Talmud Builders

    Chullin 52a

    Back to index

    English translation — Chullin 52a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1If the bird fell on fine sand, we need not be concerned, because the sand slides on impact, cushioning the fall. If it fell on coarse sand, we must be concerned, because there are large stones mixed into it. If it fell on dust of the road, we must be concerned, because the dust is compact and hard. If the bird fell on bundled straw, we must be concerned, because it is compact and hard. If the straw was not bundled, we need not be concerned.

    2If the bird fell on wheat and all similar types of grain, such as spelt or rye, whose kernels are hard, we must be concerned. If it fell on barley and all similar types of grain, such as oats, we must be concerned. With regard to all types of beans, there is no concern due to possible shattered limbs if a bird fell on them, since their round shape causes the bird to slide when it hits them, except for fenugreek. With regard to peas, there is no concern due to possible shattered limbs, but with regard to chickpeas, there is a concern due to possible shattered limbs. The principle of the matter is: With regard to anything that slips to the sides on impact, there is no concern due to possible shattered limbs. And with regard to anything that does not slip, there is a concern due to possible shattered limbs.

    3If the bird’s wings became stuck to a davuk , a board covered with glue set as a trap, and in trying to escape it fell to the ground while stuck to the board, Rav Ashi deemed the bird permitted, while Ameimar deemed it prohibited. The Gemara explains: In a case where only one wing was stuck to the board, everyone agrees that it is permitted, because the bird flaps with the other wing, lessening the impact of the fall. They disagree when both wings are stuck to the board. The one who deemed it prohibited could have said to you: How will it stand itself up so that it might dampen the impact? And the one who deemed it permitted could have said to you: It is possible for it to stand itself up by using the tips of its wings.

    4And there are those who say: In a case where two wings were stuck to the board, everyone agrees that it is prohibited, because it cannot dampen the impact. They disagree when only one wing is stuck to the board. The one who deemed it permitted could have said to you: It is possible for it to fly with one wing and dampen the fall. And the one who deemed it prohibited could say: Since it cannot fly with this wing that is stuck to the davuk , it also cannot fly with that untrapped wing. The Gemara concludes: And the halakha is: In a case where two wings were stuck, it is prohibited. In a case where only one wing was stuck, it is permitted.

    5§ The mishna states that if most of an animal’s ribs were fractured, it is a tereifa . The Sages taught: These are most of the ribs: Six from here and six from there, i.e., six on each side, or eleven from here and one from there. Twenty-two ribs are significant for matters of tereifot , eleven on each side. Twelve fractured ribs constitutes a majority.

    6Ze’eiri says: And this applies only when the ribs were fractured from the half of the rib toward the spine, but not if they were fractured on the other half. Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: And this applies only to fractures occurring in large ribs that contain marrow; fractures in small ribs do not render the animal a tereifa .

    7§ Ulla said that ben Zakkai says: If the ribs were dislocated from the spine, even a majority of one side, i.e., six dislocated ribs, is enough to render the animal a tereifa . Only if the ribs were broken is a majority of both sides necessary. Rabbi Yoḥanan says: Whether they were dislocated or broken, the animal is a tereifa only with a majority of both sides.

    8Rav says: If a rib was dislocated and the attached vertebra was torn out with it, the animal is a tereifa , even if the spinal cord remains intact. Rav Kahana and Rav Asi said to Rav: If a rib was dislocated from here and another rib from there, i.e., both ribs connected to a single vertebra were dislocated, but the vertebra itself remains intact, what is the halakha ? Rav said to them: Are you saying that an animal that was sliced in half is a tereifa ? This animal is considered to have been sliced and already has the status of a carcass, as it is already considered dead (see 21a).

    9The Gemara asks: But didn’t Rav also say that a sliced animal is a tereifa , since he said that if a rib was dislocated along with the attached vertebra, the animal is a tereifa ? In such a case, the opposite rib is inevitably detached. If so, the animal should be considered a carcass. The Gemara responds: When Rav said that such an animal is a tereifa , he was referring to a case where the rib was dislocated without the vertebra.

    10The Gemara asks: But didn’t Rav explicitly say his statement with regard to a rib and vertebra that were dislocated? The Gemara responds: Rav meant that if a rib and half its attached vertebra were dislocated, the animal is a tereifa . The opposite rib, however, is intact and connected to the remainder of the vertebra.

    11The Gemara challenges: By inference, one may conclude that Rav Kahana and Rav Asi stated their question with regard to a less serious case, i.e., where a rib from each side was torn out without the vertebra being damaged at all. And yet, Rav said to them: Are you saying that an animal that was sliced in half is a tereifa ? Rather, this animal is a carcass and is certainly prohibited. And how could Rav say this? But didn’t Ulla say that ben Zakkai says: If the ribs were dislocated, even a majority of one side is enough to render the animal a tereifa , while if the ribs were broken, a majority of both sides is necessary? If so, any animal with fewer than six dislocated ribs should be kosher, as long as the spine is undamaged.

    12The Gemara responds: Rav could have said to you: There, where ben Zakkai says that six dislocated ribs on one side render the animal a tereifa , this is referring only to ribs not dislocated one opposite the other. Here, where Rav says that two dislocated ribs render the animal a carcass, this is referring to ribs dislocated one opposite the other.

