Talmud Builders

    Chullin 57b

    Back to index

    English translation — Chullin 57b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1we had the opportunity to speak with Rav Huna, and we asked him about this matter, and he said to us: A dislocated femur in a bird is kosher.

    2And I also found Rabbi Yirmeya bar Abba sitting and inspecting birds at the convergence of sinews in the thigh. And I posed a difficulty to him: Doesn’t Master maintain in accordance with this statement that Rav Huna says that Rav says: A dislocated femur in a bird is kosher? Rabbi Yirmeya bar Abba said to me: I know the mishna (76a): With regard to an animal whose hind legs were severed, if they were severed from the leg joint and below, it is kosher; from the leg joint and above, it is a tereifa and unfit for consumption. And likewise an animal whose convergence of sinews in the thigh was removed is a tereifa . And Rav said about this: And likewise with regard to a bird.

    3And I said to him: If so, this statement of Rav poses a difficulty for that statement of Rav. Rabbi Yirmeya bar Abba was silent. And I challenged him: But perhaps there is a difference for Rav between a dislocated femur and a severed one. And he said to me: And are you interpreting Rav’s halakha based on your own reasoning? Rav said explicitly: A dislocated femur is kosher, while a severed femur renders the animal unfit for consumption.

    4Rabbi Abba then asked Rabbi Zeira: And as for you, what is in your hand? What have you heard with regard to this halakha ? Rabbi Zeira said to him: This is what Rav Ḥiyya bar Ashi says that Rav says: A dislocated femur in a bird renders it a tereifa . And so said Rabbi Ya’akov bar Idi that Rabbi Yoḥanan said: A dislocated femur in a bird renders it a tereifa .

    5And with regard to this, Rabbi Ya’akov bar Idi said: If Rabbi Yoḥanan had been in the place where the assembly ruled to permit such a bird, he would not have stirred. In other words, he would not have contested their ruling, because they were the greatest Sages of the previous generation. As Rabbi Ḥanina says that Rabbi Yehuda HaNasi says: A dislocated femur in a bird is kosher. And Rabbi Ḥanina had a hen whose femur was dislocated, and he brought it before Rabbi Yehuda HaNasi, and Rabbi Yehuda HaNasi permitted it to him, and Rabbi Ḥanina salted the hen to preserve it. And he would teach the students the halakha with it, as he would show them the preserved body of the hen and say: Rabbi Yehuda HaNasi permitted this to me, Rabbi Yehuda HaNasi permitted this to me.

    6The Gemara concludes: But the halakha is not in accordance with any of these statements. Rather, it is in accordance with that which Rabbi Yosei ben Nehorai asked Rabbi Yehoshua ben Levi: In what amount must a windpipe be punctured to render the animal a tereifa ? Rabbi Yehoshua ben Levi said to him: We learned a full mishna (54a): Until the perforation is the same size as the Italian issar . Rabbi Yosei ben Nehorai said to him: But wasn’t there a certain ewe in our neighborhood whose windpipe was punctured in a greater amount, and they made a seal for the windpipe out of the shell of a reed and it lived?

    7Rabbi Yehoshua ben Levi said to him: And do you rely on this incident as evidence? But isn’t it a widespread halakha among the Jewish people that a dislocated femur in a bird renders it a tereifa ? And still, Rabbi Shimon ben Ḥalafta had a hen whose femur was dislocated, and they made it a support out of the tube of a reed and it lived. Rather, what have you to say about this case? It must have occurred within twelve months of the dislocation, and afterward the hen died, since no tereifa can live more than twelve months. Here, too, in the case of the punctured windpipe, the episode occurred within twelve months of the injury and the ewe later died.

    8§ They said about Rabbi Shimon ben Ḥalafta that he was a researcher of various matters, and he would act to counter the opinion of Rabbi Yehuda, as Rabbi Yehuda would say: If the down covering a bird’s body was removed, it is a tereifa and unfit for consumption, as stated in the mishna. And Rabbi Shimon ben Ḥalafta had a hen whose down was removed, and he placed it in an oven, a warm place, and he covered it with a Coppersmiths’ [ tarsiyyim ] apron, and its new, i.e., rehabilitated, wings grew even more feathers than the original wings.

