Talmud Builders

    Chullin 47b

    Back to index

    English translation — Chullin 47b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1But if it is on the back of the lung, even if it is as small as a myrtle leaf, the animal is a tereifa .

    2§ Rafram says: This lung that is similar to a chip of wood renders the animal a tereifa . There are those who say that the similarity lies in its appearance, i.e., if it is pale like wood. And there are those who say that it lies in its feeling, i.e., if it is hard like wood. There are those who say that it is swollen. And there are those who say that it is light. And there are those who say that it is completely smooth, that it has no sectioning of lobes.

    3§ Rava says: If the lung assumed a dark color like eye shadow, the animal is kosher. If its color is black like ink, the animal is a tereifa . As Rabbi Ḥanina says: Menstrual blood that appears black is actually red, except that it decayed. Black color is therefore a sign of decay, and the lung is assumed to be defective.

    4The Gemara continues: If the lung was green, the animal is kosher, as can be derived from the episode of Rabbi Natan. And if it was red, it is kosher, as can be derived from the episode of Rabbi Natan. As it is taught in a baraita : Rabbi Natan says: Once I went to the cities overseas, where one woman came before me who circumcised her first son and he died, and she circumcised her second son and he died, and out of concern that circumcising her third son might cause him to die as well, she brought him before me. I saw that he was red, so I said to her: My daughter, wait for him until his blood is absorbed into him. She waited for him until his blood was absorbed into him and then circumcised him, and he survived. And they would call him Natan the Babylonian after my name. This incident indicates that a red lung can heal.

    5Rabbi Natan further related: And on another occasion I went to the state of Cappadocia, and a woman came before me who circumcised her first son and he died, and she circumcised her second son and he died. Out of concern that circumcising her third son might cause him to die as well, she brought him before me. I saw that he was green, i.e., pale. I looked at him and saw that he did not have the blood of circumcision in him, i.e., he had a deficiency of blood such that no blood would emerge from the circumcision. I said to her: My daughter, wait until his blood enters him. She waited for his blood to increase and then circumcised him, and he survived. And they would call his name Natan the Babylonian after my name. This incident indicates that a green lung can heal as well.

    6Rav Kahana says: If the lung has an appearance like the liver, the animal is kosher. If it has an appearance like flesh, the animal is a tereifa . And your mnemonic to remember that the latter is a tereifa is the verse: “You shall not eat any flesh that is torn of animals [ tereifa ] in the field” (Exodus 22:30).

    7Rav Sama, son of Rava, says: This lung whose appearance resembles dodder, or saffron, or has a yellow color such as that of an egg yolk, renders the animal a tereifa . Since all of these appearances are various shades of green, the Gemara asks: But the green lung that is kosher, what is it like? The Gemara responds: It is like a leek.

    8§ Ravina says: If there was a sealed area in the lung that does not inflate, we bring a knife and tear it open. If there is pus in the sealed area, then it was definitely sealed due to the pus, and the animal is kosher. But if we do not find pus there, we lay a feather or saliva on the opening and inflate the lung. If the saliva bubbles or the feather moves, the animal is kosher, since some air does reach the area, and if not, there is some defect in the lung, and the animal is a tereifa .

    9Rav Yosef says: A membrane that appeared due to a wound in the lung, i.e., a scab that covered a perforation through the lung, is not considered a true membrane, since it does not last. And Rav Yosef says: With regard to this lung that emits a sound when inflated, if we know from where it emits a sound, we set a feather, or straw, or saliva on that point. If the saliva bubbles when the lung is inflated, the animal is a tereifa , since this proves that the lung is perforated through both membranes. And if not, the animal is kosher. And if we do not know from where it emits a sound, we bring a basin of tepid water and set the lung inside it.

    10One cannot place it in hot water, as it causes the lung to contract, closing the perforation. And one cannot place it in cold water, as it hardens the lung and may cause it to crack. Rather, we check it in tepid water. If the water bubbles, the animal is a tereifa . And if not, the animal is kosher, since it is apparent that only the inner membrane is perforated and the outer membrane is not perforated, and the fact that it emits a sound is due to the air moving in the space between the two membranes.

    11§ Ulla says that Rabbi Yoḥanan says: An animal with a lung that liquefied and can be poured out like water from a jug is kosher. The Gemara notes: Evidently, Rabbi Yoḥanan holds that a deficiency on the inside of an organ is not considered a deficiency. Only a deficiency in the wall or membrane of an organ renders an animal a tereifa .

    12Rabbi Abba raised an objection to Ulla from the mishna, which states: The lung that was perforated or that was missing a piece renders the animal a tereifa . What is the case of a lung that was missing a piece? If we say that it was missing a piece on the outside, this is the same as if it was perforated, since any missing piece of the lung wall would constitute a perforation. Rather, is it not referring to a missing piece on the inside? If so, learn from the mishna that a deficiency on the inside of an organ is considered a deficiency to render the animal a tereifa .

    13The Gemara responds: No, the mishna actually is referring to a missing piece on the outside. And with regard to that which you said: This is the same as if it was perforated, one may respond that no, it is necessary to mention both cases to account for the opinion of Rabbi Shimon in the mishna, who says: It is not a tereifa until the lung is perforated through to the bronchi. By mentioning both cases, the mishna teaches that this statement of Rabbi Shimon applies only to a small perforation that does not constitute a deficiency. But in the case of a perforation so large that it constitutes a deficiency, even Rabbi Shimon concedes that it renders the animal a tereifa even if the perforation does not reach the bronchi.

    14The Gemara relates that Rabbi Ḥananya became sick. Rabbi Natan and all the eminent scholars of the generation entered before him to visit. They brought before him a lung that could be poured out like water from a jug, and he deemed the animal kosher.

