Talmud Builders

    Chullin 25a

    Back to index

    English translation — Chullin 25a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1that it renders impure everything within it, and this is the halakha even if it is full of mustard seeds, in which case most of the seeds do not come in contact with the sides of the vessel, and nevertheless all the mustard seeds become impure.

    2Rav Adda bar Ahava said to Rava: And let it be derived that an earthenware vessel becomes impure from contact of an impure item with its outer side by means of an a fortiori inference: If all the other types of vessels, which do not become impure from the presence of an impure item in their airspace, become impure from contact of an impure item with their outer side, then with regard to an earthenware vessel, which becomes impure from the presence of an impure item in its airspace, isn’t it logical that it will become ritually impure from contact of an impure item with its outer side?

    3The Gemara answers: Therefore, the verse states: “And every open vessel that has no sealed cover upon it is impure” (Numbers 19:15), indicating that its impurity is dependent upon the mouth of the vessel. Which is the vessel whose impurity hastily takes effect just after the impure item enters into its mouth? You must say that is an earthenware vessel. And it is when there is no sealed cover on it that the vessel becomes impure. But when there is a sealed cover on it, the vessel is pure, as the earthenware vessel does not become impure from contact of an impure item with its outer side.

    4The Gemara suggests: And let it be derived that all the other vessels become impure from the presence of an impure item in their airspace by means of an a fortiori inference: If an earthenware vessel, which does not become impure from contact of an impure item with its outer side, becomes impure from the presence of an impure item in its airspace, then with regard to all the other vessels, which become impure from contact of an impure item with their outer side, isn’t it logical that they will become ritually impure from the presence of an impure item in their airspace?

    5The Gemara answers: Therefore, the verse states with regard to the carcasses of creeping animals: “And every earthenware vessel into which [ tokho ] any of them falls” (Leviticus 11:33), from which it is inferred: Tokho , i.e., the airspace, of this earthenware vessel renders the vessel impure, and not tokho , the airspace, of any other kind of vessel.

    6The Gemara objects: How can the halakha be derived from the term tokho in that verse? But didn’t the Sages interpret these instances of tokho that appear in that verse and derive: Just as in the case of tokho that is stated with regard to transmitting impurity, the food is impure even though it did not come into contact with the vessel, so too, in the case of tokho that is stated with regard to the vessel becoming impure, the vessel is impure even though the impure item did not come into contact with it.

    7The Gemara explains: Four instances of the term tokho from which halakhot can be derived are written: “ Tokho ” is written, and tokh could have been written; those are two instances. Then, later in that verse, once again “ tokho ” is written, and tokh could have been written.

    8One instance is to teach the halakha itself, that the vessel renders the food in its airspace ritually impure, and one instance is to teach the verbal analogy from which it is derived that the vessel becomes impure without contact with the impure item; and one source is to teach that tokho , the airspace, of this earthenware vessel renders the vessel impure, and not tokho of any other kind of vessel; and one source is to teach tokho , food in the airspace of an impure earthenware vessel becomes impure, but not tokh tokho , not food that is in the airspace of a vessel that is within an earthenware vessel, and even if that inner vessel is one of the other types of vessel purified through rinsing in the water of a ritual bath.

    9The Gemara asks: And let it be derived that all the other vessels do not become impure from contact of an impure item with their outer sides, but rather from the presence of an impure item inside them and with contact with their inner sides by means of an a fortiori inference: If an earthenware vessel, which becomes impure from the presence of an impure item in its airspace, does not become impure from contact of an impure item with its outer side, then with regard to all the other vessels, which do not become impure from the presence of an impure item in their airspace, isn’t it logical that they do not become impure from contact of an impure item with their outer side?

    10The Gemara answers: Therefore, the verse states: “And every open vessel that has no sealed cover upon it is impure” (Numbers 19:15), from which it is derived: This earthenware vessel (see Leviticus 11:33) is the one that when there is not a sealed cover upon it, it is impure, but when there is a sealed cover upon it, it is pure. But with regard to all the other vessels, whether there is a sealed cover upon them or whether there is not a sealed cover upon them, they become impure.

    11MISHNA: That which is ritually pure in wooden vessels is ritually impure in metal vessels; that which is ritually pure in metal vessels is ritually impure in wooden vessels.

    12GEMARA: The Sages taught in explanation of the mishna: Unfinished [ golmei ] wooden vessels that are receptacles and are fit for use but work remains to complete their crafting are susceptible to becoming impure. Flat wooden utensils are not susceptible to impurity. Unfinished metal vessels are not susceptible to impurity. Flat metal utensils are susceptible to becoming impure. It is found that that which is ritually pure in wooden vessels is ritually impure in metal vessels; that which is ritually pure in metal vessels is ritually impure in wooden vessels.

