Commentary page
Chullin 103a
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerChullin 103a
Chullin 103a. The full printed text of this folio side — 17 numbered segments, about 353 words — with the classic commentaries printed on the page.
Rashi
ה"ג אכל אבר מן החי מן הטרפה ר' יוחנן אמר חייב שתים כו' - בהמה טרפה מחיים ואכל ממנה אבר בחייה:
לריש לקיש קשיא דהא אפילו לדידיה מתרי קראי נפקי וליחייב תרתי:
בשתי בהמות אבר מן החי מזו ובשר טרפה מזו:
חייב שתים ואע"ג דבחדא אכילה ובחד התראה אכלינהו דהא תרי לאוי איכא:
בבהמה אחת טרפה שאכל ממנה אבר מן החי פליגי ומפרש ואזיל:
במאי פליגי אמאי פטור והא תרי לאוי נינהו:
עם יציאת רובה בהולדה נטרפה:
לאברים עומדת ובשעה שנולדה חל עליה שם איסור אבר ואיסור טרפה:
15 more comments on this page.
Rashi on Chullin 103a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain
Tosafot
מר סבר רבי יוחנן בהמה בחייה לאברים עומדת ואיסור אבר ואיסור טרפה בהדי הדדי קא אתו - משמע דאי לאו לאברים עומדת דאיסור טרפה קדים לא אתי איסור אבר וחייל עלה אע"ג דאיסור מוסיף הוא דאסור לבני נח ותימה דבפרק ג' דשבועות (דף כא:) ובפ' בתרא דיומא (דף עג:) גבי שבועה שלא אוכל נבלות וטרפות קאמר רבי יוחנן בכולל דברים המותרים עם הדברים האסורים אלמא אית ליה איסור כולל וא"כ כ"ש איסור מוסיף כדמוכח בפרק ארבעה אחין (יבמות דף לב:) וי"ל אף על גב שפירש רבי יוחנן מתניתין דהתם בכולל לדידיה לא ס"ל הכי:
ומר סבר לאו לאברים עומדת ולא אתי איסור אבר וחייל אאיסור טרפה וא"ת כמאן ס"ל אי כרבי אלעזר דאמר לעיל (חולין דף קב.) כל שאתה מצווה על דמו אתה מצווה על אבריו אם כן ליחייב נמי הכא טרפה משום אבר מן החי ואי כרבנן דאמרי כל שבשרו מותר כו' אם כן למה לן טעמא דלאו לאברים עומדת וי"ל דדרשינן כל מין שבשרו מותר:
דאיסור חלב ואיסור אבר ואיסור טרפה בהדי הדדי קאתו פי' הקונטרס דכשנולדה חל איסור חלב דהא חלב שליל מותר מכל בבהמה תאכלו וקשה דהא א"ר יוחנן בפ' בהמה המקשה (לעיל חולין דף עה.) תלש חלב בן ט' חי חלבו כחלב בהמה א"כ איסור חלב קדים וי"ל דמ"מ איסור טרפה ואבר חיילי אאיסור חלב דקיל שהותר מכללו ובהדי הדדי קאתו לא נקט אלא משום טרפה ואבר ומיהו קשה דבסוף דם שחיטה (כריתות דף כג:) אמרינן דבקדשים איסור חל על איסור דכתיב כל חלב לה' לרבות אמורי קדשים קלים למעילה דאתי איסור מעילה וחייל אאיסור חלב ופריך למ"ד אף בקדשים אין איסור חל על איסור ל"ל כל חלב ומוקי לה בולדות קדשים וקסבר בהווייתן הן קדושין ובהדי הדדי קאתו והשתא אכתי לרבי יוחנן הא איסור חלב קדים דחל במעי אמו ונראה לפרש דדוקא נקט תלש חלב והוציאו ממעי אמו לחוץ הוא דמיקרי חלב והא דאמר חדשים הוא דגרמי ולא אוירא אוירא דבהמה הוא דלא בעי אבל אוירא דחלב בעינן והשתא ניחא הכא דכולהו בהדי הדדי קאתו והא דקאמר כשנטרפה עם יציאת רובה הוא הדין נטרפה במעי אמה דלא מיחייב משום טרפה עד שיולד כמו חלב אלא לא אתי אלא לאפוקי נטרפה לאחר יציאת רובה וא"ת לרבא דאמר