Talmud Builders

    Chullin 114b

    Back to index

    English translation — Chullin 114b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1from where is it derived that the meat of a mother animal may not itself be cooked in its own milk? Say an a fortiori inference: Just as with regard to an issue where the fruit is not prohibited with the fruit, i.e., slaughter, as it is permitted to slaughter two offspring of one mother on one day, the fruit is nevertheless prohibited for slaughter with the mother, is it not right that with regard to an issue where the fruit is prohibited with the fruit, i.e., cooking, as it is prohibited to cook a mother’s offspring with its milk, the fruit, i.e., the milk, should be prohibited for cooking with the mother? Therefore, the verse states: “In its mother’s milk,” to prohibit the cooking of the meat of the mother in its own milk.

    2The Gemara asks: Why do I need a verse? It was just derived a fortiori . Rav Aḥadvoi bar Ami said: The verse is necessary because one can say that the case of a horse born of both a stallion and mare but which is the brother of a mule, i.e., its mother also bore a mule after being impregnated by a donkey, proves this a fortiori inference invalid. As here the fruit is prohibited with the fruit, but the fruit is permitted with the mother. One may not mate a horse with a mule, but one may mate a horse with its mother.

    3The Gemara rejects this: There it is the seed of the father that effects the prohibition of mating the mule with the daughter horse. The two may not be paired for reasons unrelated to their status as offspring of one mother. This ruling therefore proves nothing about the hypothesis that if two fruit cannot be paired, one can learn by a fortiori inference that the fruit cannot be paired with the mother.

    4And this explanation must be true, as the case of a mule born of a donkey and a mare and which is the brother of a female mule proves. As here one fruit is permitted with the other fruit, i.e., one may mate the male and female mules since they are of the same species, and yet the fruit is prohibited to be mated with the mother, i.e., the mare. This case illustrates that the prohibition of crossbreeding is contingent on paternity, and does not rest solely on the relation between the mother and the fruit.

    5Rather, Mar, son of Ravina, said: The a fortiori inference is invalid because one can say that the case of a male Canaanite slave born of a female slave and who is the brother of a female freed slave proves it invalid. As here the fruit is prohibited with the fruit, i.e., the slave may not engage in sexual intercourse with his freed sister, and yet the fruit is permitted with his slave mother.

    6The Gemara rejects this as well: There it is the bill of manumission that effects the prohibition. The slave is prohibited to his sister only because she has been freed, not because they are both fruit of one mother, as the case of a male slave, son of a female freed slave, and the brother of a female slave proves. As here the fruit is permitted with the fruit, i.e., he is permitted to his sister, since they are both slaves, and yet the fruit is prohibited with his released mother, as she is now considered a full-fledged Jew. Clearly the prohibition is entirely contingent on the emancipation of one of the slaves, irrespective of their relationship.

    7Rather, Rav Idi bar Avin said: The a fortiori inference is invalid because one can say that the case of diverse kinds of seeds proves it invalid. As it is prohibited to sow fruit of one species with fruit of another species, and yet it is permitted to sow all types of fruit with the mother, i.e., the ground, from which all fruit grows. The Gemara rejects this as well: Isn’t fruit of one species with fruit of another species prohibited only by means of the mother, i.e., the ground? The prohibition of sowing diverse seeds applies only when they are both sown in the ground, as wheat and barley can be placed in a single jug and they are not prohibited.

    8Rather, Rav Ashi said: The a fortiori inference is invalid because one can say: What is unique about fruit with fruit, e.g., the kid and its mother’s milk, which are prohibited for cooking together? They are unique in that they are two separate bodies that were never unified. Must you say the same prohibition of pairing applies to the fruit with the mother, i.e., the mother’s meat and its milk, which were once one body? Due to this reason, the extra verse stating: “In its mother’s milk,” was necessary to include the meat and milk of the same animal in the prohibition.

    9§ Rav Ashi says: From where is it derived that meat cooked in milk is prohibited for consumption, even though the verse explicitly prohibits only cooking? It is derived from a verse, as it is stated elsewhere: “You shall not eat any abominable thing” (Deuteronomy 14:3). This verse teaches that with regard to any practice that I have made abominable, i.e., forbidden, to you, the product is prohibited for consumption.