    15Rava said: This is the halakha only if the bronchi still exist and only the flesh of the lung has liquefied. Rav Aḥa, son of Rava, said to Rav Ashi: From where do we know whether the bronchi still exist? Rav Ashi said to him: We bring a glazed earthenware vessel with no cracks, so the contents can be observed, and we pour the lung into it. If there are white streaks in it, the animal is a tereifa , as the white streaks are remains of the liquefied bronchi. And if not, the animal is kosher.

    16Rav Naḥman says: If the lung was partially atrophied and only part of the flesh remains, but its membrane still exists, the animal is kosher. The Gemara notes: This is also taught in a baraita : If the lung was atrophied, but its membrane still exists, even if the space vacated by the atrophied lung can hold a quarter- log of fluid, the animal is kosher.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    אפילו כטרפא דאסאקטנה כעלה של הדס. ומדסבר רב אשי למיטרפה שמע מינה לאו אורחה ובהני דידן דאית ברובא דידהו אי משכחינא ריאה דלית בה עינוניתא כשרה. ויש אומרים שאם חסרו אונות הימין מצטרפין לה בהדייהו הואיל ויתרת היא ובתשובת הבבליים מצאתי כן אבל לא שמעתי ואין הדבר נראה בעיני הואיל ולא קיימא בדרא דידהו יתרת היא ואותם הראויות להיות חסרות והויא לה כחליף וטרפה וכדמשתכחן תרתי עינוניתא שמעתי מפי מורי הזקן שנחלקו בה גדולי הדור ר' יהודה בן רבי ברוך וחביריו ולא פירש לי דעתו ונראה לי שהיא טרפה דהא יתרת דביני ביני היא ולאו אורחה דחדא גופה לא אכשרן אלא משום דכל הנך ברייתא הכי אית להו:

    דדמיא לאופתאבקעת עצים וכדמפרש:

    בגישתאשקשה משושה כעץ:

    דנפיחאנעשת לבנה כבקעת והיינו נמי בחזותא. והיכא דלא מחתכא בחיתוך גמור ובסדק אלא כמין מראה הפרש ניכר בו כשרה דלאו שיעא כי אופתא היא:

    דפחיזאקשה והיינו נמי כגישתא:

    ככוחלאצבע כחול שהוא כמראה לזו"ר לא ירוק ולא שחור:

    כדיותאקורט דיו יבש והוא שחור:

    דרבי חנינא לענין דם נדה:

    אלא שלקהאלמא לקותא הוא וסופו לירקב ולינקב:

    ירוקהכמין עשבים כדלקמן:

    אדומהשנקוטרוד"א:

    כשרהדהדרא בריא מדרבי נתן:

    המתיני לודאין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש חוץ מעבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים:

    שיבלע בו דמושיהא דמו נבלע בבשרו שהיה דמו הולך בין עור לבשר והוי כמי שאין לו דם והדם הוא הנפש ומתוך שאין בו חיות הוא מת במכה קלה:

    ככבדא כשרהריאה שמראה שלה דומה לכבד כשרה:

    כבישרא טרפהוהכי קים להו דבהכי הויא לקותא ובהכי לא הויא לקותא:

    ככשותאירוקה ולא כעשבים אלא כמראה כשותא הומלו"ן או כמראה מוריקא כרכום או כמראה ביצה. וכל אלה מין ירוק הן אלא שזה משונה מזה וכל מראה קרו"ג נקרא ירוק:

    אטום בריאהדוכתא דמטמטם ולא עייל זיקא בגויה:

    מוגלאקוייטור"א:

    מניחים עלהעל אותו אטום לאחר שנקרע:

    אי מבצבצאדנייד רוקא כשרה דהא עייל ביה זיקא:

    ואי לאלקותא הוא וטרפה:

    אינו קרוםשסופו ליסתר וכל סירכי דריאה קרום העולה מחמת מכה הן הלכך אע"ג דלא נפיק זיקא טרפה:

    האי ריאה דאוושאהא פרישית לעיל:

    דמכווציסותמין הנקב:

    דמטרשילשון טרשים. שמקשין אותה וקרום הדק כשהוא מתקשה נסתר במשמוש היד דזמנין דלא אינקיב עילאה ומינקב כי בדיק לה:

    שנשפכה כקיתוןבשר הריאה נימוח בתוך קרומים שלה ונשפך מראשה לסופה ומסופה לראשה בתוך הקרומים וחסרון היא שמתחלה כולה מלאה ועכשיו חציה ריקנית:

    היינו ניקבהשאי אפשר לחסרה שלא ינקב הקרום:

    לא צריכא לרבי שמעוןהא דאיצטריכא לאשמועינן ולמיתני חסרה לר' שמעון איצטריך לאשמועינן תנא דמתניתין דפליג רבי שמעון אניקבה ולא אחסרה דבנקב שיש בו חסרון מודי:

    דקיימי סימפונאשלא נימוקו הקנוקנות:

    מנא ידעינןשמא נימוקה אחת מהן:

    מייתינן צעא דקוניאקערה של חרס המחופה באבר שקורין פלומיא"ה בלע"ז דשיעא היא ונראה יפה:

    ושפכינן לה בגווהקורעים הקרום והכל נשפך:

    שורייקי חיווריטק"ש בלע"ז:

    טרפהדאז ודאי נראה שמיחוי הסמפונות הוא:

    נימוקהנתרוקנה מאליה מקצתה ואינה נשפכה כקיתון אך במקצתה לא נשאר כלום:

    אפילו מחזקת רביעיתחלל חסרון המחזיק רביעית הלוג:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    חולין 47 עמוד ב

    1אבל אגבה, אפילו כטרפא דאסא טרפה.

    2אמר רפרם: האי ריאה דדמיא לאופתא טרפה. איכא דאמרי בחזותא, ואיכא דאמרי בגישתא. איכא דאמרי דנפיחה, ואיכא דאמרי דפחיזא, ואיכא דאמרי דשיעא, דלית לה חיתוכא דאוני.

