Talmud Builders

    Chullin 19a

    Back to index

    English translation — Chullin 19a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1The Gemara concludes: And the halakha is: If one slaughters from the incline of the thyroid cartilage and below in the direction of the windpipe, the slaughter is valid, and that is in accordance with the opinion that one who left part of the arytenoid cartilage has still performed a valid slaughter, as the arytenoid cartilage extends beyond this point.

    2The Gemara relates that Rav Naḥman deemed the slaughter valid in a case where one slaughtered from the incline of the thyroid cartilage and below. Rav Ḥanan bar Rav Ketina said to Rav Naḥman: In accordance with whose opinion is that ruling? It is neither in accordance with the opinion of the Rabbis nor in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, who both hold that if one cuts the windpipe above the large upper ring, the cricoid cartilage, the slaughter is not valid.

    3Rav Naḥman said to him: Neither do I know Ḥillek nor do I know Billek, i.e., I know the reason neither for this one’s opinion nor for that one’s opinion. I know the halakha , as Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says, and some say that Rabbi Abba bar Zavda says that Rabbi Ḥanina says, and some say that Rabbi Ya’akov bar Idi says that Rabbi Yehoshua ben Levi says: From the incline of the thyroid cartilage and below, the slaughter is valid.

    4§ The Gemara returns to analyzing the baraita (18b): In a case where the knife is diverted from the place of slaughter above the ring, the slaughter is not valid. Rabbi Ḥanina ben Antigonus testified about a case where the knife is diverted from the place of slaughter above the ring that the slaughter is valid. And Rabbi Yehoshua ben Levi says: With regard to a case where the knife was diverted according to the opinion of the Rabbis cited in the mishna, the slaughter is valid according to the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, who ruled that the slaughter is valid when the majority of the windpipe was cut within the large, upper ring.

    5And with regard to a case where the knife was diverted according to the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, it is valid according to the opinion of Rabbi Ḥanina ben Antigonus, who ruled that even if a majority of the windpipe was cut outside the large upper ring, the slaughter is valid.

    6The Gemara objects: That is obvious. The Gemara explains: Lest you say that the statement of Rabbi Ḥanina ben Antigonus, who ruled that in a case where the knife is diverted from the place of slaughter above the ring it is valid, addresses the statement of the Rabbis and he agrees with the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, that the slaughter is not valid when the majority of the windpipe was cut above the large upper ring, therefore, Rabbi Yehoshua ben Levi teaches us that this is not the case.

    7The Gemara objects: And say it is indeed so that Rabbi Ḥanina ben Antigonus agrees with Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda. The Gemara responds: If so, the formulation of the baraita should have been: Rabbi Ḥanina ben Antigonus testified about it. Since the opinion of Rabbi Ḥanina ben Antigonus was introduced merely with the term: Testified, apparently he disagrees with all of the other opinions. The Gemara concludes: And the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Ḥanina ben Antigonus, as Rav Naḥman holds in accordance with his opinion.

    8§ The mishna cited a dispute between the Rabbis, who hold that in a case where one slaughtered within the large upper ring and did not leave a thread breadth over the entire surface of the ring, the slaughter is not valid, and Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, who holds that even if one left a thread breadth over a majority of the surface of the ring, the slaughter is valid. Apropos to that, Rav Huna said that Rav Asi says: The dispute is only in a case where one cut two-thirds of the windpipe within the ring and then diverted the knife upward toward the head of the animal and cut the remaining one-third, as the Rabbis hold that we require the entire slaughter to be performed within the large ring, and Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, holds: The halakhic status of its majority is like that of its entirety.

    9But if one diverted the knife upward toward the head of the animal, cut one-third of the windpipe, and then cut two-thirds within the ring, everyone agrees that the slaughter is not valid, as when the life left the animal, i.e., when the majority of the windpipe was cut, we require that the entire majority be cut by means of slaughter, and that is not so in this case.

    10Rav Ḥisda said to Rav Huna: On the contrary, let the Master say the opposite. The dispute is only in a case when one diverted the knife upward toward the head of the animal, cut one-third of the windpipe, and then cut two-thirds within the ring, as Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, holds that the slaughter is valid just as it is in the case where half the windpipe is deficient. In that case, once the slaughterer cuts any additional part of the windpipe, the slaughter is valid because the cut that rendered a majority of the windpipe slaughtered was performed properly. So too in this case, since the cut of the second third was performed properly, the slaughter is valid.

    11And the Rabbis hold that there, in the case of the deficient windpipe, the deficiency was in the place of proper slaughter, and therefore most of the life of the animal left in the proper place. Here, the first third was cut while the knife was diverted, and therefore most of the life of the animal did not leave in the place of proper slaughter.

    12But in a case where one cut two-thirds of the windpipe within the ring and then diverted the knife and cut the remaining one-third, everyone agrees that the slaughter is valid, as didn’t we learn in a mishna (27a): The halakhic status of the slaughter of the majority of one siman , the windpipe or the gullet, is like that of the slaughter of the entire siman itself?

    13Rav Yosef said to Rav Ḥisda: Who will say to us that with regard to the mishna there concerning the majority of one siman , Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, did not teach it? Perhaps Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, taught it, and the Rabbis disagree.

    14Abaye said to Rav Yosef: Is that to say that with regard to all principles that address majorities in general, Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, taught them? Rav Yosef said to him: I am speaking of the principle of majority with regard to slaughter, as we heard that the Rabbis disagree with him.

    15Some say that there is an alternative version of this discussion: Rav Huna said that Rav Asi says: The dispute is only in a case where one diverted the knife upward toward the head of the animal, cut one-third of the windpipe, and then cut two-thirds within the ring, as Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, holds that the slaughter is valid just as it is in the case where half the windpipe is deficient, and the Rabbis hold that there, in the case of the deficient windpipe, the deficiency was in the place of proper slaughter, but here, most of the life of the animal did not leave in the place of proper slaughter.