    13And these are the unfinished wooden vessels: Any vessel that one plans in the future to smooth, to set gems or ornaments in it, to plane it, to adorn it with grooves and protuberances, to rub it and smooth it with the skin of a tuna [ tunas ], or if it is lacking a base or a rim or a handle, the vessel is susceptible to becoming impure. If the vessel is lacking the hollowing necessary to render it a receptacle, it is not susceptible to impurity.

    14The Gemara asks: Isn’t it obvious that if the vessel is lacking hollowing, it is not susceptible to becoming impure, as it is clearly not a vessel? The Gemara answers: No, it is necessary only in a case where one hollowed three log [ kefiza ] in a receptacle that he intends to hold one kav , which contains six log . Even though it is a receptacle, since the receptacle is incomplete it is not susceptible to impurity.

    15And these are the unfinished metal vessels: Any vessel that one plans in the future

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ואפילו מלא חרדלשהכלי אינו נוגע בכולו אלא במה שסמוך לדפנות והאמצעיים מיטמאין מן האויר ואי אתה יכול לומר שזה מטמא את זה שהרי אין כביצה בכל אחד ועוד אין אוכל מטמא אוכל ועוד אם כן זה שני וזה שלישי והשלישי לא יעשה רביעי לטמא את האמצעיים:

    ויהא כלי חרס מיטמא מגבובנגיעה:

    מק"ודתוכו גלי לך קרא מה שאין כן בשאר כלים וגבו בנגיעה ליתי בק"ו מה כלי שטף שאין מיטמאין מאוירן בלא נגיעה כדיליף לקמיה תוכו של זה ולא תוכו של אחר:

    מיטמאין מגבןבנגיעה כדכתיב (ויקרא יא) וכל אשר יפול עליו וגו' עליו משמע דנגע ולא שנא גבו ולא שנא אוירו:

    כלי פתוחמדקפיד אפתיחה שמע מינה בכלי חרס קאי דאיזהו כלי שטומאתו קודמת לפתחו באיזה כלים הרגילה תורה את הטומאה להשכים ולמהר ולבא דרך פתחו:

    הוי אומר זה כלי חרסדכתב לך בגויה בדוכתא אחריתי אל תוכו:

    הא יש צמיד פתיל עליושמצומדת מגופתו עליו לפיו יפה:

    פתילמגופו:

    טהורואף על פי שהוא באהל המת דקרא באהל המת מישתעי אלמא לא נטמא מגבו:

    ומה כלי חרס שאין מיטמא מגבוכדאמרן:

    הא דרשינהוחד לגופיה וחד לגזירה שוה דנאמר תוכו לטמא כו':

    ארבעה קראי כתיביתרי תוכו ובכל חד הוה מצי למיכתב תוך וכתב תוכו:

    חד לגופיהתוך האמור לטמא לגופיה אתא שיטמא הכלי כל אוכלין ומשקין שבאוירו אע"פ שלא נגע:

    וחד לג"שללמוד על הכלי שיקבל טומאה מן האויר אע"פ שלא נגע בו השרץ כדאמרינן לעיל (חולין דף כד:) נאמר תוכו לטמא כו':

    תוכו ולא תוך תוכו ואפילו כלי שטף מצילאם היה כלי מונח בתוך כלי חרס ופי הפנימי למעלה מפי החיצון כדמפרש בתורת כהנים ואוכלים ומשקין בפנימי וטומאה באויר החיצון אין האוכלין טמאין דלאו תוכו דכלי חרס נינהו אלא תוך תוכו ואפילו כלי שטף מציל ולא מיבעיא פנימי אם גם הוא של חרס דמציל דכיון דאינו מיטמא מגבו לא נטמא וחוצץ בפני הטומאה שבאויר החיצון אלא אפילו כלי שטף דמיטמא מגבו ואיכא למימר לא יחוץ בפני הטומאה מציל על האוכלין שבתוכו שהרי גם הוא לא נטמא וחוצץ דאי משום דנגע בחיצון חיצון ראשון הוא ואין כלי מקבל טומאה אלא מאב הטומאה ואי משום דקאי באויר כלי חרס וכתיב וכל אשר בתוכו יטמא ה"מ אוכלין ומשקין אבל כלים אין מיטמאין דתניא בפסחים (דף כ.) יכול יהו כל הכלים מיטמאין מאויר כלי חרס ת"ל כל אשר בתוכו יטמא וסמיך ליה מכל האוכל אשר יאכל אוכל ומשקין מיטמאין מאויר כלי חרס ואין כל הכלים מיטמאין מאויר כלי חרס:

    כלי שטףכל שאר כלים שאינם כלי חרס מיקרו כלי שטף על שם שיש להם טהרה במקוה:

    אלא מתוכן ובנגיעהעד שיפול לתוכן ויגע בהן ונימא דהאי אשר יפול עליו על שוליו ועל דופנותיו מתוכו קאמר:

    מק"ו ומה כלי חרס שמיטמא מאוירובלא נגיעה:

    אין מיטמא מגבואפילו בנגיעה כו':

    אמר קרא וכל כלי פתוחדמדאדכר פתיחה בכלי חרס קאמר וכתיב הוא למימרא דהאי הוא דתלייה רחמנא בצמיד פתיל מכלל דאינך אפילו יש צמיד פתיל עליהן טמאין אלמא מגבן נטמאו:

    גולמישלא נגמרה כל מלאכתן כדמפרש ואזיל אבל נגמרה חקיקתן וראויין הן לתשמישן:

    פשוטיהןאפילו נגמרה מלאכתן:

    טהוריןדאיתקש עץ לשק דכתיב (ויקרא יא) מכל כלי עץ או בגד או עור או שק מה שק מטלטל מלא וריקן אף כל מטלטל מלא וריקן:

    גולמי כלי מתכות טהוריןולקמן מפרש טעמא:

    פשוטיהן טמאיןאם נגמרה כל מלאכתן דכלי מתכות לא איתקוש לשק וטומאת כלי מתכות כתוב בפרשת מדין (במדבר לא) אך את הזהב ואת הכסף וגו':

    לשוףלשפשף בדבר המחליקן ומצחצחן כמו שעושין בעשב שקורין אשפריל"א:

    לשבץלשון משבצות מרמצן עשויין כמזלגים קטנים כמו ומפקי ליה ברמצא דפרזלא במסכת נדה (דף סב.) כלומר שמחוסרין לתקוע בהן מסמרות ומשבצות לנוי כמו שעושים בארגז הנשים:

    לגררברהיטנא להחליק:

    לכרכבשחוקק בהן חקיקות גדולות וכרכוב כדרך שעושים בכיסוי תיבות וספסלים:

    להטיח בטונסדג הוא כמו ששנינו באלו טרפות (לקמן חולין סו:) אפונס ואטונס ושפין בעורו כלי עץ להחליק וכדאמר בסנהדרין (דף כ:) משישפשף בעור הדג:

    או שמחוסר כןבסיס לישב עליו:

    אוגןשפה לפיו כמו שעושין לכלי ששותין בו יין לנוי:

    אוזןאנש"א בלע"ז כמו שעושין לקופה ולנפה:

    מחוסר חטיטהטהור דלאו כלי הוא:

    דחק קפיזא בקבאכלי שבדעתו לחוק עד שיחזיק קבא חקק בו ג' לוגין ואע"פ שראוי למלאכה הואיל ולשם קב התחיל בו ודעתו להשלימו לא הוי גמר מלאכה:

    חולין 25 עמוד א

    1ואפילו מלא חרדל.

    2א"ל רב אדא בר אהבה לרבא: ויהא כלי חרס מיטמא מגבו, מק"ו ומה כל הכלים שאין מיטמאין מאוירן מיטמאין מגבן, כלי חרס שמיטמא מאוירו אינו דין שיטמא מגבו?

    3אמר קרא: ״(במדבר יט״, טו) ״וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו״, איזהו כלי שטומאתו קודמת לפתחו? הוי אומר: זה כלי חרס, וכי אין צמיד פתיל עליו הוא דטמא, הא יש צמיד פתיל עליו טהור.

    4ויהיו כל הכלים מיטמאין מאוירן, מק"ו ומה כלי חרס שאין מיטמא מגבו מיטמא מאוירו, כל הכלים שמיטמאין מגבן אינו דין שמיטמאין מאוירן?

    5אמר קרא ״תוכו״, תוכו של זה, ולא תוכו של אחר.

    6והני ״תוכו״, הא דרשינהו!

    7ארבעה ״תוכו״ כתיבי: (ויקרא יא, לג) ״תוכו״, ״תוך״; ״תוכו״, ״תוך״.

    8חד לגופיה, וחד לג"ש וחד ״תוכו של זה ולא תוכו של אחר״, וחד ״תוכו ולא תוך תוכו״, ואפילו כלי שטף.

    9ולא יהו כל הכלים מיטמאין מגבן, אלא מתוכן ובנגיעה, מק"ו ומה כלי חרס שמיטמא מאוירו אינו מיטמא מגבו, כל הכלים שאין מיטמאין מאוירן אינו דין שאין מיטמאין מגבן?

    10אמר קרא: ״(במדבר יט״, טו) ״וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא״, האי הוא דכי אין צמיד פתיל עליו טמא, הא יש צמיד פתיל עליו טהור. הא כל הכלים, בין שיש צמיד פתיל עליהם בין שאין צמיד פתיל עליהם מיטמאין.