    9The Gemara asks: But how does this counter Rabbi Yehuda’s opinion? Perhaps Rabbi Yehuda holds that a tereifa can live and that its health can even improve beyond its previous state. The Gemara responds: Even if this is so, would Rabbi Yehuda say so with regard to the very thing with which it was rendered a tereifa , as is the case here, where it grew new wings with more feathers than the original wings?

    10The Gemara asks: From what episode did Rabbi Shimon ben Ḥalafta earn the title: Researcher of matters? Rav Mesharshiyya said: He saw that it is written: “Go to the ant, you sluggard; consider her ways, and be wise; which having no chief, overseer, or ruler, provides her bread in the summer” (Proverbs 6:6–8). Rabbi Shimon ben Ḥalafta said: I will go and see if it is correct that they have no king.

    11He went in the season of Tammuz, i.e., summer. Knowing that ants avoid intense heat, he spread his cloak over an ant hole to provide shade. One of the ants came out and saw the shade. Rabbi Shimon placed a distinguishing mark on the ant. It went into the hole and said to the other ants: Shade has fallen. They all came out to work. Rabbi Shimon lifted up his cloak, and the sun fell on them. They all fell upon the first ant and killed it. He said: One may learn from their actions that they have no king; as, if they had a king, would they not need the king’s edict [ harmana ] to execute their fellow ant?

    12Rav Aḥa, son of Rava, said to Rav Ashi: But perhaps the king was with them at the time and gave them permission. Or perhaps they already possessed the king’s edict giving them license to kill the ant. Or perhaps it was an interregnum between kings, as it is written: “In those days there was no king in Israel; every man did that which was right in his own eyes” (Judges 17:6). Rather, rely on the credibility of Solomon, the author of Proverbs, that ants have no king.

    13§ Rav Huna says: The sign of a tereifa is twelve months. If it is uncertain whether an animal is a tereifa , one may wait twelve months; if the animal survives, it is kosher. The Gemara raises an objection from a baraita : The sign of a tereifa is any animal that cannot give birth. Rabban Shimon ben Gamliel says: If its health improves continuously, it is certainly kosher; if its health deteriorates continuously, it is certainly a tereifa . Rabbi Yehuda HaNasi says: The sign of a tereifa is any animal that does not survive thirty days. The Sages said to him: But don’t many animals that are certainly tereifot survive two or three years? None of the opinions cited in the baraita accord with Rav Huna’s statement.

    14The Gemara responds: The matter is a dispute between tanna’im , as it is taught in a baraita : And in a skull that contains one long hole, or even if it has many holes, the areas of the holes join together to constitute the size of a drill hole, and they render the animal a tereifa . Rabbi Yosei ben HaMeshullam said: There was an incident in a place called Inbul involving one whose skull was missing a piece, and they made for him a patch out of the shell of a gourd, and he survived. Therefore, an animal with a missing piece of skull cannot be a tereifa . Rabbi Shimon ben Elazar said to him: Can you bring proof from there? It was summer then, and once winter came upon him he died immediately. Rabbi Shimon ben Elazar holds that an animal is a tereifa if it does not survive through summer and winter, i.e., one year. Rav Huna’s statement accords with this opinion.

    15Rav Aḥa bar Ya’akov says: The halakha is that a tereifa can give birth and its health can even improve. If the animal appears to recover or gives birth, this does not prove it is not a tereifa . Ameimar says: With regard to these eggs of a tereifa bird,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    הוה לן פתחון פה קמיה דרב הונאכלומר הוזקקנו לדבר בשמוטת ירך לפני רב הונא ואמר לן כשרה ואחרי כן אשכחתיה לרב ירמיה כו':

    ואת מה בידךעכשיו אמור לי אתה אם שמעת בה כלום אחר שבאת הלום:

    חברוותאחברים:

    לא פרכיסלא היה יכול לנוד כנף ולקנתר אפילו רמז דבר מתוך שגדולים הם ויש לו לירא מהם אם היה אצלם:

    ומלחה רבי חנינאכדי להתקיים ויוכל להראות ימים רבים:

    ולית הלכתא ככל הנידשרו שמוטת ירך בעוף:

    אלא כי האדקתני והלא הלכה רווחת היא שמוטת ירך בעוף טרפה:

    קדירת קנהקנה שנקדר ממנה חתיכה כמין ארובה:

    קרומיתרחבה וסתמוהו בה:

    ועל דא את סמיךמפני שראית שחיתה המכה אתה סומך להתיר והלא הלכה כו':

    רווחתכבר נתפשטה ונתרווחה לנהוג:

    תוך י"ב חדשחיתה המכה ולסוף י"ב חדש מתה דטרפה עד י"ב חדש חיה:

    והיה עושה דברכדמפרש לקמן להוציא מלבו של רבי יהודה:

    וטלה עליה במטלית של טרסייםכרכה במטלית של צורפי נחשת שנותנים לפניהם לקבל עפרורית שחקי נחשת ושל עור היא ותמיד היא חמה מתוך עוביה וגם הנחושת מחמם לעולם:

    במידי דמיטרפא בה כו'בתמיה. נהי דמשבחת בשאר אבריה מיהו ההיא מילתא דמיטרפא ביה מי הדרא ומשבחת כי הכא דגדלו אחרונים יותר מן הראשונים:

    מאי עסקןלמה נקרא שמו עסקן תחלה:

    אי ודאי לית להו מלכאדכתיב אשר אין לה קצין והיינו עסקן דלא בעי למיסמך אהימנותיה דשלמה:

    הנמלים אוהבים צל ושונאים חום:

    דשומשמנינמלים:

    נפק חד מינייהומתוך חורי הקן ובא לחוץ וראה הצל:

    אתנח ביה סימנאלהכירו לידע מה יעשו לו חבריו כשימצא שקרן:

    הרמנא הוו נקיטישכל המהתל בחברו יהרגוהו:

    אי נמי בין מלכא למלכא הוהמת המלך ועדיין לא קם אחר ודרך ארץ לעשות איש הישר בעיניו כדכתיב בימים ההם וגו' איש הישר בעיניו יעשה:

    אהימנותיה דשלמהנאמן הוא על כך וברוח הקדש אמרה:

    סימןלספק טרפה:

    י"ב חדשאם כך חיה בידוע שלא נטרפה:

    ב' ושלש שניםוקשיא לרב הונא די"ב חדש ליכא למ"ד:

    תנאי היאדאיכא דסבירא ליה כרב הונא דקתני לקמן ימות החמה היו וכיון שעברו עליו ימות הצנה מיד מת ויש מכה שהיא נבערה ומת מתוך חום הלכך בעינן ימות החמה וימות הצנה:

    נקב אחד ארוךונקדרה בחסרון:

    מצטרפין למלא מקדחושוב אינה מטמאה באהל לבית שמאי. פלוגתא דשדרה וגלגולת באהלות (פ"ב מ"ג) דהיינו כדי שינטל מן החי וימות דהכי אמרינן בפרקין (דף נב:) גבי שדרה וכן לטרפה:

    חידוק של קרויהחתיכה של דלעת יבשה:

    חולין 57 עמוד ב

    1הוה לן פתחון פה קמיה דרב הונא ושאילניה, ואמר לן: שמוטת ירך בעוף כשירה.

    2ואשכחתיה נמי לרבי ירמיה בר אבא דיתיב וקא בדיק בצומת הגידין, ואקשי ליה: לא סבר לה מר הא דאמר רב הונא אמר רב: שמוטת ירך בעוף כשרה? א"ל אנא מתניתין ידענא בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמטה כשרה, מן הארכובה ולמעלה פסולה וכן שניטל צומת הגידין ואמר רב עלה וכן בעוף׃

    3ואמרי ליה אי הכי קשיא דרב אדרב אישתיק ואקשי ליה ודלמא שני ליה לרב בין שמוטה לחתוכה ואמר לי ואת מפרשת שמעתיה דרב בפירוש אמר רב שמוטה כשרה חתוכה פסולה׃