    16But in a case where one cut two-thirds of the windpipe within the ring and then diverted the knife and cut the remaining one-third, everyone agrees that the slaughter is valid, as didn’t we learn in a mishna (27a): The halakhic status of the slaughter of the majority of one siman , the windpipe or the gullet, is like that of the slaughter of the entire siman itself?

    17Rav Ḥisda objects to this: Who will say to us that with regard to the mishna there concerning the majority of one siman , Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, did not teach it? Perhaps Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, taught it, and the Rabbis disagree. Rav Yosef said to Rav Ḥisda: Is that to say that with regard to all principles that address majorities in general, Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, taught them? Rav Ḥisda said to him: I am speaking of the principle of majority with regard to slaughter, as we heard that the Rabbis disagree with him.

    18§ If one diverted the knife and cut one-third of the windpipe, and then cut one-third properly, and then diverted and cut the final one-third, Rav Huna says that Rav says: The slaughter is valid. Rav Yehuda says that Rav says: The animal is a tereifa , i.e., forbidden. Rav Huna says that Rav says: The slaughter is valid, as when the life left the animal, it was in the course of a valid slaughter that it left. Rav Yehuda says that Rav says: The animal is a tereifa , as we require a majority of the windpipe to be cut with valid slaughter, and that is not the case.

    19If one cut one-third of the windpipe properly, and then diverted the knife and cut one-third, and then cut the final one-third of the windpipe properly, Rav Yehuda says that Rav said: The slaughter is valid. When the Sages came and asked Rav Huna, he said to them: It is a tereifa . Rav Yehuda heard the ruling of Rav Huna, and he was angry. He said: I deem it a tereifa and he deems the slaughter valid, and I deem the slaughter valid and he deems it a tereifa . Rav Huna said: It is proper that he was angry. One reason is that he heard it from Rav and I did not hear it from Rav; and furthermore, isn’t there the majority of the siman that was cut with valid slaughter?

    20Rav Ḥisda said to Rav Huna: Do not retract your statement,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    והלכתא משיפוי כובע ולמטה כשרהקודם שיתחיל הכובע לשפע ולעלות כשרה משם ולהלן טרפה:

    והיינו דשייר בחיטיכלומר כמ"ד שייר בחיטי כשרה:

    לא כרבנן ולא כר' יוסידאפי' ר' יוסי לא מכשר אלא היכא דהואי רובא דשחיטה בתוך הטבעת אבל כולה למעלה מטבעת הגדולה מודה דפסולה והא כולה למעלה מן הטבעת היא:

    לא חילק ידענא ולא בילק ידענאלא כרבנן שמעתי דמיירי במחלק טבעת לשנים ולא כר' יוסי שמעתי דמיירי במבלק הסימנין דקרניי"ר בלעז לשון מבולקה כך שמעתי. אבל ראיתי בחלק (סנהדרין דף צח:) עתידים ישראל דאכלי שני משיח ופרכינן פשיטא אלא מאן אכיל להו אטו חילק ובילק אכלי ליה ולפי הדברים לישנא בעלמא הוא:

    שמעתאדאמוראי ידענא דמכשרי למעלה מן הטבעת ובלבד שיהא משיפוי כובע ולמטה והני אמוראי סמכי אדרבי חנינא בן אנטיגנוס שחלק על רבנן ורבי יוסי ומכשר מוגרמת דידהו:

    מוגרמת דרבנןשהגרים מיעוט הקנה לאחר ששחט רובה:

    מוגרמת דר' יוסיששחט רובה למעלה מן הטבעת או כולה:

    מהו דתימא רבי חנינאדמכשיר:

    אמוגרמת דרבנן קאיאבל היכא דכולה למעלה מן טבעת פסולה קמ"ל:

    א"כ העיד עליה מיבעיא ליהדמשמע דאסתמא דלעיל מיניה קאי דקתני מוגרמת פסולה ורבנן היא. העיד עליה רבי חנינא כו' ומדמהדר ונקט על מוגרמת ש"מ אתרוייהו מוגרמת דלעיל מיניה קאי והכי קאמר לא מיבעיא מוגרמת דרבנן דרובה בטבעת כשרה אלא אף מוגרמת דר' יוסי דכולה למעלה מן הטבעת כשרה:

    דקאי רב נחמן כוותיהדאכשר משיפוי כובע ולמטה כדאמרן:

    מחלוקתדרבנן ורבי יוסי:

    בששחטתחלה בתוך הטבעת שני שליש הגרגרת דהיינו מלא החוט של רובה אח"כ הגרים שליש האחרון:

    כולה שחיטה בעינן בטבעת הגדולהכלומר במקום הראוי לשחיטה וכ"ש למטה הימנה:

    רובו ככולווגמרה לה שחיטה ברובה ומכאן ואילך מחתך בבשר שחוטה בעלמא הוא:

    אבל הגרים שלישתחלה שהתחיל לשחוט למעלה מן הטבעת ושחט רוב אחרון במקום שחיטה:

    פסולהאפי' לרבי יוסי דיציאת חיותא של בהמה ברוב סימן הוא וכשנחתך רוב הסימן לא נחתך אותו הרוב בשחיטה:

    בעינן רובא בשחיטהכלומר ההוא רובא דמפיק חיותא ביה בעינן בשחיטה:

    מידי דהוה אחצי קנה פגוםדאמר לקמן (חולין דף כט.) הרי שהיה חצי קנה פגום מאליו והוסיף עליו כל שהוא וגמרו שחיטתו כשרה ואע"ג דכי נפקא חיותא לאו רובא בשחיטה. והאי הגרמה דמיעוטא נמי כפגימה בעלמא הוא וכי מוסיף עליה ושחט רובא לא מיפסלא ומיהו הכא בתוספת כל שהו לא סגי ליה דלא מצטרפא הגרמה לאכשורי לשחיטה הואיל ולאו מקום שחיטה הוא:

    ורבנן התםההוא פגם במקום שחיטה הוא וכיון דאין טרפות בקנה עד שתפסק רובא כדאמרינן באלו טרפות (לקמן חולין דף מד.) הויין לה כמי שלא נפגמה ואע"ג דכי נפקא ליה חיותא לאו כוליה רובא בשחיטה נפק מיהו במקום שחיטה מיהא נפקא כוליה חיותא אבל הגרמה לאו שחיטה הוא ולאו מקום שחיטה הוא וכי נפקא חיותא ברוב הראשון של סימן בפסולא נפק דשלא במקום שחיטה הואי פלגא דמיפק חיותא:

    דהא תנןבפ' ב' (לקמן חולין דף כז.):

    רובו של אחד כמוהוואם לא שחט אלא רוב הסימן והלך לו כשרה אלמא רובא ככולה. ולענין הגרמה נמי הא אתכשר ברובו ומתני' דקתני מלא החוט על פני כולה למעוטי הגרים שליש תחלה קאתי ולא למעוטי היכא דהגרמה בסוף:

    אנא רובא דשחיטה קאמינאכל תנא דאזיל בשחיטה בתר רובא קאמינא דרבי יוסי ברבי יהודה היא ולאו רבנן דהא שמעינן להו דפליגי בה ואמרי דלא אזלינן בשחיטה בתר רובא:

    מיפק חיותאשליש אמצעי ברוב סימן הוא:

    ה"ג רב יהודה אמר רב טרפה בעינן רובא בשחיטה ולא גרסינן כי נפקא חיותא בעינן רובא בשחיטה - דהא רב יהודה לאו במיפק חיותא תלי טעמא דקאמר בסיפא שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש כשרה הואיל ורובא בשחיטה ואף על גב דרובא קמא דהוא מיפק חיותא לאו בשחיטה הוא:

    אתו שיילוה לרב הונא אמר להו טרפהמסברא דנפשיה אמרה ולאו משמיה דרב מדלא קאמר להו הכי קאמר רב טרפה ורב יהודה אמרה משמיה דרב:

    חולין 19 עמוד א

    1והלכתא משיפוי כובע ולמטה כשרה, והיינו דשייר בחיטי.

    2רב נחמן אכשר משיפוי כובע ולמטה, אמר ליה רב חנן בר רב קטינא לרב נחמן: כמאן? לא כרבנן ולא כרבי יוסי ברבי יהודה.

    3אמר ליה: אנא לא חילק ידענא ולא בילק ידענא, אנא שמעתא ידענא, דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן, ואמרי לה א"ר אבא בר זבדא א"ר חנינא, ואמרי לה א"ר יעקב בר אידי א"ר יהושע בן לוי: משיפוי כובע ולמטה כשרה.

    4ואריב"ל מוגרמת דרבנן כשרה לרבי יוסי בר' יהודה׃

    5ודרבי יוסי ברבי יהודה כשרה, לרבי חנינא בן אנטיגנוס׃

    6פשיטא מהו דתימא ר"ח בן אנטיגנוס אדרבנן קאי קא משמע לן׃

    7ואימא ה"נ א"כ העיד עליה מיבעי ליה והלכתא כר' חנינא בן אנטיגנוס דקאי רב נחמן כוותיה׃

    8אמר רב הונא אמר רב אסי מחלוקת בששחט שני שליש והגרים שליש דרבנן סברי כולה שחיטה בעינן בטבעת גדולה ורבי יוסי ברבי יהודה סבר רובו ככולו׃

    9אבל הגרים שליש ושחט שני שליש דברי הכל פסולה דכי נפקא חיותא בעינן רובא בשחיטה וליכא׃

    10א"ל רב חסדא: אדרבה לימא מר איפכא מחלוקת כשהגרים שליש ושחט שני שליש דרבי יוסי ברבי יהודה סבר מידי דהוה אחצי קנה פגום׃

    11ורבנן התם מקום שחיטה הכא לאו מקום שחיטה׃

    12אבל שחט שני שליש והגרים שליש דברי הכל כשרה דהא תנן רובו של אחד כמוהו׃

    13א"ל רב יוסף מאן נימא לן דההוא רובא דהתם לאו רבי יוסי ברבי יהודה קתני לה דלמא רבי יוסי בר' יהודה קתני לה׃

    14אמר ליה אביי אטו כל רובי דעלמא רבי יוסי ברבי יהודה קתני להו אמר ליה אנא רובא דשחיטה קאמינא דשמענא להו דפליגי׃

    15לישנא אחרינא אמרי לה אמר רב הונא אמר רב אסי מחלוקת שהגרים שליש ושחט שני שליש דרבי יוסי בר ר' יהודה סבר מידי דהוה אחצי קנה פגום ורבנן התם מקום שחיטה הכא לאו מקום שחיטה׃

    16אבל שחט שני שליש והגרים שליש דברי הכל כשרה דהא תנן רובו של אחד כמוהו׃

    17מתקיף לה רב חסדא מאן לימא לן דההוא רובא דהתם לאו רבי יוסי ברבי יהודה קתני לה דלמא רבי יוסי ברבי יהודה קתני לה א"ל רב יוסף אטו כל רובי דעלמא רבי יוסי ברבי יהודה קתני להו אמר ליה אנא רובא דשחיטה קאמינא דשמענא להו דפליגי׃

    18הגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש רב הונא אמר רב כשרה רב יהודה אמר רב טרפה רב הונא אמר רב כשרה כי נפקא חיותא בשחיטה קא נפקא רב יהודה אמר רב טרפה בעינן רובא בשחיטה וליכא׃