לעיל כגון שתלש ממנה אבר וטרפה בו ולאו לאברים עומדת דהשתא בהדי הדדי קאתו משמע דאם נטרפה קודם שנתלש האבר לא אתי איסור אבר וחייל על איסור טרפה א"כ היכי משכחת לה שלש הכא לר' יוחנן כיון דלאו לאיברים עומדת ואין איסור אבר חל על איסור טרפה וי"ל כגון שתלש ממנה אבר וטרפה בו דמיגו דאתי איסור טרפה וחייל אאיסור חלב חייל נמי איסור אבר עליו ומ"ד שתים לית ליה האי מיגו אלא דוקא איסור טרפה דגלי קרא חייל ולא איסור אבר וא"ת לההוא לישנא דאמר לעיל דכ"ע לאו לאברים עומדת ולרבי יוחנן איסור אבר חייל אאיסור טרפה א"כ היכי משכחת לה דלא מיחייב אלא שתים באכל חלב מן החי ומן הטרפה וי"ל כגון שעם יציאת רובה נטרפה ואיסור אבר שבא לבסוף נהי דחייל אאיסור טרפה דקיל על איסור חלב דחמיר דבכרת לא חייל:
Tosafot on Chullin 103a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain
Rashba
אכל חלב מן החי ומן הטרפה לוקה ג' צריכין אנו לפרש משום אבר מן החי ולא משום בשר מן החי, דאי משום בשר מן החי הא (ד)אמרינן לעיל (חולין קב, ב) לר' יוחנן דאבשר מן החי ואבשר מן הטריפה דאינו לוקה אלא אחת וכן פירש רש"י ז"ל. ואם תאמר אם כן בחלב מאי אבר מן החי איכא, פירש הרמב"ם ז"ל כגון שתלשו כוליא בחלבה דהוא אבר מן החי בפני עצמו, ולא מיחוור דאכל חלב משמע וכולה שלשה מלקיות משום חלבו לבדו קאמר. והרמב"ם ז"ל כתב [פ"ה מהל' מאכלות אסורות ה"ה) דחלב עצמו מיקרי אבר מן החי ואבר שאין בו עצם וגידין בין שחתך כולו בין שחתך מקצתו הרי זה אסור משום אבר מן החי, ואבר שיש בו עצם אינו חייב עליו משום אבר מן החי עד שיפרוש כברייתו בשר עצמות וגידין, אבל אם פירש מן החי הבשר בלבד חייב משום טריפה ולא משום אבר מן החי. ויש לעיין בפרק העור והרוטב.
Rashba on Chullin 103a · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain
Meiri
תלש אבר מן החי ונטרפה בנטילתו חייב משום אבר מן החי ומשום טרפה שהרי שני האיסורין באו כאחד היתה טרפה ואכל ממנה אבר חייב שתים שהרי נכלל ממנה באיסור אבר מן החי תלש חלב מן הטרפה והיא חיה לוקה שלש שהרי איסור חלב קדם וחל עליו איסור טרפה מתוך שנכלל באיסורו שאר הבשר וכן חל עליו איסור אבר מן החי הואיל וכולל באיסורו בני נח ואם נולדה טרפה מן הבטן לדעת האומר שאין איסור חלב בשליל יבא איסור חלב ויחול על הטרפה באיסור מוסיף שהרי חייב עליו כרת:
Meiri on Chullin 103a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown
Maharsha (Chidushei Halachot)
בפרש"י בד"ה דכ"ע לאו לאברים עומדת וכיון דבשעת לידתם נטרפה כו' עכ"ל אין זה מדוקדק דהשתא דקיימינן דלאו לאברים עומדת א"נ דלאחר מכאן נטרפה הוי שפיר איסור טרפה קדים וכן יש לדקדק לקמן בדברי התוס' שכתבו יש לומר כגון שעם יציאת רובה נטרפה כו' דבלאו הכי נמי איסור טרפה קדים ודו"ק:
תוס' בד"ה ומר סבר לאו כו' ואם תאמר כמאן ס"ל אי כר"א אם כן ל"ל טעמא כו' עכ"ל (ב) וצ"ע אמאי לא תקשי להו בכה"ג לעיל מיניה לר"י דאי כרבנן סבירא ליה דאמרי כל שבשרו כו' לא ליחייב ב' ואי כר"א סבירא ליה ל"ל טעמא לאו לאברים עומדת כו' ובהדי הדדי קאתו דבלאו הכי מיחייב תרתי משום כל שאתה מצווה כו' ויש לומר דדרשינן כל מין כו' ואין להקשות לתירוצם דאכתי כיון דר"ל כרבנן לעיל בטמאה משום דכל שבשרו כו' הא בלאו האי טעמא נמי לא מחייב דלאו לאברים עומדת וא"נ לאברים עומדת איסור טומאה קדים ולא אתי איסור אבר וחל על איסור טומאה דיש לומר דבהא ודאי לא סבירא ליה כרבנן ודו"ק:
בד"ה דאיסור חלב כו' ואם תאמר לרבא כו' לא אתי איסור אבר כו' אם כן היכי משכחת כו' עכ"ל עיקר קושייתם לרבא דלא ליחול איסור אבר על איסור חלב משא"כ לכל אינך אוקמתות דלאוקמתא קמא כולהו בהדדי קאתו משעת לידה ולאינך אוקמתות איסור חל על איסור וק"ל:
בא"ד וא"ת לההוא לישנא כו' ולר"י איסור אבר חייל כו' אם כן היכי משכחת לה דלא מיחייב אלא ב' כו' עכ"ל נראה מדבריהם דלא ניחא להו למימר דמימרא דרבי יוחנן דלעיל פליגא אמ"ד הכא משמיה דר"י גופיה באכל חלב כו' דאינו חייב אלא ב' וכן כתבו לאוקמתא דרבא דמ"ד הכא ב' ס"ל נמי כאוקמתא דרבא דלעיל אלא דל"ל מגו דבהדדי קאתי וא"כ היכי משכחת לה לאביי דלא מיחייב הכא אלא ב' באכל חלב כו' ואם נאמר דמשכחת לה בגונא אחרינא כגון שנטרפה לאחר מכן דלא אתי איסור טרפה וחייל אאיסור אבר אם כן מ"ד שלש ומ"ד שתים לא פליגי כלל דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי ואם כן הוא לא הוו צריכי לפרש לרבא דמ"ד שתים לית ליה מגו אלא דמ"ד שתים לא איירי בכהאי גוונא שתלש ממנה אבר וטרפה ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי ועוד דבהדיא קאמר תלמודא דמ"ד שלש סבר כדאוקמתא דאביי לר"י ומ"ד שתים סבר דלאו לאברים עומדת והיינו דלא כאביי אליבא דר"י אלא כסברת ר"ל לאביי וע"ק היאך מצאנו ידינו ורגלינו להך לישנא דלעיל דסבר ר"י בהמה בחייה לאברים עומדת ואיסור טרפה חל על איסור אבר היכי משכחת ליה הכא באכל חלב כו' דלא מיחייב אלא ב' דבשום גוונא לא מצית לאשכוחי ואפשר שהתוס' לא רצו להשוות דברי רבי יוחנן דלעיל כמ"ד הכא משמיה דר"י באכל חלב כו' דחייב שתים אלא לחדא אוקימתא דאביי דלעיל דהיינו אוקימתא שניה אבל לאוקימתא קמא דאביי דלעיל וכן לאוקימתא בתראה דלעיל ודאי דליכא להשוות דברי רבי יוחנן דלעיל כמ"ד הכא שתים לר"י אלא כסברת ר"ל דלעיל וצ"ע ודו"ק:
Chidushei Halachot on Chullin 103a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain
Maharam
ד"ה דאיסור חלב וכו' והא דאמר חדשים הוא דגרמו ולא אוירא אוירא דבהמה הוא דלא בעי אבל אוירא דחלב בעי כצ"ל:
Maharam on Chullin 103a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain
Chiddushei Rabbi Akiva Eiger
גמרא רבא אמר כגון דתלש ממנו אבר תמוה לי לשיטת רש"י דלכ"ע חייב מיד על בשמ"ה. א"כ לר"י איך אתי' אסור טרפה ואיסור אמ"ה בהדדי. וכן לר"ל אלו הי' סבר לאו לאברים עומדת. הא מ"מ איסור בשמ"ה קדים ואיך יחול טרפה על איסור בשמ"ה. אף הא דחל אמ"ה על בשמ"ה אפשר לומר כיון דעפ"י הרוב הוא כן (אף דמשכחת באבר שאין בו כזית בשר. מ"מ עפ"י הרוב אינו כן) אבל מ"מ טרפה לא יחול על בשמ"ה. ולא ידעתי אמאי לא סתרו תוס' מזה לפירש"י. וצ"ע:
תד"ה דאיסור חלב וא"ת לרבא וכו' משמע דאם נטרפה וכו', לא זכיתי להבין קושייתם בזה דמהיכן משמע כן דלמא גם רבא סבר דהנך אמוראי אליבא דר"י אם מחייב ב' או ג' פליגי. אם איסור טרפה חל על אמ"ה או לא. ומש"ה לא הו"מ לומר דבא באוקימתא דנטרפה אחר לידה קודם דתלש ממנו אבר. ור"י סבר דאמ"ה חל על טריפה דא"ב הי' קשה בהיפוך למ"ד שתים מהך דר"י. לזה אמר דנטרפה בשעת תלישה דהוי ב"א. אבל בנטרפה מקודם תלי' בפלוגתא אליבא דר"י. וצלע"ג:
גמרא מידי דהוי אחלב ק"ל לר"י הא ע"כ הך סברא נסתר מדברי ר' יהודה לעיל בברייתא (דף ק' ע"ב) יכול תהא נבילת עוף טמא וכו' הרי דסבר ר' יהודה דאין נבילה חל על טמאה ול"א כיון דחל על חלב חל ג"כ אטמאה. ובהך סברא לא מצינו חולק על ר"י. וצ"ל דר' יהודה דס"ל איסור כולל א"כ ליכא ראיה מקרא מהא דחל נבילה אחלב. דהתם ראוי לחול דהוי כולל. אבל ר"י לא ס"ל לאיסור כולל. וא"כ ע"כ גזה"כ הוא הא דחל טרפה אחלב. מש"ה חל ג"כ על אמ"ה. או די"ל דגם טריפה הוי כולל דחל אחלב וכן על מי רגלים לשיטת הרא"ש ביו"ד (סי' פ"א) [וביבמות (דף ל"ג) כתבו תוס' בפשיטות דטריפה לא הוי כולל על אמ"ה וצ"ע]: אולם עדיין קשה מברייתא דלעיל (דף ק"א) באוכל ג"ה של נבילה דס"ל לחכמים דאינו חייב אלא א'. בזה תקשי נימא כמו דחל נבילה על חלב חל ג"כ על ג"ה דהוי נמי כולל. אמנם גם בזה י"ל דנבילה על חלב הוי מוסיף דמגו דאתסר להעלותו למזבח אתסר ג"כ להדיוט. משא"כ בג"ה דבלא"ה אסור לגבוה כמ"ש תוס' לעיל אבל ר' יוחנן ס"ל דל"א גם איסור מוסיף וא"כ הא דחל נבילה על חלב הוי גזה"כ מש"ה חל ג"כ על אמ"ה, ונכון:
Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Chullin 103a · Sefaria · Edition: Chiddushei Rabbi Akiva Eiger, Warsaw 1892 · Public Domain
What this page contains
A full text unit for Chullin, daf 103, Amud Aleph, about 353 words in 17 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 17 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 120 words
Opens “אָכַל אֵבֶר מִן הַחַי מִן הַטְּרֵפָה, רַבִּי…”
- Segment 210 words
Opens “בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן נִיחָא, אֶלָּא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן…”
- Segment 318 words
Opens “אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא קַשְׁיָא, כָּאן בִּבְהֵמָה…”
- Segment 424 words
Opens “בִּבְהֵמָה אַחַת, בְּמַאי פְּלִיגִי? אָמַר אַבָּיֵי: כְּגוֹן…”
- Segment 514 words
Opens “וּמָר סָבַר, בְּהֵמָה בְּחַיֶּיהָ לָאו לְאֵבָרִים עוֹמֶדֶת,…”
- Segment 634 words
Opens “וְאִיבָּעֵית אֵימָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא בְּהֵמָה בְּחַיֶּיהָ לָאו…”
- Segment 720 words
Opens “אִיבָּעֵית אֵימָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא בְּהֵמָה בְּחַיֶּיהָ לְאֵבָרִים…”
- Segment 89 words
Opens “מָר סָבַר אָתֵי וְחָיֵיל, וּמַר סָבַר לָא…”