    4ואת מה בידך הכי אמר רב חייא בר אשי אמר רב שמוטת ירך בעוף טרפה וכן אמר ר' יעקב בר אידי א"ר יוחנן שמוטת ירך בעוף טרפה׃

    5ואמר ר' יעקב בר אידי אילמלי הוה רבי יוחנן באתרא דאורו בה חברוותא להתירא לא פרכיס דאמר רבי חנינא אמר רבי שמוטת ירך בעוף כשרה ותרנגולת היתה לו לרבי חנינא שנשמטה ירך שלה והביאה לפני רבי והתירה לו ומלחה רבי חנינא והוה מורי בה הלכה לתלמידים זה התיר לי רבי זה התיר לי רבי׃

    6ולית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דשאל רבי יוסי בן נהוראי את ר' יהושע בן לוי קדירת קנה בכמה אמר לו משנה שלמה שנינו עד כאיסר האיטלקי אמר לו והלא רחל אחת היתה בשכונתנו שנקדר קנה שלה ועשו לה קרומין של קנה וחיתה׃

    7אמר לו ועל דא את סמיך והלא הלכה רווחת בישראל שמוטת ירך בעוף טרפה ותרנגולת היתה לו לרבי שמעון בן חלפתא שנשמטה ירך שלה ועשו לה שפופרת של קנה וחיתה אלא מאי אית לך למימר תוך י"ב חדש הוה הכא נמי תוך י"ב חדש הוה׃

    8אמרו עליו על רבי שמעון בן חלפתא שעסקן בדברים היה והיה עושה דבר להוציא מלבו של רבי יהודה שהיה רבי יהודה אומר אם ניטלה הנוצה פסולה ותרנגולת היתה לו לרבי שמעון בן חלפתא שניטלה נוצה שלה והניחה בתנור וטלה עליה במטלית של טרסיים וגידלה כנפיים האחרונים יותר מן הראשונים׃

    9ודלמא קסבר רבי יהודה טרפה משבחת אם כן במידי דמיטרפא בה הגדילה כנפיים האחרונים יותר מן הראשונים׃

    10מאי עסקן בדברים א"ר משרשיא דכתיב ״(משלי ו״, ו) לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין שוטר ומושל תכין בקיץ לחמה אמר איזיל איחזי אי ודאי הוא דלית להו מלכא׃

    11אזל בתקופת תמוז פרסיה לגלימיה אקינא דשומשמני נפק אתא חד מינייהו אתנח ביה סימנא על אמר להו נפל טולא נפקו ואתו דלייה לגלימיה נפל שמשא נפלו עליה וקטליה אמר שמע מינה לית להו מלכא דאי אית להו הרמנא דמלכא לא ליבעו׃

    12א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי ודלמא מלכא הוה בהדייהו א"נ הרמנא דמלכא הוו נקיטי אי נמי בין מלכא למלכא הוה דכתיב ״(שופטים יז״, ו) בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה אלא סמוך אהימנותא דשלמה׃

    13אמר רב הונא סימן לטרפה י"ב חדש מיתיבי סימן לטרפה כל שאינה יולדת רשב"ג אומר משבחת והולכת בידוע שהיא כשרה מתנוונה והולכת בידוע שהיא טרפה רבי אומר סימן לטרפה שלשים יום אמרו לו והלא הרבה מתקיימות שתים שלש שנים׃

    14תנאי היא דתניא ובגלגלת (עד) שיש בה נקב אחד ארוך אפילו נקבים הרבה מצטרפים למלא מקדח א"ר יוסי בן המשולם מעשה בענבול באחד שנפחתה גלגלתו ועשו לו חידוק של קרויה וחיה אמר לו ר' שמעון בן אלעזר משם ראיה ימות החמה היה וכיון שעברו עליו ימות הצנה מיד מת׃