    13The Gemara asks: But doesn’t Rabbi Yoḥanan say that the animal is a tereifa only if a majority of both sides was dislocated, and in a majority of both sides, it is impossible that one of them is not situated opposite another? Still, Rabbi Yoḥanan says that the animal is a tereifa and not a carcass.

    14The Gemara responds: There, Rabbi Yoḥanan is referring to a case where the pestle, i.e., the end of the rib, was torn out without the mortar, the socket of the vertebra in which it sits, leaving the spine completely intact. In such a case, the animal is a tereifa only if twelve ribs were dislocated, even though this necessarily includes one rib opposite another. Here, where Rav says that two dislocated ribs opposite one another render the animal a carcass, that is referring to a case where the pestle and mortar were torn out together, damaging the spine.

    15The Gemara asks: If so, why did Rav Kahana and Rav Asi ask anything of Rav? Their case in question is identical to the statement of Rav. If Rav says that the animal is a tereifa if a rib and part of its vertebra were dislocated, that should be the halakha all the more so if ribs opposite one another were dislocated in addition to part of the attached vertebra. The Gemara responds: Rav Kahana and Rav Asi did not hear that statement of Rav.

    16The Gemara persists: But if so, let them ask about the simpler case of one dislocated rib, like that which Rav himself discussed. Why ask specifically about two ribs opposite one another? The Gemara responds: They reasoned: Let us ask him one question through which he will explain to us two different cases. As, if we ask him about only one dislocated rib, this works out well if he says to us that the animal is a tereifa , because we can infer that all the more so if two ribs opposite one another are dislocated, the animal is a tereifa . But if he says to us that it is kosher, we must still ask with regard to a case of two dislocated ribs.

    17The Gemara objects: If that is so, then now, too, when they ask him about two ribs, they may not receive an answer with regard to both cases. Granted, this works out well if he says to them that an animal with two dislocated ribs opposite one another is kosher, since they can infer that all the more so it is kosher if only one rib is dislocated. But if he says to them that it is a tereifa , they must still ask with regard to a case of only one dislocated rib.

    18The Gemara responds: They reasoned that it is better to ask about a case where two ribs opposite one another were dislocated, because if it is so that Rav holds that the animal is a tereifa if even one rib is dislocated, then he would become angry and respond: If an animal with even one dislocated rib is a tereifa , is it necessary to ask about an animal with two dislocated ribs?

    19The Gemara objects: But they did say this question to him and he did not become angry, despite the fact that he holds that even one dislocated rib renders the animal a tereifa . The Gemara responds: When he said to them: Are you saying that an animal that was sliced in half is a tereifa , this is his anger. Rav Kahana and Rav Asi understood from this response that an animal with two dislocated ribs opposite one another is a carcass, but an animal with one dislocated rib is a tereifa .

    20§ Rabba bar Rav Sheila says that Rav Mattana says that Shmuel says: If a rib was ripped from its root, or if the skull was crushed in its majority, or if the flesh that envelops the majority of the rumen was damaged in its majority, the animal is a tereifa .

    21The Gemara asks: Did Shmuel really say that if a rib was ripped from its root, the animal is a tereifa ? But raise a contradiction from a mishna ( Oholot 2:3):

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    חול הדק לא חיישינןדמישתריק ואינו נכבש לעולם:

    חול הגסאבנים גדולות שבו מרסקין העוף כשנופל עליהם:

    אבק דרכיםגם הוא נכבש ונעשה קשה:

    תיבנאאישתרי"ם בלע"ז. תבן של חטים ושעורים:

    בזגאחבילה:

    חיטי וכל דמינייהוכגון שיפון שהוא קשה חיישינן אם נפל עליהם:

    כל מיני קטניתלא חיישינן משום דמישתרקי מהדדי ואינם נכבשים יחד:

    רוביאתלתן:

    חימציפישל"ש מחליקין הן ואינן נכבשים:

    חיפציצידרו"ש ואינן עגולין ולא מישתרקי:

    כל דמישתריקמחליק זה מזה ואינן נכבשים יחד והנופל עליהם נשמט והולך ואין כאן חבט:

    דבוקגלו"ד בלע"ז וטחין אותו בדף קטן והעוף שוכן עליו ומידבק בו ופורח עם הדף ונופל לארץ:

    בחד גפאשלא נדבק אלא בגף אחת ופורח בשניה:

    היכי ניקוםבמה יהא יכול להקים ולישא את עצמו הלכך כשנופל נחבט בנפילה גמורה:

    אעיקבי דגפאבמקצת הוא נושא את עצמו בעקבי הגפיים והוא ראש הכנף מקום שחותכין הכנף מן האווז:

    בתרי גפי אסוראלא אם כן עמד והלך. כתוב בהלכות גדולות כל היכא דבעי בדיקה כגון נפולה ושבורה ודרוסה דמיתכשרי בבדיקה ה"מ בדורות קמאי דהוו בקיאי למיבדק אבל אנן לא בקיאינן ולא סמכינן אנפשין ולי נראה דאין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות ומותר לסמוך עליו דכתיב (דברים יז) ואל השופט אשר יהיה בימים ההם אבל הוא יזהר יפה ולהביא לפניו כל הטבחים וכל הבקיאין בדבר כי היכי דנימטייה שיבא מכשורא:

    כ"ב צלעות גדולים שיש בהן מוח יש לה לבהמה י"א מכאן וי"א מכאן ורוב שלהן הוי י"ב:

    ה"ג או אחת עשרה מכאן ואחת מכאן:

    ומחציין כלפי שדרהובעינן שיהו נשברות אותן י"ב צלעות מחציין כלפי שדרה לפי ששם חיותה ולא מחציה ולצד החזה:

    בר זכאילא ידענא מנו:

    נעקרו ברוב צד אחדכיון שנעקרו שש מהם דהיינו רוב צד אחד טרפה אבל בנשתברו לא מיטרפא אלא בי"ב דהיינו רוב שני צדדין:

    וחוליא עמהואפילו החוט קיים:

    אמרי ליהבעו מיניה נעקרה צלע מכאן וצלע כנגדה וחוליא קיימת מהו:

    גיסטרא קאמריתובתמיה. בהמה שנפסקה באמצעיתה אתם שואלים הא נבלה נמי היא כדאמר בפ"ק (לעיל חולין דף כא.):

    והא רב נמי גיסטרא קאמרדכיון דנעקר צלע וחוליא עמה הרי צלע שכנגדו נשמטת ונפלה וקרי לה רב טרפה:

    וחצי חוליאוהצלע שכנגדה מחוברת יפה בחצי חוליא קיימת:

    מכלל דרב כהנא ורב אסיצלע מכאן וצלע מכאן וכל החוליא קיימת בעו מיניה דאי צלע וקצת חוליא הא שמעינן ליה דאמר דאפילו בחדא מיטרפא ואינהו בעו תרתי אלא ודאי צלע בלא חוליא קבעו מיניה:

    ואמר להואיהו עלה גיסטרא קאמריתו דאפילו נבלה נמי הויא בתמיה:

    ואמר עולא וכו'אלמא רובו בעינן למיטרפא וכל שכן דבחדא לא מקריא נבלה:

    ולרבי יוחנןדאמר אף נעקרו לא מיטרפא עד דאיכא רוב שני צדדין וכי מיעקרו שש מימין ושש משמאל ואפילו אלו לצד הצואר ואלו לצד האליה אי אפשר דלא הוי אמצעית זה כנגד זה ואפילו הכי בעיא רובא למיטרפא וכל שכן דבחדא לא מיקריא נבלה דבשלמא מעיקרא הוה ס"ד דרב צלע וכולה חוליא קאמר ואינהו בעו מיניה צלע וקצת חוליא מכאן וכן מכאן ואמצעיתה של חוליא קיימת אבל השתא דאוקמת דרב צלע וחצי חוליא קאמר ואינהו על כרחך צלע בלא חוליא קבעו ליה וקאמר להו עלה גיסטרא קאמריתו קשיא לן הא דרבי יוחנן ומשני התם רב כהנא ורב אסי:

    בוכנא ואסיתאכלומר צלע וקצת חוליא ורבי יוחנן צלע בלא חוליא:

    אסיתאחור שבחוליא שהצלע תחוב בו היינו בחצי חוליא:

    אי הכידרב כהנא ורב אסי צלע וקצת חוליא אמרי היינו דרב הא שמעינן ליה דבחדא נמי טריף ומאי תיבעי להו בתרתי:

    וליבעו מיניה כרבבחדא דהא חדא אכתי לא קאמר להו ותרתי קבעו מיניה:

    סברי אם כן מירתח קא רתחממהדורי דרב מצינן למפשט מאי דינא דחדא דאי מהדר לן כשרה כל שכן חדא ואי מהדר לן טרפה בלא ריתחא פשטינן מינה דבחדא סבירא ליה כשרה דאי סבירא ליה בחדא נמי טרפה כי בעינן בתרתי מהדר לן בריתחא למימר השתא בחדא טרפה תרתי מיבעיא לכו אבל אי בעינן מיניה חדא אפילו סבירא ליה בתרתי כשרה לא מהדר לן בריתחא למימר השתא בתרתי כשרה דלא איכפת ליה אי תיסק אדעתין דבתרתי טרפה:

    והאבעו מיניה בתרתי וסבירא ליה דבחדא נמי טרפה כדאמר רב לעיל נעקרה צלע וחוליא עמה ואוקימנא חצי חוליא ואפילו הכי לא אהדר להו בריתחא דנפשוט מינה לעקירת חדא:

    כיון דקאמר להו גיסטרא קאמריתובתמיה היינו ריתחיה דהכי קאמר להו הא לא איבעי לכו למיבעי דנבלה נמי הויא אלא בחדא טרפה:

    מעיקרהאפילו בלא אסיתא:

    נחבסהמינציר"א ולא נפחתה:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    חולין 52 עמוד א

    1חול הדק לא חיישינן; חול הגס חיישינן; אבק דרכים חיישינן; תיבנא ועביד בזגא חיישינן; לא עביד בזגא לא חיישינן.

    2חיטי וכל דמינייהו חיישינן; שערי וכל דמינייהו חיישינן; כל מיני קטניות אין בהם משום ריסוקי אברים, לבר מן רוביא. חימצי אין בו משום ריסוק אברים, חפצי יש בו משום ריסוק אברים. כללא דמלתא: כל מידי דמשריק אין בו משום ריסוק אברים, לא משריק יש בו משום ריסוק אברים.