    10And I have derived only that meat cooked in milk is prohibited with regard to consumption; from where do I derive that it is also prohibited with regard to benefit? It is derived in accordance with the statement of Rabbi Abbahu, as Rabbi Abbahu says that Rabbi Elazar says: Wherever it is stated, “He shall not eat,” or “you,” in the singular, “shall not eat,” or “you,” in the plural, “shall not eat,” both a prohibition against eating and a prohibition against deriving benefit are indicated. This is so unless the verse specifies for you that one may derive benefit, in the manner that it specified for you with regard to an animal carcass, from which the verse explicitly permits one to derive benefit, as it states: “You may sell it to a foreigner” (Deuteronomy 14:21). Accordingly, one may provide such meat to a gentile resident alien in Eretz Yisrael by giving it to him as a gift, and to any other gentile by sale.

    11As it is taught in a baraita : The verse states: “You shall not eat of any unslaughtered animal carcass; you may give it to the resident alien who is within your gates, that he may eat it; or you may sell it to a foreigner; for you are a sacred people to the Lord your God.” From this verse I have derived only that it is permitted to provide such meat to a resident alien through giving and to a gentile through selling. From where is it derived that it is permitted to transfer an unslaughtered animal to a resident alien through selling as well? The verse states: “You may give it to the stranger…or you may sell it,” indicating that one has the option to do either of these.

    12The baraita continues: From where is it derived that it is permitted to a gentile through giving as well? The verse states: “You may give it … or you may sell it to a foreigner.” Consequently, one finds that he may transfer an animal carcass to both a resident alien and a gentile, both through selling or through giving. This is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: These matters are to be understood as they are written; one may transfer an unslaughtered animal carcass to a resident alien only through giving, and to a gentile only through selling.

    13The Gemara asks: What is the reason for the opinion of Rabbi Yehuda? The Gemara responds: Rabbi Yehuda holds that if it enters your mind to understand the verse in accordance with that which Rabbi Meir says, then let the Merciful One write: You shall not eat of any animal carcass, you may give it to the resident alien who is within your gates that he may eat it and also you may sell it to a foreigner. Why do I need the word “or” between these two options? Learn from it that it comes to teach that the matters are to be understood as they are written: To a resident alien through giving alone, and to any other gentile through selling.

    14The Gemara asks: And how does Rabbi Meir explain the wording of the verse? The Gemara answers: Rabbi Meir could say to you that this word “or” teaches one to prioritize to giving to a resident alien over selling to a gentile. And Rabbi Yehuda holds that the priority of giving to a resident alien over selling to a gentile does not require a verse, as it is based on logical reasoning: You are commanded by the Torah to sustain this resident alien, but you are not commanded to sustain that gentile.

    15§ The Gemara provides a mnemonic device for the topics that will be discussed: Shabbat; plows; and diverse kinds of seeds; a mother and its offspring; and sending away of the mother bird from the nest.

    16Rav Ashi stated above that the product of any practice described in the Torah as abominable is prohibited for consumption. The Gemara asks: If that is so,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    היא עצמה בחלבהשיצא ממנה בעודה חיה מנין כו'. ואף מדרשה זו נראין הדברים דלאחותו ממש מצריך תלמודא או מקרא או מביניא דהא אפילו להיא עצמה מצרכינן תלמודא אלמא לא נפקא לן מקרא דלגופיה כל מין גדי אלא אמו דווקא אבל היא עצמה לא וה"ה אחותו גדולה וקטנה:

    פרי עם פרי בשחיטהששוחטין שני בני פרה אחת ביום אחד:

    פרי עם פרי בבישולגדי עם החלב:

    אמר רב אחדבוי כו'הכא לא אמרי מעיקרא דדינא פירכא כדלעיל משום דמקשי על סוף הדין:

    אחי פרדהשילדתה הסוסיא מן החמור והיה לה בן אחר מן הסוס הרי בן מותר עם אמו ואסור עם אחותו:

    התם זרע אב קא גריםואיסורא לאו משום פרי עם פרי הוא אלא משום פרי עם שאינו פרי כלומר משום צד אביהן שהוא חלוק אבל גדי בחלב אמו שניהם על שם אמן קראן הכתוב ואפ"ה אסרינהו. ותדע דטעמא משום חלוק האב הוא דהא זימנין דהוי איסור איפכא דפרי עם האם אסור ופרי עם פרי מותר:

    דהא פרד בן סוסיאשילדתו מן החמור והוא אחי פרדה שהיתה לה לסוסיא זו עוד בת אחת מן החמור:

    עבד בן שפחהמותר במין אמו ואסור בבת חורין:

    ופרכינן התם גט שחרור קא גריםולאו משום פרי עם פרי הוא דהא זימנין דהוי איפכא ומיתסר:

    כלאי זרעיםחטין עם עדשין שאסור לזרוע זה עם זה:

    ומותרלזרוע כל אחד עם אמו עם הקרקע:

    ופרכינן התם פרי עם פרי מי מיתסרכלום נאסר פרי עם פרי אלא בזריעה דהיינו ע"י האם:

    הא חטי ושערי בכדאשהניח בכד להצניע שם:

    כל שתיעבתי לךכל שאסרתי לך לתעבו ולהתרחק ממנו:

    הרי הוא בבל תאכלעולמית בכל ענינין שהוא בין שבא בעבירה ובין שלא בא בעבירה כגון ע"י קטן או ע"י עובד כוכבים מאחר שתיעבתי לך אסור והאי הרי תיעבתיו לך להתרחק מבשולו שלא לבשלם יחד:

    עד שיפרוט לך הכתוב שהוא מותר בהנאה כדרך שפרט לך בנבלהשאע"פ שלא כתב לך אלא לא תאכל הוצרך לפרש בה היתר הנאה הא כל מקום שלא פירש לך בה היתר הנאה הוי במשמע איסור הנאה מלא תאכל: מדכתיב מכירה ונתינה באמצע שמע מינה אחד מכירה ואחד נתינה קיימי בין אגר ובין אעובד כוכבים דאי דוקא כתיב הוה ליה למכתב הכי תתננה לגר ותמכרנה לעובד כוכבים:

    חולין 114 עמוד ב

    1היא עצמה בחלבה מנין? אמרת ק"ו ומה במקום שלא נאסר פרי עם פרי בשחיטה, נאסר פרי עם האם בשחיטה, מקום שנאסר פרי עם פרי בבשול אינו דין שנאסר פרי עם האם בבשול? ת"ל ״בחלב אמו״.

    2הא למה לי קרא, הא אתיא לה? אמר רב אחדבוי בר אמי: משום דאיכא למימר, סוס בן סוסיא אחי פרדה יוכיח, שאסור פרי עם פרי, ומותר פרי עם האם.

    3התם, זרע האב הוא דקא גרים.

    4דהא פרד בן סוסיא אחי פרדה יוכיח, שמותר פרי עם פרי, ואסור פרי עם האם.

    5אלא אמר מר בריה דרבינא: משום דאיכא למימר, עבד בן שפחה אחי משוחררת יוכיח, שאסור פרי עם פרי, ומותר פרי עם האם!

    6התם גט שיחרור הוא דקא גרים, דהא עבד בן משוחררת אחי שפחה יוכיח, שמותר פרי עם פרי, ואסור פרי עם האם.

    7אלא אמר רב אידי בר אבין: משום דאיכא למימר, כלאי זרעים יוכיחו, שאסור פרי עם פרי, ומותר פרי עם האם. כלום נאסר פרי עם פרי אלא ע"י האם? דהא חיטי ושערי בכדא ולא מיתסרו.

    8אלא אמר רב אשי: משום דאיכא למימר, מה לפרי עם פרי, שכן שני גופים, תאמר בפרי עם האם, שכן גוף אחד, משום הכי איצטריך קרא.

    9אמר רב אשי: מנין לבשר בחלב שאסור באכילה? שנאמר ״(דברים יד״, ג) לא תאכל כל תועבה כל שתעבתי לך: הרי הוא: בבל תאכל׃

    10ואין לי אלא באכילה בהנאה מנין כדרבי אבהו דאמר ר' אבהו א"ר אלעזר כל מקום שנאמר ״לא יאכל לא תאכל לא תאכלו אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע עד שיפרוט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבלה לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה״׃

    11דתניא (דברים יד, כא) לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי אין לי אלא לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה לגר במכירה מנין ת"ל לגר תתננה או מכור׃