    15אמר רב אחא בר יעקב הלכה טרפה יולדת ומשבחת אמר אמימר הני ביעי דטרפה׃

    Tosafot

    מטלית של טרסייםפי' הקונטרס צורפי נחשת וכן פירש הערוך והביא ראיה דאמר במגילה פרק בני העיר (מגילה דף כו.) מעשה בבית הכנסת של טרסיים שהיתה בירושלים ובנזיר פרק ג' (דף נב.) מעשה שהביא קופה מלאה עצמות מכפר טביא לבית הכנסת של טרסיים פירש בערוך ומסתמא מפני שצורפי נחושת מזוהמים כבורסקי ועל כן היה להם ביהכ"נ לבד ובפ"ק דע"ז (דף יז:) חכם של טרסיים אני אייתו ליה תרי קיבורי חד דשיתיא וחדא דערבא משמע דטרסי וגרדי חדא הוא וקשה דבפ' החליל (סוכה נא:) משמע דגרדיים בפני עצמן וטרסיים בפני עצמן ועוד דאמרי' באגדה דמגילה (דף יג:) בגתן ותרש שני טרסיים היו והיו מספרים בלשון טרסיים משמע שהיא אומה שיש לה לשון בפני עצמה:

    ודילמא סבר טרפה יולדת ומשבחתמסתברא דלא גרסינן יולדת דאין צריך לו כלל ועוד הא אמרינן פ"ק דע"ז (דף טז.) גבי רבי יהודה מתיר בשבורה אמרו לו והלא מרביעין עליה זכר אמר להן לכשתלד אלמא לא מקבלת זכר ומיהו יש לחלק בין טרפה חתוכה רגלים לשאר טרפות:

    איזיל ואחזי היכי איתא מילתאאע"ג דכה"ג חשיב בהמוכר הספינה (ב"ב עה.) מלגלג גבי ההוא תלמיד דאמר ליה רבי יוחנן אם לא ראית לא האמנת מלגלג על דברי חכמים אתה שאני הכא שבא לברר הדבר ולהודיע איך ידע שלמה:

    סימן לטרפה כל שאינה יולדתיש כמה בהמות שפוסקות מלילד ולא מחזקינן להו בטרפות אלא בעי למימר אם יולדת בידוע שאינה טרפה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    כבר ביארנו שהטרפה אינה חיה שנים עשר חדש ואם נקבת בהמה היא אינה מתעברת אחר הטרפות אבל אם נתעברה כבר אינה נמנעת מצד טרפות מלילד אחר הטרפות ומה שאמר אינה יולדת פירושו מתעברת כדי לילד ויש חולקים ומתירין בלידה לבד ותשובתם ממה שאמרו בולד טרפה עיברה ולבסוף נטרפה שקורין אותו ולד טרפה אלא אינה מתעברת אבל יולדת היא מה שכבר נתעברה הימנו וכן אם היא נקבה של עוף אינה טוענת אחר כן ביצים אבל אותה בריכה כלה שהיא בבטנה מטלת אותם יום אחר יום עד שתכלה כל אותה בריכה שהיתה שם בשעת הטרפות אבל כשכלתה בריכה זו אינה טוענת בריכה אחרת והדבר ידוע לנשים פקחות כשכלתה הבריכה וכשלא כלתה:

    טרפה ודאית אפי' ראינו על דרך הזרות שחיתה שנים עשר חדש או שנתעברה או שטענה בריכה של ביצים אין משגיחין להכשירה כלל אין לאחר טרפות ודאי כלום הא אם אינה טרפה ודאית אלא ספק טרפה הרי היא יוצאת מידי ספק זה באחד משלשה דברים שהזכרנו:

    Babylonian Talmud · folio map

    Chullin 57b

    Chullin 57b. The full printed text of this folio side — 15 numbered segments, about 548 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    הוה לן פתחון פה קמיה דרב הונא כלומר הוזקקנו לדבר בשמוטת ירך לפני רב הונא ואמר לן כשרה ואחרי כן אשכחתיה לרב ירמיה כו':

    ואת מה בידך עכשיו אמור לי אתה אם שמעת בה כלום אחר שבאת הלום:

    חברוותא חברים:

    לא פרכיס לא היה יכול לנוד כנף ולקנתר אפילו רמז דבר מתוך שגדולים הם ויש לו לירא מהם אם היה אצלם:

    ומלחה רבי חנינא כדי להתקיים ויוכל להראות ימים רבים:

    ולית הלכתא ככל הני דשרו שמוטת ירך בעוף:

    אלא כי הא דקתני והלא הלכה רווחת היא שמוטת ירך בעוף טרפה:

    קדירת קנה קנה שנקדר ממנה חתיכה כמין ארובה:

    23 more comments on this page.