    19שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש רב יהודה אמר רב כשרה אתו שיילוה לרב הונא אמר להו טרפה שמע רב יהודה איקפד אמר טריפנא ומכשר ומכשרנא טריף אמר רב הונא שפיר קא מיקפד חדא איהו שמיע ליה מיניה דרב ואנא לא שמיע לי ועוד האיכא רובא בשחיטה׃

    20א"ל רב חסדא לא תהדר בך,׃

    Tosafot

    אמר רב הונא אמר רב אסיהיינו רב אסי חברו של רב כהנא שהיו גדולים דלסבריה דרב לא היו צריכין אבל רבי אסי לאו היינו רב אסי דקטן מרב הונא היה כדאמרי' בהניזקין (גיטין נט:) רבי אמי ורבי אסי כהני חשיבי דארעא דישראל מיכף כייפי ליה לרב הונא:

    דילמא רבי יוסי ברבי יהודה היאתימה דלא משני רובו של אחד היינו וושט ומאי אחד מיוחד שבסימנים כרב אדא בר אהבה דלקמן בפ"ב (חולין דף כח.) ושמא רבנן דרבי יוסי ברבי יהודה פליגי בוושט כמו בקנה:

    הגרים שליש ושחט שליש כו' רב הונא אמר רב כשרהוהא דפסיל רב הונא לעיל הגרים שליש ושחט שני שליש התם משמיה דרב אסי והכא משמיה דרב:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ritva

    רב נחמן אכשר משיפוי כובע ולמטה והיינו שייר בחוטי והיינו משום דסברי לה כרבי חנינא בן אנטיגנוס דהוא תנא ופליג אדרבנן ור' יוסי בר' יהודה והלכתא כוותי' כיון דאמוראי בתראי ס"ל כוותיה ופי' שיפוי הכובע כי כמין כובע יש על פי הקנה למעלה מטבעת הגדולה והוא משופע כלפי הראש וזה נקרא שיפוי כובע ובסוף אותו שיפוי כובע כלפי הגוף מתחילין כמין גרעיני חיטים ונמשכים כלפי טבעת וכל ששייר מן החיטי' ההם כמלא החוט כלפי הראש נשתייר כל השיפוי כובע שלם והוי לי' שחיטה למעלה בוושט כבר נתפרש לקמן בפרק א"ט בבהמה ותי' שהוא למטה מתורבץ הוושט אבל בעוף לא נתפרש ואמר מורי הרא"ה ז"ל בקבלה מרבותיו ז"ל והר"ר פנחס הלוי אחיו ז"ל שהוא במקום שכנגדו בקנה במקום שחיטה.

    אמר רב הונא אמר רב אשי כו' עד דרבנן סברי כולה שחיטה בעינן בטבעת הגדולה. פי' במקום שחיטה ואפילו מיעוט האחרון וס"ל דאע"ג דבשחיטה סגי ברוב. ה"מ כשלא שחט יותר אבל כל שחיטתו בעינן שתהא במקום שחיטה ואפשר דהוא מדרבנן בעלמא.

    איכא דאמרי וכו' עד מידי דהוי אחצי קנה פגום כלומר שאם תשלומו בשחיטה כשרה לרוב כשרה. ומיכה שמעינן דלר"י בר יהודה כל שהגרים שליש כשרה: והא דנקט ושחט שני שלישים משום רבנן נקט לה דאפי' בהכי פסלה וממילא אשמועינן כח דהיתירא דר' יוסי בטעמי' דידי'.

    ורבנן התם מקום שחיטה הכא לאו מקום שחיטה ומסברא משום האי לישנא דר יוסי בר יהודה מכשיר בכל חצי קנה פגום שהשלימו בשחיטה כראוי במקומו ואעפ"י שהחצי שהוא פגום הוא שלא במקום שחיטה דאי לאו שפיר קאמרי רבנן אלא ודאי דבהא נמי פליגי.

    הגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש רב הונא אמר רב כשירה כי נפיק חיותא בשחיטה נפקא ומשמע לפום האי טעמא דלא סוף דבר שחט שליש אלא אפי' הגרים חצי' ושחט והשלימו לרוב ולרווחא דמילתא נקט ושחט שליש ורב יהודה אמר רב טריפא ג"ה והוא גרסת רש"י ז"ל בעילה רובא בשחיטה וליכא ויש ספרים גורסין כי נפיק חייתא בעינא רובא בשחיטה וליכא: ואינה מחוורת דמשמע דר' יהודה תרתי בעי רובא בשחיט' ודנפקא חיותא ברובא והא ליתא דבאידך דבסמוך מכשיר בשחט שליש והגרים שליש ושחט שליש. משום דאיכא רובא בשחיטה מיהת ויש לפרש דה"ה כי נפקא חיותא בשחיטה לא סגי' לן דרוב' בשחיטה לא סגי' לן דרוב, בשחיטה בעינן וליכא ועולה כפי הגרסא ראשונה כבר כתבתי במשנתינו דסברי הני אמוראי כולהו כר' יוסי בר יהודה אלא דמפלגי בפי' על פני רובא דקאמר שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש רב יהודה אמר כשרה. פי' דס"ל דעל פני רובא דמתני' פני כל רובא אלא דסגי' ליה אפילו ברוב מפוזר אבל רב הונא סבר דעל פני השלמת רובא קאמר.