    3דבוק רב אשי שרי, אמימר אסר. בחד גפא דכולי עלמא לא פליגי דשרי, כי פליגי בתרי גפי. מאן דאסר אמר לך: היכי ניקום? ומאן דשרי אמר לך: אפשר דניקום אעיקבי דגפי.

    4ואיכא דאמרי: בתרי גפי כ"ע לא פליגי דאסיר, כי פליגי בחד גפא. מאן דשרי אמר לך: אפשר דפרח בחד גפא, ומאן דאסר: כיון דבהאי לא מצי פרח, בהאי נמי לא מצי פרח. והילכתא: בתרי גפי אסיר, בחד גפא שרי.

    5נשתברו רוב צלעותיה. תנו רבנן: אלו הן רוב צלעות שש מכאן ושש מכאן, או אחת עשרה מכאן ואחת מכאן.

    6אמר זעירי: ומחציין כלפי שדרה. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ובצלעות גדולות שיש בהן מוח.

    7אמר עולא, בן זכאי אמר: נעקרו ברוב צד אחד, נשתברו ברוב שני צדדין. רבי יוחנן אמר: בין נעקרו בין נשתברו ברוב שני צדדין.

    8אמר רב: נעקרה צלע וחוליא עמה טרפה. אמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב: נעקרה צלע מכאן וצלע מכאן, וחוליא קיימת, מהו? אמר להו: גיסטרא קאמריתו?!

    9והא רב נמי גיסטרא קאמר? כי קאמר רב צלע בלא חוליא.

    10והא צלע וחוליא קאמר? צלע וחצי חוליא.

    11מכלל דרב כהנא ורב אסי, צלע בלא חוליא אמרי, ואמר להו: ״גיסטרא קאמריתו״? והאמר עולא: בן זכאי אמר: נעקרו ברוב צד אחד, נשתברו ברוב שני צדדין.

    12אמר לך: התם זה שלא כנגד זה, הכא זה כנגד זה.

    13והאמר רבי יוחנן: ברוב שני צדדין, וברוב שני צדדין אי אפשר דלא קיימא חד מינייהו זה כנגד זה!

    14התם בוכנא בלא אסיתא, הכא בוכנא ואסיתא.

    15אי הכי, היינו דרב? לא שמיע להו דרב.

    16וליבעו מיניה כדרב? סברי: ליבעי מיניה חדא דפריש לן תרתי, דאי בעינן מיניה חדא, הניחא אי אמר לן ״טרפה״ כל שכן תרתי, אי אמר לן ״כשרה״ אכתי תרתי קא מיבעיא לן.

    17אי הכי, השתא נמי דקא בעי מיניה תרתי, הניחא אי אמר להו ״כשרה״ כל שכן חדא; ואי אמר להו ״טרפה״, אכתי חדא מיבעיא להו.

    18סברי: אם כן מירתח קא רתח. חדא טרפה, תרתי מיבעיא?

    19והא קא אמרי ליה ולא רתח, כיון דקאמר להו ״גיסטרא קאמריתו״ היינו ריתחיה.

    20אמר רבה בר רב שילא אמר רב מתנא אמר שמואל: נעקרה צלע מעיקרה, וגולגולת שנחבסה ברובה, ובשר החופה את רוב הכרס ברובו טרפה.

    21נעקרה צלע מעיקרה טרפה? ורמינהו:

    Tosafot

    קטניות אין בהן משום ריסוק אברים כו'אית ספרים דגרסי בתר הכי חמצי אין בהם משום ריסוק אברים חפצי יש בהם משום ריסוק אברים וכן לגרסת הקונטרס משמע דלא הוו בכלל קטנית וי"ל דקטנית מיירי בדברים דקים כמו עדשים ואורז ודוחן:

    והא רב נמי גיסטרא קאמרמעיקרא הויא אתי ליה דרב שפיר דדלמא לא חשיב גיסטרא אבל כיון דחשיב ההוא דרב כהנא נבלה משום גיסטרא דידיה נמי נבלה היא:

    אי הכי היינו דרבלאו דרב ממש דההיא דרב לאו גיסטרא הוא ודידהו הוי גיסטרא ונבלה אלא כלומר מרב הוה להו למפשט דהא עדיפא מדרב:

    סברי מרתח רתחאבל אי בעו מיניה חדא אפילו אי מכשר בתרתי לא רתח במה שבאים להחמיר ובסוף פרק שני דזבחים (דף ל:) אין מתיישב כמו בכאן גבי הא דבעי מיניה לוי מרבי כזית למחר בחוץ לרבי יהודה מאי:

    נעקרה צלע טרפהפירש בקונטרס אפילו בלא אסיתא ור"ת מפרש עם האסיתא דהא משמע לעיל צלע בלא חוליא ליכא מאן דטריף עד דאיכא רוב צלעות דפריך לרב כהנא ולרב אסי מעולא בר רבי זכאי ומרבי יוחנן:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    רבי יוחנן אמר בין נעקרו בין נשתברו ברוב שני צדדיןוכתב רבינו אלפסי ז"ל בהלכות וקיימא לן כר' יוחנן דסוגיין כוותיה אזלא, פירוש משום דמקשי ואזיל מיניה לרב כדאמרינן ולר' יוחנן אי אפשר דלא קיימא חד כנגד חבירתה, אלמא מדאקשינן מיניה ולא מתרץ איהו דאמר כבן זכאי, שמע מינה דהלכתא כותיה. והרמב"ן ז"ל אומר דלא ראיה הוא, דדילמא הכי קא פריך ולר' יוחנן אי אפשר דלא קימא חדא מינייהו זה כנגד זה ואפילו הכי כשרה אי לאו (דנשתברו) [דנעקרו] רוב שני צדדין בהדה, וכיון שכן אפילו לבן זכאי אי אפשר דתהא נבילה דכולי האי ליכא בין בן זכאי לרבי יוחנן דלרבי יוחנן כשרה לגמרי ולבן זכאי נבלה ומטמאה.

    הא דאמר [רבה] בר רב שילא אמר רב מתנה אמר שמואל נעקרה צלע מעיקרא טריפה. פירש רש״י ז״ל צלע בלא אסיתא. ותימה מי הזקיקו לרבינו ז״ל לפרש כך, דמה שאמרו כאן הכא צלא בלא חוליה לאו צלע גרידא בלא חוליא קאמר, אלא צלע בלא חוליא שלמה, אלא מיהו בחצי חוליא עמה נעקרה כדרב דאמר לעיל נעקר צלע וחוליא עמה טריפה. ואוקימנא דצלע וחצי חוליא קאמר, ורב ושמואל תרוייהו סבירא להו הכי ולא פליגי. ורש״י ז״ל בעצמו כן פירש בריש פרקין (חולין מב, ב) דמייתינן לה בשב שמעתתא אל[מ]א הילכתא היא, ואלו צלע בלא חוליא כלל קאמר לית הילכתא כותיה, דהא בין לבן זכאי בין לר' יוחנן (ד)[ב]צלע אחת בלא חוליא כלל לא מיטרפא וקיימא לן כרבי יוחנן דעד דאיכא רוב שני צדדין לא מיטרפא. אלא נראה כמו שפירש ר״ת ז״ל דצלע במצי חוליא קאמר, והא דאייתינן בשב שמעתתא הא דשמואל ושבקינן דרב משום הני תרתי אחריני דמתאמרן בהדי דהיינו בשר החופה את רוב הכרס והגלגלת שנחבסה ברובה, דמייתינן נמי בשב שמעתתא משום הא שבקיה לדרב ומייתי' דשמואל. ולענין פסק הלכה קיימא לן בין בנשתברו בין בנעקרו בשנעקר הבוכנא ולא אסיתא לא מיטרפא עד דאיכא רוב שני צדדים, והיינו דרף יוחנן דאוקימנא לה בבוכנא בלא אסיתא, ואם נעקרה צלע וחצי חוליא טריפה אפילו בחדא והיינו דרב והיינו דשמואל. וחוליא נמי בלא צלע כגון (בצלעי) שילהי כפלי אפילו בחדא נמי טריפה. ואף על גב דחוט השדרה לא איפסיק כלל והיינו דבית הלל דכמה חסרון בשדרה ואוקימנא לה בחוליא בלא צלע, ומשכחת לה בשילהי כפלי, ונשתברו דקאמרינן דמיטרפה ברוב שני צדדין, הני מילי בשנשתברו מחציין ולמעלה כלפי שדרה אבל מחציין ולמטה כשרה, וכדאמר זעירי והוא שנשתברו מחציין ולמעלה, ובצלעות גדולות שיש בהן מוח שהם אותן הכ״ב צלעות גדולות שמחוברות בשדרה אחת עשרה מכאן ואחת עשרה מכאן והולכות עד שילהי כפלי, אבל קטנות אינן בכלל זה ואפילו נשתברו רובן אינה טריפה.

    Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Chullin 52a

    Chullin 52a. The full printed text of this folio side — 21 numbered segments, about 417 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    חול הדק לא חיישינן דמישתריק ואינו נכבש לעולם:

    חול הגס אבנים גדולות שבו מרסקין העוף כשנופל עליהם:

    אבק דרכים גם הוא נכבש ונעשה קשה:

    תיבנא אישתרי"ם בלע"ז. תבן של חטים ושעורים:

    בזגא חבילה:

    חיטי וכל דמינייהו כגון שיפון שהוא קשה חיישינן אם נפל עליהם:

    כל מיני קטנית לא חיישינן משום דמישתרקי מהדדי ואינם נכבשים יחד:

    רוביא תלתן:

    31 more comments on this page.