- Segment 922 words
Opens “רָבָא אָמַר: כְּגוֹן שֶׁתָּלַשׁ מִמֶּנָּה אֵבֶר וּטְרָפָהּ…”
- Segment 1013 words
Opens “וּמָר סָבַר, בְּהֵמָה בְּחַיֶּיהָ לְאֵבָרִים עוֹמֶדֶת, וְלָא…”
- Segment 1144 words
Opens “אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי…”
- Segment 1224 words
Opens “בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי, כְּגוֹן שֶׁנִּטְרְפָה עִם יְצִיאַת רוּבָּהּ.…”
- Segment 1321 words
Opens “וּמַאן דְּאָמַר שְׁתַּיִם, קָסָבַר בְּהֵמָה בְּחַיֶּיהָ לָאו…”
- Segment 1429 words
Opens “וְאִי בָּעֵית אֵימָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא בְּהֵמָה בְּחַיֶּיהָ…”
- Segment 1521 words
Opens “וְאִי בָּעֵית אֵימָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא בְּהֵמָה בְּחַיֶּיהָ…”
- Segment 1625 words
Opens “מָר סָבַר: אָתֵי חָיֵיל, מִידֵּי דְּהָוֵה אַחֵלֶב,…”
- Segment 175 words
Opens “וְאִידַּךְ, אַחֵלֶב הוּא דְּחַיָּיב, דְּהוּתַּר…”
Sages named on this page
- Rabbi Hiyya bar Abba [HaKohen] · Third Generation of Amoraim
Rabbi Hiyya bar Abba was a prominent disciple of Rabbi Yohanan, known for his precision in transmitting his teacher's teachings.
Source: Chullin 103a · Segment 11 — “אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָכַל…”
- Rav Yosef · Third Generation Amoraim
Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.
Source: Chullin 103a · Segment 3 — “אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא קַשְׁיָא, כָּאן בִּבְהֵמָה אַחַת, כָּאן…”
- Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim
Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.
Source: Chullin 103a · Segment 4 — “…בְּמַאי פְּלִיגִי? אָמַר אַבָּיֵי: כְּגוֹן שֶׁנִּטְרְפָה עִם יְצִיאַת רוּבָּהּ,…”
Original text
אָכַל אֵבֶר מִן הַחַי מִן הַטְּרֵפָה, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חַיָּיב שְׁתַּיִם, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת.
With regard to one who ate a limb from a living animal that is a tereifa , Rabbi Yoḥanan says: He is liable to receive two sets of lashes, and Rabbi Shimon ben Lakish says: He is liable to receive only one set of lashes.
בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן נִיחָא, אֶלָּא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ קַשְׁיָא.
The Gemara comments: Granted, according to the opinion of Rabbi Yoḥanan, this works out well because the prohibitions of eating a limb from a living animal and of eating flesh severed from a tereifa are derived from two different verses. But according to the opinion of Rabbi Shimon ben Lakish, it is difficult; why does he hold that the individual receives only one set of lashes?
אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא קַשְׁיָא, כָּאן בִּבְהֵמָה אַחַת, כָּאן בִּשְׁתֵּי בְּהֵמוֹת. בִּשְׁתֵּי בְּהֵמוֹת מִיחַיַּיב שְׁתַּיִם, בִּבְהֵמָה אַחַת פְּלִיגִי.
Rav Yosef said: This is not difficult. Here it is referring to one animal, but there it is referring to two animals. Rav Yosef clarifies: In a case of two animals, e.g., where one ate a limb from a living animal and flesh severed from a different animal that was a tereifa , everyone agrees that he is liable to receive two sets of lashes. But in a case where he ate from one animal, e.g., he ate a limb severed from a live tereifa animal, Rabbi Yoḥanan and Rabbi Shimon ben Lakish disagree.
בִּבְהֵמָה אַחַת, בְּמַאי פְּלִיגִי? אָמַר אַבָּיֵי: כְּגוֹן שֶׁנִּטְרְפָה עִם יְצִיאַת רוּבָּהּ, מָר סָבַר: בְּהֵמָה בְּחַיֶּיהָ לְאֵבָרִים עוֹמֶדֶת, וְאִיסּוּר טְרֵפָה וְאִיסּוּר אֵבֶר בַּהֲדֵי הֲדָדֵי קָאָתוּ.
The Gemara asks: With regard to the case of one animal, in what case do they disagree? Abaye said: They disagree, for example, in a case where the animal became a tereifa as the majority of it emerged from its mother’s womb. One Sage, Rabbi Yoḥanan, holds that an animal, even during its life, stands to be divided into limbs, and therefore each of its limbs is considered a separate entity; and here the prohibition of eating a tereifa and the prohibition of eating a limb from a living animal come into effect at the same time. Consequently, both prohibitions apply.
וּמָר סָבַר, בְּהֵמָה בְּחַיֶּיהָ לָאו לְאֵבָרִים עוֹמֶדֶת, וְלָא אָתֵי אִיסּוּר אֵבֶר חָיֵיל אַאִיסּוּר טְרֵפָה.
And one Sage, Rabbi Shimon ben Lakish, holds that during its life an animal does not stand to be divided into limbs. Consequently, although the prohibition of eating a tereifa comes into effect when it is born, the prohibition of eating a limb from a living animal does not take effect until the limb is actually severed from the animal, and at that point the prohibition of a limb from a living animal does not come and take effect upon the already existing prohibition of a tereifa .
וְאִיבָּעֵית אֵימָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא בְּהֵמָה בְּחַיֶּיהָ לָאו לְאֵבָרִים עוֹמֶדֶת, וּבְמֵיתֵי אִיסּוּר אֵבֶר מֵיחַל אַאִיסּוּר טְרֵפָה קָא מִיפַּלְגִי: מָר סָבַר אָתֵי אִיסּוּר אֵבֶר חָיֵיל אַאִיסּוּר טְרֵפָה, וּמָר סָבַר לָא אָתֵי אִיסּוּר אֵבֶר חָיֵיל אַאִיסּוּר טְרֵפָה.
And if you wish, say instead that everyone agrees that during its life an animal does not stand to be divided into limbs, and they disagree with regard to whether the prohibition of a limb from a living animal comes and takes effect upon the already existing prohibition of a tereifa . One Sage, Rabbi Yoḥanan, holds that the prohibition of eating a limb from a living animal, which applies to gentiles as well as to Jews, comes and takes effect upon the already existing prohibition of eating a tereifa . And one Sage, Rabbi Shimon ben Lakish, holds that the prohibition of eating a limb from a living animal does not come and take effect upon the already existing prohibition of eating a tereifa .
אִיבָּעֵית אֵימָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא בְּהֵמָה בְּחַיֶּיהָ לְאֵבָרִים עוֹמֶדֶת, וּכְגוֹן שֶׁנִּטְרְפָה לְאַחַר מִכָּאן, וּבְמֵיתֵי אִיסּוּר טְרֵפָה חָיֵיל אַאִיסּוּר אֵבֶר קָא מִיפַּלְגִי.