    12לעובד כוכבים בנתינה מנין ת"ל תתננה או מכור לנכרי נמצא אחד גר ואחד עובד כוכבים בין במכירה בין בנתינה דברי ר"מ רבי יהודה אומר דברים ככתבן לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה׃

    13מ"ט דרבי יהודה אי ס"ד כדקאמר ר"מ לכתוב רחמנא לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה ומכור או למה לי ש"מ לדברים ככתבן הוא דאתא לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה׃

    14ור"מ אמר לך האי או להקדים נתינה דגר למכירה דעובד כוכבים ורבי יהודה להקדים נתינה דגר למכירה דעובד כוכבים לא צריך קרא סברא הוא זה אתה מצווה להחיותו וזה אי אתה מצווה להחיותו:

    15(סימן שבת חורש וכלאי זרעים אותו ואת בנו ושילוח הקן):

    16אלא מעתה,׃

    Tosafot

    (לעיל) כל שתיעבתי לך הרי הוא בבל תאכלוא"ת היאך אנו אוכלין אילים אפילו סירסן עובד כוכבים מ"ש מבשר בחלב וי"ל מדאסר רחמנא מעוך וכתות לגבוה מכלל דלהדיוט שרי וא"ת צורם אוזן בכור ליתסר אפילו צרמו עובד כוכבים וי"ל דשרי רחמנא קדשים שהוממו כצבי ואיל א"כ אינו דבר מתועב:

    עד שיפרוט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבלהבפרק כל שעה (פסחים דף כא:) אמרינן דלא מתוקמא דרבי אבהו אלא כר"מ דלרבי יהודה איצטריך לדברים ככתבן ולר' יהודה נפקא לן מלכלב תשליכון אותו אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך לכלב כל איסורין שבתורה וא"ת לר"מ נמי היכי יליף מיניה דלא תאכלו משמע איסור הנאה מדפרט היתר הא איצטריך קרא להקדים נתינת גר למכירת עובד כוכבים וי"ל דמסברא בלא שום קרא הוה ידעינן להקדים אלא השתא דכתיב נתינה ומכירה ללמד בעלמא איסור הנאה אי לאו דכתיב או להקדים ה"א דאתא קרא להשוותם וא"ת ולא ליכתוב אלא חד מינייהו או מכירה דעובד כוכבים או נתינה דגר ולא יצטרך או להקדים כיון דידעי ליה מסברא וי"ל דה"א דאתי קרא למעוטי נתינה דעובד כוכבים וא"ת ויכתוב נתינה דעובד כוכבים וי"ל דה"א דאתי למעוטי נתינה דגר דלא ליספו ליה אע"פ דלא קבל עליו אלא לאכול נבלות כדי שימהר להתגייר ודוקא נבלה בא"י שאין עובדי כוכבים מצויין שם ואם בא למוכרה לעובד כוכבים צריך ליתנה בדמים מועטין נתינת גר קודמת אבל פשיטא שאם יש חפץ לאדם למכור קודם ימכרנו לעובד כוכבים ממה שיתננו אפילו לישראל חברו:

    כדרך שפרט לך בנבלהלא גרס לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה כדפירש בקונט' בפסחים (שם) דא"כ הוה משמע דאיירי אליבא דר' יהודה דאמר דברים ככתבן ודר' אבהו לא מתוקמא אלא כר"מ כדפרישית ואי גרס ליה יש לפרש דלישנא דקרא בעלמא נקט ולא משום דלהוו דברים ככתבן אי נמי נקט הכי משום דנתינת הגר קודמת:

    רבי יהודה אומר דברים ככתבןואסור ליתן לכנעני עובד כוכבים מתנת חנם ועל זה מביאה בפ"ק דמסכת ע"ז (דף כ.) וא"ת והתנן (לעיל חולין דף צג:) שולח אדם לעובד כוכבים ירך שגיד הנשה בתוכה ושולח משמע בחנם ובפרק כל שעה (פסחים דף כב.) משמע דאתיא אפילו כר' יהודה ויש לומר דתניא בתוספתא אם היה שכנו מותר מפני שהוא כמוכרו לו:

    או למה לי ש"מ לדברים ככתבןמשמע דאי לאו או הוה אמינא תתננה ומכור אגר דלעיל ואעובד כוכבים והכי נמי אמרינן בריש איזהו נשך (ב"מ דף סא.) ובמרבית קאי אכסף ואאוכל דבתריה ותימה דבפרק קמא דקדושין (דף לב:) איכא פלוגתא דתנאי גבי קימה והדור דשיבה וזקן דאיכא למ"ד דלא קיימי אתרוייהו משום דכתיב מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויש לומר משום דאין לשון מפני נופל על והדרת ולא לשון פני נופל על תקום ואם תאמר דבפרק הוציאו לו (יומא נב.) קאמר איסי בן יהודה חמש פסוקים אין להם הכרע שאת מחר ארור משוקדים וקם ואמאי לא קאי אלעיל ולתחת ועוד דאיסי גופיה סבר בקדושין דקימה והדור קיימי אתרוייהו ויש לומר דהכא ובאיזהו נשך (ב"מ סא.) ופרק קמא דקדושין (דף לב:) דאיכא תרי מילי קאי חד ודאי אלעיל וחד ודאי אלתחת אית לן למימר דתרוייהו קיימי אהכא והכא אבל התם אית לן למימר דקאי אחד דוכתא או אלעיל או אלתחת ובזבחים בפ"ב (דף כד.) דפליגי תנאי גבי ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן דאיכא דמוקי אצבע אשלפניו אולקח ולא אנתינה של אחריו ואיכא דמוקי לה אנתינה של אחריו ולא אלקיחה דלפניו ואיכא דמוקי לה אתרוייהו היינו טעמא דפשטיה דקרא משמע טפי אלקיחה דלקמיה ואשכחן בדוכתא אחרינא ולקחת מדם הפר ונתת על קרנות המזבח באצבעך דהוי אצבע אנתינה והשתא פליגי דחד מוקי אלקיחה כמשמעותיה דקרא וחד מוקי לה אנתינה דיליף סתום מן המפורש ולא בעי נמי לאוקומי אלקיחה דלא שייך לקיחה אאצבע אלא בדעבד אוזן לשפת המזרק והך דמוקי אתרוייהו אלקיחה משום משמעותא ואנתינה דיליף נמי מן המפורש וצריך עיון כל היכא דאמר מקרא נדרש לפניו ולאחריו אם נוכל ליישב שלא יקשה למה ידרשנו לפניו ולאחריו יותר מאותם שאין להם הכרע:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    עבד כנעני ושפחה כנענית אין להם שום חייס ולא שום קורבה ומותר לינשא בן לאמו או בת לאביה ואח לאחותו וכל כיוצא באלו שאינו לא בכלל ישראל ולא בכלל בני נח נשתחררו הרי הם כגרים מעתה עבד בן שפחה ויש לו אחות שפחה נשתחררה אחותו אסור באחותו ומותר באמו נשתחררה אמו אסור באמו ומותר באחותו נשתחרר הוא או נשתחררו שתיהן אסור בשתיהן ואיסור זה מדברי סופרים כמו שיתבאר במקומו הא מן התורה כל שנתגייר או נשתחרר הרי הוא כקטן שנולד ואין לו שאר בשר אפי' נתגייר הוא ושארו:

    כבר ידעת שאסור לזרוע שני מיני זרעים בארץ ישראל כמו שהתבאר מ"מ מערב הוא זרעים ומעמידם בכלי אין בזה בית מיחוש והוא שאמרו כאן במה שאמרו בכלאי זרעים שאסור פרי עם פרי ר"ל זריעת שני מינין ומותר פרי עם האם ר"ל זריעת זרע אחד בקרקע ואמרו על זה כלום נאסר פרי עם פרי אלא על ידי האם ר"ל זריעתו בקרקע דהא חטי ושערי בכדא לא מיתסרן:

    כל הנבלות אע"פ שנאסרו באכילה בהנאה מיהא הותרו חוץ משור הנסקל כמו שיתבאר במקומו שהרי נאמר בנבלה לגר אשר בשעריך תתנה ואכלה או מכור לנכרי ולא סוף דבר לגר בנתינה ולגוי במכירה אלא אף בחלוף אלא שמצוה להקדים נתינה לגר על מכירה לגוי שהגר הואיל ונכנס תחת כנפי השכינה הרי הוא בכלל אחוה ואתה מצווה להחיותו מה שאין כן בגוי שכל שהוא מעובדי האלילים אי אתה מצווה להחיותו:

    Babylonian Talmud · folio map

    Chullin 114b

    Chullin 114b. The full printed text of this folio side — 16 numbered segments, about 392 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    היא עצמה בחלבה שיצא ממנה בעודה חיה מנין כו'. ואף מדרשה זו נראין הדברים דלאחותו ממש מצריך תלמודא או מקרא או מביניא דהא אפילו להיא עצמה מצרכינן תלמודא אלמא לא נפקא לן מקרא דלגופיה כל מין גדי אלא אמו דווקא אבל היא עצמה לא וה"ה אחותו גדולה וקטנה:

    פרי עם פרי בשחיטה ששוחטין שני בני פרה אחת ביום אחד:

    פרי עם פרי בבישול גדי עם החלב:

    אמר רב אחדבוי כו' הכא לא אמרי מעיקרא דדינא פירכא כדלעיל משום דמקשי על סוף הדין:

    אחי פרדה שילדתה הסוסיא מן החמור והיה לה בן אחר מן הסוס הרי בן מותר עם אמו ואסור עם אחותו:

    התם זרע אב קא גרים ואיסורא לאו משום פרי עם פרי הוא אלא משום פרי עם שאינו פרי כלומר משום צד אביהן שהוא חלוק אבל גדי בחלב אמו שניהם על שם אמן קראן הכתוב ואפ"ה אסרינהו. ותדע דטעמא משום חלוק האב הוא דהא זימנין דהוי איסור איפכא דפרי עם האם אסור ופרי עם פרי מותר:

    דהא פרד בן סוסיא שילדתו מן החמור והוא אחי פרדה שהיתה לה לסוסיא זו עוד בת אחת מן החמור:

    עבד בן שפחה מותר במין אמו ואסור בבת חורין:

    8 more comments on this page.

    Rashi on Chullin 114b · Sefaria

    Tosafot

    (לעיל) כל שתיעבתי לך הרי הוא בבל תאכל וא"ת היאך אנו אוכלין אילים אפילו סירסן עובד כוכבים מ"ש מבשר בחלב וי"ל מדאסר רחמנא מעוך וכתות לגבוה מכלל דלהדיוט שרי וא"ת צורם אוזן בכור ליתסר אפילו צרמו עובד כוכבים וי"ל דשרי רחמנא קדשים שהוממו כצבי ואיל א"כ אינו דבר מתועב:

    עד שיפרוט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבלה בפרק כל שעה (פסחים דף כא:) אמרינן דלא מתוקמא דרבי אבהו אלא כר"מ דלרבי יהודה איצטריך לדברים ככתבן ולר' יהודה נפקא לן מלכלב תשליכון אותו אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך לכלב כל איסורין שבתורה וא"ת לר"מ נמי היכי יליף מיניה דלא תאכלו משמע איסור הנאה מדפרט היתר הא איצטריך קרא להקדים נתינת גר למכירת עובד כוכבים וי"ל דמסברא בלא שום קרא הוה ידעינן להקדים אלא השתא דכתיב נתינה ומכירה ללמד בעלמא איסור הנאה אי לאו דכתיב או להקדים ה"א דאתא קרא להשוותם וא"ת ולא ליכתוב אלא חד מינייהו או מכירה דעובד כוכבים או נתינה דגר ולא יצטרך או להקדים כיון דידעי ליה מסברא וי"ל דה"א דאתי קרא למעוטי נתינה דעובד כוכבים וא"ת ויכתוב נתינה דעובד כוכבים וי"ל דה"א דאתי למעוטי נתינה דגר דלא ליספו ליה אע"פ דלא קבל עליו אלא לאכול נבלות כדי שימהר להתגייר ודוקא נבלה בא"י שאין עובדי כוכבים מצויין שם ואם בא למוכרה לעובד כוכבים צריך ליתנה בדמים מועטין נתינת גר קודמת אבל פשיטא שאם יש חפץ לאדם למכור קודם ימכרנו לעובד כוכבים ממה שיתננו אפילו לישראל חברו:

    כדרך שפרט לך בנבלה לא גרס לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה כדפירש בקונט' בפסחים (שם) דא"כ הוה משמע דאיירי אליבא דר' יהודה דאמר דברים ככתבן ודר' אבהו לא מתוקמא אלא כר"מ כדפרישית ואי גרס ליה יש לפרש דלישנא דקרא בעלמא נקט ולא משום דלהוו דברים ככתבן אי נמי נקט הכי משום דנתינת הגר קודמת:

    רבי יהודה אומר דברים ככתבן ואסור ליתן לכנעני עובד כוכבים מתנת חנם ועל זה מביאה בפ"ק דמסכת ע"ז (דף כ.) וא"ת והתנן (לעיל חולין דף צג:) שולח אדם לעובד כוכבים ירך שגיד הנשה בתוכה ושולח משמע בחנם ובפרק כל שעה (פסחים דף כב.) משמע דאתיא אפילו כר' יהודה ויש לומר דתניא בתוספתא אם היה שכנו מותר מפני שהוא כמוכרו לו:

    או למה לי ש"מ לדברים ככתבן משמע דאי לאו או הוה אמינא תתננה ומכור אגר דלעיל ואעובד כוכבים והכי נמי אמרינן בריש איזהו נשך (ב"מ דף סא.) ובמרבית קאי אכסף ואאוכל דבתריה ותימה דבפרק קמא דקדושין (דף לב:) איכא פלוגתא דתנאי גבי קימה והדור דשיבה וזקן דאיכא למ"ד דלא קיימי אתרוייהו משום דכתיב מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויש לומר משום דאין לשון מפני נופל על והדרת ולא לשון פני נופל על תקום ואם תאמר דבפרק הוציאו לו (יומא נב.) קאמר איסי בן יהודה חמש פסוקים אין להם הכרע שאת מחר ארור משוקדים וקם ואמאי לא קאי אלעיל ולתחת ועוד דאיסי גופיה סבר בקדושין דקימה והדור קיימי אתרוייהו ויש לומר דהכא ובאיזהו נשך (ב"מ סא.) ופרק קמא דקדושין (דף לב:) דאיכא תרי מילי קאי חד ודאי אלעיל וחד ודאי אלתחת אית לן למימר דתרוייהו קיימי אהכא והכא אבל התם אית לן למימר דקאי אחד דוכתא או אלעיל או אלתחת ובזבחים בפ"ב (דף כד.) דפליגי תנאי גבי ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן דאיכא דמוקי אצבע אשלפניו אולקח ולא אנתינה של אחריו ואיכא דמוקי לה אנתינה של אחריו ולא אלקיחה דלפניו ואיכא דמוקי לה אתרוייהו היינו טעמא דפשטיה דקרא משמע טפי אלקיחה דלקמיה ואשכחן בדוכתא אחרינא ולקחת מדם הפר ונתת על קרנות המזבח באצבעך דהוי אצבע אנתינה והשתא פליגי דחד מוקי אלקיחה כמשמעותיה דקרא וחד מוקי לה אנתינה דיליף סתום מן המפורש ולא בעי נמי לאוקומי אלקיחה דלא שייך לקיחה אאצבע אלא בדעבד אוזן לשפת המזרק והך דמוקי אתרוייהו אלקיחה משום משמעותא ואנתינה דיליף נמי מן המפורש וצריך עיון כל היכא דאמר מקרא נדרש לפניו ולאחריו אם נוכל ליישב שלא יקשה למה ידרשנו לפניו ולאחריו יותר מאותם שאין להם הכרע:

    Tosafot on Chullin 114b · Sefaria

    Meiri

    עבד כנעני ושפחה כנענית אין להם שום חייס ולא שום קורבה ומותר לינשא בן לאמו או בת לאביה ואח לאחותו וכל כיוצא באלו שאינו לא בכלל ישראל ולא בכלל בני נח נשתחררו הרי הם כגרים מעתה עבד בן שפחה ויש לו אחות שפחה נשתחררה אחותו אסור באחותו ומותר באמו נשתחררה אמו אסור באמו ומותר באחותו נשתחרר הוא או נשתחררו שתיהן אסור בשתיהן ואיסור זה מדברי סופרים כמו שיתבאר במקומו הא מן התורה כל שנתגייר או נשתחרר הרי הוא כקטן שנולד ואין לו שאר בשר אפי' נתגייר הוא ושארו:

    כבר ידעת שאסור לזרוע שני מיני זרעים בארץ ישראל כמו שהתבאר מ"מ מערב הוא זרעים ומעמידם בכלי אין בזה בית מיחוש והוא שאמרו כאן במה שאמרו בכלאי זרעים שאסור פרי עם פרי ר"ל זריעת שני מינין ומותר פרי עם האם ר"ל זריעת זרע אחד בקרקע ואמרו על זה כלום נאסר פרי עם פרי אלא על ידי האם ר"ל זריעתו בקרקע דהא חטי ושערי בכדא לא מיתסרן:

    כל הנבלות אע"פ שנאסרו באכילה בהנאה מיהא הותרו חוץ משור הנסקל כמו שיתבאר במקומו שהרי נאמר בנבלה לגר אשר בשעריך תתנה ואכלה או מכור לנכרי ולא סוף דבר לגר בנתינה ולגוי במכירה אלא אף בחלוף אלא שמצוה להקדים נתינה לגר על מכירה לגוי שהגר הואיל ונכנס תחת כנפי השכינה הרי הוא בכלל אחוה ואתה מצווה להחיותו מה שאין כן בגוי שכל שהוא מעובדי האלילים אי אתה מצווה להחיותו:

    Meiri on Chullin 114b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה עד שיפרוט וכו' וא"ת ולא לכתוב אלא כו' או מכירה דעובד כוכבים כו' וי"ל דה"א דאתא למעוטי נתינה דעובד כוכבים כו' עכ"ל וה"ה דהמ"ל דה"א דאתא למעוטי נתינה דגר וק"ל:

    Chidushei Halachot on Chullin 114b · Sefaria

    Maharam

    ד"ה עד שיפרוט לך הכתוב וכו' וי"ל דה"א דאתי קרא למעוטי נתינה דנכרי וכו'. הוה מצי למימר דה"א דאתי למעוטי מכירה דגר וק"ל:

    Maharam on Chullin 114b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Chullin, daf 114, Amud Bet, about 392 words in 16 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 16 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 135 words

      Opens “היא עצמה בחלבה מנין? אמרת ק"ו ומה…”

    2. Segment 229 words

      Opens “הא למה לי קרא, הא אתיא לה?…”

      Named: רב אחדבוי בר אמי.

    3. Segment 36 words

      Opens “התם, זרע האב הוא דקא גרים.…”

    4. Segment 415 words

      Opens “דהא פרד בן סוסיא אחי פרדה יוכיח,…”

    5. Segment 522 words

      Opens “אלא אמר מר בריה דרבינא: משום דאיכא…”

    6. Segment 621 words

      Opens “התם גט שיחרור הוא דקא גרים, דהא…”

    7. Segment 734 words

      Opens “אלא אמר רב אידי בר אבין: משום…”

      Named: רב אידי בר אבין.

    8. Segment 825 words

      Opens “אלא אמר רב אשי: משום דאיכא למימר,…”

      Named: רב אשי.

    9. Segment 923 words

      Opens “אמר רב אשי: מנין לבשר בחלב שאסור…”

      Named: רב אשי.

    10. Segment 1042 words

      Opens “ואין לי אלא באכילה בהנאה מנין כדרבי…”

      Named: רבי אבהו.

    11. Segment 1132 words

      Opens “דתניא (דברים יד, כא) לא תאכלו כל…”

    12. Segment 1231 words

      Opens “לעובד כוכבים בנתינה מנין ת"ל תתננה או…”

      Named: רבי יהודה.

    13. Segment 1332 words

      Opens “מ"ט דרבי יהודה אי ס"ד כדקאמר ר"מ…”

      Named: רבי יהודה.

    14. Segment 1433 words

      Opens “ור"מ אמר לך האי או להקדים נתינה…”

      Named: רבי יהודה.

    15. Segment 1510 words

      Opens “(סימן שבת חורש וכלאי זרעים אותו ואת…”

    16. Segment 162 words

      Opens “אלא מעתה,…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Abbahu · Amoraim · Second and third generation Amoraim

      Rabbi Abbahu was a prominent Amora in the Land of Israel, known for his wisdom, humility, and defense of Judaism against heretics.

      Source: Chullin 114b · Segment 10 — “…כדרבי אבהו דאמר ר' אבהו א"ר אלעזר כל מקום…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Chullin 114b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026