    Rashi on Chullin 52a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    קטניות אין בהן משום ריסוק אברים כו' אית ספרים דגרסי בתר הכי חמצי אין בהם משום ריסוק אברים חפצי יש בהם משום ריסוק אברים וכן לגרסת הקונטרס משמע דלא הוו בכלל קטנית וי"ל דקטנית מיירי בדברים דקים כמו עדשים ואורז ודוחן:

    והא רב נמי גיסטרא קאמר מעיקרא הויא אתי ליה דרב שפיר דדלמא לא חשיב גיסטרא אבל כיון דחשיב ההוא דרב כהנא נבלה משום גיסטרא דידיה נמי נבלה היא:

    אי הכי היינו דרב לאו דרב ממש דההיא דרב לאו גיסטרא הוא ודידהו הוי גיסטרא ונבלה אלא כלומר מרב הוה להו למפשט דהא עדיפא מדרב:

    סברי מרתח רתח אבל אי בעו מיניה חדא אפילו אי מכשר בתרתי לא רתח במה שבאים להחמיר ובסוף פרק שני דזבחים (דף ל:) אין מתיישב כמו בכאן גבי הא דבעי מיניה לוי מרבי כזית למחר בחוץ לרבי יהודה מאי:

    נעקרה צלע טרפה פירש בקונטרס אפילו בלא אסיתא ור"ת מפרש עם האסיתא דהא משמע לעיל צלע בלא חוליא ליכא מאן דטריף עד דאיכא רוב צלעות דפריך לרב כהנא ולרב אסי מעולא בר רבי זכאי ומרבי יוחנן:

    Tosafot on Chullin 52a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashba

    רבי יוחנן אמר בין נעקרו בין נשתברו ברוב שני צדדין וכתב רבינו אלפסי ז"ל בהלכות וקיימא לן כר' יוחנן דסוגיין כוותיה אזלא, פירוש משום דמקשי ואזיל מיניה לרב כדאמרינן ולר' יוחנן אי אפשר דלא קיימא חד כנגד חבירתה, אלמא מדאקשינן מיניה ולא מתרץ איהו דאמר כבן זכאי, שמע מינה דהלכתא כותיה. והרמב"ן ז"ל אומר דלא ראיה הוא, דדילמא הכי קא פריך ולר' יוחנן אי אפשר דלא קימא חדא מינייהו זה כנגד זה ואפילו הכי כשרה אי לאו (דנשתברו) [דנעקרו] רוב שני צדדין בהדה, וכיון שכן אפילו לבן זכאי אי אפשר דתהא נבילה דכולי האי ליכא בין בן זכאי לרבי יוחנן דלרבי יוחנן כשרה לגמרי ולבן זכאי נבלה ומטמאה.

    הא דאמר [רבה] בר רב שילא אמר רב מתנה אמר שמואל נעקרה צלע מעיקרא טריפה. פירש רש״י ז״ל צלע בלא אסיתא. ותימה מי הזקיקו לרבינו ז״ל לפרש כך, דמה שאמרו כאן הכא צלא בלא חוליה לאו צלע גרידא בלא חוליא קאמר, אלא צלע בלא חוליא שלמה, אלא מיהו בחצי חוליא עמה נעקרה כדרב דאמר לעיל נעקר צלע וחוליא עמה טריפה. ואוקימנא דצלע וחצי חוליא קאמר, ורב ושמואל תרוייהו סבירא להו הכי ולא פליגי. ורש״י ז״ל בעצמו כן פירש בריש פרקין (חולין מב, ב) דמייתינן לה בשב שמעתתא אל[מ]א הילכתא היא, ואלו צלע בלא חוליא כלל קאמר לית הילכתא כותיה, דהא בין לבן זכאי בין לר' יוחנן (ד)[ב]צלע אחת בלא חוליא כלל לא מיטרפא וקיימא לן כרבי יוחנן דעד דאיכא רוב שני צדדין לא מיטרפא. אלא נראה כמו שפירש ר״ת ז״ל דצלע במצי חוליא קאמר, והא דאייתינן בשב שמעתתא הא דשמואל ושבקינן דרב משום הני תרתי אחריני דמתאמרן בהדי דהיינו בשר החופה את רוב הכרס והגלגלת שנחבסה ברובה, דמייתינן נמי בשב שמעתתא משום הא שבקיה לדרב ומייתי' דשמואל. ולענין פסק הלכה קיימא לן בין בנשתברו בין בנעקרו בשנעקר הבוכנא ולא אסיתא לא מיטרפא עד דאיכא רוב שני צדדים, והיינו דרף יוחנן דאוקימנא לה בבוכנא בלא אסיתא, ואם נעקרה צלע וחצי חוליא טריפה אפילו בחדא והיינו דרב והיינו דשמואל. וחוליא נמי בלא צלע כגון (בצלעי) שילהי כפלי אפילו בחדא נמי טריפה. ואף על גב דחוט השדרה לא איפסיק כלל והיינו דבית הלל דכמה חסרון בשדרה ואוקימנא לה בחוליא בלא צלע, ומשכחת לה בשילהי כפלי, ונשתברו דקאמרינן דמיטרפה ברוב שני צדדין, הני מילי בשנשתברו מחציין ולמעלה כלפי שדרה אבל מחציין ולמטה כשרה, וכדאמר זעירי והוא שנשתברו מחציין ולמעלה, ובצלעות גדולות שיש בהן מוח שהם אותן הכ״ב צלעות גדולות שמחוברות בשדרה אחת עשרה מכאן ואחת עשרה מכאן והולכות עד שילהי כפלי, אבל קטנות אינן בכלל זה ואפילו נשתברו רובן אינה טריפה.