And if you wish, say instead that everyone agrees that an animal, even during its life, stands to be divided into limbs, and the dispute is about a case where the animal became a tereifa afterward, i.e., after it was born, and they disagree with regard to whether the prohibition of a tereifa comes and takes effect upon the already existing prohibition of a limb from a living animal.
מָר סָבַר אָתֵי וְחָיֵיל, וּמַר סָבַר לָא אָתֵי וְחָיֵיל.
One Sage, Rabbi Yoḥanan, holds that the prohibition of eating a tereifa comes and takes effect in addition to the already existing prohibition of eating a limb from a living animal. And one Sage, Rabbi Shimon ben Lakish, holds that the prohibition of eating a tereifa does not come and take effect in addition to the already existing prohibition of eating a limb from a living animal.
רָבָא אָמַר: כְּגוֹן שֶׁתָּלַשׁ מִמֶּנָּה אֵבֶר וּטְרָפָהּ בּוֹ. מָר סָבַר: בְּהֵמָה בְּחַיֶּיהָ לְאֵבָרִים אֵינָהּ עוֹמֶדֶת, אִיסּוּר אֵבֶר וְאִיסּוּר טְרֵפָה בַּהֲדֵי הֲדָדֵי קָאָתוּ.
Rava says an alternative explanation: This is referring to a case where he severed a limb from the animal and thereby rendered the animal a tereifa . One Sage, Rabbi Yoḥanan, holds that during its life, an animal does not stand to be divided into limbs. Consequently, the prohibition of a limb from a living animal and the prohibition of a tereifa come into effect at the same time.
וּמָר סָבַר, בְּהֵמָה בְּחַיֶּיהָ לְאֵבָרִים עוֹמֶדֶת, וְלָא אָתֵי אִיסּוּר טְרֵפָה חָיֵיל אַאִיסּוּר אֵבֶר.
And one Sage, Rabbi Shimon ben Lakish, holds that even during its life, an animal stands to be divided into limbs, and therefore the prohibition of eating a limb from a living animal takes effect when the animal is born. Consequently, the prohibition of a tereifa does not come and take effect upon the already existing prohibition of a limb from a living animal.
אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָכַל חֵלֶב מִן הַחַי מִן הַטְּרֵפָה – חַיָּיב שְׁתַּיִם. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַמֵּי: וְלֵימָא מָר שָׁלֹשׁ, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר שָׁלֹשׁ. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָכַל חֵלֶב מִן הַחַי מִן הַטְּרֵפָה – חַיָּיב שָׁלֹשׁ.
§ Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: If one ate forbidden fat from a living animal that is a tereifa he is liable to receive two sets of lashes. Rabbi Ami said to him: But let the Master say that he is liable to three sets of lashes, because I say that the correct version of Rabbi Yoḥanan’s statement is that he is liable to three sets of lashes. It was also stated: Rabbi Abbahu says that Rabbi Yoḥanan says: If one ate forbidden fat from a living animal that is a tereifa he is liable to three sets of lashes.
בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי, כְּגוֹן שֶׁנִּטְרְפָה עִם יְצִיאַת רוּבָּהּ. מַאן דְּאָמַר שָׁלֹשׁ, קָסָבַר: בְּהֵמָה בְּחַיֶּיהָ לְאֵבָרִים עוֹמֶדֶת, דְּאִיסּוּר חֵלֶב וְאִיסּוּר אֵבֶר וְאִיסּוּר טְרֵפָה בַּהֲדֵי הֲדָדֵי קָאָתוּ.
The Gemara asks: With regard to what principle do Rabbi Ḥiyya bar Abba and Rabbi Ami disagree? They disagree in a case where the animal became a tereifa as the majority of it emerged from its mother’s womb; the one who said that he is liable to three sets of lashes holds that even during its life an animal stands to be divided into limbs, and each of its limbs is considered as a separate entity, so that the prohibition of eating forbidden fat, the prohibition of eating a limb from a living animal, and the prohibition of eating a tereifa come into effect at the same time.