    שפיר קא קפיד חדא דהוא שמיע לזה מרב ואנא לא שמיע לי ועוד הא איכא רובא בשחיטה פי' דקמייתא דשמיע לי מרב דמכשר לרבותא אמרה רב דאפי' בההיא דליכא רובא מכשר משום דנפקא חיותא בשחיטה וכ"ש דמכשר בהא דאיכא רובא בשחיטה וסבירא ליה השתא לרב הונא דלרב כי קתני מתניתין על פני רובא מכלל כייל תרתי בין על פני כל הרוב ואפי' מפוזר בין על פני השלמת רובא ורב חסדא אמר ליה לא תהדר בך דא"כ מפסדת לקמניתא דסבר ליה על על פני רובא דמתניתין לא משמע אלא חדא מהני בלחוד או רובא ממש או השלמת רובא וכיון דשמע קמייתא מרב דמכשר ודאי ס"ל דעל פני השלמ' רובא קתני בלחוד ולא באידך הילכך אי מודה רב הונא בהא בתריית' מפסיד קמייתא ומינה כיון דשמע כשרה דקמייתא כמאן דשמע מיניה פסולא דבתרייתא נמי דהא בהא תליא וא"א לאומרם שתיהן ולהכי א"ל דלא ליהדר ביה דלית ליה למיחוש דהנהו תרי טעמא דקאמר כנ"ל לפרש שמועה זו מ"מ ליכא למשמע מהא דרב חסדא דסבירא לי' כרב הונא דהא איהו לפום מימרא קמייתא דרב הונא הוא דאמר לי' דלא ליהדר ביה וכדאמר לי' מפסדת לקמייתא ואמר ליה נמי מאי טעמא מכשרת וזה ברור:

    Babylonian Talmud · folio map

    Chullin 19a

    Chullin 19a. The full printed text of this folio side — 20 numbered segments, about 433 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    והלכתא משיפוי כובע ולמטה כשרה קודם שיתחיל הכובע לשפע ולעלות כשרה משם ולהלן טרפה:

    והיינו דשייר בחיטי כלומר כמ"ד שייר בחיטי כשרה:

    לא כרבנן ולא כר' יוסי דאפי' ר' יוסי לא מכשר אלא היכא דהואי רובא דשחיטה בתוך הטבעת אבל כולה למעלה מטבעת הגדולה מודה דפסולה והא כולה למעלה מן הטבעת היא:

    לא חילק ידענא ולא בילק ידענא לא כרבנן שמעתי דמיירי במחלק טבעת לשנים ולא כר' יוסי שמעתי דמיירי במבלק הסימנין דקרניי"ר בלעז לשון מבולקה כך שמעתי. אבל ראיתי בחלק (סנהדרין דף צח:) עתידים ישראל דאכלי שני משיח ופרכינן פשיטא אלא מאן אכיל להו אטו חילק ובילק אכלי ליה ולפי הדברים לישנא בעלמא הוא:

    שמעתא דאמוראי ידענא דמכשרי למעלה מן הטבעת ובלבד שיהא משיפוי כובע ולמטה והני אמוראי סמכי אדרבי חנינא בן אנטיגנוס שחלק על רבנן ורבי יוסי ומכשר מוגרמת דידהו:

    מוגרמת דרבנן שהגרים מיעוט הקנה לאחר ששחט רובה:

    מוגרמת דר' יוסי ששחט רובה למעלה מן הטבעת או כולה:

    מהו דתימא רבי חנינא דמכשיר:

    18 more comments on this page.

    Rashi on Chullin 19a · Sefaria

    Tosafot

    אמר רב הונא אמר רב אסי היינו רב אסי חברו של רב כהנא שהיו גדולים דלסבריה דרב לא היו צריכין אבל רבי אסי לאו היינו רב אסי דקטן מרב הונא היה כדאמרי' בהניזקין (גיטין נט:) רבי אמי ורבי אסי כהני חשיבי דארעא דישראל מיכף כייפי ליה לרב הונא:

    דילמא רבי יוסי ברבי יהודה היא תימה דלא משני רובו של אחד היינו וושט ומאי אחד מיוחד שבסימנים כרב אדא בר אהבה דלקמן בפ"ב (חולין דף כח.) ושמא רבנן דרבי יוסי ברבי יהודה פליגי בוושט כמו בקנה:

    הגרים שליש ושחט שליש כו' רב הונא אמר רב כשרה והא דפסיל רב הונא לעיל הגרים שליש ושחט שני שליש התם משמיה דרב אסי והכא משמיה דרב:

    Tosafot on Chullin 19a · Sefaria

    Ritva

    רב נחמן אכשר משיפוי כובע ולמטה והיינו שייר בחוטי והיינו משום דסברי לה כרבי חנינא בן אנטיגנוס דהוא תנא ופליג אדרבנן ור' יוסי בר' יהודה והלכתא כוותי' כיון דאמוראי בתראי ס"ל כוותיה ופי' שיפוי הכובע כי כמין כובע יש על פי הקנה למעלה מטבעת הגדולה והוא משופע כלפי הראש וזה נקרא שיפוי כובע ובסוף אותו שיפוי כובע כלפי הגוף מתחילין כמין גרעיני חיטים ונמשכים כלפי טבעת וכל ששייר מן החיטי' ההם כמלא החוט כלפי הראש נשתייר כל השיפוי כובע שלם והוי לי' שחיטה למעלה בוושט כבר נתפרש לקמן בפרק א"ט בבהמה ותי' שהוא למטה מתורבץ הוושט אבל בעוף לא נתפרש ואמר מורי הרא"ה ז"ל בקבלה מרבותיו ז"ל והר"ר פנחס הלוי אחיו ז"ל שהוא במקום שכנגדו בקנה במקום שחיטה.

    אמר רב הונא אמר רב אשי כו' עד דרבנן סברי כולה שחיטה בעינן בטבעת הגדולה. פי' במקום שחיטה ואפילו מיעוט האחרון וס"ל דאע"ג דבשחיטה סגי ברוב. ה"מ כשלא שחט יותר אבל כל שחיטתו בעינן שתהא במקום שחיטה ואפשר דהוא מדרבנן בעלמא.

    איכא דאמרי וכו' עד מידי דהוי אחצי קנה פגום כלומר שאם תשלומו בשחיטה כשרה לרוב כשרה. ומיכה שמעינן דלר"י בר יהודה כל שהגרים שליש כשרה: והא דנקט ושחט שני שלישים משום רבנן נקט לה דאפי' בהכי פסלה וממילא אשמועינן כח דהיתירא דר' יוסי בטעמי' דידי'.

