קנה מחצה - והלכתא כרב נחמן והא דאמר בפ"ב דקדושין (דף נא.) וליטעמיך אימא סיפא מעשה בחמש נשים כו' עד את וחמור הוא ואת וחמור לא קנה לאו משום דהלכתא הכי אלא הכי בעי למימר ותקשה למאן דאמר לא קנה וכי היכי דלדידיה צריך לתרצה הכי נמי צריך לתרצה לרבא:

אין לך מר בקישות אלא פנימי שבו - תימה כיון דבכל קישואין הפנימי מר והחיצון מתוק למה לא יתרום מזה על זה והלא החיצון יפטור החיצון והפנימי יפטור הפנימי ולמה צריך להוסיף על החיצון ונראה לר"י דר' יוסי דהכא לא איירי בשכל הקישואין מרים אלא אותה שתורם נמצאת מרה וקאי אהא דתנן במסכת תרומות (בפ"ג משנה א) ומייתי לה בהאשה רבה (יבמות דף פט. ושם) התורם קישות ונמצאת מרה אבטיח ונמצא סרוח תרומה ויחזור ויתרום ור' יוסי פליג וסבר דאין צריך לחזור ולתרום אלא מוסיף מן החיצון על החיצון דאפי' אותה שנמצאת מרה אין החיצון מר כל כך שלא יהא עליו תורת אוכל והכי משמע בהדיא בירושלמי על ההיא משנה דהתורם קישות דקאמר בשלמא אבטיח ונמצא סרוח תרומה ויחזור ויתרום דספק גמור הוא אם היה סרוח בשעת הפרשה אם לאו אלא קישות ונמצאת מרה אמאי הוי תרומה הא ודאי דהיתה מרה גם בשעת הפרשה ולמה היא תרומה כלל ומשני עשאוה ספק אוכלין דאוכל גמור הוא מן התורה ולכך היא תרומה והכי נמי אמרינן הכא דמדאורייתא תרומה מעליא היא אלא דקנסי ליה משום דהוה ליה למטעמיה כדאמרי' בהאשה רבה (שם) ועשאוה ספק אוכל ולכך יחזור ויתרום ובתר הכי מייתי בירושלמי ההיא דר' יוסי דהכא דאין לך מר בקישות אלא פנימי שבו וקא בעי התם וכי בדבר שיכול ליבדק נחלקו ומשני על עיקר בדיקתה נחלקו דתנא קמא סבר יש מרירות הרבה בחיצון וראוי לעשותו ספק אוכלין ור' יוסי סבר אין בו מרירות כל כך ואין ראוי לעשותו ספק אוכלין ולכך לא יחזור ויתרום הרי משמע בהדיא דרבי יוסי פליג אמתניתין דהתורם קישות:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רשב"א

אמר רב ששת מנא אמינא לה דתניא אין לך מר בקישות אלא פנימי בלבד לפיכך כשתורם מוסיף על החצאין שבו ותורם. פירש ר"ח ז"ל: מוסיף המר על המתוק ותורם ונעשה הכל תרומה, כך זה שאמר לו קנה את וחמור כיון שחמור לאו בר קנין הוא האדם קנה הכל. עד כאן. פירוש לפירושו, אף על פי שהפנימי מר אינו ראוי להיות תרומה, כשהוא תורם קישות זה מוסיף הוא המר על המתוק ועל הכל קרא שם תרומה, וכאילו אמר שהמתוק והמר יהיו תרומה על שאר הקישואין, ואם איתא דאת וחמור לא קנה אלא פלגא, אם כן אף אנו נאמר שלא נתקנו אלא המחצית שכנגד המתוק ולא המחצית שכנגד המר, שהוא כחמור, אלא ודאי מה שאי אפשר למר לתקן תקן המתוק אף על פי שעשה זה וזה ביחד תרומה, וממנה לאת וחמור דמה שאי אפשר לחמור לקנות קנה האדם. ופירושו עיקר.

אמר רב יוסף קנה פלגא - כתב הרמב"ם ז"ל (הל' זכיה ומתנה פי"א ה"ו) שאם אמר נכסי לפלוני ופלוני ובני פלוני נוטלין בני פלוני מחצה והשני[ם] הראשונים מחצה. אבל הרמב"ם ז"ל כתב שאין נוטלין בנים אלא כאחד מן הנפרטים, שאם לא תאמר כן פעמים הכלל שוה לו יותר מן הפרט, כגון שאמר נכסי לראובן ושמעון ולוי, ונמצאו אלו שפרטן מפסידין ואלו שמיעט בהם וכללן מרויחין. אלא דיו לכלל שיטול כנגד אחד מן הנפרטים.

מהדורה: Gerlitz edition, published by Oraita · רישוי: Public Domain

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת בבא בתרא דף קמ״ג עמוד א׳

מסכת בבא בתרא דף קמ״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 14 קטעים ממוספרים, כ־326 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–176)עמוד

היעד שנמצא: בבא בתרא דף קמ״ג ע״א

פתיחה בקורא