    Rashi on Chullin 57b · Sefaria

    Tosafot

    מטלית של טרסיים פי' הקונטרס צורפי נחשת וכן פירש הערוך והביא ראיה דאמר במגילה פרק בני העיר (מגילה דף כו.) מעשה בבית הכנסת של טרסיים שהיתה בירושלים ובנזיר פרק ג' (דף נב.) מעשה שהביא קופה מלאה עצמות מכפר טביא לבית הכנסת של טרסיים פירש בערוך ומסתמא מפני שצורפי נחושת מזוהמים כבורסקי ועל כן היה להם ביהכ"נ לבד ובפ"ק דע"ז (דף יז:) חכם של טרסיים אני אייתו ליה תרי קיבורי חד דשיתיא וחדא דערבא משמע דטרסי וגרדי חדא הוא וקשה דבפ' החליל (סוכה נא:) משמע דגרדיים בפני עצמן וטרסיים בפני עצמן ועוד דאמרי' באגדה דמגילה (דף יג:) בגתן ותרש שני טרסיים היו והיו מספרים בלשון טרסיים משמע שהיא אומה שיש לה לשון בפני עצמה:

    ודילמא סבר טרפה יולדת ומשבחת מסתברא דלא גרסינן יולדת דאין צריך לו כלל ועוד הא אמרינן פ"ק דע"ז (דף טז.) גבי רבי יהודה מתיר בשבורה אמרו לו והלא מרביעין עליה זכר אמר להן לכשתלד אלמא לא מקבלת זכר ומיהו יש לחלק בין טרפה חתוכה רגלים לשאר טרפות:

    איזיל ואחזי היכי איתא מילתא אע"ג דכה"ג חשיב בהמוכר הספינה (ב"ב עה.) מלגלג גבי ההוא תלמיד דאמר ליה רבי יוחנן אם לא ראית לא האמנת מלגלג על דברי חכמים אתה שאני הכא שבא לברר הדבר ולהודיע איך ידע שלמה:

    סימן לטרפה כל שאינה יולדת יש כמה בהמות שפוסקות מלילד ולא מחזקינן להו בטרפות אלא בעי למימר אם יולדת בידוע שאינה טרפה:

    Tosafot on Chullin 57b · Sefaria

    Meiri

    כבר ביארנו שהטרפה אינה חיה שנים עשר חדש ואם נקבת בהמה היא אינה מתעברת אחר הטרפות אבל אם נתעברה כבר אינה נמנעת מצד טרפות מלילד אחר הטרפות ומה שאמר אינה יולדת פירושו מתעברת כדי לילד ויש חולקים ומתירין בלידה לבד ותשובתם ממה שאמרו בולד טרפה עיברה ולבסוף נטרפה שקורין אותו ולד טרפה אלא אינה מתעברת אבל יולדת היא מה שכבר נתעברה הימנו וכן אם היא נקבה של עוף אינה טוענת אחר כן ביצים אבל אותה בריכה כלה שהיא בבטנה מטלת אותם יום אחר יום עד שתכלה כל אותה בריכה שהיתה שם בשעת הטרפות אבל כשכלתה בריכה זו אינה טוענת בריכה אחרת והדבר ידוע לנשים פקחות כשכלתה הבריכה וכשלא כלתה:

    טרפה ודאית אפי' ראינו על דרך הזרות שחיתה שנים עשר חדש או שנתעברה או שטענה בריכה של ביצים אין משגיחין להכשירה כלל אין לאחר טרפות ודאי כלום הא אם אינה טרפה ודאית אלא ספק טרפה הרי היא יוצאת מידי ספק זה באחד משלשה דברים שהזכרנו:

    Meiri on Chullin 57b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה מצטרפין למלא מקדח כו' דהיינו כדי שינטל מן החי כו' עכ"ל פתח כמלא מקדח שהן דברי ב"ש וסיים כדי שינטל מן החי שהם דברי ב"ה מזה מוכח דהיינו שיעורא דמלא מקדח היינו נמי שיעורא דב"ה דכדי שינטל מן החי אלא לב"ש מקדח וחיסומו שנינו כדאיתא בבכורות וכמ"ש כל זה בריש פרקין ודו"ק:

    תוס' בד"ה מטלית של טרסיים כו' פי' בערוך ומסתבר מפני שצורפי כו' עכ"ל כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Chullin 57b · Sefaria

    Ben Yehoyada

    אָמַר אֵיזִיל אֵחְזִי אִי וַדַּאי הוּא דְּלֵית לְהוּ מַלְכָּא. הנה בודאי יש לו לסמוך על דברי שלמה המלך ע"ה ורק מפני שפסוק זה נאמר במשלי שהוא דברי משל וככתוב בתחלת הספר מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד (משלי א, א) לכך נסתפק אם הוא כן בודאי שאין להם מלך או דלמא נקיט כן בדברי משל וצחות לכון ואין הדברים כפשוטן לכך אמר 'אֵיזִיל אֵחְזִי אִי וַדַּאי הוּא דְּלֵית לְהוּ מַלְכָּא'.

    Ben Yehoyada on Chullin 57b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Chullin, daf 57, Amud Bet, about 548 words in 15 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 15 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 114 words

      Opens “הוה לן פתחון פה קמיה דרב הונא…”

      Named: רב הונא.

    2. Segment 251 words

      Opens “ואשכחתיה נמי לרבי ירמיה בר אבא דיתיב…”

      Named: רבי ירמיה בר אבא, רב הונא, רב עלה, אבא.

    3. Segment 330 words

      Opens “ואמרי ליה אי הכי קשיא דרב אדרב…”

      Named: רב אדרב, רב בין, רב בפירוש, רב שמוטה.

    4. Segment 427 words

      Opens “ואת מה בידך הכי אמר רב חייא…”

      Named: רב חייא בר אשי, רב שמוטת.

    5. Segment 554 words

      Opens “ואמר ר' יעקב בר אידי אילמלי הוה…”

      Named: רבי יוחנן, רבי חנינא, רבי שמוטת, רבי והתירה, רבי זה.

    6. Segment 645 words

      Opens “ולית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי…”

      Named: רבי יוסי.

    7. Segment 745 words

      Opens “אמר לו ועל דא את סמיך והלא…”

      Named: רבי שמעון.

    8. Segment 849 words

      Opens “אמרו עליו על רבי שמעון בן חלפתא…”

      Named: רבי שמעון, רבי יהודה.

    9. Segment 917 words

      Opens “ודלמא קסבר רבי יהודה טרפה משבחת אם…”

      Named: רבי יהודה.

    10. Segment 1034 words

      Opens “מאי עסקן בדברים א"ר משרשיא דכתיב (משלי…”

    11. Segment 1141 words

      Opens “אזל בתקופת תמוז פרסיה לגלימיה אקינא דשומשמני…”

    12. Segment 1239 words

      Opens “א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי…”

      Named: רב אחא, רב אשי, רבא.

    13. Segment 1339 words

      Opens “אמר רב הונא סימן לטרפה י"ב חדש…”

      Named: רב הונא, רבי אומר, רבה.

    14. Segment 1449 words

      Opens “תנאי היא דתניא ובגלגלת (עד) שיש בה…”

      Named: רבה.

    15. Segment 1514 words

      Opens “אמר רב אחא בר יעקב הלכה טרפה…”

      Named: רב אחא בר יעקב.

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Chullin 57b · Segment 4 — “ואת מה בידך הכי אמר רב חייא בר אשי…

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Chullin 57b · Segment 12 — “א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי ודלמא מלכא…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Chullin 57b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026