Talmud Builders

    Chullin 142a

    Back to index

    English translation — Chullin 142a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1because by standing on the eve of the Festival and saying: This bird and that bird I will take on the Festival, he would have effected sufficient preparation for their use on the Festival. The Gemara responds: These, the offspring and the eggs, were new produce, which Levi bar Simon himself had not yet acquired. And this is what Shmuel was saying to him: Go and bang on the nest so that the mothers will rise up, and Levi bar Simon will have then acquired the young in the nest, and consequently, he may then transfer ownership to you through acquisition by means of a cloth.

    2MISHNA: A person may not take the mother bird with the offspring even if he takes the mother for use as part of the ritual to purify the leper. The mishna compares the reward for performing the mitzva of sending away the mother bird from the nest to the reward for performing other mitzvot: And if with regard to the sending away of the mother bird, which is a mitzva whose performance is simple, as it entails a loss of no more than an issar , i.e., the value of the mother bird, the Torah says: “That it may be well with you, and that you may prolong your days” (Deuteronomy 22:7), it may be derived by a fortiori inference that the reward is no less for the fulfillment of the mitzvot in the Torah whose performance is demanding.

    3GEMARA: The school of Rabbi Ya’akov taught that Rabbi Ya’akov says: There is not a single mitzva written in the Torah whose reward is stated alongside it, which is not dependent on a belief in the resurrection of the dead, i.e., the reward is actually bestowed in the World-to-Come, after the resurrection of the dead. How so? With regard to honoring one’s father and mother, it is written: “That your days may be long, and that it may go well with you” (Deuteronomy 5:16). With regard to the sending away of the mother bird from the nest, it is written: “That it may be well with you, and that you may prolong your days” (Deuteronomy 22:7).

    4Despite this, it occurred that there was one whose father said to him: Climb to the top of the building and bring me fledglings; and he climbed to the top of the building and sent away the mother bird and took the offspring, thereby simultaneously fulfilling the mitzva to send away the mother bird from the nest and the mitzva to honor one’s parents, but as he returned he fell and died. Where is the length of days of this one? And where is the goodness of the days of this one? Rather, the verse “that your days may be long” is referring to the world that is entirely long, and “that it may be well with you” means in the world where all is well.

    5The Gemara suggests: But perhaps this incident described by Rabbi Ya’akov never occurred. It is possible that everyone who performs these mitzvot is rewarded in this world, and the situation described by Rabbi Ya’akov never happened. The Gemara answers: Rabbi Ya’akov himself saw an incident of this kind. The Gemara suggests: But perhaps that man was contemplating sin at the time, and he was punished for his thoughts. The Gemara responds: There is a principle that the Holy One, Blessed be He, does not link a bad thought to an action, i.e., one is not punished for thoughts alone.

    6The Gemara objects: But perhaps the son was contemplating idol worship at the time, as it is written with regard to idol worship: “So I may take the house of Israel in their own heart” (Ezekiel 14:5), and Rav Aḥa bar Ya’akov says: This is referring to punishment for the thought of performing idol worship.

    7The Gemara responds: This is what Rabbi Ya’akov was saying after witnessing the incident mentioned above: If it is so that there is reward for performance of mitzvot in this world, it should be effective for the son and protect him so that he not come to contemplate idol worship and be harmed. Rather, one must conclude that there is no reward for performance of mitzvot in this world. The Gemara asks: But didn’t Rabbi Elazar say: Those on the path to perform a mitzva are not susceptible to harm? How is it possible that this individual, who was sent by his father to perform a mitzva, could have died? The Gemara answers: When they return it is different, as after one has performed the mitzva, one is susceptible to harm.

    8The Gemara asks: But didn’t Rabbi Elazar say: Those on the path to perform a mitzva are not susceptible to harm, neither when they are on their way to perform the mitzva nor when they are returning from performing the mitzva? The Gemara answers: In that case, it was a rickety ladder on which the son ascended and descended, and a place where danger is established is different, and even those on the path to perform a mitzva are susceptible to harm. This is apparent from the incident where the prophet Samuel traveled to anoint David as king in place of Saul, as it is written: “And Samuel said: How can I go? If Saul hears of it, he will kill me” (I Samuel 16:2). Although Samuel was on the path to perform a mitzva, he feared that harm would befall him from established dangers.

