Talmud Builders

    Chullin 50b

    Back to index

    English translation — Chullin 50b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1empty bottles, i.e., not to falsely attribute statements to him? So said Rav Naḥman: With regard to the place that the rectum is attached to the hips, even if all of it was removed, the animal is kosher. And this is the halakha only where sufficient space remains of it for a hand to grip. The Gemara asks: And how much is considered sufficient to grip? Abaye said: The width of a finger. This measure is sufficient even in the case of a large bull.

    2§ The mishna states that if the internal rumen was perforated or most of the external rumen was torn, the animal is a tereifa . With regard to this, Rav Yehuda says that Rav says: Natan bar Sheila, chief butcher of Tzippori, testified before Rabbi Yehuda HaNasi in the name of Rabbi Natan: Which is the internal rumen? It is the cecum. And so said Rabbi Yehoshua ben Korḥa: It is the cecum. Rabbi Yishmael said: It is the opening [ istumka ] of the rumen.

    3Rav Asi says that Rabbi Yoḥanan says: There is a narrow place in the rumen, and this is the internal rumen; all the rest is the external rumen. But I do not know which area is this narrow place. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: The rumen has fallen in a pit, i.e., since it is unknown which area is considered the narrow place, a perforation in any part of the rumen renders the animal a tereifa . Rav Aḥa bar Rav Ava says that Rav Asi says: The inner rumen extends from the narrow place, where the rumen begins to narrow as it approaches the gullet, and downward toward the gullet when the animal is suspended by its legs.

    4Rabbi Ya’akov bar Naḥmani says in the name of Shmuel: The internal rumen is the place in the rumen that has no wool, i.e., downy projections on the inside of the rumen. Rabbi Avina says in the name of Geneiva, who said in the name of Rav: The handbreadth in the gullet adjacent to the rumen, this is the internal rumen.

    5In the West, Eretz Yisrael, they said in the name of Rabbi Yosei bar Ḥanina: The entire rumen is the internal rumen. And if so, which is the external rumen? It is the flesh that envelops the majority of the rumen on the underside of the animal. Rabba bar Rav Huna says: The internal rumen is the mafrata . The Gemara asks: What is the mafrata ? Rav Avya said: It is the place that the butcher exposes when he opens up the animal, i.e., the underside of the stomach.

    6The Gemara recounts: In Neharde’a, they practiced in accordance with the opinion of Rabba bar Rav Huna. Rav Ashi said to Ameimar, one of the Sages of Neharde’a: What about all these other statements, that the internal rumen is another part of the rumen? Ameimar said to him: They are all included in the definition of the rumen according to Rabba bar Rav Huna. The cecum, the opening of the stomach, and the place with no wool all face the underside of the stomach, i.e., the mafrata .

    7Rav Ashi replied: And what about the opinion that Rav Asi says in the name of Rabbi Yoḥanan, that the internal rumen is an unknown narrow area? Shouldn’t the entire rumen be treated as the internal rumen? Ameimar said to him: Rav Aḥa bar Ava already explained that it is the area extending from the narrow place until the gullet. This area is also included in the mafrata . Rav Ashi asked further: And what of the opinion of Rabbi Avina, that the internal rumen is the handbreadth near the gullet, and of the residents of the West, Eretz Yisrael, that it is the entire rumen? Ameimar said to him: These opinions certainly disagree with that of Rabba bar Rav Huna, but we do not follow them.

    8§ The mishna states: Rabbi Yehuda says: With regard to a tear in the external rumen, for a large animal, a tear of one handbreadth renders it a tereifa , while for a small animal, it is a tereifa only if most of it was torn. Rabbi Binyamin bar Yefet says that Rabbi Elazar says: The word: Large, is not referring literally to a large animal, and the word: Small, is not referring literally to a small animal. Rather, concerning any animal large enough that its external rumen can be torn one handbreadth and this does not constitute most of it, this is what we learned: For a large animal, a tear of one handbreadth renders it a tereifa . And concerning any animal small enough that most of its external rumen can be torn and this does not constitute one handbreadth, this is what we learned: For a small animal, it is a tereifa only if most of it was torn. In other words, any external rumen torn either one handbreadth or in its majority renders the animal a tereifa .

    9The Gemara asks: If most of the external rumen is torn but it does not constitute a handbreadth, isn’t it obvious that the animal is rendered a tereifa ? There is a principle that the majority of an entity is considered like all of it. The Gemara responds: No, it is necessary to teach this for a case where the tear would constitute a handbreadth with any amount more than a majority, i.e., the external rumen is slightly smaller than two handbreadths. Lest you say that in such a case, the animal is not a tereifa until a handbreadth of it is torn, this halakha teaches us that this is not so. Rather, if the majority of the rumen is torn, the animal is a tereifa , even if this constitutes less than a handbreadth.

    10Geneiva says that Rabbi Asi says: If a round hole was bored through the external rumen as large as a sela coin, the animal is a tereifa , since if a hole of such size will be stretched, it will reach the length of a handbreadth. Rabbi Ḥiyya bar Abba said: This matter was explained to me personally by Geneiva himself, when we were on the ferry of Neharde’a: If the hole is exactly as large as a sela , the animal is kosher. If the size of the hole is greater than a sela , it is a tereifa . The Gemara asks: And how much is considered greater than a sela ? Rav Yosef said: For example, if three date pits covered in remains of the date can fit through the hole with difficulty, or if, without being covered in any remains, they can fit comfortably, this is considered a hole larger than a sela .

    11§ The mishna states: An animal is a tereifa if the omasum or the reticulum was perforated to the outside, i.e., to the abdominal cavity. With regard to this, the Sages taught: In the case of a needle that is found in the thickness of the reticulum, if it pierced the wall from only one side, the animal is kosher. If it pierced the wall from both sides, i.e., the needle completely pierced the wall of the stomach, it is a tereifa . But even if it protrudes from both sides, it is not always a tereifa , and it may be inspected further: If a drop of congealed blood is found on top of the needle,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    בוקי סריקיכדים רקים כלומר דברים שאינן:

    תפיסהאחיזת יד:

    בטדאאצבע:

    בתוראאפילו בשור גדול די בכך:

    סניא דיביקרשטי"א בודי"ל לשון מורי והוא עשוי ככיס וסתום בראשו וכך מצאתי באל"ף בי"ת של רבי מכיר בודי"ל שאצלי"ר ולשון סניא דיבי לפי שהוא מקום מאוס וכחוש ואפילו לזאבים וכל שאר הכרס קרוי חיצון ושיעורו ברוב. לישנא אחרינא שמעתי מן הפנצ"א עצמה הוא מקום שמנקבים שם הטבחים הכרס ומוציאים הפרש מקום שהשנאוי זב והראשון נראה:

    איסתומכא דכרסאאני שמעתי איסתומכ"א בלע"ז ואיני יודע מהו:

    מקום צר יש בכרסשהוא קרוי כרס הפנימי וכל שאר הכרס קרוי חיצונה:

    נפל כרסא בביראהואיל ואינך יודע היכן הוא לא פירשת לנו כלום:

    א"ר אחאאני אפרש אותו מקום צר:

    מן המיצר ולמטהממקום שהכרס הולך ומיצר לצד הוושט הוא קרוי פנימי מפני שנחבא בדופני החזה:

    ולמטהכשהבהמה תלויה:

    מקום שאין בו מילתמקום יש בכרס חלק שאין שם אותו צמר שגוררין ברותחים מן הכרס:

    בשר החופהפירשתיו וזהו קרום עב העובר על כל החלל וקורין לו טינפ"א וישנו מן החזה ועד היריכים והכרס הקרוי פנצ"א מעוטו נחבא בצלעות החזה ורובו תחת אותו קרום ורוב החיצונה דקאמר מתניתין רואין כמה יש מן הקרום כנגד אותו רוב הכרס ואם נקרע שם רוב מה שיש מן הקרום כנגד הכרס טרפה ואם ממקום שהכרס כלה ולמטה נקרע אותו קרום כשרה והיינו דאמרינן לקמן רובא ולא הוי טפח זו היא ששנינו כו' ואי בכוליה קרום משערינן אין לך בהמה קטנה שאין ברוב שלה יותר מטפח וכל אמוראי דלעיל קרו פנימית וחיצונה בכרס עצמה:

    מפרעתהצד הכרס הרואה את הקרקע הנראה מיד כשפותחין הבהמה להוציא את המעיים והיינו דמפרש היכא דפרעי טבחי:

    כולהו שייכן בדרבהסניא דיבי ואיסתומכא ומקום שאין בו מילת כולן באותו צד עומדים או למעלה או למטה וכי טרפת לה לכל אותו צד בנקב במשהו הנמצא בו מקיימת להו לכולהו: אמימר מנהרדעא הוה כדאמרינן בשנים אוחזין (ב"מ דף טז:) אנא מנהרדעא אנא וסבירא לי שומא הדרא לעולם:

    דרב אסי אמר ר' יוחנןדאמר לעיל ואיני יודע איזהו:

    מאיאמריתו עלה הא איכא לספוקי בכל הכרס כולו:

    אמר ליה כבר פירשה רב אחאדהיינו מן המצר ולמטה וההוא כנגד מפרעתה היא:

    ודרבי אבינאדאמר כרס הפנימי בוושט הוא:

    ודבני מערבאדאמרי כל הכרס כולו קרוי פנימי ונידון בנקב משהו:

    מאיוכיון דלא אפסיק הלכתא עבדינן לחומרא וטרפינן בכל הכרס בנקב במשהו כבני מערבא. ומיהו כל הנך טרפות אנן לא טרחינן למיבדקי בתרייהו דכל כמה דלא מישתכחן אזלינן בתר רובא כדנפקא לן בפרק קמא (לעיל חולין יא.) מהאליה תמימה ומקראי טובא ובסירכי דריאה משום דשכיחן בדקינן בתרייהו:

    גדולה ממשגדולה שבגדולות:

    כל שנקרע בה וכו'כלומר כל היכא דמשתכחא או טפח או רובא טרפה:

    רובא פשיטאדרובו ככולו:

    הכי גרסינן לא צריכא דהויא טפח במשהואי הויא משהו טפי מרובא הוה מיקרע טפח:

    נקדרהכמין ארובה עגולה ורוחב הקדירה כסלע מטבע רחב הוא:

    שאם תמתחאי הוה מושכו לכאן ולכאן שיכנס העוגל לאורך או לרוחב תמצא בו טפח באותה קדירה:

    תלת קשייתאגרעיני תמרה:

    בציפאעם אוכל הנשאר סביבותיה כשאוכלין אותה יכנסו שלשה בנקב בדוחק או בלא ציפא בהרווחה:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    חולין 50 עמוד ב

    1בוקי סריקי? הכי אמר רב נחמן: מקום הדבק, אפילו ניטל כולו כשר, והוא שנשתייר בו כדי תפיסה. וכמה? אמר אביי: כמלא בטדא בתורא.

    2הכרס הפנימי. אמר רב יהודה אמר רב: העיד נתן בר שילא ריש טבחיא דצפורי לפני רבי משום רבי נתן: אי זו היא כרס הפנימי? סניא דיבי. וכן אמר רבי יהושע בן קרחה: סניא דיבי. רבי ישמעאל אמר: איסתומכא דכרסא.

    3רב אסי אמר רבי יוחנן: מקום צר יש בכרס, ואיני יודע איזהו. אמר רב נחמן בר יצחק: נפל כרסא בבירא. אמר רב אחא בר רב עוא אמר רב אסי: מן המיצר ולמטה.

    4רבי יעקב בר נחמני אמר שמואל: מקום שאין בו מילת. רבי אבינא אמר גניבא משמיה דרב: טפח בוושט סמוך לכרס זו היא כרס הפנימית.

    5אמרי במערבא משמיה דרבי יוסי בר חנינא: כל הכרס כולו זו היא כרס הפנימית, ואיזהו כרס החיצון? בשר החופה את רוב הכרס. רבה בר רב הונא אמר: מפרעתה. מאי מפרעתה? אמר רב אויא: היכא דפרעי טבחי.

    6בנהרדעא עבדי כרבה בר רב הונא. א"ל רב אשי לאמימר: כל הני שמעתתא מאי? א"ל כולהו שייכן בדרבה בר רב הונא.

    7ודרב אסי א"ר יוחנן, מאי א"ל כבר פירשה רב אחא בר עוא. ודרבי אבינא ודבני מערבא, מאי א"ל הני ודאי פליגי.

    8רבי יהודה אומר: בגדולה כו'. אמר רבי בנימין בר יפת אר"א לא ״גדולה״ גדולה ממש, ולא ״קטנה״ קטנה ממש, אלא כל שנקרע בה טפח ולא הוי רובא זו היא ששנינו: ״בגדולה טפח״, רובא ולא הוי טפח זו היא ששנינו: ״בקטנה ברובא״.