    Rashba on Chullin 52a · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

    Meiri

    אלו הציידין של עופות עושים חתיכות עץ ומושחין אותן בדבק והעופות נחים עליהם וכנפיהם ורגליהם מתדבקות בהם וכשהם מתחילין לעוף נופלים לארץ עם הדף ויש בהם חשש ריסוק לפעמים כיצד אם נתדבקו שתי כנפיו בדף חוששים לו אבל כנף אחד אין חוששין לו שהרי בכנף האחר הוא משתדל להיות נושא בו את עצמו שלא להתרסק:

    כל מקום שאמרו שצריכה בדיקה פירשו הגאונים שאין סומכין עכשיו על בדיקת עצמנו שאין אנו בקיאין בדבר וגדולי האחרונים מתירין ומ"מ בהקפת בועות ובני מעין וריאה וקנה בקשנו עצמנו ולא מצאנו:

    קטן בן יומו מטמא בזיבה אחד גוי ואחד עבד ואחד ישראל שאין לידתו חשובה לו לריסוק איברים עד שנאמר בו מזובו ולא מחמת אנסו כמו שיתבאר במקומו:

    עגל שנולד ביום טוב ונודע שכלו לו חדשיו שוחטין אותו ביום טוב ואין כאן חשש מוקצה שהרי מוכן הוא אגב אמו כמו שביארנו במסכת יום טוב ולריסוק איברים אין חוששין כמו שביארנו:

    בכור שנולד ביום טוב ומומו עמו הרי זה מן המוכן כמו שביארנו במסכת יום טוב מבכרת שיצא עוברה דרך דופן אין עליו קדושת בכור כלל שהרי אינו פטר רחם ואף הבא אחריו אין לו קדושת בכור שהרי קדמו זה כמו שיתבאר במסכת בכורות:

    כבר ביארנו במשנה שאם נשתברו רוב צלעותיה טרפה כמה רוב צלעותיה שנים עשר מפני שעשרים ושתים צלעות יש לה לבהמה מצלעות הגסות שיש בה מוח אבל צלעות קטנות שאין בהן מוח שהן למטה מאלו שהן סמוכות לכסלים אינן ממנין זה צלעות אלו הגדולות עומדות זו כנגד זו י"א מצד זה וי"א מצד זה נשתברו שש מכאן ושש מכאן או י"א מכאן ואחת מכאן כל שנשתבר מהם י"ב מ"מ טרפה ובלבד שנשתברו מחציין כלפי שדרה לא נשתברו רובן או שנשתברו רובן מחציין ולמטה כלפי החזה כשרה צלעות גדולות שהזכרנו שאם לא נשתברו רובן אפי' נשתברו כלפי השדרה כשרה לא סוף דבר נשתברו סמוך לשדרה אלא אפי' נעקרו מתוך החוליות שהם תקועות לתוכן כבוכנא בתוך האסיתא כשרה הואיל והחוליות קיימות ולמדת שהלכה כר' יוחנן שאמר בין נעקר בין נשתברו ברוב שני צדדין ואע"פ שבדברי תורה הולכין אחר המחמיר עולא במקום ר' יוחנן אינה משנה וכל שכן דסוגיין כותיה דהא פריך מינה בסמוך:

    נעקרה קצת חוליא עמהן טרפה אפי' לא נעקרה אלא צלעת אחת הואיל ונעקרה קצת חוליא עמה טרפה וזהו נעקרה צלע מעקרה ר"ל עם עקרה שהוא חצי החוליא שתקועה בה ומה שתירצו בה בסמוך צלע בלא חוליא פירושו בלא כל החוליא:

    ולענין ביאור מיהא יש שואלין אם כן הא דרב בנעקרה צלע וחוליא עמה שפירשנוה בחצי חוליא והא דשמואל בנעקרה צלע מעקרה חדא היא והיכי מייתי לה בשב שמעתתא בשם שמואל ליתייה בשם רב דהוא עקר באיסורין פירשו בה גדולי הדור משום דשמואל אמר תלת צלע וגולגולת ובשר החופה דכלהו הוו משב שמעתתא הביאו אף זו בשם שמואל ויש מחלקין בפי' דבריהם אלא שאף הם מודים לענין פסק כדרך שכתבנו ויש חולקים אף בפסק לומר שנעקרה צלע מעקרה בלא חוליא טרפה ולא יראה כן:

    3 more comments on this page.

    Meiri on Chullin 52a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמ' מכלל דרב כהנא ורב אסי צלע בלא חוליא כו' ולא ניחא ליה לתלמודא למימר שהם טעו בדבריו דצלע וכולה חוליא קאמר והשתא דקאמר להו גיסטרא קאמריתו ע"כ דצלע וחצי חוליא קאמר דא"כ ה"ל דרב לפרושי הכי ולא ניחא לן למימר נמי דלענין נבילה קמבעיא דא"כ לא הל"ל אלא נבילה היא ומתוך תשובתו גיסטרא קאמריתו משמע דלענין טרפה נמי מבעיא להו ודו"ק:

    שם וליבעי מיניה כדרב כו' ולא בעי למימר דפשיטא להו בחדא דכשרה דא"כ ה"ל לרב לפרושי להו דטעו וטרפה אפי' בחדא ולמאי דמסיק היינו רתחיה ניחא לן למימר טפי דמבעי להו מאי דפשיטא ליה לרב ולא דפשיטא להו להכשיר במאי דפשיטא ליה לרב אסור ודו"ק:

    בפרש"י בד"ה אסיתא חור כו' היינו בחצי חוליא עכ"ל לא חצי חוליא ממש דא"כ מאי חוליא קיימת דקאמר אלא קצת חוליא מכל צד ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Chullin 52a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Maharam