    9Rav Yosef said: Had Aḥer, literally Other, the appellation of the former Sage Elisha ben Avuya, interpreted homiletically this aforementioned verse: “That it may go well with you” (Deuteronomy 5:16), as referring to the World-to-Come, as did Rabbi Ya’akov, the son of his daughter, he would not have sinned. The Gemara asks: What did Aḥer see that led him to heresy? Some say that he saw an incident like this one witnessed by Rabbi Ya’akov, and some say that he saw the tongue of Rabbi Ḥutzpit the disseminator, which was cast in a garbage dump after he was executed by the government. Aḥer said: Will a mouth that produced pearls of wisdom lick the dust? But he did not know that the phrase “that it may be well with you” means in the world where all is well, and that the phrase “that your days may be long” is referring to the world that is entirely long.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    בעומד ואומר זה וזה אני נוטל סגיאכבית הלל במסכת ביצה (דף י.):

    פירי חדתיביצים שהטילה אותם האם ולא עמדה מעליהם מעולם ולא קנתה לו חצרו ללוי דאסור לזכות בהן כל זמן שהאם רובצת עליהם ולוי היה צריך לילך לקנות ומה שלא קנה אינו יכול להקנות ואם יקנה לו בסודר יכול לחזור בו:

    זיל טרוף אקן דליתגבהואמהות וליקנינהו לוי לפירות על ידו חצירו ויקנהו לוי ניהלך בסודר:

    מתני' שהיא כאיסרשאין בה חסרון כיס אלא דבר מועט:

    גמ' שמתן שכרה בצדהכגון כבוד אב ואם ושלוח הקן שלא תוכל להבין מתן שכרה שעתידין המתים להחיות:

    לעולם שכולו טובשאין בו לא היזק ולא יסורין אלא טובה. ובשילהי פרק קמא דקדושין (דף לט:) אמרינן דרבי יעקב עובדא חזא באחד שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות ועלה ושלח את האם ונטל את הבנים וקיים כבוד אב ואם ושלוח הקן ובחזרתו נפל ומת היכן טובתו של זה והיכן אריכות ימיו אלא הוי אומר למען ייטב לך לעולם שכולו טוב ולמען יאריכון ימיך לעולם שכולו ארוך:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    חולין 142 עמוד א

    1בעומד ואומר ״זה וזה אני נוטל״ סגיא! הנהו פירי חדתי הוו, דלוי בר סימון גופיה לא הוה קני להו, והכי קאמר ליה: זיל וטריף אקן, דליתגבהו וניקנינהו לוי בר סימון, והדר ליקנינהו ניהלך בסודר.

    Mishna

    2לא יטול אדם אם על בנים, אפי' לטהר את המצורע. ומה אם מצוה קלה, שהיא כאיסר, אמרה תורה (דברים כב, ז) ״למען ייטב לך והארכת ימים״, ק"ו על מצות חמורות שבתורה.

    Gemara

    3תניא, דבי ר' יעקב אומר: אין לך כל מצוה ומצוה שבתורה שמתן שכרה בצדה, שאין תחיית המתים תלויה בה. בכבוד אב ואם כתיב: ״(דברים ה״, טו) ״למען יאריכון ימיך״ ״ולמען ייטב לך״ בשילוח הקן, כתיב ״למען ייטב לך והארכת ימים״׃

    4הרי שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות ועלה ושלח את האם ולקח את הבנים ובחזרתו נפל ומת היכן אריכות ימיו של זה והיכן טובתו של זה אלא למען יאריכון ימיך בעולם שכולו ארוך ולמען ייטב לך לעולם שכולו טוב׃

    5ודלמא לא הוה הכי ר' יעקב מעשה חזא ודלמא מהרהר בעבירה הוה מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה׃

    6ודלמא מהרהר בעבודה זרה הוה דכתיב ״(יחזקאל יד״, ה) למען תפוש את בית ישראל בלבם ואמר רב אחא בר יעקב זו מחשבת עבודה זרה׃

    7הכי קאמר אם איתא דאיכא שכר מצות בהאי עלמא תהני ליה ותגן עליה דלא ליתי לידי הרהור וליתזק אלא שכר מצות בהאי עלמא ליכא והאמר ר' אלעזר שלוחי מצוה אינן נזוקים בחזרתם שאני׃

    8והאמר רבי אלעזר שלוחי מצוה אינן נזוקים לא בהליכתן ולא בחזרתן סולם רעוע הוה ומקום דקבוע היזקא שאני דכתיב ״(שמואל א טז״, ב) ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני׃

    9אמר רב יוסף אלמלא דרשיה אחר להאי קרא כרבי יעקב בר ברתיה לא חטא מאי חזא איכא דאמרי כי האי מעשה חזא ואיכא דאמרי לישנא דרבי חוצפית המתורגמן חזא דהוה מוטלת באשפה אמר פה שהפיק מרגליות ילחוך עפר והוא לא ידע למען ייטב לך בעולם שכלו טוב ולמען יאריכון ימיך בעולם שכולו ארוך:

    10הדרן עלך שילוח הקן וסליקא לה מסכת חולין.