וּמַאן דְּאָמַר שְׁתַּיִם, קָסָבַר בְּהֵמָה בְּחַיֶּיהָ לָאו לְאֵבָרִים עוֹמֶדֶת, וְאִיסּוּר חֵלֶב וְאִיסּוּר טְרֵפָה – אִיכָּא, אִיסּוּר אֵבֶר – לָא אָתֵי חָיֵיל.
And the one who said that he is liable to two sets of lashes holds that during its life, an animal does not stand to be divided into limbs, i.e., its limbs are not considered separate entities while the animal is alive. Consequently, the prohibition of eating forbidden fat and the prohibition of eating a tereifa animal apply, as they came into effect at the same time, when the animal was born. By contrast, the prohibition of eating a limb from a living animal does not come and take effect, due to the fact that other prohibitions already apply.
וְאִי בָּעֵית אֵימָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא בְּהֵמָה בְּחַיֶּיהָ לָאו לְאֵבָרִים עוֹמֶדֶת, וּבְמֵיתֵי אִיסּוּר אֵבֶר וְחָיֵיל אַאִיסּוּר חֵלֶב וְאַאִיסּוּר טְרֵפָה קָא מִיפַּלְגִי, מָר סָבַר אָתֵי חָיֵיל, וּמַר סָבַר לָא אָתֵי חָיֵיל.
And if you wish, say instead that everyone agrees that during its life an animal does not stand to be divided into limbs, and each of its limbs is not considered as a separate entity. But they disagree with regard to whether the prohibition of eating a limb from a living animal comes and takes effect upon the already existing prohibition of eating forbidden fat and the already existing prohibition of eating a tereifa . One Sage, Rabbi Ami, holds that it does come and take effect, and one Sage, Rabbi Ḥiyya bar Abba, holds that it does not come and take effect.
וְאִי בָּעֵית אֵימָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא בְּהֵמָה בְּחַיֶּיהָ לְאֵבָרִים עוֹמֶדֶת, וּכְגוֹן שֶׁנִּטְרְפָה לְאַחַר מִכָּאן, וּבְמֵיתֵי אִיסּוּר טְרֵפָה מֵיחַל אַאִיסּוּר אֵבֶר קָא מִיפַּלְגִי.
And if you wish, say instead that everyone agrees that during its life an animal stands to be divided into limbs, and it is a case where the animal became a tereifa afterward, i.e., after it was born; and they disagree with regard to whether the prohibition of eating a tereifa comes and takes effect upon the already existing prohibition of eating a limb from a living animal.
מָר סָבַר: אָתֵי חָיֵיל, מִידֵּי דְּהָוֵה אַחֵלֶב, דְּאָמַר מָר: הַתּוֹרָה אָמְרָה יָבֹא אִיסּוּר נְבֵלָה יָחוּל עַל אִיסּוּר חֵלֶב, וְיָבֹא אִיסּוּר טְרֵפָה יָחוּל עַל אִיסּוּר חֵלֶב.
One Sage, Rabbi Ami, holds that it does come and take effect, just as is the halakha with forbidden fat. As the Master said that in the verse: “And the fat of a carcass, and the fat of a tereifa may be used for any other service; but you shall in no way eat of it” (Leviticus 7:24), the Torah said: Let the prohibition of eating a carcass come and take effect upon the prohibition of eating forbidden fat, despite the fact that the prohibition of forbidden fat came into effect first. And similarly, the word “ tereifa ” teaches: Let the prohibition of eating a tereifa come and take effect upon the prohibition of eating forbidden fat. Consequently, one who eats forbidden fat from a tereifa is liable to receive two sets of lashes. Rabbi Ami holds that just as the prohibition of eating a tereifa takes effect in addition to the prohibition of eating forbidden fat, it also takes effect in addition to the prohibition of eating a limb from a living animal.
וְאִידַּךְ, אַחֵלֶב הוּא דְּחַיָּיב, דְּהוּתַּר
And the other Sage, Rabbi Ḥiyya bar Abba, holds that it is only the prohibition of eating forbidden fat for which he is liable in addition to being liable for the prohibition of eating a tereifa . The prohibition of eating a tereifa takes effect in addition to the prohibition of eating forbidden fat because with regard to the latter, there are permitted circumstances that serve as exceptions