    תד"ה אי הכי היינו דרב לאו דרב ממש וכו' משום דרב איירי בצלע וחצי חוליא ונשאר הצלע שכנגדה מחוברת בחצי חוליא הנשארת ולא הוי גיסטרא אבל דרב כהנא ורב אסי כיון שנעקרו שתי הצלעות זה כנגד זה הוי גיסטרא:

    ד"ה נעקרה צלע טרפה וכו' ור"ת מפרש עם האסית' וכו' פירוש צלע עם חצי החוליא כרב דלעיל דליכא לפרש עם חוליא שלימה דאם כן מאי פריך ורמינהו וכו' הא שמואל נמי עם חוליא איירי אבל לפי מה שכתבתי דשמואל בחצי חוליא איירי פריך שפיר ורמינהו דהא מדקאמר שמואל התם וכן לטרפה משמע דלטרפה נמי דוקא חוליא שלימה דומיא דלענין טומאת אהל חצי חוליא ואם כן קשיא דשמואל אדשמואל אבל לרב דלעיל לא קשיא מידי דאיכא למימר דרב לא קאמר שם וכן לטרפה דאילו לטרפה אפי' בחצי חוליא מיטרפא וק"ל:

    Maharam on Chullin 52a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Chullin, daf 52, Amud Aleph, about 417 words in 21 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 21 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 119 words

      Opens “חול הדק לא חיישינן; חול הגס חיישינן;…”

    2. Segment 248 words

      Opens “חיטי וכל דמינייהו חיישינן; שערי וכל דמינייהו…”

    3. Segment 331 words

      Opens “דבוק רב אשי שרי, אמימר אסר. בחד…”

      Named: רב אשי.

    4. Segment 439 words

      Opens “ואיכא דאמרי: בתרי גפי כ"ע לא פליגי…”

    5. Segment 519 words

      Opens “נשתברו רוב צלעותיה. תנו רבנן: אלו הן…”

    6. Segment 618 words

      Opens “אמר זעירי: ומחציין כלפי שדרה. אמר רבה…”

      Named: רבי יוחנן, רבה.

    7. Segment 723 words

      Opens “אמר עולא, בן זכאי אמר: נעקרו ברוב…”

      Named: רבי יוחנן, עולא.

    8. Segment 826 words

      Opens “אמר רב: נעקרה צלע וחוליא עמה טרפה.…”

      Named: רב כהנא, רב אסי.

    9. Segment 911 words

      Opens “והא רב נמי גיסטרא קאמר? כי קאמר…”

      Named: רב נמי, רב צלע.

    10. Segment 107 words

      Opens “והא צלע וחוליא קאמר? צלע וחצי חוליא.…”

    11. Segment 1126 words

      Opens “מכלל דרב כהנא ורב אסי, צלע בלא…”

      Named: רב כהנא, רב אסי, עולא.

    12. Segment 1211 words

      Opens “אמר לך: התם זה שלא כנגד זה,…”

    13. Segment 1318 words

      Opens “והאמר רבי יוחנן: ברוב שני צדדין, וברוב…”

      Named: רבי יוחנן.

    14. Segment 147 words

      Opens “התם בוכנא בלא אסיתא, הכא בוכנא ואסיתא.…”

    15. Segment 158 words

      Opens “אי הכי, היינו דרב? לא שמיע להו…”

    16. Segment 1631 words

      Opens “וליבעו מיניה כדרב? סברי: ליבעי מיניה חדא…”

    17. Segment 1724 words

      Opens “אי הכי, השתא נמי דקא בעי מיניה…”

    18. Segment 1810 words

      Opens “סברי: אם כן מירתח קא רתח. חדא…”

    19. Segment 1913 words

      Opens “והא קא אמרי ליה ולא רתח, כיון…”

    20. Segment 2023 words

      Opens “אמר רבה בר רב שילא אמר רב…”

      Named: רב שילא, רב מתנא, רבה, שמואל.

    21. Segment 215 words

      Opens “נעקרה צלע מעיקרה טרפה? ורמינהו:…”

    Sages named on this page

    • Rav Kahana [the Second] · Amoraim · First Generation Amoraim

      Rav Kahana was a preeminent student of Rav and Shmuel.

      Source: Chullin 52a · Segment 8 — “…טרפה. אמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב: נעקרה…

    • Ze'iri · Amoraim · First Generation Amoraim

      Ze'iri was a first-generation Amora and a prominent disciple of Rabbi Hiyya the Great, known for his erudition and piety.

      Source: Chullin 52a · Segment 6 — “אמר זעירי: ומחציין כלפי שדרה. אמר רבה בר בר…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Chullin 52a · Segment 20 — “…רב מתנא אמר שמואל: נעקרה צלע מעיקרה, וגולגולת שנחבסה…

    • Ulla · Amoraim · Second Generation Amora'im

      Ulla, also known as Ulla Rabbah, was a prominent second-generation Amora in Babylonia and Eretz Yisrael, a student of Rabbi Yochanan and…

      Source: Chullin 52a · Segment 7 — “אמר עולא, בן זכאי אמר: נעקרו ברוב צד אחד,…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Chullin 52a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026