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    המשנה הששית והכונה בה ככונת מה שלפניה בהודעת גמול המסיים מצוה זו ואמר תחלה שלא יעבור על מצוה זו אף לכונת קיום מצוה כגון לטהרת מצורע כמו שביארנו למעלה ואמר אחר כן על מה שאמרה תורה במצוה זו למען ייטב לך והארכת ימים שראוי לאדם להתבונן כמה שכר צפון למקיימי מצות שעל מצוה קלה שאין בה חסרון כיס אלא בכאיסר ייעד גמול הטובה והארכת ימים ומה גם באחרות שיש בהם טורח וחסרון כיס ומ"מ התבאר בגמ' שלא יהרהר אדם על מה שרואה מהעדר הסדור בין בני אדם במבוכת צדיק ורע לו שהשכר האמתי הוא בתכלית עם המשך הגמול אף בבלתי התכלית אלא שיערבבוהו לפעמים סבות אשר אופני המשפט בהן נעלמות ממנו והוא שאמרו אין לך כל מצוה ומצוה שמתן שכרה בצדה שאין תחיית המתים תלוי בה לא נאמר למען ייטב לך אלא לעולם שכלו טוב וכן הארכת ימים לעולם שכלו ארוך:

    ונשלם הפרק תהלה לאל:

    וזה שיעור מה שראינו לכללו במסכת חלין תהלה לאל ובהשלמו נשלם סדר מועד כמו שהקדמנו יבא אחריו מה שיכללהו סדר נשים בעזרת הצור ויותחל המאמר במסכת קדושין בעזרת הצור ובישועתו אמן ואמן אמן.

    Edition: Meiri on Shas · License: unknown

    Babylonian Talmud · folio map

    Chullin 142a

    Chullin 142a. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 314 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    בעומד ואומר זה וזה אני נוטל סגיא כבית הלל במסכת ביצה (דף י.):

    פירי חדתי ביצים שהטילה אותם האם ולא עמדה מעליהם מעולם ולא קנתה לו חצרו ללוי דאסור לזכות בהן כל זמן שהאם רובצת עליהם ולוי היה צריך לילך לקנות ומה שלא קנה אינו יכול להקנות ואם יקנה לו בסודר יכול לחזור בו:

    זיל טרוף אקן דליתגבהו אמהות וליקנינהו לוי לפירות על ידו חצירו ויקנהו לוי ניהלך בסודר:

    מתני' שהיא כאיסר שאין בה חסרון כיס אלא דבר מועט:

    גמ' שמתן שכרה בצדה כגון כבוד אב ואם ושלוח הקן שלא תוכל להבין מתן שכרה שעתידין המתים להחיות:

    לעולם שכולו טוב שאין בו לא היזק ולא יסורין אלא טובה. ובשילהי פרק קמא דקדושין (דף לט:) אמרינן דרבי יעקב עובדא חזא באחד שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות ועלה ושלח את האם ונטל את הבנים וקיים כבוד אב ואם ושלוח הקן ובחזרתו נפל ומת היכן טובתו של זה והיכן אריכות ימיו אלא הוי אומר למען ייטב לך לעולם שכולו טוב ולמען יאריכון ימיך לעולם שכולו ארוך:

    Rashi on Chullin 142a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Meiri

    המשנה הששית והכונה בה ככונת מה שלפניה בהודעת גמול המסיים מצוה זו ואמר תחלה שלא יעבור על מצוה זו אף לכונת קיום מצוה כגון לטהרת מצורע כמו שביארנו למעלה ואמר אחר כן על מה שאמרה תורה במצוה זו למען ייטב לך והארכת ימים שראוי לאדם להתבונן כמה שכר צפון למקיימי מצות שעל מצוה קלה שאין בה חסרון כיס אלא בכאיסר ייעד גמול הטובה והארכת ימים ומה גם באחרות שיש בהם טורח וחסרון כיס ומ"מ התבאר בגמ' שלא יהרהר אדם על מה שרואה מהעדר הסדור בין בני אדם במבוכת צדיק ורע לו שהשכר האמתי הוא בתכלית עם המשך הגמול אף בבלתי התכלית אלא שיערבבוהו לפעמים סבות אשר אופני המשפט בהן נעלמות ממנו והוא שאמרו אין לך כל מצוה ומצוה שמתן שכרה בצדה שאין תחיית המתים תלוי בה לא נאמר למען ייטב לך אלא לעולם שכלו טוב וכן הארכת ימים לעולם שכלו ארוך:

    ונשלם הפרק תהלה לאל:

    וזה שיעור מה שראינו לכללו במסכת חלין תהלה לאל ובהשלמו נשלם סדר מועד כמו שהקדמנו יבא אחריו מה שיכללהו סדר נשים בעזרת הצור ויותחל המאמר במסכת קדושין בעזרת הצור ובישועתו אמן ואמן אמן.

    Meiri on Chullin 142a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Ben Yehoyada

    וּמָה אִם מִצְוָה קַלָּה שֶׁהִיא כְּאִסָּר (דברים כב, ז) יש להקשות למה נקיט שיעור איסר? ונראה לי בס"ד על פי מה שאמר הרב נחלת בנימין (מצוה קכז) שדם הנפש הוא תל"ב [432] אסרין וביום התענית יתמעט מדם הנפש שיעור איסר עיין שם. וידוע דהתענית הוא תיקון הנפש והוא תיקון העשיה נמצא תיקון הנפש הוא שיעור איסר דאם לא התענה יום שלם שבו מתמעט שיעור איסר לא עשה תיקון לנפש וידוע כל המצות הם תיקון הנפש ועסק התורה תיקון הרוח לכן זכר במצוה שהיא תיקון הנפש שיעור איסר כי זה השיעור הוא תיקון הנפש בתענית.