    3אמר רבא: ככוחלא כשרה, כדיותא טרפה, דא"ר חנינא: שחור אדום הוא, אלא שלקה.

    4ירוקה כשרה, מדרבי נתן. אדומה כשרה, מדרבי נתן. דתניא: רבי נתן אומר: פעם אחת הלכתי לכרכי הים, באתה אשה אחת לפני שמלה בנה ראשון ומת, שני ומת, שלישי הביאתו לפני. ראיתיו שהיה אדום, אמרתי לה: בתי, המתיני לו עד שיבלע בו דמו. המתינה לו ומלה אותו וחיה, והיו קורין אותו נתן הבבלי על שמי.

    5ושוב פעם אחת הלכתי למדינת קפוטקיא, באתה אשה לפני, שמלה בנה ראשון ומת, שני ומת, שלישי הביאתו לפני, ראיתיו שהיה ירוק, הצצתי בו ולא היה בו דם ברית, אמרתי לה: בתי, המתיני לו עד שיפול בו דמו, המתינה לו ומלה אותו וחיה, והיו קורין אותו נתן הבבלי על שמי.

    6אמר רב כהנא: ככבדא כשרה, כבשרא טרפה, וסימניך: (שמות כב, ל) ״ובשר בשדה טרפה״.

    7אמר רב סמא בריה דרבא: האי ריאה דדמיא ככשותא, וכמוריקא, וכגון ביעתא טרפה. אלא ירוקה דכשרה היכי דמיא? ככרתי.

    8אמר רבינא: אטום בריאה, מייתינן סכינא וקרעינן לה, אי אית בה מוגלא ודאי מחמת מוגלא הוא, וכשרה, ואי לא מותבינן עלה גדפא או רוקא, אי מבצבצא כשרה, ואי לא טרפה.

    9אמר רב יוסף: קרום שעלה מחמת מכה בריאה אינו קרום, ואמר רב יוסף: האי ריאה דאוושא, אי ידעינן היכא אוושא מנחינן עלה גדפא או גילא או רוקא, אי מבצבצא טרפה, ואי לא כשרה, ואי לא ידעינן לה מייתי משיכותא דמיא פשורי ומותבינן לה בגוה.

    10בחמימי לא דכווצי, בקרירי לא דמטרשי, אלא בדקינן לה בפשורי. אי מבצבצא טרפה, ואי לא כשרה. תתאה אינקיב, עילאה לא אינקיב, והאי דאוושא זיקא דביני וביני הוא.

    11אמר עולא א"ר יוחנן: ריאה שנשפכה כקיתון, כשרה. אלמא קסבר: חסרון מבפנים לא שמיה חסרון.

    12איתיביה רבי אבא לעולא: ״הריאה שניקבה או שחסרה״. מאי חסרה? אילימא מבחוץ היינו ניקבה! אלא לאו מבפנים, ושמע מינה: חסרון מבפנים שמיה חסרון!

    13לא, לעולם מבחוץ, ודקא אמרת היינו ניקבה לא צריכא לרבי שמעון, דאמר: עד שתנקב לבית הסמפונות. ה"מ נקב דלית ביה חסרון, אבל נקב דאית ביה חסרון אפילו רבי שמעון מודה.

    14רבי חנניה חלש, על לגביה רבי נתן וכל גדולי הדור, אייתו קמיה ריאה שנשפכה כקיתון, ואכשרה.

    15אמר רבא: והוא דקיימי סמפונות. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: מנא ידעינן? אמר ליה: מייתינן צעא דקוניא, ושפכינן לה בגויה. אי אית בה שורייקי חיורי טרפה, ואי לא כשרה.

    16אמר רב נחמן: ריאה שנימוקה וקרום שלה קיים כשרה. תניא נמי הכי: ריאה שנימוקה וקרום שלה קיים, אפילו מחזקת רביעית כשרה. ניטלה׃

    Tosafot

    אבל אגבה אפילו כטרפא דאסא טרפהונראה דאם נמצאת העינוניתא לצד שמאל כיון דלאו אורחא בהכי טרפה דהא מפרש טעמא משום דעיזי ברייתא הכי אית להו והא דממעט אגבה ולא ממעט לצד שמאל נקט גבה למעוטי אפילו בימין ואם שינתה מקומה היה נראה להתיר מדממעט גבה דוקא ואף כי רבינו שלמה מטריף בתרי עינוניתא אע"פ שאחת אינה עומדת במקומה לא היה אוסר אם לאו דאיתא שנים אך מורי הרב דודי ז"ל אמר שהיה מקובל לאסור ואפשר דטעמא משום דלאו אורחיה בהכי:

    אפילו כטרפא דאסא טרפהמשום אבי העזרי וה"ר אב"ן כתב ה"ר יצחק בספרו דדוקא בשאר אונות וגב הריאה הויא טרפה אבל האונות שבצד הימין התחתונה שהיא עליונה הסמוכה לצואר כשרה דדרכה להתפצל וכתב בתשובה דאפי' לא הויא כטרפא דאסא אלא על ידי נפיחה טרפה ואי לא הויא אפילו בתר נפיחה כטרפא דאסא נראה לאבי העזרי שהיא כשרה:

    דשיעא כאופתאהיינו שחלקה לגמרי אבל אם יש בה שום היכר בעלמא כשרה:

    שלישי הביאתו לפנינראה דסבר דבתרי זימני הויא חזקה כרבי (יבמות דף סד:) מדאמר לה המתיני:

    אלא ירוקה ה"ד ככרתיוי"ס שכתוב בהן ככרתן והכל אחד וכתב בערוך דהוא צבע ירוק ותרגום של חציר הוא כרתי ונראה דהוא צבע אינדי"ש בלע"ז דהוא דמי לרקיע דהא משמע שהוא דומה קצת לתכלת כדאמרינן (ברכות דף ט:) כדי שיכיר בין תכלת לכרתי ואמר תכלת דומה לים וים דומה לרקיע ומתוך כך אומר ר"ת דהא דפסלינן בפרק לולב הגזול (סוכה דף לד:) אתרוג הירוק ככרתן דוקא בצבע אינדי"ש ומיהו נראה דמכח זה אין להכשיר שאר אתרוגים הירוקים דלא נקט ככרתן למעוטי שאר עניני ירקות וה"נ לא הוי דוקא ככרתן דלעיל גבי ירוקה כשרה מדרבי נתן פירש בקונטרס ירוקה כעשבים אלמא ככרתן לאו דוקא וכן נראה דלא אתי למעוטי אלא דדמיא לכשותא ומוריקא וביעתא דכל מיני קרו"ג ירוקים איקרי כדאמר במסכת נגעים (פ"א ה"ג) ירקרק ככנף טווס ואיכא למ"ד כשעוה ואמרינן בפרק ד' נדרים (נדרים דף לב.) וירק את חניכיו שהוריקן (באבנים טובות ומרגליות) שלא יתנו עיניהם בממון ויתעסקו בהצלת נפשות ולא באבנים טובות ומרגליות:

    אבל נקב שיש בו חסרון אפילו רבי שמעון מודהויש שרצו לאסור כשנראית הריאה חסרה שיש קמט וסדק וחסרון על הריאה אפילו עולה בנפיחה והעור והבשר קיים והשיב להם ריב"א דטעות הוא בידם דא"כ הוה ליה לשנויי הכא הכי וכדברי הכל ולא הוה ליה לאוקמא כר"ש אלא ודאי כיון דעולה בנפיחה כשרה וכן פסק רבינו קלונימוס הזקן:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    אבל מגבה אפילו כטרפא דאסא טריפהכתב הרמב"ם ז"ל (שם ה"ד) אבל פחות משיעור זה כשרה, והסכים לפירושו גם הרמב"ן ז"ל, והביא ראיה מדגרסי בבבא בתרא (קמו, א) אמר רבא דוקא דינר אבל פחות מדינר לא, ואקשינן פשיטא אפילו דינר תנן, מהו דתימא הוא הדין דאפילו פחות מדינר, והא דינר אורחא דמילתא קתני, קא משמע לן. ובמסכת ברכות (טו, א) אפילו מיל אינו חוזר, ואמרינן ומינה דמיל הוא דאינו חוזר הא פחות ממיל חוזר, מכאן יש ללמוד דכל שיעורי חכמים כיוצא בזה אף על גב דקתני עלייהו אפילו, דוקא נינהו, הא [פחות] מכשיעורין לא. ויש מי שפירש דאפילו פחות מכאן, ואורחא דמילתא נקט.

    דשיעא כאופתא דלית ליה חתוכא דאוניפירש רש"י ז"ל שאם יש סדק כמין מראה הפרש ניכר כשרה, דלאו שיעא כאופתא היא, אבל הרמב"ם ז"ל (שם פ"ח ה"ו) כתב נמצאו שתי אונות כאונא אחת ואינן נראות כב' דבוקות אם היה ביניהם כמו עלה ההדס בין בעיקרן בין באמצען בין בסופן כדי שיוכר (שם) [שהן] דבוקות מותרות, ואם לאו הרי זו (אסורה) [חסירה] וטריפה. ובחבור הרב ז"ל סריכן מעיקרייהו ועד סופייהו מייתינן סכינא ומפרקינן להו [אי] מפקא זיקא מבינייהו חדא היא וטריפה ואי לא כשרה. והרב בעל העיטור ז"ל [כתב] מסתברא לן דאפילו סריכא כולה מעיקרא ועד סופו אי מראה הפרש ניכר בו כשרה, דהא אמרינן האי ריאה דדמיא לאופתא טירפא א"ד דשיעא כאופתא דלית בה חתוכי דאוני ומראה הפרש ניכר בו כשרה דלא שיעא כאופתא ומקום רבותא הוא וכשרה.

    ככבדא כשרה כבשרא טריפהפירש רש"י ז"ל כעין כבדא וכעין בשרא, והר"ז ז"ל פירש ככבדא בממשותיה ובשרא בממשותיה, דאי כפירוש רש"י ז"ל הוה ליה למימר כעין כבדא כעין בשרא כדאמרינן כעין כשותא כעין מוריקא, וכל מראות הללו שמנו חכמים שהיא נטרפת בהן נופחים את הריאה תחלה ואם היה חוזרת למראה (בשר) [כשר] כשעומדת בנפיחה כשרה, שהריאה בגוף הבהמה נפוחה היא, וכן כתב הרמב"ם ז"ל (שם פ"ז הי"ח) וכן כתוב בתשובת הגאונים ז"ל.

    אמר עולא אמר ר' יוחנן ריאה שנשפכה כקיתון כשרה אלמא קסבר חסרון מבפנים [לא] שמיה חסרון. ותמיה לי ומי מעליא נשפכה כקיתון מהעלתא צמחים ולא מורה בה ר' יוחנן התירא כדאמר לקמן (חולין מח, א) כי הוה אתו לקמיה דר' יוחנן הוה משדר להו קמיה ר' שמעון בן לקיש דמורה היתירא משום ר' אלעזר בר' שמעון וליה לא סבירא ליה. ויש לומר דריאה שנשפכה כקיתון לית בה חשש נקב, ומבפנים היא שנימקה בשרה, ונמס כדונג, ומשום הא לא חיישינן דהדר בריא, ומשום נקב ליכא, דעורה לא לקה כלל, אבל צמחים שהם מחמת ליחה שמתאספת בין עור לבשר ונפסדת שם ונעשית מוגלא קרוב הדבר הרבה שניקב העור על ידי כך, ואף על פי שנראית שלמה ועולה בנפיחה קרום הוא שעלה בה, ומיהו לא מורי בה לאסור, דלא קבלה מרבותיו, ומיחש הוא דחייש לה.