    ורבנן התם מקום שחיטה הכא לאו מקום שחיטה ומסברא משום האי לישנא דר יוסי בר יהודה מכשיר בכל חצי קנה פגום שהשלימו בשחיטה כראוי במקומו ואעפ"י שהחצי שהוא פגום הוא שלא במקום שחיטה דאי לאו שפיר קאמרי רבנן אלא ודאי דבהא נמי פליגי.

    הגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש רב הונא אמר רב כשירה כי נפיק חיותא בשחיטה נפקא ומשמע לפום האי טעמא דלא סוף דבר שחט שליש אלא אפי' הגרים חצי' ושחט והשלימו לרוב ולרווחא דמילתא נקט ושחט שליש ורב יהודה אמר רב טריפא ג"ה והוא גרסת רש"י ז"ל בעילה רובא בשחיטה וליכא ויש ספרים גורסין כי נפיק חייתא בעינא רובא בשחיטה וליכא: ואינה מחוורת דמשמע דר' יהודה תרתי בעי רובא בשחיט' ודנפקא חיותא ברובא והא ליתא דבאידך דבסמוך מכשיר בשחט שליש והגרים שליש ושחט שליש. משום דאיכא רובא בשחיטה מיהת ויש לפרש דה"ה כי נפקא חיותא בשחיטה לא סגי' לן דרוב' בשחיטה לא סגי' לן דרוב, בשחיטה בעינן וליכא ועולה כפי הגרסא ראשונה כבר כתבתי במשנתינו דסברי הני אמוראי כולהו כר' יוסי בר יהודה אלא דמפלגי בפי' על פני רובא דקאמר שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש רב יהודה אמר כשרה. פי' דס"ל דעל פני רובא דמתני' פני כל רובא אלא דסגי' ליה אפילו ברוב מפוזר אבל רב הונא סבר דעל פני השלמת רובא קאמר.

    שפיר קא קפיד חדא דהוא שמיע לזה מרב ואנא לא שמיע לי ועוד הא איכא רובא בשחיטה פי' דקמייתא דשמיע לי מרב דמכשר לרבותא אמרה רב דאפי' בההיא דליכא רובא מכשר משום דנפקא חיותא בשחיטה וכ"ש דמכשר בהא דאיכא רובא בשחיטה וסבירא ליה השתא לרב הונא דלרב כי קתני מתניתין על פני רובא מכלל כייל תרתי בין על פני כל הרוב ואפי' מפוזר בין על פני השלמת רובא ורב חסדא אמר ליה לא תהדר בך דא"כ מפסדת לקמניתא דסבר ליה על על פני רובא דמתניתין לא משמע אלא חדא מהני בלחוד או רובא ממש או השלמת רובא וכיון דשמע קמייתא מרב דמכשר ודאי ס"ל דעל פני השלמ' רובא קתני בלחוד ולא באידך הילכך אי מודה רב הונא בהא בתריית' מפסיד קמייתא ומינה כיון דשמע כשרה דקמייתא כמאן דשמע מיניה פסולא דבתרייתא נמי דהא בהא תליא וא"א לאומרם שתיהן ולהכי א"ל דלא ליהדר ביה דלית ליה למיחוש דהנהו תרי טעמא דקאמר כנ"ל לפרש שמועה זו מ"מ ליכא למשמע מהא דרב חסדא דסבירא לי' כרב הונא דהא איהו לפום מימרא קמייתא דרב הונא הוא דאמר לי' דלא ליהדר ביה וכדאמר לי' מפסדת לקמייתא ואמר ליה נמי מאי טעמא מכשרת וזה ברור:

    Ritva on Chullin 19a · Sefaria

    Meiri

    כבר ביארנו שאם שחט רוב סימן במקום שחיטה והגרים במיעוטה חוץ למקום שחיטה שכשרה וזהו ענין שחט שני שליש והגרים שליש אבל הגרים שליש ושחט שני שליש וכן הגרים שליש ושחט שליש ועמד וכן הגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש הדבר במחלוקת בין מפרשים יש מי שמכשיר בכלן וכולל בענין זה שכל שנגמר רוב הקנה שהוא שעת יציאת החיות בשחיטה כשרה אע"פ שלא נשחט רובה וכל שנגמר בהגרמה כגון שחט שליש והגרים שליש ועמד או שחט שליש והגרים שליש ושחט שחיטתו פסולה וזהו כדעת רב הונא שאמר כי נפקא חיותא בשחיטה נפקא והם פוסקים כמותו ומדאמר ליה רב חסדא לא תהדר בך ויש פוסקים כרב יהודה דרובא בשחיטה הוא דבעינן ואין מקפידין על שתהא יציאת החיות ומשום דאמרה משמיה דרב וכן דר' אבא קאי כותיה ואם כן שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש כשרה אע"פ שיציאת החיות היה בהגרמה ויש פוסקים כשניהם לחומרא ומשום דתרויהו טעמיהו מסתבר לחומרא ר"ל דניבעי רובא בשחיטה ושעת יציאת החיות בשחיטה ומ"מ מכשירין בהגרים שליש ושחט שני שליש דהא הכא רב הונא ורב יהודה שוים בהיתרא דהא איכא רובא בשחיטה ושעת יציאת החיות בשחיטה אע"פ שבשעת יציאת החיות לא נשחט רובה שזו לא הוזקקה לא לרב הונא ולא לרב יהודה ולדעת קצת הכל פסול ומפני שהם פוסקים כלישנא קמא דרב הונא אמר רב אסי דכי נפקא חיותא בעינן רובא בשחיטה ואע"ג דאקשו ליה לימא מר איפכא לאו הכי מיסתבר דאי מודו רבנן בשחט שני שליש והגרים שליש היאך אמרו מלא החוט על פני כלה ואע"פ שיש דוחקים אותה לדעת רב חסדא דפלוגתא דמתני' כשהתחיל לשחוט למעלה מן הטבעת וסברי רבנן דמאחר שהגרים מעקרו כלל פסולה אבל כשלא הגרים אלא בסוף אף רבנן מודו מ"מ שנויא דחיקא היא ואם אנו מתרצים ליישוב הסוגיא לענין פסק מיהא אין לסמוך בה וסתמא דמתניתי' כלישנא קמא היא ולקמן נמי בסוגיית כשר למליקה אמרו לאייתויי שפוי ראשו וכדרב הונא דאמר הגרים שליש ושחט שני שליש טרפה אלמא הלכה כן ומהגרמה דידהו נשמע לדידן וכל שבשעת יציאת החיות והוא סוף שליש [שני] לא נשחט רובה טרפה ונמצא שאין כשר אלא בשחט שני שליש ועמד או שגמר בהגרמה וזה עיקר אלא שאף לשטה זו לדעתי כל שרובה בשחיטה כשרה כל שאין רובה בשחיטה טרפה וענין הדברים לדעתי שכל סוגיא זו אינה אלא לדעת המשנה שהיו מגרימין בכל שמן הטבעת ולמעלה וכל הכובע הוא מקום יציאת חיות כקנה עצמו ומתוך כך היו פוסלין ותולין הענין קצתם בהצרכה שיגמור רוב הקנה במקום כשר וזהו שחט שני שליש והגרים שליש או הגרים שליש ושחט שליש ועמד או סיים בהגרמה או הגרים שליש ושחט שני שליש אבל כל שבשעת גמר הרוב הוא במקום פסול כגון שחט שליש והגרים שליש ועמד או סיים בשחיטה או שחט שליש והגרים שני שליש טריפה וקצתם תולין הענין שישחט הרוב בשעת יציאת החיות דהיינו בסוף שליש שני ואין מכשירין אלא בשחט שני שליש ועמד או סיים בהגרמה כמו שכתבנו אבל עכשיו שאין הגרמה אלא משפוי כובע ולמעלה אין כאן מקום יציאת חיות כלל ליטרף הבהמה בכך ולא עוד אלא שאף שם גרגרת אין כאן אלא פיקה של גרגרת והכל תלוי בשחיטת הרוב הן בסוף שחיטה הן בתחלת שחיטה הן לסירוגין ואפילו שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש כשרה ששליש שהוא חוץ לכובע אינו מקום יציאת חיות כלל ומחתך בבשר הוא ואין לנו בו כלום והרי מ"מ נשחט רוב הקנה במקום יציאת חיות ובמקום כשר וזהו שגדולי הפוסקים לא הזקיקו עצמם לכתוב בסוגיא זו כלום ושמא תאמר שמא שהה בו הרי אין דין שהייה בקנה וכן הדין בהגרים שליש ושחט שני שליש אבל שחט שליש והגרים שני שליש או הגרים שליש ושחט שליש ועמד או שגמר בהגרמת שליש טרפה וזהו לדעתי עיקר הדברים:

    הושט אין בו דינים אלו שאם הגרים בתחילת שחיטתו ושחט בתרבץ הושט משהו אע"פ שנכנס מיד למקום שחיטה ושחט הרי נקובת תרבץ הושט במשהו כמו שיתבאר וכבר נטרפה קודם שחיטה ועוף כתבו הגאונים שאין בו דין הגרמה כלל אף בקנה שלו שאין בו שפוי כובע ואף בתחילת הסימן אינו יכול לשחוט שתחלת סימניו נכנסין הרבה תוך פרקי הלחיים ואם כן כל הצואר של עוף כשר לשחיטה:

    Meiri on Chullin 19a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמ' והלכתא כר"ח בן אנטיגנוס דקאי רב נחמן כוותיה כו' וצ"ע ל"ל למימר דהלכה כר"ח בן אנטיגנוס משום דרב נחמן סבר כוותיה הא כל עדות הלכתא היא כפרש"י בשמעתין לעיל:

    תוס' בדבור המתחיל הגרים שליש ושחט שליש כו' התם משמיה דרב אסי והכא משמיה דרב עכ"ל ורש"י דקדק לפרש דהתם משמיה דרב אסי קאמר לה אליבא דר"י ב"י והכא משמיה דרב קאמר לה לרבי חנינא ב"א היינו משום דע"כ לר"י ב"י לא קאמר רב הונא משמיה דרב דמכשיר בהגרים שלים ושחט שליש והגרים שליש דהא מלא חוט על פני רובא קתני במתניתין לר"י ב"י אבל כל זה אינו שוה לי דהא רב גופיה פסק כר' יוסי ב"י ור' חנינא נמי לא פליג עליה דר"י ב"י אלא מקום שחיטה היכא הוא דרבי יוסי ב"י סבר למעלה מן הטבעת לאו מקום שחיטה הוא ולר' חנינא הוי מקום שחיטה משיפוי כובע ולמטה ובהא ודאי פסקינן הלכה כר"ח ב"א אבל בהא דקאמר רבי יוסי ב"י דבעינן רובו במקום שחיטה לא אשכחן דפליג עליה ר"ח ובהא ודאי הלכה כרבי יוסי ב"י כדפסק רב גופיה לעיל כר"י וכמ"ש כל הפוסקים והנראה שזה דעת התוספות שלא הזכירו אלא דהכא משמיה דרב קאמר ולרבי יוסי ב"י נמי קאמר לה ולכ"ע הכשיר רב הונא משמיה דרב הגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש ורובא דקאמר רבי יוסי במתניתין צ"ל דהכי קאמר דבעינן יציאת חיותא של בהמה ברוב פי' דהיינו שליש השני בשחיטה למעוטי הגרמה באמצע ולא למעוטי הגרמה בתחלה קאתי דכה"ג צ"ל לחד לישנא דעל פני כולה דקאמרי רבנן לא למעוטי הגרמה בסוף אלא למעוטי הגרמה בתחלה כפרש"י שם וק"ל:

    Chidushei Halachot on Chullin 19a · Sefaria

    Maharam

    ד"ה הגרים שליש וכו' והא דפסיל ר"ה לעיל וכו' נ"ל אע"ג דרש"י הקשה זה ותי' כתבו התוס' זה משום דמדברי רש"י נראה שארכבה אתרי רכשי שכתב לקמן בסמוך וכל הנך הגרים דקאמרי ר"ה ורב יהודה הכא לאו בהגרמה דרבנן ורבי יוסי קאמרי וכו' עד דהא אמוגרמת דשיפוי כובע קיימי כרבי חנינא ורב הונא משמיה דרב קאמר לה משמע מדבריו שרצונו לתרץ דלעיל קיימי אפלוגתא דרבנן ורבי יוסי דאיירי בהגרמה דטבעת הגדולה והכא איירי בהגרמה דשיפוי כובע ועוד דלעיל רב הונא משמיה דרב אסי קאמר לה והכא משמיה דרב קאמר לה והתוספות לא סבירא להו חילוק הראשון משום דאין סברא לחלק הכי דהא הסברא נותנת דכמו דהוי הדין בהגרים שליש ושחט שליש וכו' בטבעת הגדולה למ"ד דאית ליה הגרמה בטבעת הגדולה ה"נ הוי דינא בהגרמה דשיפוי כובע למאן דאית ליה דאין הגרמה כ"א בשיפוי כובע ולכך תפסי התוס' חילוק השני לעיקר דלעיל רב הונא משמיה דר"א קאמר לה והכא משמיה דרב:

    Maharam on Chullin 19a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' אטו כל רובי דעלמא עיין נזיר דף מב ע"א ונדה דף כט ע"א:

    Gilyon HaShas on Chullin 19a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Chullin, daf 19, Amud Aleph, about 433 words in 20 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 20 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 18 words

      Opens “והלכתא משיפוי כובע ולמטה כשרה, והיינו דשייר…”

    2. Segment 223 words

      Opens “רב נחמן אכשר משיפוי כובע ולמטה, אמר…”

      Named: רב נחמן, רב חנן בר רב, רבי יוסי ברבי יהודה.

    3. Segment 340 words

      Opens “אמר ליה: אנא לא חילק ידענא ולא…”

      Named: אבא.

    4. Segment 48 words

      Opens “ואריב"ל מוגרמת דרבנן כשרה לרבי יוסי בר'…”

      Named: רבי יוסי.

    5. Segment 59 words

      Opens “ודרבי יוסי ברבי יהודה כשרה, לרבי חנינא…”

      Named: רבי יוסי ברבי יהודה, רבי חנינא.

    6. Segment 611 words

      Opens “פשיטא מהו דתימא ר"ח בן אנטיגנוס אדרבנן…”

    7. Segment 716 words

      Opens “ואימא ה"נ א"כ העיד עליה מיבעי ליה…”

      Named: רב נחמן.

    8. Segment 826 words

      Opens “אמר רב הונא אמר רב אסי מחלוקת…”

      Named: רב הונא, רב אסי, רבי יוסי ברבי יהודה.

    9. Segment 916 words

      Opens “אבל הגרים שליש ושחט שני שליש דברי…”

    10. Segment 1023 words

      Opens “א"ל רב חסדא: אדרבה לימא מר איפכא…”

      Named: רב חסדא, רבי יוסי ברבי יהודה, רבה.

    11. Segment 118 words

      Opens “ורבנן התם מקום שחיטה הכא לאו מקום…”

    12. Segment 1215 words

      Opens “אבל שחט שני שליש והגרים שליש דברי…”

    13. Segment 1323 words

      Opens “א"ל רב יוסף מאן נימא לן דההוא…”

      Named: רב יוסף, רבי יוסי ברבי יהודה, רבי יוסי.

    14. Segment 1422 words

      Opens “אמר ליה אביי אטו כל רובי דעלמא…”

      Named: רבי יוסי ברבי יהודה, אביי.

    15. Segment 1535 words

      Opens “לישנא אחרינא אמרי לה אמר רב הונא…”

      Named: רב הונא, רב אסי, רבי יוסי.

    16. Segment 1615 words

      Opens “אבל שחט שני שליש והגרים שליש דברי…”

    17. Segment 1746 words

      Opens “מתקיף לה רב חסדא מאן לימא לן…”

      Named: רב חסדא, רבי יוסי ברבי יהודה, רב יוסף.

    18. Segment 1836 words

      Opens “הגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש רב…”

      Named: רב הונא, רב כשרה, רב יהודה, רב טרפה.

    19. Segment 1947 words

      Opens “שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש רב…”

      Named: רב יהודה, רב כשרה, רב הונא, רב ואנא.

    20. Segment 206 words

      Opens “א"ל רב חסדא לא תהדר בך,…”

      Named: רב חסדא.

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Chullin 19a · Segment 3 — “אמר ליה: אנא לא חילק ידענא ולא בילק ידענא,…

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Chullin 19a · Segment 13 — “א"ל רב יוסף מאן נימא לן דההוא רובא דהתם…

    • Rabbi Abba · Amoraim · Second Generation of Amoraim

      Rabbi Abba, a second-generation Amoraic sage and a student of Rav Huna and Rabbi Judah bar Ezekiel, was known for his humility…

      Source: Chullin 19a · Segment 3 — “אמר ליה: אנא לא חילק ידענא ולא בילק ידענא,…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Chullin 19a · Segment 14 — “אמר ליה אביי אטו כל רובי דעלמא רבי יוסי…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Chullin 19a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026