    "לְמַעַן יִיטַב לָךְ", בְּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב "וּלְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ", בְּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ (דברים כב, ז). הקושיא ידועה דהוה ליה למנקט הדרשה כסדר המקרא 'לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ'? ונראה לי בס"ד דנקיט 'לְמַעַן יִיטַב לָךְ' ברישא כי ההכרח שיש לנו לפרש בעולם הבא ולא בעולם הזה הוא רק בחלוקה זו ד'לְמַעַן יִיטַב לָךְ' אבל ב'יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ' אין לנו הכרח לפרש דקאי על עולם שכולו ארוך אלא שפיר מצינן למימר דקאי על עולם הזה ורק אחר דדרשינן 'לְמַעַן יִיטַב' על עולם שכולו ארוך אז מוכרחים לפרש שגם בחלוקה ד'יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ' לא קאי על עולם הזה אלא על עולם הבא שכולו ארוך, והיינו כי בגמרא (יבמות נ.) פליגי תנאי בענין אריכות ימים חד אמר זכה מוסיפין לו וחד אמר זכה משלימין לו דהיינו שלא יענש למות קודם שישלים סך שנים הקצובים לו ולמאן דאמר זה סבירא ליה גבי חזקיהו המלך ע"ה משלו הוסיפו לו דסך השנים שנגזר עליו לחסר מן שנות חייו החזירום לו יען דסבירא ליה למאן דאמר זה אי אפשר להוסיף שנים על שנים הקצובים מאת ה' כלל. והנה לפי דברי המאן דאמר כהאי מעשה חזא שעלה בסולם להביא גוזלות שעשה שני מצות, כבוד אב ואם ושלוח הקן ובחזרתו נפל ומת דמצד אריכות ליכא קושיא דאפשר אותו רגע שלמו חייו הקצובים מאת ה' והתורה לא אמרה 'יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ' שתועיל מצות כבוד אב ואם להוסיף על חייו הקצובים אלא 'יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ' הקצובים אך שלא יחסר לך מן סך שנים הקצובים והיינו כמאן דאמר זכה משלימין לו אך מצד שכר השני דאמר 'וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ' יש קושיא היכן טובתו של זה שנפל ומת בזה הרגע שעשה המצוה הזאת? על כן מוכרח לפרש 'לְמַעַן יִיטַב לָךְ' בעולם שכולו טוב ולא קאי קרא על עולם הזה וכיון דמוקמינן לקרא דמשתעי בעולם הבא ולא בעולם הזה מוכרח לפרש גם רישא דקרא דאמר 'לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ' דקאי בעולם שכולו ארוך ולא בעולם הזה מאחר דתרווייהו נקיט להו ביחד ולכך הקדים בעל המאמר חלוקה ד'לְמַעַן יִיטַב לָךְ' בעולם שכולו טוב ברישא. ברם במאמר זה איכא למידק קושיא עצומה דבשלמא בחלוקה ד'יִיטַב לָךְ' יש לפרש שפיר בעולם שכולו טוב דמרבים לו הטוב שם בעבור מצוה זו אך באריכות ימים מה שייך למימר על עולם הבא 'יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ' והלא שם לא יש מות וכיון שנכנס לעולם הבא ישאר חי לעולם והכל שוים בזה? ונראה לי בס"ד הבטחת אריכות ימים הוא על התחלת ביאתו וכניסתו שם והוא כי אין אדם בא ונכנס במקום עולם הבא אלא עד שישלים תיקון נפשו בעולם הזה אך יש משלים תיקון נפשו בשלש וארבע גלגולים ואז נכנס לעולם הבא ויש צריך לו מאה גלגולים דהיינו יש אחד באה נפשו לעולם הזה בתחלת אלף הרביעי ואחר מאה או מאתים שנים השלים תיקון נפשו ובאה ושכנה במקום עולם הבא ויש אחד באה נפשו לעולם הזה כמו אדם זה בתחלת אלף הרביעי והוצרכה לגלגולים רבים ועד אלף השישי לא נשלמה ראה כמה שנים חי הראשון בעולם הבא יותר מן השני, וכן על זה הדרך בתיקון הרוח ובתיקון הנשמה ויש בזה חלוקות הרבה בזמן השנים אשר ירבו לאדם בעולם הבא. ועל זה אמר 'לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ' בעולם שכולו ארוך דהיינו שתגין מצוה זו של כבוד אב ואם אם תעשנה כתקנה שלא תצטרך לגלגולים רבים עד שתשלים תיקון נפשך אלא תשלים בעולם הזה בשנים מועטות וממילא תקדים לילך למקום עולם הבא קודם ואז 'יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ' שם משאר בני גילך שבאו עמך ביחד בעולם הזה כי אתה תקדים לישב ולחיות זמן יותר בארצות החיים השם יתברך יזכינו לעבוד עבודתו כרצונו ונזכה לאורך ימים ושנות חיים.

    Ben Yehoyada on Chullin 142a · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Chullin, daf 142, Amud Aleph, about 314 words in 10 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 10 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 134 words

      Opens “בעומד ואומר ״זה וזה אני נוטל״ סגיא!…”

    2. Segment 232 words

      Opens “מתני׳ לא יטול אדם אם על בנים,…”

    3. Segment 341 words

      Opens “גמ׳ תניא, דבי ר' יעקב אומר: אין…”

    4. Segment 441 words

      Opens “הרי שאמר לו אביו עלה לבירה והבא…”

    5. Segment 518 words

      Opens “ודלמא לא הוה הכי ר' יעקב מעשה…”

    6. Segment 624 words

      Opens “ודלמא מהרהר בעבודה זרה הוה דכתיב (יחזקאל…”

      Named: רב אחא בר יעקב.

    7. Segment 733 words

      Opens “הכי קאמר אם איתא דאיכא שכר מצות…”

    8. Segment 830 words

      Opens “והאמר רבי אלעזר שלוחי מצוה אינן נזוקים…”

      Named: רבי אלעזר, שמואל.

    9. Segment 953 words

      Opens “אמר רב יוסף אלמלא דרשיה אחר להאי…”

      Named: רב יוסף, רבי יעקב בר ברתיה, רבי חוצפית.

    10. Segment 108 words

      Opens “הדרן עלך שילוח הקן וסליקא לה מסכת…”

    Sages named on this page

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Chullin 142a · Segment 9 — “אמר רב יוסף אלמלא דרשיה אחר להאי קרא כרבי…

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Chullin 142a · Segment 6 — “…ישראל בלבם ואמר רב אחא בר יעקב זו מחשבת…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Chullin 142a · Segment 8 — “…היזקא שאני דכתיב (שמואל א טז, ב) ויאמר שמואל…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Chullin 142a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026