Talmud Builders

    Chullin 103a

    Back to index

    English translation — Chullin 103a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1With regard to one who ate a limb from a living animal that is a tereifa , Rabbi Yoḥanan says: He is liable to receive two sets of lashes, and Rabbi Shimon ben Lakish says: He is liable to receive only one set of lashes.

    2The Gemara comments: Granted, according to the opinion of Rabbi Yoḥanan, this works out well because the prohibitions of eating a limb from a living animal and of eating flesh severed from a tereifa are derived from two different verses. But according to the opinion of Rabbi Shimon ben Lakish, it is difficult; why does he hold that the individual receives only one set of lashes?

    3Rav Yosef said: This is not difficult. Here it is referring to one animal, but there it is referring to two animals. Rav Yosef clarifies: In a case of two animals, e.g., where one ate a limb from a living animal and flesh severed from a different animal that was a tereifa , everyone agrees that he is liable to receive two sets of lashes. But in a case where he ate from one animal, e.g., he ate a limb severed from a live tereifa animal, Rabbi Yoḥanan and Rabbi Shimon ben Lakish disagree.

    4The Gemara asks: With regard to the case of one animal, in what case do they disagree? Abaye said: They disagree, for example, in a case where the animal became a tereifa as the majority of it emerged from its mother’s womb. One Sage, Rabbi Yoḥanan, holds that an animal, even during its life, stands to be divided into limbs, and therefore each of its limbs is considered a separate entity; and here the prohibition of eating a tereifa and the prohibition of eating a limb from a living animal come into effect at the same time. Consequently, both prohibitions apply.

    5And one Sage, Rabbi Shimon ben Lakish, holds that during its life an animal does not stand to be divided into limbs. Consequently, although the prohibition of eating a tereifa comes into effect when it is born, the prohibition of eating a limb from a living animal does not take effect until the limb is actually severed from the animal, and at that point the prohibition of a limb from a living animal does not come and take effect upon the already existing prohibition of a tereifa .

    6And if you wish, say instead that everyone agrees that during its life an animal does not stand to be divided into limbs, and they disagree with regard to whether the prohibition of a limb from a living animal comes and takes effect upon the already existing prohibition of a tereifa . One Sage, Rabbi Yoḥanan, holds that the prohibition of eating a limb from a living animal, which applies to gentiles as well as to Jews, comes and takes effect upon the already existing prohibition of eating a tereifa . And one Sage, Rabbi Shimon ben Lakish, holds that the prohibition of eating a limb from a living animal does not come and take effect upon the already existing prohibition of eating a tereifa .

    7And if you wish, say instead that everyone agrees that an animal, even during its life, stands to be divided into limbs, and the dispute is about a case where the animal became a tereifa afterward, i.e., after it was born, and they disagree with regard to whether the prohibition of a tereifa comes and takes effect upon the already existing prohibition of a limb from a living animal.

    8One Sage, Rabbi Yoḥanan, holds that the prohibition of eating a tereifa comes and takes effect in addition to the already existing prohibition of eating a limb from a living animal. And one Sage, Rabbi Shimon ben Lakish, holds that the prohibition of eating a tereifa does not come and take effect in addition to the already existing prohibition of eating a limb from a living animal.

    9Rava says an alternative explanation: This is referring to a case where he severed a limb from the animal and thereby rendered the animal a tereifa . One Sage, Rabbi Yoḥanan, holds that during its life, an animal does not stand to be divided into limbs. Consequently, the prohibition of a limb from a living animal and the prohibition of a tereifa come into effect at the same time.

    10And one Sage, Rabbi Shimon ben Lakish, holds that even during its life, an animal stands to be divided into limbs, and therefore the prohibition of eating a limb from a living animal takes effect when the animal is born. Consequently, the prohibition of a tereifa does not come and take effect upon the already existing prohibition of a limb from a living animal.

    11§ Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: If one ate forbidden fat from a living animal that is a tereifa he is liable to receive two sets of lashes. Rabbi Ami said to him: But let the Master say that he is liable to three sets of lashes, because I say that the correct version of Rabbi Yoḥanan’s statement is that he is liable to three sets of lashes. It was also stated: Rabbi Abbahu says that Rabbi Yoḥanan says: If one ate forbidden fat from a living animal that is a tereifa he is liable to three sets of lashes.

    12The Gemara asks: With regard to what principle do Rabbi Ḥiyya bar Abba and Rabbi Ami disagree? They disagree in a case where the animal became a tereifa as the majority of it emerged from its mother’s womb; the one who said that he is liable to three sets of lashes holds that even during its life an animal stands to be divided into limbs, and each of its limbs is considered as a separate entity, so that the prohibition of eating forbidden fat, the prohibition of eating a limb from a living animal, and the prohibition of eating a tereifa come into effect at the same time.