    והאי ריאה שנשפכה כקיתון אסקא רבא והוא דקיימין סימפונא, והיכי ידעינן מייתינן צעא דקוניא ומותבינן לה בגווה, אי אית ביה שורייקי חיורי טריפה, ואי לאו כשרה. ותמיהא ודלמא אינקיב חד לחבריה ונקב לא ידיע במנא. ואפילו נקיב נקב שלא לחבירו הכא הוה לן למיסר דמוגלא לא סתמא, ונראה דהכא לנקב לא חיישינן (ב)[ד]ודאי כיון שהגיע להפסד גדול כזה עד שנעשית כולה מוגלא, אם איתא דמטי לקותא לסימפונהא איפרוקי הוה איפרוק וידיע במנא, וכיון דלא מיפרקי חזקה לא מטי להו לקותא כלל לסמפונות ולא אינקיבו, הלכך לא חיישינן לנקב כלל, כן נ"ל.

    Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Chullin 47b

    Chullin 47b. The full printed text of this folio side — 16 numbered segments, about 420 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    אפילו כטרפא דאסא קטנה כעלה של הדס. ומדסבר רב אשי למיטרפה שמע מינה לאו אורחה ובהני דידן דאית ברובא דידהו אי משכחינא ריאה דלית בה עינוניתא כשרה. ויש אומרים שאם חסרו אונות הימין מצטרפין לה בהדייהו הואיל ויתרת היא ובתשובת הבבליים מצאתי כן אבל לא שמעתי ואין הדבר נראה בעיני הואיל ולא קיימא בדרא דידהו יתרת היא ואותם הראויות להיות חסרות והויא לה כחליף וטרפה וכדמשתכחן תרתי עינוניתא שמעתי מפי מורי הזקן שנחלקו בה גדולי הדור ר' יהודה בן רבי ברוך וחביריו ולא פירש לי דעתו ונראה לי שהיא טרפה דהא יתרת דביני ביני היא ולאו אורחה דחדא גופה לא אכשרן אלא משום דכל הנך ברייתא הכי אית להו:

    דדמיא לאופתא בקעת עצים וכדמפרש:

    בגישתא שקשה משושה כעץ:

    דנפיחא נעשת לבנה כבקעת והיינו נמי בחזותא. והיכא דלא מחתכא בחיתוך גמור ובסדק אלא כמין מראה הפרש ניכר בו כשרה דלאו שיעא כי אופתא היא:

    דפחיזא קשה והיינו נמי כגישתא:

    ככוחלא צבע כחול שהוא כמראה לזו"ר לא ירוק ולא שחור:

    כדיותא קורט דיו יבש והוא שחור:

    דרבי חנינא לענין דם נדה:

    29 more comments on this page.

    Rashi on Chullin 47b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    אבל אגבה אפילו כטרפא דאסא טרפה ונראה דאם נמצאת העינוניתא לצד שמאל כיון דלאו אורחא בהכי טרפה דהא מפרש טעמא משום דעיזי ברייתא הכי אית להו והא דממעט אגבה ולא ממעט לצד שמאל נקט גבה למעוטי אפילו בימין ואם שינתה מקומה היה נראה להתיר מדממעט גבה דוקא ואף כי רבינו שלמה מטריף בתרי עינוניתא אע"פ שאחת אינה עומדת במקומה לא היה אוסר אם לאו דאיתא שנים אך מורי הרב דודי ז"ל אמר שהיה מקובל לאסור ואפשר דטעמא משום דלאו אורחיה בהכי:

    אפילו כטרפא דאסא טרפה משום אבי העזרי וה"ר אב"ן כתב ה"ר יצחק בספרו דדוקא בשאר אונות וגב הריאה הויא טרפה אבל האונות שבצד הימין התחתונה שהיא עליונה הסמוכה לצואר כשרה דדרכה להתפצל וכתב בתשובה דאפי' לא הויא כטרפא דאסא אלא על ידי נפיחה טרפה ואי לא הויא אפילו בתר נפיחה כטרפא דאסא נראה לאבי העזרי שהיא כשרה:

    דשיעא כאופתא היינו שחלקה לגמרי אבל אם יש בה שום היכר בעלמא כשרה:

    שלישי הביאתו לפני נראה דסבר דבתרי זימני הויא חזקה כרבי (יבמות דף סד:) מדאמר לה המתיני:

    אלא ירוקה ה"ד ככרתי וי"ס שכתוב בהן ככרתן והכל אחד וכתב בערוך דהוא צבע ירוק ותרגום של חציר הוא כרתי ונראה דהוא צבע אינדי"ש בלע"ז דהוא דמי לרקיע דהא משמע שהוא דומה קצת לתכלת כדאמרינן (ברכות דף ט:) כדי שיכיר בין תכלת לכרתי ואמר תכלת דומה לים וים דומה לרקיע ומתוך כך אומר ר"ת דהא דפסלינן בפרק לולב הגזול (סוכה דף לד:) אתרוג הירוק ככרתן דוקא בצבע אינדי"ש ומיהו נראה דמכח זה אין להכשיר שאר אתרוגים הירוקים דלא נקט ככרתן למעוטי שאר עניני ירקות וה"נ לא הוי דוקא ככרתן דלעיל גבי ירוקה כשרה מדרבי נתן פירש בקונטרס ירוקה כעשבים אלמא ככרתן לאו דוקא וכן נראה דלא אתי למעוטי אלא דדמיא לכשותא ומוריקא וביעתא דכל מיני קרו"ג ירוקים איקרי כדאמר במסכת נגעים (פ"א ה"ג) ירקרק ככנף טווס ואיכא למ"ד כשעוה ואמרינן בפרק ד' נדרים (נדרים דף לב.) וירק את חניכיו שהוריקן (באבנים טובות ומרגליות) שלא יתנו עיניהם בממון ויתעסקו בהצלת נפשות ולא באבנים טובות ומרגליות:

    אבל נקב שיש בו חסרון אפילו רבי שמעון מודה ויש שרצו לאסור כשנראית הריאה חסרה שיש קמט וסדק וחסרון על הריאה אפילו עולה בנפיחה והעור והבשר קיים והשיב להם ריב"א דטעות הוא בידם דא"כ הוה ליה לשנויי הכא הכי וכדברי הכל ולא הוה ליה לאוקמא כר"ש אלא ודאי כיון דעולה בנפיחה כשרה וכן פסק רבינו קלונימוס הזקן:

    Tosafot on Chullin 47b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashba

    אבל מגבה אפילו כטרפא דאסא טריפה כתב הרמב"ם ז"ל (שם ה"ד) אבל פחות משיעור זה כשרה, והסכים לפירושו גם הרמב"ן ז"ל, והביא ראיה מדגרסי בבבא בתרא (קמו, א) אמר רבא דוקא דינר אבל פחות מדינר לא, ואקשינן פשיטא אפילו דינר תנן, מהו דתימא הוא הדין דאפילו פחות מדינר, והא דינר אורחא דמילתא קתני, קא משמע לן. ובמסכת ברכות (טו, א) אפילו מיל אינו חוזר, ואמרינן ומינה דמיל הוא דאינו חוזר הא פחות ממיל חוזר, מכאן יש ללמוד דכל שיעורי חכמים כיוצא בזה אף על גב דקתני עלייהו אפילו, דוקא נינהו, הא [פחות] מכשיעורין לא. ויש מי שפירש דאפילו פחות מכאן, ואורחא דמילתא נקט.

    דשיעא כאופתא דלית ליה חתוכא דאוני פירש רש"י ז"ל שאם יש סדק כמין מראה הפרש ניכר כשרה, דלאו שיעא כאופתא היא, אבל הרמב"ם ז"ל (שם פ"ח ה"ו) כתב נמצאו שתי אונות כאונא אחת ואינן נראות כב' דבוקות אם היה ביניהם כמו עלה ההדס בין בעיקרן בין באמצען בין בסופן כדי שיוכר (שם) [שהן] דבוקות מותרות, ואם לאו הרי זו (אסורה) [חסירה] וטריפה. ובחבור הרב ז"ל סריכן מעיקרייהו ועד סופייהו מייתינן סכינא ומפרקינן להו [אי] מפקא זיקא מבינייהו חדא היא וטריפה ואי לא כשרה. והרב בעל העיטור ז"ל [כתב] מסתברא לן דאפילו סריכא כולה מעיקרא ועד סופו אי מראה הפרש ניכר בו כשרה, דהא אמרינן האי ריאה דדמיא לאופתא טירפא א"ד דשיעא כאופתא דלית בה חתוכי דאוני ומראה הפרש ניכר בו כשרה דלא שיעא כאופתא ומקום רבותא הוא וכשרה.

    ככבדא כשרה כבשרא טריפה פירש רש"י ז"ל כעין כבדא וכעין בשרא, והר"ז ז"ל פירש ככבדא בממשותיה ובשרא בממשותיה, דאי כפירוש רש"י ז"ל הוה ליה למימר כעין כבדא כעין בשרא כדאמרינן כעין כשותא כעין מוריקא, וכל מראות הללו שמנו חכמים שהיא נטרפת בהן נופחים את הריאה תחלה ואם היה חוזרת למראה (בשר) [כשר] כשעומדת בנפיחה כשרה, שהריאה בגוף הבהמה נפוחה היא, וכן כתב הרמב"ם ז"ל (שם פ"ז הי"ח) וכן כתוב בתשובת הגאונים ז"ל.

    אמר עולא אמר ר' יוחנן ריאה שנשפכה כקיתון כשרה אלמא קסבר חסרון מבפנים [לא] שמיה חסרון. ותמיה לי ומי מעליא נשפכה כקיתון מהעלתא צמחים ולא מורה בה ר' יוחנן התירא כדאמר לקמן (חולין מח, א) כי הוה אתו לקמיה דר' יוחנן הוה משדר להו קמיה ר' שמעון בן לקיש דמורה היתירא משום ר' אלעזר בר' שמעון וליה לא סבירא ליה. ויש לומר דריאה שנשפכה כקיתון לית בה חשש נקב, ומבפנים היא שנימקה בשרה, ונמס כדונג, ומשום הא לא חיישינן דהדר בריא, ומשום נקב ליכא, דעורה לא לקה כלל, אבל צמחים שהם מחמת ליחה שמתאספת בין עור לבשר ונפסדת שם ונעשית מוגלא קרוב הדבר הרבה שניקב העור על ידי כך, ואף על פי שנראית שלמה ועולה בנפיחה קרום הוא שעלה בה, ומיהו לא מורי בה לאסור, דלא קבלה מרבותיו, ומיחש הוא דחייש לה.

    והאי ריאה שנשפכה כקיתון אסקא רבא והוא דקיימין סימפונא, והיכי ידעינן מייתינן צעא דקוניא ומותבינן לה בגווה, אי אית ביה שורייקי חיורי טריפה, ואי לאו כשרה. ותמיהא ודלמא אינקיב חד לחבריה ונקב לא ידיע במנא. ואפילו נקיב נקב שלא לחבירו הכא הוה לן למיסר דמוגלא לא סתמא, ונראה דהכא לנקב לא חיישינן (ב)[ד]ודאי כיון שהגיע להפסד גדול כזה עד שנעשית כולה מוגלא, אם איתא דמטי לקותא לסימפונהא איפרוקי הוה איפרוק וידיע במנא, וכיון דלא מיפרקי חזקה לא מטי להו לקותא כלל לסמפונות ולא אינקיבו, הלכך לא חיישינן לנקב כלל, כן נ"ל.