    9רובא ולא הוי טפח, פשיטא! לא צריכא, דהויא טפח במשהו, מהו דתימא: עד דמיקרע בה טפח לא הוי טרפה, קמ"ל׃

    10אמר גניבא אמר רבי אסי: נקדרה כסלע טרפה, שאם תמתח תעמוד על הטפח. אמר רבי חייא בר אבא: לדידי מפרשא לי מיניה דגניבא אמברא דנהרדעא כסלע כשרה, יתר מכסלע טרפה. וכמה יתר מכסלע? אמר רב יוסף: כגון דעיילן תלת קשייתא בציפא בדוחקא, בלא ציפא ברווחא.

    11המסס ובית הכוסות, תנו רבנן: מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות מצד אחד כשרה, משני צדדים טרפה. נמצא עליה קורט דם׃

    Tosafot

    ואיזהו כרס החיצונה בשר החופה את רוב הכרסוא"ת אם כן חסר להו מי"ח טרפות דבשר החופה את רוב הכרס הוא משב שמעתא דבריש פירקין ובריש פירקין (דף מג.) פירשתי:

    רובא ולא הוי טפח פשיטאפי' פשיטא דרוב מועיל לכולי עלמא וקצת תימה מאי קא משני לא צריכא דאיכא טפח במשהו מהו דתימא עד דמיקרע בה טפח לא הוה טרפה ואמאי ס"ד למימר הכי ורבינו חננאל גריס דאיכא טפח ומשהו ורוצה לפרש רובא דלא הוי טפח היינו כשאין בכל הכרס טפח ולכך פריך שפיר פשיטא דלא בעי טפח שהרי אין בכולה טפח ומשני כגון דאיכא טפח ומשהו מהו דתימא כיון דאיכא בכולה טפי מטפח לא מיטרפא עד דמקרע טפח:

    לכשתמתח תעמוד על טפחכשתקיף הסלע בחוט וימתח החוט יהיה בארכו טפח:

    מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות בצד אחד כשרהאבל בהמסס אפילו מצד אחד שלא נקב מעבר לעבר טרפה כך פירש רש״י במקום אחר ואפילו אם תמצא לומר דאין סברא שיהא טרפה הואיל ולא ניקב אלא חצי עור מצינו למימר דכוליה ניקב וחיישינן שמא הבריא כי היכי דחיישי' [גבי ושט] בריש פירקין (חולין דף מג.) למאן דחייש לספק דרוסה והא דקתני במתניתין המסס ובית הכוסות שנקבו לחוץ דמשמע דבעינן נקב מפולש לאו דוקא לחוץ שיהא מפולש אלא כלומר לחוץ כלפי חוץ ולאפוקי נקבו זה לתוך זה והא דקאמר מצד אחד כשרה בעובי בית הכוסות צריך לפרש אותו צד אחד מבפנים כלפי הריעי דאי צד שבחוץ כלפי חלל הגוף אפילו לא ניקב כלל אלא שנמצא מחט בחלל הגוף טרפה דאמר נקובי נקיב ואתאי ואין נראה לר״ת לומר שיהא טרפה בלא ניקב אלא חצי העור של המסס ונראה לו דהמסס נמי מצד אחד כשרה והא דנקט בעובי בית הכוסות מצד אחד כשרה רבותא קמשמע לן לפי שיש לו שני עורות וקמשמע לן דאע״ג שניקב עור אחד שלם אפילו הכי כשרה עד שניקבו שניהם ואגב דנקט מצד אחד כשרה נקט נמי משני צדדין טרפה אע״ג דמילתא דפשיטא היא ועוד אומר ר״ת דהאי נמי חדוש הוא דס״ד אמינא אפילו משני צדדין כגון שניקבו שני העורות כשרה לפי ששוכב ע״ג המסס ומדובק שם בשומן והוא הדין דאותו דבקות מגין שלא יצא הריעי מידי דהוה אחלחולת שניקבה וירכים מעמידין אותה דכשרה קא משמע לן הכא דטרפה וא״ת הא אמרינן בבמה מדליקין (שבת דף לו.) גבי הנהו תלת מילי דאישתנו שמייהו הובלילא בי כסי ובי כסי הובלילא למאי נפקא מינה למחט שנמצאת בעובי בית הכוסות והשתא מאי נפקותא איתא הא בתרוייהו אמרינן מצד אחד כשרה משני צדדים טרפה גם בהובלילא וי״ל דנפקא מינה שלא תטעה לפרש מה שאמר מצד אחד כשרה זהו בהובלילא דהיינו המסס שעתה קורין בית הכוסות אבל במה שקורין עכשיו הובלילא היינו מה שהיו רגילים לקרות בית הכוסות אפילו מצד אחד טרפה הואיל וניקב עור שלם אי נמי שלא נטעה נמי במשני צדדים טרפה דהוי במה שקורין אותו עכשיו בית הכוסות דהוא המסס אבל במה שקורין עכשיו הובלילא דהוא מה שקורין מתחלה בית הכוסות אפילו משני צדדין כשרה דהויא כמו חלחולת שניקבה וירכים מעמידין אותה:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    בנהרדעא עבדי כרבה בר הונאדאמר מפרעתא, דהיינו היכא דפרעי טבחי ופריש אמימר דכולה שמעתתא כוותיה שכיין, דכולהו כנגד מפרעתא נינהו, חוץ מדרבי אבינא דאמר משמיה דגניבא אמר רב דהיינו טפח בושט סמוך לכרס, והשאר הוי כרס החיצונה ברובה, וחוץ מדבני מערבא דאמרי משמיה דר' יוסי ב"ר חנינא דכל הכרס הוא כרס הפנימית וכרס החיצונה היינו בשר החופה את רוב הכרס. ורבינו אלפסי ז"ל כתב איכא מאן דאמר הילכתא כבני מערבא ואיכא מאן דאמר הלכתא כרבה ב"ר הונא, ולא הכריע בדבר כמאן סבירא ליה ורבינו אפרים ז"ל פסק כר' יוסי בר חנינא דהא רב אשי כוותיה סבירא ליה. והרב בעל העיטור ז"ל (הלכות שחיטה דין כרס) פסק כרבה ב"ר הונא, דאי כר' יוסי ב"ר חנינא בצרי להו י"ח טרפות, וכן פסק רבינו הרב ז"ל, חדא דהא בנהרדעא כותיה עבדי ואמימר נמי הכי סבירא ליה, ותו דלעיל (חולין מב, ב) חשיב ליה לבשר החופה את רוב הכרס בשב שבמעתתא, ואם איתא בכלל אותן המפורשות במתניתין היא דהא בהדיא קתני או שנקרע רוב החיצונה, והיינו דאיבעיא לרב אשי לקמן (חולין נב, ב) אי ברוב אי ברוב נטול דאי כר' יוסי ב"ר חנינא בהדיא קתני לה במתניתין ברוב קרוע, הלכך משמע דהלכתא כותיה דרבה ב"ר הונא דאמר דכרס הפנימי קרא מפרעתא וכרס החיצונה שאר מקומות של כרס, ובשר החופה את רוב הכרס לא מתניא בהדיא במתני', ושמעתא דשמואל היא, והלכך צד הכרס הרואה את הקרקע דהיינו כנגד מפרעתא נקובתו במשהו והיינו כרס הפנימית, ושאר הכרס שהוא כנגד הצלעות ושדרה ברובו דהיינו כרס החיצונה.

    Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Chullin 50b

    Chullin 50b. The full printed text of this folio side — 11 numbered segments, about 322 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    בוקי סריקי כדים רקים כלומר דברים שאינן:

    תפיסה אחיזת יד:

    בטדא אצבע:

    בתורא אפילו בשור גדול די בכך:

    סניא דיבי קרשטי"א בודי"ל לשון מורי והוא עשוי ככיס וסתום בראשו וכך מצאתי באל"ף בי"ת של רבי מכיר בודי"ל שאצלי"ר ולשון סניא דיבי לפי שהוא מקום מאוס וכחוש ואפילו לזאבים וכל שאר הכרס קרוי חיצון ושיעורו ברוב. לישנא אחרינא שמעתי מן הפנצ"א עצמה הוא מקום שמנקבים שם הטבחים הכרס ומוציאים הפרש מקום שהשנאוי זב והראשון נראה:

    איסתומכא דכרסא אני שמעתי איסתומכ"א בלע"ז ואיני יודע מהו:

    מקום צר יש בכרס שהוא קרוי כרס הפנימי וכל שאר הכרס קרוי חיצונה:

    נפל כרסא בבירא הואיל ואינך יודע היכן הוא לא פירשת לנו כלום:

    21 more comments on this page.

    Rashi on Chullin 50b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    ואיזהו כרס החיצונה בשר החופה את רוב הכרס וא"ת אם כן חסר להו מי"ח טרפות דבשר החופה את רוב הכרס הוא משב שמעתא דבריש פירקין ובריש פירקין (דף מג.) פירשתי:

    רובא ולא הוי טפח פשיטא פי' פשיטא דרוב מועיל לכולי עלמא וקצת תימה מאי קא משני לא צריכא דאיכא טפח במשהו מהו דתימא עד דמיקרע בה טפח לא הוה טרפה ואמאי ס"ד למימר הכי ורבינו חננאל גריס דאיכא טפח ומשהו ורוצה לפרש רובא דלא הוי טפח היינו כשאין בכל הכרס טפח ולכך פריך שפיר פשיטא דלא בעי טפח שהרי אין בכולה טפח ומשני כגון דאיכא טפח ומשהו מהו דתימא כיון דאיכא בכולה טפי מטפח לא מיטרפא עד דמקרע טפח:

    לכשתמתח תעמוד על טפח כשתקיף הסלע בחוט וימתח החוט יהיה בארכו טפח:

    מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות בצד אחד כשרה אבל בהמסס אפילו מצד אחד שלא נקב מעבר לעבר טרפה כך פירש רש״י במקום אחר ואפילו אם תמצא לומר דאין סברא שיהא טרפה הואיל ולא ניקב אלא חצי עור מצינו למימר דכוליה ניקב וחיישינן שמא הבריא כי היכי דחיישי' [גבי ושט] בריש פירקין (חולין דף מג.) למאן דחייש לספק דרוסה והא דקתני במתניתין המסס ובית הכוסות שנקבו לחוץ דמשמע דבעינן נקב מפולש לאו דוקא לחוץ שיהא מפולש אלא כלומר לחוץ כלפי חוץ ולאפוקי נקבו זה לתוך זה והא דקאמר מצד אחד כשרה בעובי בית הכוסות צריך לפרש אותו צד אחד מבפנים כלפי הריעי דאי צד שבחוץ כלפי חלל הגוף אפילו לא ניקב כלל אלא שנמצא מחט בחלל הגוף טרפה דאמר נקובי נקיב ואתאי ואין נראה לר״ת לומר שיהא טרפה בלא ניקב אלא חצי העור של המסס ונראה לו דהמסס נמי מצד אחד כשרה והא דנקט בעובי בית הכוסות מצד אחד כשרה רבותא קמשמע לן לפי שיש לו שני עורות וקמשמע לן דאע״ג שניקב עור אחד שלם אפילו הכי כשרה עד שניקבו שניהם ואגב דנקט מצד אחד כשרה נקט נמי משני צדדין טרפה אע״ג דמילתא דפשיטא היא ועוד אומר ר״ת דהאי נמי חדוש הוא דס״ד אמינא אפילו משני צדדין כגון שניקבו שני העורות כשרה לפי ששוכב ע״ג המסס ומדובק שם בשומן והוא הדין דאותו דבקות מגין שלא יצא הריעי מידי דהוה אחלחולת שניקבה וירכים מעמידין אותה דכשרה קא משמע לן הכא דטרפה וא״ת הא אמרינן בבמה מדליקין (שבת דף לו.) גבי הנהו תלת מילי דאישתנו שמייהו הובלילא בי כסי ובי כסי הובלילא למאי נפקא מינה למחט שנמצאת בעובי בית הכוסות והשתא מאי נפקותא איתא הא בתרוייהו אמרינן מצד אחד כשרה משני צדדים טרפה גם בהובלילא וי״ל דנפקא מינה שלא תטעה לפרש מה שאמר מצד אחד כשרה זהו בהובלילא דהיינו המסס שעתה קורין בית הכוסות אבל במה שקורין עכשיו הובלילא היינו מה שהיו רגילים לקרות בית הכוסות אפילו מצד אחד טרפה הואיל וניקב עור שלם אי נמי שלא נטעה נמי במשני צדדים טרפה דהוי במה שקורין אותו עכשיו בית הכוסות דהוא המסס אבל במה שקורין עכשיו הובלילא דהוא מה שקורין מתחלה בית הכוסות אפילו משני צדדין כשרה דהויא כמו חלחולת שניקבה וירכים מעמידין אותה:

    Tosafot on Chullin 50b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashba

    בנהרדעא עבדי כרבה בר הונא דאמר מפרעתא, דהיינו היכא דפרעי טבחי ופריש אמימר דכולה שמעתתא כוותיה שכיין, דכולהו כנגד מפרעתא נינהו, חוץ מדרבי אבינא דאמר משמיה דגניבא אמר רב דהיינו טפח בושט סמוך לכרס, והשאר הוי כרס החיצונה ברובה, וחוץ מדבני מערבא דאמרי משמיה דר' יוסי ב"ר חנינא דכל הכרס הוא כרס הפנימית וכרס החיצונה היינו בשר החופה את רוב הכרס. ורבינו אלפסי ז"ל כתב איכא מאן דאמר הילכתא כבני מערבא ואיכא מאן דאמר הלכתא כרבה ב"ר הונא, ולא הכריע בדבר כמאן סבירא ליה ורבינו אפרים ז"ל פסק כר' יוסי בר חנינא דהא רב אשי כוותיה סבירא ליה. והרב בעל העיטור ז"ל (הלכות שחיטה דין כרס) פסק כרבה ב"ר הונא, דאי כר' יוסי ב"ר חנינא בצרי להו י"ח טרפות, וכן פסק רבינו הרב ז"ל, חדא דהא בנהרדעא כותיה עבדי ואמימר נמי הכי סבירא ליה, ותו דלעיל (חולין מב, ב) חשיב ליה לבשר החופה את רוב הכרס בשב שבמעתתא, ואם איתא בכלל אותן המפורשות במתניתין היא דהא בהדיא קתני או שנקרע רוב החיצונה, והיינו דאיבעיא לרב אשי לקמן (חולין נב, ב) אי ברוב אי ברוב נטול דאי כר' יוסי ב"ר חנינא בהדיא קתני לה במתניתין ברוב קרוע, הלכך משמע דהלכתא כותיה דרבה ב"ר הונא דאמר דכרס הפנימי קרא מפרעתא וכרס החיצונה שאר מקומות של כרס, ובשר החופה את רוב הכרס לא מתניא בהדיא במתני', ושמעתא דשמואל היא, והלכך צד הכרס הרואה את הקרקע דהיינו כנגד מפרעתא נקובתו במשהו והיינו כרס הפנימית, ושאר הכרס שהוא כנגד הצלעות ושדרה ברובו דהיינו כרס החיצונה.

    Rashba on Chullin 50b · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

    Meiri

    כבר ביארנו במשנה שכרס הפנימי שניקב במשהו ושכרס החיצון אין פיסולו בנקב אלא בקריעת טפח או בקריעת הרוב ר"ל שאם היא בהמה גדולה שרוב כרסה יתר מטפח הולכין בה לשיעור טפח ואם הוא בהמה קטנה שאין ברובה טפח הולכין בה לשיעור רוב נקדרה בנקב עגול אם הוא יתר כסלע משהו והוא הנקב ששלשה גרעיני תמרה שאין אוכל דבוק בהם נכנסים שם בריוח טרפה שכל זמן שימתח יעמוד על טפח באורך אבל כסלע מצומצם כשרה:

    כבר ביארנו במשנה שכרס הפנימי הוא מה שנבלע מן הכרס בתוך דפי החזה והוא שיעור טפח בכרס סמוך לושט וחיצון הוא מה שמדפי החזה ולמטה בחלל הבהמה וקרום עב שעל פני כל הכרס דינו ככרס החיצון לשיעור טפח או ברובו וזהו דעת רב בסוגיא זו ומה שאמר טפח בושט סמוך לכרס כבר הפכו הלשון בראש הפרק ואמרו טפח בכרס סמוך לושט ואפשר שאף זו דעת ר' יוחנן שאמר מן המיצר ולמטה כלומר ממקום שהכרס הולך ומיצר כלפי החזה ונחבא בדפני החזה הוא פנימי ומ"מ יש פוסקים כר' יוסי בר' חנינא שאומר שכל הכרס הוא נקרא כרס הפנימי לדון נקובתו במשהו וכרס חיצון הוא קרום זה העב שעליו והוא הקרוי בשר החופה את רוב הכרס ומגדולי המחברים פרשו על רוב זה של כרס החיצון שנקרע רוב העובי אע"פ שלא נכנס הקרע לחלל עצמו ואין אלו אלא דברי נביאות ומ"מ רוב מפרשים פוסקים על כרס הפנימי שהוא הצד התחתון הרואה פני הקרקע והוא מה שהוא נראה בשעה שהטבח פותח בטן הבהמה מן היריכים עד החזה ונקרא בלשון תלמוד מפרעתא כרבה בר רב הונא והצד האחר הדבוק בצלעות נקרא כרס חיצון ומתוך שהצלעות מגינות עליו שיעורו ברובו ועיקר הדברים כדעת ראשון ואף שאר השיעורין שהוזכרו ר"ל סניא דיבי והוא מקום שהטבחים נוקבים שם להוציא את הפרש ואצטמוכא דכרסא והוא שאין לנו בקיאות בביאורו ומקום שאין בו מילת ר"ל שאין בו אותו השער שגוררין ממנו לדעתנו אינן הלכה ולדעת הפוסקים מפרעתא אף אלו בכלל מפרעתא הם:

    כבר ביארנו במשנה ענין המסס ובית הכוסות ושאם ניקב המסס בצד שאינו מתחבר אל בית הכוסות או בית הכוסות בצד שאינו מתחבר אל המסס טרפה ובלבד בנקב מפולש יש מי שאומר בהמסס שאע"פ שלא ניקב אלא מקצת עביו טרפה ולא אמרו לחוץ אלא כלפי חוץ ר"ל כלפי הצד שאינו מתחבר וכמו שפירשנו במשנה ולמעט אם ניקבו כלפי פנים כנגד מקום חבורן שהאחד מגין על חברו הא באותו הצד שאינו מתחבר אע"פ שאינו מפולש טרפה הואיל והמסס אין לו אלא עור אחד חוששין שמא הבריא כמו שאמרנו בישב לה קוץ בושט וכן כתבוה בתוספות בשם גדולי הרבנים וראיה להם ממה שאמרו כאן מחט שנמצא בעובי בית הכוסות ולא אמר מחט שנמצא בהמסס ובית הכוסות שמע מינה דוקא בית הכוסות מצד אחד כשרה הא בהמסס אף מצד אחד טרפה ובית הכוסות הוא שהקלו בו מפני שיש בו שני עורות וכן ראיה ממה שאמרו בשלישי של סכה תלת מילי אשתנו שמייהו ואחת מהם הובלילא ר"ל המסס בי כסי ובי כסי הובלילא למאי נפקא מינה למחט שנמצא בבית הכוסות אלמא שדינם חלוק ואם תאמר במסס שאף בלא פלוש טרפה מה חלוק יש ביניהם ומתוך דבריהם אני רואה שהם גורסים למאי נפקא מינה למחט שנמצא בעובי בית הכוסות ומ"מ אנו גורסים למחט שנמצא בבית הכוסות כלומר שלא בעביו וכל שאינו מפולש כשרה מצד גסות העור ובהמסס טרפה מפני שהעור דק ואם כן אין ראיה ממה שלא הזכיר המסס עם עובי בית הכוסות דההיא לא איירי אלא בעובי [בית] הכוסות שהם שני עורות ואין לה דמיון עם המסס אבל זו של הובלילא ראיה לגירסתנו שאף הוא אין לו אלא עור אחד אלא שהוא גס ואף גדולי הדור מביאין ראיה לאסור בהמסס אף בלא פלוש מדתנא בטרפות שניקבו לחוץ ובכשרות שניקבו זה לתוך זה ולא אמר לשון הפכי לראשון ר"ל שניקבו ולא לחוץ כשאר הנזכרים בכשרות בהפך הלשון הנזכר בטרפות כגון ניקב הלב ולא לבית חללו וכן בקצת השאר אלמא דניקבו לחוץ דקאמר פירושו שניקבו זה שלא בתוך זה ר"ל שלא במקום חבורן וטרפה אף בלא פילוש ומ"מ אחרוני הרבנים מתירין בהמסס כל שאינו מפולש ובריתא דנקט בית הכוסות ריבותא הוא שאע"פ שניקב האחד שלם כשרה עד שינקבו שניהם אלא שהאחד צריך בדיקה ואף בהמסס אע"פ שאין בו אלא עור אחד כל שלא עבר בחוץ כשרה ואין חוששין שמא הבריא מפני גסות העור אלא שמ"מ אם היה שם קורט דם כנגדו טרפה וזו של הובלילא אע"פ שהם גורסים בה למחט שנמצא בעובי בית הכוסות הם מפרשים שלא תטעה לפרש מצד אחד כשרה במה שקורין עכשיו בי כסי דהיינו המסס ומפני שהם הרבה עורות ומצד אחד טרפה במה שקורין עכשו הובלילא דהיינו עובי בית הכוסות אחר שניקב האחד שלם ואין שם אלא עור אחד אלא שתזהר לדון בהובלילא דהשתא כבית הכוסות להכשיר ובבי כסי דהשתא כדין המסס לאסור הא מ"מ כל שאינו מפלש כשר אף בהמסס וניקבו לחוץ פירושו לחוץ ממש בפלוש ואע"פ שבישב לה קוץ בושט חוששין שמא הבריא ואע"פ שיש שם שני עורות מתוך שמעבר הושט צר יש לחוש מה שאין כן בהמסס ואף זו שכתבנו לגרסתנו בשמועת הובלילא למחט שנמצא בבית הכוסות אף הם מפרשים בה שכל בית הכוסות יש בו קרום גם בפנים שהוא כעין עור ואם כן עובי בית הכוסות לאו דוקא וכל בית הכוסות בדין זה וכן נראה דעת רוב מפרשים ניקב אחד מהם במקום דבוקו אצל חברו כשרה שחבירו מגין עליו:

    בית הכוסות זה יש במקום אחד שבו שאינו סמוך להמסס עור כפול ונקרא עובי בית הכוסות ובלשון לעז קורין אותו דובלאה ניקב מצד אחד כשרה שחציה האחר מגינה עליה עבר הנקב משני צדדין טרפה כדין המסס ובית הכוסות שניקבו שניהם:

    נמצא בו מחט מצד אחד מעיינים בצד האחר אם יש בו קורט דם אומרין שכבר עבר בו המחט ואם לאו מכשירין אותה נמצא המחט משני צדדין שאנו פוסלין דוקא בשנמצא סביב המחט קורט דם שזה הוראה שקודם שחיטה היה אבל אם לא נמצא עליה קורט דם בידוע שזה לאחר שחיטה ויש אומרים דוקא בעובי מפני שהוא כבשר ויש בו דם אבל בית הכוסות עצמו אף בלא קורט דם כן שהרי אמרו אין מחזיקין דם בבני מעין ותרגומא אמעיא וכרכשא והדורא דכנתא ומעין כולל כל המעין ואפי' הכרס וכן נראה דעת גדולי המחברים ומ"מ יש מפרשים בה הקיבה אבל שאר בני מעין הגדולים יש בהם דם ולדעת זו אף בבית הכוסות תולין בקורט דם ומ"מ יראה לי דוקא בשראו המחט שלא העלת חלודה לשם שהדבר מוכיח שמקרוב נתחבה אבל כל שהיא נמצאת שהעלת חלודה ודאי מכה ישנה היא וקורט דם היה שם ועבר וכן הסכימו בה רבותי למעשה ושאר נקבים שלא על ידי מחט אוסרין אותן שלא בקורט דם הואיל ואין שם מחט שיאחז בה הדם ואיברים שאין קורט דם ניכר בהם כגון ריאה וכבד וטחול וקורקבן וכיוצא באלו אין מצריכין בהם לקורט דם כלל ומחט או קוץ הנמצאת בושט שאנו אוסרין אף בלא קורט דם כמו שכתבנו למעלה כבר ביארנו הטעם מפני שהאוכלין עוברין שם בשטף ומעבירין את הקורט וכן בכל הדקין שכיוצא בזה ואף בבית הכוסות זה אנו אומרים כן ולא הוצרכה קורט דם אלא מבחוץ:

    יש מי שמפרש עובי בית הכוסות שאינו מקום הכפול אלא מקום שבו שהוא עב אע"פ שאינו כפול ולא עוד אלא שכל בית הכוסות עצמו יש בו קרום גס בתוכו שהוא כעין עור וכמו שרמזנו סברא זו למעלה ואמר שאם ניקב ולא עבר אין חוששין שמא הבריא מתוך גסותו הא כל שאר הדקין והמעין שנמצא מחט תחוב שם חוששין שמא הבריא כמו שאמרנו בושט ויש מקילין בכלם הואיל ואנו רואים שלא עבר ויש שמצריכין אותה בדיקה וושט שאני שהוא נכנס שם בדוחק עם האוכל ובשטף מה שאין כן בשאר הדקים אע"פ שהם קלושים כושט וראיה לדבר בני מעין שניקבו וליחה סותמתן כשרה ואע"פ שאין הלכה כן מ"מ נראין הדברים שכל שהעור בעצמו סותם שהוא מותר ואע"פ שאינה ראיה מוכרחת שאיפשר שהליחה סותמת יותר ממקצת העור מ"מ הדברים נראין:

    יש אומרים שכל מה שאנו מכשירין מחט הנמצא בעובי הכוסות אם לא יצא לחוץ דוקא בצד הפנימי המכוון לבית הבליעה אבל אם נמצאת בצד חיצון טרפה ממה נפשך מהיכן באה אם דרך ושט הרי ניקבו כלם אם דרך קנה הרי ניקבה הריאה ויש חולקין כמו שהתבאר כל שאפשר לעלות בשום צד:

    Meiri on Chullin 50b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא ולר' אבינא ודבני כו' ק"ק דהא אי לאו דרבי אבינא נמי וההוא טפח בוושט לאו כרס הפנימי הוא אלא דוושט הוא נידון נמי בנקב משהו ולהאי אוקמתא דמפרש בר"פ דההוא דר' אבינא ה"ק טפח בכרס סמוך לושט והוא כרס הפנימי ניחא וק"ל:

    תוס' בד"ה רובא ולא הוי טפח כו' ורוצה לפרש כו' היינו כשאין בכל הכרס טפח כו' עכ"ל ואפי' אי הוה בכל הכרס טפח מצומצם נמי הוה פשיטא ליה דלא בעי טפח כיון דאין בכולה אלא טפח אך קשה דאמאי הוה ס"ד למימר דהאי רובא דלא הוה טפח כשאין בכל הכרס טפח ואדרבה ניחא לן למימר דרובא לא הוי טפח אקרע קאי ולא הוה טפח דומיא דטפח ולא הוי רובא דקאי נמי אקרע ועוד דלא הוה לי' למתרץ למימר דהויא טפח ומשהו אלא דהל"ל דרובא ולא הוי טפח אקרע קאי וכשיש בכל הכרס יותר מטפח ונראה לפרש לגירסת ר"ח דודאי רובא ולא הוי טפח קאמר אקרע קאי וכשיש בכל הכרס יותר מטפח אלא דהכי פריך דמאי אצטריך ליה לאשמועינן לר"א דקטנה דמתני' מיירי כל שיש בו רוב ולא הוי טפח בקרע ולא קטנה ממש היאך ס"ד למימר קטנה ממש דלא הוי טפח בכל הכרס הא הוה פשיטא דלא בעי טפח שהרי אין בכולה טפח ומשני דודאי א"נ לאו דר"א לא הוה ס"ד למימר קטנה ממש כשאין בכל הכרס טפח דהא פשיטא הוא אלא דהוה ס"ד קטנה ממש היינו טפח ומשהו דההוא אצטריך למתניתין לאשמועינן דלא נימא דעד דמקרע טפח לא הויא טרפה ואתא ר"א למימר דמתני' לאו דוקא קטנה ממש דהיינו טפח ומשהו בכל הכרס אלא דכל דאיכא לאשכוחי ביה רובא ולא הוי טפח דהיינו עד ב' טפחים בכל הכרס סגי ברובא ולא בעי טפח ודו"ק:

    בא"ד לכשתמתח כו' כשתקיף הסלע בחוט וימתח החוט ויהיה באורכו טפח עכ"ל לפי זה יהיה רוחב הסלע שליש טפח כמ"ש הרא"ש אבל לפרש"י יהיה הסלע שני שלישית מטפח וחוט המקיף יהיה ב' טפחים וק"ל:

    בד"ה מחט שנמצאת כו' ואגב דנקט מצד א' כשרה נקט נמי מב' צדדין טרפה כו' ועוד אר"ת דהאי נמי כו' עכ"ל לפי' רש"י לא הוצרכו לזה דדינא דב' צדדין טרפה אתא לאשמועינן בבית הכוסות משא"כ בהמסס דמצד א' נמי טרפה אבל לפר"ת דבהמסס נמי מצד א' כשרה דינא דמב' צדדין טרפה אמאי אשמועינן בבית הכוסות טפי מבהמסס וקאמרי אגב כו' כן נראה מדבריהם דהכא ודפרק לולב הגזול אבל בפרק במה מדליקין כ"כ לפי' רש"י ושם נפרש:

    בא"ד א"נ שלא נטעה נמי במשני צדדין טרפה כו' אבל כו' בית הכוסות אפי' מב' צדדין כשרה בו' עכ"ל פי' ויטעה נמי לומר דע"כ הך ברייתא פליגא אמתניתין דמטריף בתרוייהו מב' צדדין וק"ל:

    Chidushei Halachot on Chullin 50b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Maharam

    בתוס' ד"ה רובא ולא הוי טפח וכו' ור"ח גרס דאיכא טפח ומשהו כו'. נראה דלפי גירסת ר"ח היה מפרש המקשה כך טפח ולא הוי רובא ר"ל כל מקום ששייך ואפשר שיעור של טפח כגון כשהכרס גדולה אז אזלינן בתר שיעור טפח ולא בתר רובו ולא הוי טפח ר"ל וכל היכי דא"א לשער אלא בשיעור רובו ולא כשיעור טפח כגון שאין בכל הכרס טפח וה"ה אם לא היה בכל הכרס כ"א טפח מצומצם אזלינן בתר שיעור דרכו משום דכיון דאין בכל הכרס כ"א טפח אין סברא לומר דיצטרך טפח דא"כ כל הכרס כולה נקרע וזה אין סברא לומר דיצטרך שיקרע כולו ולכך פריך פשיטא כיון דא"א לשער בטפח ודאי אזלינן בתר שיעור רובו דהא במתניתין שמעינן דאין לנו כ"א שני שיעורים או טפח או רובא וכיון דלא אפשר לשער בטפח ודאי משערין ברוב ומה אשמועינן רבי בנימין בר יפת במאי דפי' דברי רבי יהודה כן ומשני כגון דאיכא טפח ומשהו דאפשר לשער בטפח ואפילו הכי משערינן ברוב ואין פירושו כס"ד דמקשה וההכרח שהביאו לפרש כן שהקושיא קאי ארבי בנימין בר יפת משום דאל"כ אלא אר"י קאי יש להקשות דלמא ר"י אתא לאשמועינן דבקטנה משערינן ברובא דלא תימא כיון דבגדולה משערינן בטפח בקטנה שא"א לשער בשיעור טפח משערינן הגדולה לפי גדלה והקטנה לפי קטנה לא ברובא אבל לפי מה שכתבתי עולה הכל כהוגן:

    ד"ה מחט שנמצא בעובי בית הכוסות וכו' דחיישינן שמא הבריא כי היכי דחיישינן גבי וושט בריש פירקין כן נ"ל להגיה:

    בא"ד אלא כלומר לחוץ כלפי חוץ לאפוקי נקבו זה לתוך זה משום דהא בלאו הכי יש נקב מזה לתוך זה שהריאה נכנס מזה לתוך זה אבל אם צריך נקב מפולש או לא מזה לא איירי התנא דמתני' כלל דלענין זה הם חלוקים דבבית הכוסות ניקב מצד אחד כשר ובהמסס אפי' מצד אחד טרפה כדמשמע מהברייתא דנקט בית הכוסות מצד אחד כשירה:

    בא"ד והא דקאמר מצד אחד כשירה בעובי בית הכוסות צריך לפרש אותו צד אחד מבפנים וכו'. ר"ל וא"כ מכלל דלרש"י דס"ל דבהמסס אפילו מצד אחד טרפה הייגו אפילו אותו צד אחד מבפנים:

    בא"ד ואין נראה לר"ת וכו' ר"ל וגם אין נראה לחוש שמא כל העור ניקב אלא שהבריא כמו דחיישינן גבי וושט משום דוושט יש לחוש שניקב עד לחוץ ואח"כ חזר המחט לאחוריו והבריא אנב דפעיא ביה ואכלה ביה וגמדא ליה ופשטא ליה אבל גבי המסס אם הוא דניקב עד לחוץ לא הוה חוזר לאחוריו וק"ל ועיין באשר"י:

    בא"ד ואגב דנקיט מצד אחד כשרה נקט נמי משני צדדים טרפה אע"ג דמלתא דפשיטא היא. י"ל מאי מקשה זה לפי' ר"ת לפרש"י נמי קשה למה נקט משני צדדים טרפה כיון דמלתא דפשיטא היא וי"ל דלר"ת קשה טפי דכיון דפירש דרישא רבותא קמ"ל דמצד אחד כשירה אע"ג שניקב עור אחד וא"כ אפי' בעור אחד הוה סלקא אדעתיה דטרפה וא"כ למה לי תו לאשמועינן דבשני צדדים טרפה פשיטא ועוד י"ל דלרש"י דס"ל דבהמסס טרפה בניקב חצי העור ואם כן ה"ה בבית הכוסות אם ניקב העור האחד כולו והשני חציו נמי טרפה ואיכא לפרש דהא דקתני ניקבו משני צדדים לא שני צדדים ממש אלא שניקב העור א' כולו והשני חציו דטרפה ולכך ליכא לאקשויי פשיטא ול"ל למיתני וק"ל ועיין במה שכתבתי בזה במסכת סוכה דף ל"ד:

    בא"ד וה"א שאותו דביקות מנין שלא יצא הריעי כצ"ל ונראה דע"כ לא כל הבית הכוסות שוכב על השומן של המסס כמובן בעצמו וא"כ הכי פירושו של הברייתא מצד אחד כשירה אפילו במקום שאין שם שומן משום דהוה ס"ד דבמקום שאין שם שומן אפילו מצד אחד טרפה ומשני צדדים טרפה אפי' במקום שיש שם שומן משום דהוה ס"ד דבמקום שיש שם שומן אפי' נקב משני צדדים כשרה והוי רישא רבותא קמ"ל וסיפא רבותא קמ"ל והוצרכתי לפרש כן דאל"כ תקשה לך לפי' ר"ת הוי רישא וסיפא סברות הפוכות דברישא אמרי' דהוה ס"ד דאפילו מצד אחד טרפה ובסיפא אמרינן דהוה ס"ד דאפילו משני צדדים כשרה משום דהשומן מגין אבל לפי מה שכתבתי עולה הכל שפיר כן נ"ל ודו"ק:

    Maharam on Chullin 50b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Gilyon HaShas

    גמ' נקדרה כסלע וכן לקמן דף עז ע"א נקדר כמין טבעת. עירובין נח ע"ב שמעתי שמקדרין בהרים. ע"ז דף לב ע"א וקדור כמין ארובה ובערוך ערך קד גריס בכל הני בב' דלתי"ן קדוד:

    Gilyon HaShas on Chullin 50b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Chullin, daf 50, Amud Bet, about 322 words in 11 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 11 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 123 words

      Opens “בוקי סריקי? הכי אמר רב נחמן: מקום…”

      Named: רב נחמן, אביי.

    2. Segment 239 words

      Opens “הכרס הפנימי. אמר רב יהודה אמר רב:…”

      Named: רב יהודה, רבי משום, רבי נתן, רבי יהושע, רבי ישמעאל.

    3. Segment 332 words

      Opens “רב אסי אמר רבי יוחנן: מקום צר…”

      Named: רב אסי, רבי יוחנן, רב נחמן בר יצחק, רב אחא בר רב.

    4. Segment 424 words

      Opens “רבי יעקב בר נחמני אמר שמואל: מקום…”

      Named: רבי יעקב בר נחמני, רבי אבינא, שמואל.

    5. Segment 536 words

      Opens “אמרי במערבא משמיה דרבי יוסי בר חנינא:…”

      Named: רבי יוסי בר חנינא, רב הונא, רב אויא, רבא, רבה.

    6. Segment 621 words

      Opens “בנהרדעא עבדי כרבה בר רב הונא. א"ל…”

      Named: רב הונא, רב אשי, רבה.

    7. Segment 721 words

      Opens “ודרב אסי א"ר יוחנן, מאי א"ל כבר…”

      Named: רב אסי, רב אחא בר עוא, רבי אבינא, רבא.

    8. Segment 841 words

      Opens “רבי יהודה אומר: בגדולה כו'. אמר רבי…”

      Named: רבי יהודה, רבי בנימין בר יפת.

    9. Segment 920 words

      Opens “רובא ולא הוי טפח, פשיטא! לא צריכא,…”

    10. Segment 1045 words

      Opens “אמר גניבא אמר רבי אסי: נקדרה כסלע…”

      Named: רבי אסי, רבי חייא בר אבא, רב יוסף, אבא.

    11. Segment 1120 words

      Opens “המסס ובית הכוסות, תנו רבנן: מחט שנמצאת…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Hiyya bar Abba [HaKohen] · Third Generation of Amoraim

      Rabbi Hiyya bar Abba was a prominent disciple of Rabbi Yohanan, known for his precision in transmitting his teacher's teachings.

      Source: Chullin 50b · Segment 10 — “…על הטפח. אמר רבי חייא בר אבא: לדידי מפרשא…

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Chullin 50b · Segment 2 — “…קרחה: סניא דיבי. רבי ישמעאל אמר: איסתומכא דכרסא.

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Chullin 50b · Segment 7 — “ודרב אסי א"ר יוחנן, מאי א"ל כבר פירשה רב…

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Chullin 50b · Segment 10 — “…יתר מכסלע? אמר רב יוסף: כגון דעיילן תלת קשייתא…

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Chullin 50b · Segment 3 — “…כרסא בבירא. אמר רב אחא בר רב עוא אמר…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Chullin 50b · Segment 4 — “…בר נחמני אמר שמואל: מקום שאין בו מילת. רבי…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Chullin 50b · Segment 1 — “…תפיסה. וכמה? אמר אביי: כמלא בטדא בתורא.

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Chullin 50b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026