    13And the one who said that he is liable to two sets of lashes holds that during its life, an animal does not stand to be divided into limbs, i.e., its limbs are not considered separate entities while the animal is alive. Consequently, the prohibition of eating forbidden fat and the prohibition of eating a tereifa animal apply, as they came into effect at the same time, when the animal was born. By contrast, the prohibition of eating a limb from a living animal does not come and take effect, due to the fact that other prohibitions already apply.

    14And if you wish, say instead that everyone agrees that during its life an animal does not stand to be divided into limbs, and each of its limbs is not considered as a separate entity. But they disagree with regard to whether the prohibition of eating a limb from a living animal comes and takes effect upon the already existing prohibition of eating forbidden fat and the already existing prohibition of eating a tereifa . One Sage, Rabbi Ami, holds that it does come and take effect, and one Sage, Rabbi Ḥiyya bar Abba, holds that it does not come and take effect.

    15And if you wish, say instead that everyone agrees that during its life an animal stands to be divided into limbs, and it is a case where the animal became a tereifa afterward, i.e., after it was born; and they disagree with regard to whether the prohibition of eating a tereifa comes and takes effect upon the already existing prohibition of eating a limb from a living animal.

    16One Sage, Rabbi Ami, holds that it does come and take effect, just as is the halakha with forbidden fat. As the Master said that in the verse: “And the fat of a carcass, and the fat of a tereifa may be used for any other service; but you shall in no way eat of it” (Leviticus 7:24), the Torah said: Let the prohibition of eating a carcass come and take effect upon the prohibition of eating forbidden fat, despite the fact that the prohibition of forbidden fat came into effect first. And similarly, the word “ tereifa ” teaches: Let the prohibition of eating a tereifa come and take effect upon the prohibition of eating forbidden fat. Consequently, one who eats forbidden fat from a tereifa is liable to receive two sets of lashes. Rabbi Ami holds that just as the prohibition of eating a tereifa takes effect in addition to the prohibition of eating forbidden fat, it also takes effect in addition to the prohibition of eating a limb from a living animal.

    17And the other Sage, Rabbi Ḥiyya bar Abba, holds that it is only the prohibition of eating forbidden fat for which he is liable in addition to being liable for the prohibition of eating a tereifa . The prohibition of eating a tereifa takes effect in addition to the prohibition of eating forbidden fat because with regard to the latter, there are permitted circumstances that serve as exceptions

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ה"ג אכל אבר מן החי מן הטרפה ר' יוחנן אמר חייב שתים כו' - בהמה טרפה מחיים ואכל ממנה אבר בחייה:

    לריש לקיש קשיאדהא אפילו לדידיה מתרי קראי נפקי וליחייב תרתי:

    בשתי בהמותאבר מן החי מזו ובשר טרפה מזו:

    חייב שתיםואע"ג דבחדא אכילה ובחד התראה אכלינהו דהא תרי לאוי איכא:

    בבהמה אחתטרפה שאכל ממנה אבר מן החי פליגי ומפרש ואזיל:

    במאי פליגיאמאי פטור והא תרי לאוי נינהו:

    עם יציאת רובהבהולדה נטרפה:

    לאברים עומדתובשעה שנולדה חל עליה שם איסור אבר ואיסור טרפה:

    לאו לאברים עומדתולא היה עליה איסור אבר עד שהפרישו ממנה והרי כבר טרפה היא ואין איסור חל על איסור אבל בשתי בהמות ליכא למימר הכי דזו משום טרפה וזו משום אבר של כשרה ואין כאן איסור חל על איסור:

    דכולי עלמא לאו לאברים עומדתוכיון דבשעת לידתה נטרפה איסור טרפה קדים:

    ובמיתי איסור אברכשחתכו וחייל אטרפה קא מיפלגי:

    מר סבר חיילשכן איסורו נוהג בבני נח ומר סבר לא חייל:

    ואי בעית אימא דכ"ע לאברים עומדתואיסור אבר קדים:

    וכגון שנטרפה לאחר מכאןורבי יוחנן סבר איסור חל על איסור ואתי איסור טרפה וחייל אאיסור אבר מחיים וריש לקיש סבר אין איסור טרפה חל על הבהמה עד שתשחט דאיסור מיתלא תלי וקאי וכי פקע איסור חיות אתי איסור טרפה וחייל:

    כגון שתלש כו'כגון חתך רגליה מן הארכובה ולמעלה רבי יוחנן סבר מתחלה לאו לאברים עומדת וכשחתכן חלו שניהן ור"ל סבר מעיקרא הוה בה איסור אבר:

    חייב שתיםואע"ג דאיכא תלתא איסורי אבר וחלב וטרפה אין לוקה אלא שתים ולקמן מפרש אהי מינייהו קא פטר ליה:

    א"ל רבי אמילרבי חייא בר אבא לימא מר שלש שהרי אני אומר משמו של רבי יוחנן שחייב שלש:

    איתמר נמיכרבי אמי כשנולדה חל איסור חלב דהא חלב השליל מותר דכתיב כל בבהמה תאכלו ואמרינן (לעיל חולין דף סט.) לרבות את הולד דכתיב כל:

    ומ"ד שתים קסבר לאו לאברים עומדתואיסור טרפה וחלב חלו בעת לידתה אבל איסור אבר לא בא עד יום שהופרש הלכך לא מצי חייל:

    מ"ס אתי חיילקסבר איסור חל על איסור:

    מידי דהוי אחלבכלומר כי היכי דקים לן דאתי איסור טרפה וחייל אאיסור חלב:

    דאמר מררבא אמרה בזבחים בפרק חטאת העוף (זבחים דף ע.):

    התורה אמרה כו'ואכול לא תאכלוהו (ויקרא ז) למה לי דכתיב הא בחלב כשרה הוזהרו כל חלב וכל דם לא תאכלו (ויקרא ג) אלא התורה אמרה כו' והאי ואכול לא תאכלוהו משום דנבלה אזהרינהו ואשמועינן דיחול על איסור חלב ואף על גב דאיסור חלב קדים משנולדה. וה"נ אע"ג דאיכא איסור אבר בהדי איסור חלב אתי איסור טרפה וחייל עליה:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    חולין 103 עמוד א

    1אכל אבר מן החי מן הטרפה, ר' יוחנן אמר: חייב שתים, ור' שמעון בן לקיש אמר: אינו חייב אלא אחת.

    2בשלמא לר' יוחנן ניחא, אלא לר' שמעון בן לקיש קשיא.

    3אמר רב יוסף: לא קשיא, כאן בבהמה אחת, כאן בשתי בהמות. בשתי בהמות מיחייב שתים, בבהמה אחת פליגי.

    4בבהמה אחת, במאי פליגי? אמר אביי: כגון שנטרפה עם יציאת רובה, מ"ס בהמה בחייה לאברים עומדת, ואיסור טרפה ואיסור אבר בהדי הדדי קאתו.

    5ומ"ס בהמה בחייה לאו לאברים עומדת, ולא אתי איסור אבר חייל אאיסור טרפה.

    6ואיבעית אימא, דכ"ע בהמה בחייה לאו לאברים עומדת, ובמיתי איסור אבר מיחל אאיסור טרפה קא מיפלגי: מר סבר אתי איסור אבר חייל אאיסור טרפה, ומר סבר לא אתי איסור אבר חייל אאיסור טרפה.

    7איבעית אימא, דכ"ע בהמה בחייה לאברים עומדת, וכגון שנטרפה לאחר מכאן, ובמיתי איסור טרפה חייל אאיסור אבר קא מיפלגי.

    8מר סבר אתי וחייל, ומר סבר לא אתי וחייל.

    9רבא אמר: כגון שתלש ממנה אבר וטרפה בו. מר סבר: בהמה בחייה לאברים אינה עומדת, איסור אבר ואיסור טרפה בהדי הדדי קאתו.

    10ומר סבר, בהמה בחייה לאברים עומדת, ולא אתי איסור טרפה חייל אאיסור אבר.

    11אמר ר' חייא בר אבא, אמר ר' יוחנן: אכל חלב מן החי מן הטרפה חייב שתים. אמר ליה ר' אמי: ולימא מר שלש, שאני אומר שלש. איתמר נמי, אמר ר' אבהו, א"ר יוחנן: אכל חלב מן החי מן הטרפה חייב שלש.

    12במאי קמיפלגי, כגון שנטרפה עם יציאת רובה. מ"ד שלש, קסבר: בהמה בחייה לאברים עומדת, דאיסור חלב ואיסור אבר ואיסור טרפה בהדי הדדי קאתו.

    13ומ"ד שתים, קסבר בהמה בחייה לאו לאברים עומדת, ואיסור חלב ואיסור טרפה איכא, איסור אבר לא אתי חייל.

    14ואי בעית אימא, דכ"ע בהמה בחייה לאו לאברים עומדת, ובמיתי איסור אבר וחייל אאיסור חלב ואאיסור טרפה קא מיפלגי, מר סבר אתי חייל, ומר סבר לא אתי חייל.

    15ואי בעית אימא, דכולי עלמא בהמה בחייה לאברים עומדת, וכגון שנטרפה לאחר מכאן, ובמיתי איסור טרפה מיחל אאיסור אבר קא מיפלגי.

    16מר סבר: אתי חייל, מידי דהוה אחלב, דאמר מר: התורה אמרה יבא איסור נבלה יחול על איסור חלב, ויבא איסור טרפה יחול על איסור חלב.