    Rashba on Chullin 47b · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

    Meiri

    ריאה שהיה מראה שלה לבן כמראה הבקעת והוא האמור עליה לגירסתנו דפחירא כאופתא מלשון כלי חרס לבנים שקרויים מאני דפחרא ויש מהם לבנים כמו שאמרו מייתינן משיכלי חיורי והוא מרוב אפייתם לפי טבעם או מחמת קוניא ואבר שבו על זו אמרו שהיא טרפה היה משושה נחור כמשוש הבקעת והוא האמור עליה דפחיזא כאופתא טרפה היו אונות שלה אחת ואין שום סדק נראה בהם שיהא מפריש ביניהם והוא האמור עליה דשיעא כאופתא טרפה שהרי אין כאן חמש היה ביניהם כעין חוט הדבק בו במקום שהיה ראוי להיות הפרש ביניהם והוא כסימן להפרשתם הסכימו הרבה מפרשים להתירה וכן אם לא היה שם ברובה שום הפרש אלא שהיתה כל אחת מהן נבדלת בראשה מעט אם היה בהבדל זה שיעור כעלה של הדס הסכימו להתירה אע"פ שכל השאר חלק ושאין בו רושם ששתי אלו מ"מ אינן שיעי כאופתא:

    ריאה שהיה מראה שלה ממוצע בין הירוק והשחור והוא שחרות חלוש הצבע דומה לכחול כשרה היה שחור כעין הדיו טרפה שלקות הוא וכן מראה דם שבנדה השחור טמא ועליה אמרו שחור זה אדום הוא אלא שלקה:

    היתה ירוקה אם היה ירקות זה ירוק הנקרא גארוג שהוא נכלל בצבע ירוק כעין הכרכום או כעין חלמון הביצה או שהיה ירקותה נוטה ללובן כעין הכשות טרפה הא אם היה ירוק כתקונו כעין כרתי כשרה שאין זה אלא מחמת שלא נגמר צבע דמו עדין וכן היתה אדומה בתכלית האודם כשרה שאין זה אלא מחמת שלא נבלע בה הדם עדיין היתה מראה שלה ממוצע בין הירוק והשחור כמראה הכבד הרי זה כמראה הכחול וכשרה היה מראה שלה ממוצע בין האדום והירוק כמראה הבשר אע"פ שהאדום בעצמו והירוק בעצמו כשרים טרפה יש מי שאומר שזו שאמרו ככבדא כשרה כבשרא טרפה שלא על המראה נאמר אלא על המשמוש ר"ל שאם היה ממשה כממש הכבד כשרה ואם כממש הבשר טרפה ואין הדברים נראין:

    כל מראה הפוסל פוסל במשהו כנקב ומגדולי המפרשים מתירין אא"כ בכלה או ברובה כמו שכתבנו הסכימו הגאונים ואף גדולי המחברים בכללם שכל מראה הפוסל שבריאה מעלין את הריאה בנפיחה ואם חזרה בנפיחתה למראה הכשר כשרה שהרי הריאה בגוף הבהמה נפוחה היא:

    אע"פ שמצוה מן המובחר למול בשמיני ראוי לעיין בולד אם דמו נבלע או אם הוא מבושל בכדי הצורך ואם מכירין בו שצריך איחור ראוי לאחרו עד שיכירו בו סימני דם ברית ואין ראוי לשום חסיד להתחסד בדבר זה:

    כבר ידעת שהריאה שואפת הרוח ומניפה על הלב תמיד ואם היתה אטומה ר"ל שהיו סמפונותיה סתומים אינה יכולה להניף וטרפה היה אוטם במקום שבה והדבר ניכר כשהעלוה בנפיחה שהיתה כלה ראויה לעלות בנפיחה וכלה הרוח באיזה מקום שבאמצעה ולא היה יכול לעבור משם ואילך ולא עלה משם ואילך בנפיחה קורעין באותו מקום שהרוח כלה לשם עד הסימפון ואם נמצא שם מוגלא כשרה שהמוגלא מעכבת הנפיחה עכשיו ולא עכבה הנפיחה מחיים שמוגלא בריאה כשרה כמו שיתבאר ואם אין שם מוגלא מניחין קש או נוצה על מקום שקרענו בו אם מבצבצת כשרה שדנין בה שאף הרוח היה עובר בה מחיים ואם לאו טרפה וענין קרום שעלה מחמת מכה שאינו קרום וכן ענין ריאה דאוושא כבר ביארנום למעלה:

    ריאה שנימוח כל מה שבתוכה ונעשה מים ונשפכת מראשה לסופה ומסופה לראשה והקרום קיים אם היו סמפונות שלה כלם וכל חלק שבהם קיים כשרה ואם התחיל להמוח אפי' חלק אחד מהם טרפה אע"פ שהם קיימים והיאך יודע דבר זה קורעין ושופכין אותה בקערה של חרס מחופה באבר שהיא חלקה ואם נשקע בה דבר אדם רואה אותו מיד וכן בכל כלי שכיוצא בזה ואם נמצאו בה כעין ורידין לבנים בידוע שמן הסמפונות הוא וטרפה ואם לאו כשרה:

    נימוקה הריאה מאליה ולא שנעשית כמים אלא שנתרוקן מכל וכל והקרום קיים כשרה אפי' היה מקום הריקות שבמקום אחד מחזיק רביעית יתר מכאן יש אומרים שטרפה ומצד מה שכתבנו למעלה שהלשונות היוצאים בלשון אפי' בדיוק הם באים ומ"מ לי נראה שכשרה שהרי רב נחמן אמרה סתם ר"ל ריאה שנימוקה וקרומה קיים כשרה וודאי אפי' נימוקה כולה קאמר ולשון רביעית אין בו הכרח שהלשון הבא באפי' אע"פ שמצינו בהם באים בדיוק כמו שכתבנו אף כמה מהם באים דרך גוזמא ושאף ביתר או בפחות מכן ואין הדבר ברור:

    Meiri on Chullin 47b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה שלישי הביאתו כו' דבתרי זימני הוי חזקה כרבי מדא"ל המתיני עכ"ל יש מקשים דאימא לאו משום דבתרי זימני הוי חזקה א"ל המתיני אלא משום דם שלא נבלע בו עדיין וכדאמר פ' ר"א דמילה האי ינוקא דסומק ממתינין ליה עד דאבלע ביה דמיה ולימהלוה ומייתי מדרבי נתן כו' ולאו קושיא היא דאם כן למה הזכיר כלל שמלה בנה ראשון ושני ומת דליכא למימר דאדרבא דאי לא היה אדום היה מל אותי אע"ג דמתו ב' בניה משום דתרי זימני דהוי חזקה מ"מ כיון דבהאי ינוקא לא נפקא ליה מידי לא ה"ל להזכיר דמתו ב' בנים אלא ע"כ דאכתי לא הוה קים ליה שלא לימול ינוקא דסומק אלא דמשום דמתו כבר ב' בניה שהיו גם כן אדומים א"ל המתיני דבתרי זימני הוי חזקה ואחר שנבלע בו הדם אמר למול אותו דלא הוחזקה אלא באדומים ומשום שלא נבלע עדיין הדם בהם מתו ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Chullin 47b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Maharam

    ד"ה אבל אגבה וכו' ואם שינתה מקימה וכו' ר"ל שאינה עומדת במקומה ממש אבל מ"מ אינה בצד שמאל כ"א בימין:ד"ה אלא ירוקה ה"ד וכו' שהוא צבע אינד"ש. פי' בל"א בל"א. דכל מיני:

    Maharam on Chullin 47b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Chullin, daf 47, Amud Bet, about 420 words in 16 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 16 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 16 words

      Opens “אבל אגבה, אפילו כטרפא דאסא טרפה.…”

    2. Segment 226 words

      Opens “אמר רפרם: האי ריאה דדמיא לאופתא טרפה.…”

    3. Segment 313 words

      Opens “אמר רבא: ככוחלא כשרה, כדיותא טרפה, דא"ר…”

      Named: רבא.

    4. Segment 454 words

      Opens “ירוקה כשרה, מדרבי נתן. אדומה כשרה, מדרבי…”

      Named: רבי נתן.

    5. Segment 549 words

      Opens “ושוב פעם אחת הלכתי למדינת קפוטקיא, באתה…”

    6. Segment 614 words

      Opens “אמר רב כהנא: ככבדא כשרה, כבשרא טרפה,…”

      Named: רב כהנא.

    7. Segment 719 words

      Opens “אמר רב סמא בריה דרבא: האי ריאה…”

      Named: רב סמא, רבא.

    8. Segment 830 words

      Opens “אמר רבינא: אטום בריאה, מייתינן סכינא וקרעינן…”

    9. Segment 944 words

      Opens “אמר רב יוסף: קרום שעלה מחמת מכה…”

      Named: רב יוסף.

    10. Segment 1027 words

      Opens “בחמימי לא דכווצי, בקרירי לא דמטרשי, אלא…”

    11. Segment 1115 words

      Opens “אמר עולא א"ר יוחנן: ריאה שנשפכה כקיתון,…”

      Named: עולא.

    12. Segment 1223 words

      Opens “איתיביה רבי אבא לעולא: ״הריאה שניקבה או…”

      Named: רבי אבא, אבא, עולא.

    13. Segment 1330 words

      Opens “לא, לעולם מבחוץ, ודקא אמרת היינו ניקבה…”

      Named: רבי שמעון.

    14. Segment 1416 words

      Opens “רבי חנניה חלש, על לגביה רבי נתן…”

      Named: רבי חנניה, רבי נתן.

    15. Segment 1532 words

      Opens “אמר רבא: והוא דקיימי סמפונות. אמר ליה…”

      Named: רב אחא, רב אשי, רבא.

    16. Segment 1622 words

      Opens “אמר רב נחמן: ריאה שנימוקה וקרום שלה…”

      Named: רב נחמן.

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Chullin 47b · Segment 11 — “אמר עולא א"ר יוחנן: ריאה שנשפכה כקיתון, כשרה.

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Chullin 47b · Segment 9 — “אמר רב יוסף: קרום שעלה מחמת מכה בריאה אינו…

    • Rav Kahana [the Second] · Amoraim · First Generation Amoraim

      Rav Kahana was a preeminent student of Rav and Shmuel.

      Source: Chullin 47b · Segment 6 — “אמר רב כהנא: ככבדא כשרה, כבשרא טרפה, וסימניך: (שמות…

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Chullin 47b · Segment 15 — “…סמפונות. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי:…

    • Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…

      Source: Chullin 47b · Segment 8 — “אמר רבינא: אטום בריאה, מייתינן סכינא וקרעינן לה, אי…

    • Ulla · Amoraim · Second Generation Amora'im

      Ulla, also known as Ulla Rabbah, was a prominent second-generation Amora in Babylonia and Eretz Yisrael, a student of Rabbi Yochanan and…

      Source: Chullin 47b · Segment 11 — “אמר עולא א"ר יוחנן: ריאה שנשפכה כקיתון, כשרה. אלמא…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Chullin 47b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026