    17ואידך, אחלב הוא דחייב, דהותר׃

    Tosafot

    מר סבר רבי יוחנן בהמה בחייה לאברים עומדת ואיסור אבר ואיסור טרפה בהדי הדדי קא אתו - משמע דאי לאו לאברים עומדת דאיסור טרפה קדים לא אתי איסור אבר וחייל עלה אע"ג דאיסור מוסיף הוא דאסור לבני נח ותימה דבפרק ג' דשבועות (דף כא:) ובפ' בתרא דיומא (דף עג:) גבי שבועה שלא אוכל נבלות וטרפות קאמר רבי יוחנן בכולל דברים המותרים עם הדברים האסורים אלמא אית ליה איסור כולל וא"כ כ"ש איסור מוסיף כדמוכח בפרק ארבעה אחין (יבמות דף לב:) וי"ל אף על גב שפירש רבי יוחנן מתניתין דהתם בכולל לדידיה לא ס"ל הכי:

    ומר סבר לאו לאברים עומדת ולא אתי איסור אבר וחייל אאיסור טרפהוא"ת כמאן ס"ל אי כרבי אלעזר דאמר לעיל (חולין דף קב.) כל שאתה מצווה על דמו אתה מצווה על אבריו אם כן ליחייב נמי הכא טרפה משום אבר מן החי ואי כרבנן דאמרי כל שבשרו מותר כו' אם כן למה לן טעמא דלאו לאברים עומדת וי"ל דדרשינן כל מין שבשרו מותר:

    דאיסור חלב ואיסור אבר ואיסור טרפה בהדי הדדי קאתופי' הקונטרס דכשנולדה חל איסור חלב דהא חלב שליל מותר מכל בבהמה תאכלו וקשה דהא א"ר יוחנן בפ' בהמה המקשה (לעיל חולין דף עה.) תלש חלב בן ט' חי חלבו כחלב בהמה א"כ איסור חלב קדים וי"ל דמ"מ איסור טרפה ואבר חיילי אאיסור חלב דקיל שהותר מכללו ובהדי הדדי קאתו לא נקט אלא משום טרפה ואבר ומיהו קשה דבסוף דם שחיטה (כריתות דף כג:) אמרינן דבקדשים איסור חל על איסור דכתיב כל חלב לה' לרבות אמורי קדשים קלים למעילה דאתי איסור מעילה וחייל אאיסור חלב ופריך למ"ד אף בקדשים אין איסור חל על איסור ל"ל כל חלב ומוקי לה בולדות קדשים וקסבר בהווייתן הן קדושין ובהדי הדדי קאתו והשתא אכתי לרבי יוחנן הא איסור חלב קדים דחל במעי אמו ונראה לפרש דדוקא נקט תלש חלב והוציאו ממעי אמו לחוץ הוא דמיקרי חלב והא דאמר חדשים הוא דגרמי ולא אוירא אוירא דבהמה הוא דלא בעי אבל אוירא דחלב בעינן והשתא ניחא הכא דכולהו בהדי הדדי קאתו והא דקאמר כשנטרפה עם יציאת רובה הוא הדין נטרפה במעי אמה דלא מיחייב משום טרפה עד שיולד כמו חלב אלא לא אתי אלא לאפוקי נטרפה לאחר יציאת רובה וא"ת לרבא דאמר לעיל כגון שתלש ממנה אבר וטרפה בו ולאו לאברים עומדת דהשתא בהדי הדדי קאתו משמע דאם נטרפה קודם שנתלש האבר לא אתי איסור אבר וחייל על איסור טרפה א"כ היכי משכחת לה שלש הכא לר' יוחנן כיון דלאו לאיברים עומדת ואין איסור אבר חל על איסור טרפה וי"ל כגון שתלש ממנה אבר וטרפה בו דמיגו דאתי איסור טרפה וחייל אאיסור חלב חייל נמי איסור אבר עליו ומ"ד שתים לית ליה האי מיגו אלא דוקא איסור טרפה דגלי קרא חייל ולא איסור אבר וא"ת לההוא לישנא דאמר לעיל דכ"ע לאו לאברים עומדת ולרבי יוחנן איסור אבר חייל אאיסור טרפה א"כ היכי משכחת לה דלא מיחייב אלא שתים באכל חלב מן החי ומן הטרפה וי"ל כגון שעם יציאת רובה נטרפה ואיסור אבר שבא לבסוף נהי דחייל אאיסור טרפה דקיל על איסור חלב דחמיר דבכרת לא חייל:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    אכל חלב מן החי ומן הטרפה לוקה ג'צריכין אנו לפרש משום אבר מן החי ולא משום בשר מן החי, דאי משום בשר מן החי הא (ד)אמרינן לעיל (חולין קב, ב) לר' יוחנן דאבשר מן החי ואבשר מן הטריפה דאינו לוקה אלא אחת וכן פירש רש"י ז"ל. ואם תאמר אם כן בחלב מאי אבר מן החי איכא, פירש הרמב"ם ז"ל כגון שתלשו כוליא בחלבה דהוא אבר מן החי בפני עצמו, ולא מיחוור דאכל חלב משמע וכולה שלשה מלקיות משום חלבו לבדו קאמר. והרמב"ם ז"ל כתב [פ"ה מהל' מאכלות אסורות ה"ה) דחלב עצמו מיקרי אבר מן החי ואבר שאין בו עצם וגידין בין שחתך כולו בין שחתך מקצתו הרי זה אסור משום אבר מן החי, ואבר שיש בו עצם אינו חייב עליו משום אבר מן החי עד שיפרוש כברייתו בשר עצמות וגידין, אבל אם פירש מן החי הבשר בלבד חייב משום טריפה ולא משום אבר מן החי. ויש לעיין בפרק העור והרוטב.

    Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Chullin 103a

    Chullin 103a. The full printed text of this folio side — 17 numbered segments, about 341 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    ה"ג אכל אבר מן החי מן הטרפה ר' יוחנן אמר חייב שתים כו' - בהמה טרפה מחיים ואכל ממנה אבר בחייה:

    לריש לקיש קשיא דהא אפילו לדידיה מתרי קראי נפקי וליחייב תרתי:

    בשתי בהמות אבר מן החי מזו ובשר טרפה מזו:

    חייב שתים ואע"ג דבחדא אכילה ובחד התראה אכלינהו דהא תרי לאוי איכא:

    בבהמה אחת טרפה שאכל ממנה אבר מן החי פליגי ומפרש ואזיל:

    במאי פליגי אמאי פטור והא תרי לאוי נינהו:

    עם יציאת רובה בהולדה נטרפה:

    לאברים עומדת ובשעה שנולדה חל עליה שם איסור אבר ואיסור טרפה:

    15 more comments on this page.

    Rashi on Chullin 103a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    מר סבר רבי יוחנן בהמה בחייה לאברים עומדת ואיסור אבר ואיסור טרפה בהדי הדדי קא אתו - משמע דאי לאו לאברים עומדת דאיסור טרפה קדים לא אתי איסור אבר וחייל עלה אע"ג דאיסור מוסיף הוא דאסור לבני נח ותימה דבפרק ג' דשבועות (דף כא:) ובפ' בתרא דיומא (דף עג:) גבי שבועה שלא אוכל נבלות וטרפות קאמר רבי יוחנן בכולל דברים המותרים עם הדברים האסורים אלמא אית ליה איסור כולל וא"כ כ"ש איסור מוסיף כדמוכח בפרק ארבעה אחין (יבמות דף לב:) וי"ל אף על גב שפירש רבי יוחנן מתניתין דהתם בכולל לדידיה לא ס"ל הכי:

    ומר סבר לאו לאברים עומדת ולא אתי איסור אבר וחייל אאיסור טרפה וא"ת כמאן ס"ל אי כרבי אלעזר דאמר לעיל (חולין דף קב.) כל שאתה מצווה על דמו אתה מצווה על אבריו אם כן ליחייב נמי הכא טרפה משום אבר מן החי ואי כרבנן דאמרי כל שבשרו מותר כו' אם כן למה לן טעמא דלאו לאברים עומדת וי"ל דדרשינן כל מין שבשרו מותר:

    דאיסור חלב ואיסור אבר ואיסור טרפה בהדי הדדי קאתו פי' הקונטרס דכשנולדה חל איסור חלב דהא חלב שליל מותר מכל בבהמה תאכלו וקשה דהא א"ר יוחנן בפ' בהמה המקשה (לעיל חולין דף עה.) תלש חלב בן ט' חי חלבו כחלב בהמה א"כ איסור חלב קדים וי"ל דמ"מ איסור טרפה ואבר חיילי אאיסור חלב דקיל שהותר מכללו ובהדי הדדי קאתו לא נקט אלא משום טרפה ואבר ומיהו קשה דבסוף דם שחיטה (כריתות דף כג:) אמרינן דבקדשים איסור חל על איסור דכתיב כל חלב לה' לרבות אמורי קדשים קלים למעילה דאתי איסור מעילה וחייל אאיסור חלב ופריך למ"ד אף בקדשים אין איסור חל על איסור ל"ל כל חלב ומוקי לה בולדות קדשים וקסבר בהווייתן הן קדושין ובהדי הדדי קאתו והשתא אכתי לרבי יוחנן הא איסור חלב קדים דחל במעי אמו ונראה לפרש דדוקא נקט תלש חלב והוציאו ממעי אמו לחוץ הוא דמיקרי חלב והא דאמר חדשים הוא דגרמי ולא אוירא אוירא דבהמה הוא דלא בעי אבל אוירא דחלב בעינן והשתא ניחא הכא דכולהו בהדי הדדי קאתו והא דקאמר כשנטרפה עם יציאת רובה הוא הדין נטרפה במעי אמה דלא מיחייב משום טרפה עד שיולד כמו חלב אלא לא אתי אלא לאפוקי נטרפה לאחר יציאת רובה וא"ת לרבא דאמר לעיל כגון שתלש ממנה אבר וטרפה בו ולאו לאברים עומדת דהשתא בהדי הדדי קאתו משמע דאם נטרפה קודם שנתלש האבר לא אתי איסור אבר וחייל על איסור טרפה א"כ היכי משכחת לה שלש הכא לר' יוחנן כיון דלאו לאיברים עומדת ואין איסור אבר חל על איסור טרפה וי"ל כגון שתלש ממנה אבר וטרפה בו דמיגו דאתי איסור טרפה וחייל אאיסור חלב חייל נמי איסור אבר עליו ומ"ד שתים לית ליה האי מיגו אלא דוקא איסור טרפה דגלי קרא חייל ולא איסור אבר וא"ת לההוא לישנא דאמר לעיל דכ"ע לאו לאברים עומדת ולרבי יוחנן איסור אבר חייל אאיסור טרפה א"כ היכי משכחת לה דלא מיחייב אלא שתים באכל חלב מן החי ומן הטרפה וי"ל כגון שעם יציאת רובה נטרפה ואיסור אבר שבא לבסוף נהי דחייל אאיסור טרפה דקיל על איסור חלב דחמיר דבכרת לא חייל:

    Tosafot on Chullin 103a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashba

    אכל חלב מן החי ומן הטרפה לוקה ג' צריכין אנו לפרש משום אבר מן החי ולא משום בשר מן החי, דאי משום בשר מן החי הא (ד)אמרינן לעיל (חולין קב, ב) לר' יוחנן דאבשר מן החי ואבשר מן הטריפה דאינו לוקה אלא אחת וכן פירש רש"י ז"ל. ואם תאמר אם כן בחלב מאי אבר מן החי איכא, פירש הרמב"ם ז"ל כגון שתלשו כוליא בחלבה דהוא אבר מן החי בפני עצמו, ולא מיחוור דאכל חלב משמע וכולה שלשה מלקיות משום חלבו לבדו קאמר. והרמב"ם ז"ל כתב [פ"ה מהל' מאכלות אסורות ה"ה) דחלב עצמו מיקרי אבר מן החי ואבר שאין בו עצם וגידין בין שחתך כולו בין שחתך מקצתו הרי זה אסור משום אבר מן החי, ואבר שיש בו עצם אינו חייב עליו משום אבר מן החי עד שיפרוש כברייתו בשר עצמות וגידין, אבל אם פירש מן החי הבשר בלבד חייב משום טריפה ולא משום אבר מן החי. ויש לעיין בפרק העור והרוטב.

    Rashba on Chullin 103a · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

    Meiri

    תלש אבר מן החי ונטרפה בנטילתו חייב משום אבר מן החי ומשום טרפה שהרי שני האיסורין באו כאחד היתה טרפה ואכל ממנה אבר חייב שתים שהרי נכלל ממנה באיסור אבר מן החי תלש חלב מן הטרפה והיא חיה לוקה שלש שהרי איסור חלב קדם וחל עליו איסור טרפה מתוך שנכלל באיסורו שאר הבשר וכן חל עליו איסור אבר מן החי הואיל וכולל באיסורו בני נח ואם נולדה טרפה מן הבטן לדעת האומר שאין איסור חלב בשליל יבא איסור חלב ויחול על הטרפה באיסור מוסיף שהרי חייב עליו כרת:

    Meiri on Chullin 103a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה דכ"ע לאו לאברים עומדת וכיון דבשעת לידתם נטרפה כו' עכ"ל אין זה מדוקדק דהשתא דקיימינן דלאו לאברים עומדת א"נ דלאחר מכאן נטרפה הוי שפיר איסור טרפה קדים וכן יש לדקדק לקמן בדברי התוס' שכתבו יש לומר כגון שעם יציאת רובה נטרפה כו' דבלאו הכי נמי איסור טרפה קדים ודו"ק:

    תוס' בד"ה ומר סבר לאו כו' ואם תאמר כמאן ס"ל אי כר"א אם כן ל"ל טעמא כו' עכ"ל (ב) וצ"ע אמאי לא תקשי להו בכה"ג לעיל מיניה לר"י דאי כרבנן סבירא ליה דאמרי כל שבשרו כו' לא ליחייב ב' ואי כר"א סבירא ליה ל"ל טעמא לאו לאברים עומדת כו' ובהדי הדדי קאתו דבלאו הכי מיחייב תרתי משום כל שאתה מצווה כו' ויש לומר דדרשינן כל מין כו' ואין להקשות לתירוצם דאכתי כיון דר"ל כרבנן לעיל בטמאה משום דכל שבשרו כו' הא בלאו האי טעמא נמי לא מחייב דלאו לאברים עומדת וא"נ לאברים עומדת איסור טומאה קדים ולא אתי איסור אבר וחל על איסור טומאה דיש לומר דבהא ודאי לא סבירא ליה כרבנן ודו"ק:

    בד"ה דאיסור חלב כו' ואם תאמר לרבא כו' לא אתי איסור אבר כו' אם כן היכי משכחת כו' עכ"ל עיקר קושייתם לרבא דלא ליחול איסור אבר על איסור חלב משא"כ לכל אינך אוקמתות דלאוקמתא קמא כולהו בהדדי קאתו משעת לידה ולאינך אוקמתות איסור חל על איסור וק"ל:

    בא"ד וא"ת לההוא לישנא כו' ולר"י איסור אבר חייל כו' אם כן היכי משכחת לה דלא מיחייב אלא ב' כו' עכ"ל נראה מדבריהם דלא ניחא להו למימר דמימרא דרבי יוחנן דלעיל פליגא אמ"ד הכא משמיה דר"י גופיה באכל חלב כו' דאינו חייב אלא ב' וכן כתבו לאוקמתא דרבא דמ"ד הכא ב' ס"ל נמי כאוקמתא דרבא דלעיל אלא דל"ל מגו דבהדדי קאתי וא"כ היכי משכחת לה לאביי דלא מיחייב הכא אלא ב' באכל חלב כו' ואם נאמר דמשכחת לה בגונא אחרינא כגון שנטרפה לאחר מכן דלא אתי איסור טרפה וחייל אאיסור אבר אם כן מ"ד שלש ומ"ד שתים לא פליגי כלל דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי ואם כן הוא לא הוו צריכי לפרש לרבא דמ"ד שתים לית ליה מגו אלא דמ"ד שתים לא איירי בכהאי גוונא שתלש ממנה אבר וטרפה ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי ועוד דבהדיא קאמר תלמודא דמ"ד שלש סבר כדאוקמתא דאביי לר"י ומ"ד שתים סבר דלאו לאברים עומדת והיינו דלא כאביי אליבא דר"י אלא כסברת ר"ל לאביי וע"ק היאך מצאנו ידינו ורגלינו להך לישנא דלעיל דסבר ר"י בהמה בחייה לאברים עומדת ואיסור טרפה חל על איסור אבר היכי משכחת ליה הכא באכל חלב כו' דלא מיחייב אלא ב' דבשום גוונא לא מצית לאשכוחי ואפשר שהתוס' לא רצו להשוות דברי רבי יוחנן דלעיל כמ"ד הכא משמיה דר"י באכל חלב כו' דחייב שתים אלא לחדא אוקימתא דאביי דלעיל דהיינו אוקימתא שניה אבל לאוקימתא קמא דאביי דלעיל וכן לאוקימתא בתראה דלעיל ודאי דליכא להשוות דברי רבי יוחנן דלעיל כמ"ד הכא שתים לר"י אלא כסברת ר"ל דלעיל וצ"ע ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Chullin 103a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Maharam

    ד"ה דאיסור חלב וכו' והא דאמר חדשים הוא דגרמו ולא אוירא אוירא דבהמה הוא דלא בעי אבל אוירא דחלב בעי כצ"ל:

    Maharam on Chullin 103a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger

    גמרא רבא אמר כגון דתלש ממנו אבר תמוה לי לשיטת רש"י דלכ"ע חייב מיד על בשמ"ה. א"כ לר"י איך אתי' אסור טרפה ואיסור אמ"ה בהדדי. וכן לר"ל אלו הי' סבר לאו לאברים עומדת. הא מ"מ איסור בשמ"ה קדים ואיך יחול טרפה על איסור בשמ"ה. אף הא דחל אמ"ה על בשמ"ה אפשר לומר כיון דעפ"י הרוב הוא כן (אף דמשכחת באבר שאין בו כזית בשר. מ"מ עפ"י הרוב אינו כן) אבל מ"מ טרפה לא יחול על בשמ"ה. ולא ידעתי אמאי לא סתרו תוס' מזה לפירש"י. וצ"ע:

    תד"ה דאיסור חלב וא"ת לרבא וכו' משמע דאם נטרפה וכו', לא זכיתי להבין קושייתם בזה דמהיכן משמע כן דלמא גם רבא סבר דהנך אמוראי אליבא דר"י אם מחייב ב' או ג' פליגי. אם איסור טרפה חל על אמ"ה או לא. ומש"ה לא הו"מ לומר דבא באוקימתא דנטרפה אחר לידה קודם דתלש ממנו אבר. ור"י סבר דאמ"ה חל על טריפה דא"ב הי' קשה בהיפוך למ"ד שתים מהך דר"י. לזה אמר דנטרפה בשעת תלישה דהוי ב"א. אבל בנטרפה מקודם תלי' בפלוגתא אליבא דר"י. וצלע"ג:

    גמרא מידי דהוי אחלב ק"ל לר"י הא ע"כ הך סברא נסתר מדברי ר' יהודה לעיל בברייתא (דף ק' ע"ב) יכול תהא נבילת עוף טמא וכו' הרי דסבר ר' יהודה דאין נבילה חל על טמאה ול"א כיון דחל על חלב חל ג"כ אטמאה. ובהך סברא לא מצינו חולק על ר"י. וצ"ל דר' יהודה דס"ל איסור כולל א"כ ליכא ראיה מקרא מהא דחל נבילה אחלב. דהתם ראוי לחול דהוי כולל. אבל ר"י לא ס"ל לאיסור כולל. וא"כ ע"כ גזה"כ הוא הא דחל טרפה אחלב. מש"ה חל ג"כ על אמ"ה. או די"ל דגם טריפה הוי כולל דחל אחלב וכן על מי רגלים לשיטת הרא"ש ביו"ד (סי' פ"א) [וביבמות (דף ל"ג) כתבו תוס' בפשיטות דטריפה לא הוי כולל על אמ"ה וצ"ע]: אולם עדיין קשה מברייתא דלעיל (דף ק"א) באוכל ג"ה של נבילה דס"ל לחכמים דאינו חייב אלא א'. בזה תקשי נימא כמו דחל נבילה על חלב חל ג"כ על ג"ה דהוי נמי כולל. אמנם גם בזה י"ל דנבילה על חלב הוי מוסיף דמגו דאתסר להעלותו למזבח אתסר ג"כ להדיוט. משא"כ בג"ה דבלא"ה אסור לגבוה כמ"ש תוס' לעיל אבל ר' יוחנן ס"ל דל"א גם איסור מוסיף וא"כ הא דחל נבילה על חלב הוי גזה"כ מש"ה חל ג"כ על אמ"ה, ונכון:

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Chullin 103a · Sefaria · Edition: Chiddushei Rabbi Akiva Eiger, Warsaw 1892 · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Chullin, daf 103, Amud Aleph, about 341 words in 17 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 17 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 120 words

      Opens “אכל אבר מן החי מן הטרפה, ר'…”

    2. Segment 210 words

      Opens “בשלמא לר' יוחנן ניחא, אלא לר' שמעון…”

    3. Segment 318 words

      Opens “אמר רב יוסף: לא קשיא, כאן בבהמה…”

      Named: רב יוסף.

    4. Segment 423 words

      Opens “בבהמה אחת, במאי פליגי? אמר אביי: כגון…”

      Named: אביי.

    5. Segment 513 words

      Opens “ומ"ס בהמה בחייה לאו לאברים עומדת, ולא…”

    6. Segment 633 words

      Opens “ואיבעית אימא, דכ"ע בהמה בחייה לאו לאברים…”

    7. Segment 719 words

      Opens “איבעית אימא, דכ"ע בהמה בחייה לאברים עומדת,…”

    8. Segment 89 words

      Opens “מר סבר אתי וחייל, ומר סבר לא…”

    9. Segment 922 words

      Opens “רבא אמר: כגון שתלש ממנה אבר וטרפה…”

      Named: רבא.

    10. Segment 1013 words

      Opens “ומר סבר, בהמה בחייה לאברים עומדת, ולא…”

    11. Segment 1141 words

      Opens “אמר ר' חייא בר אבא, אמר ר'…”

      Named: אבא.

    12. Segment 1223 words

      Opens “במאי קמיפלגי, כגון שנטרפה עם יציאת רובה.…”

    13. Segment 1318 words

      Opens “ומ"ד שתים, קסבר בהמה בחייה לאו לאברים…”

    14. Segment 1428 words

      Opens “ואי בעית אימא, דכ"ע בהמה בחייה לאו…”

    15. Segment 1521 words

      Opens “ואי בעית אימא, דכולי עלמא בהמה בחייה…”

    16. Segment 1625 words

      Opens “מר סבר: אתי חייל, מידי דהוה אחלב,…”

    17. Segment 175 words

      Opens “ואידך, אחלב הוא דחייב, דהותר…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Chullin 103a · Segment 1 — “…החי מן הטרפה, ר' יוחנן אמר: חייב שתים, ור'…

    • Rabbi Abbahu · Amoraim · Second and third generation Amoraim

      Rabbi Abbahu was a prominent Amora in the Land of Israel, known for his wisdom, humility, and defense of Judaism against heretics.

      Source: Chullin 103a · Segment 11 — “…איתמר נמי, אמר ר' אבהו, א"ר יוחנן: אכל חלב…

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Chullin 103a · Segment 3 — “אמר רב יוסף: לא קשיא, כאן בבהמה אחת, כאן…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Chullin 103a · Segment 4 — “…במאי פליגי? אמר אביי: כגון שנטרפה עם יציאת רובה,…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Chullin 103a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026