    Mishna

    11טהור בכלי עץ, טמא בכלי מתכות; טהור בכלי מתכות, טמא בכלי עץ.

    Gemara

    12תנו רבנן: גולמי כלי עץ טמאין, פשוטיהן טהורין; גולמי כלי מתכות טהורין, פשוטיהן טמאין. נמצא טהור בכלי עץ טמא בכלי מתכות, טהור בכלי מתכות טמא בכלי עץ.

    13ואלו הן גולמי כלי עץ: כל שעתיד לשוף, לשבץ, לגרר, לכרכב, להטיח בטונס, מחוסר כן או אוגן או אוזן טמא, מחוסר חטיטה טהור.

    14מחוסר חטיטה, פשיטא! לא צריכא, דחק קפיזא בקבא.

    15ואלו הן גולמי כלי מתכות: כל שעתיד׃

    Tosafot

    (לעיל) ומה כל הכלים שאין מיטמאין מאוירן כו'וא"ת מה לכל הכלים שכן נעשו אב הטומאה ובסמוך נמי דעבד ק"ו איפכא שיהו כל הכלים מיטמאין מאויר איכא למיפרך מה לכלי חרס שכן אין לו טהרה במקוה וי"ל דלאו מכח כלי עביד ק"ו אלא מכח גב ואויר ומיהו למאי דפרישית לעיל דהאי ק"ו הוי כמו מה מצינו דלא תקשה כל חד וחד תיקום אדוכתיה קשה דבמה מצינו ליכא למילף ליתן האמור של זה בזה דאיכא למיפרך כדפרישית ויש לומר כדפרישית לעיל שיש כאן שום סברא לעשות ק"ו אחד יותר מאחר ועוד האי ק"ו דהכא לא נקטיה כלל אלא לרווחא דמילתא דבסתם כלים כתיב טומאת מגע אף מגבן וכל הכלי אשר יגע בו הזב יטמא דמהיכא נמעט כלי חרס ולשאר כלים דילפינן טומאת אויר מק"ו היינו מכח גב ואויר ולהכי איצטריך תוכו של זה ולא תוכו של אחר:

    איזהו כלי שטומאתו קודמת לפתחו הוי אומר זה כלי חרסאבל אי לא כתיב פתוח ע"כ הוה מוקמינן ליה בכל הכלים ולא הוה ידעינן מאי למידרש מהוא:

    ויהיו כל הכלים מיטמאין מאוירן מק"וואם תאמר אם כן לא ליטמא מגבו דהשתא מיתוקמא בכולהו קרא דכל כלי פתוח דבכולם טומאה קודמת לפתחן וי"ל דמ"מ לא מוקמינן ליה אלא בכלי חרס דכתיב ביה טומאת אויר בהדיא:

    וחד לגזירה שוהמופנית היא דהוה מצי למכתב וכל אשר יפול מהם בו כל אשר בו:

    ואפילו כלי שטף מצילפירש בקונטרס דלא מיבעיא כלי חרס דאין מיטמא מגבו אלא אפילו כלי שטף דמיטמא מגבו מציל שגם כלי שטף אינו מקבל טומאה מאויר כלי חרס כדאמרינן בפסחים (דף כ.) וקשה לפירושו דאם כן מה חידוש יש בכלי שטף יותר מבכלי חרס ועוד דאיכא חידוש יותר בכלי חרס מבכלי שטף כגון אם שרץ באויר כלי חרס פנימי ואוכלין בכלי חרס חיצון דטהור אף ע"פ שהפנימי טמא דהוי רבותא טפי מבכלי שטף דאינו מקבל טומאה מאויר ונראה לפרש דקרא אצטריך לכלי שטף אף על גב דלאו מיניה הוא מחריב ביה אבל כלי חרס דמיניה הוא בלאו קרא ידעינן דחוצץ ומחריב ביה וכן מוכח בשמעתא קמייתא דזבחים (דף ג:) דפריך ומי אמר רבא חטאת ששחטה על מי שמחוייב חטאת פסולה על מי שמחוייב עולה כשרה אלמא דמינה מחריב בה דלא מינה לא מחריב בה ותנן אפילו כלי שטף מציל ומשני התם גלי קראי דארבעה תוכו כתיבי:

    להטיח בטונסהקשה ר"ת דבפ' שני דסנהדרין (ד' כ:) אמר כלי עץ מאימתי מקבלים טומאה העריסה והמטה משישופם בעור הדג ותירץ דשיפה דהתם היינו להסיר את הקסמים הגדולים שמזיקין לישב עליה אבל שפייה דהכא אינה אלא לנוי בעלמא להחליקו ולצחצחו:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    ארבע תוכו כתיבי תוכו תוך תוכו [תוך] (תוכו תוכו)פירש רש"י ז"ל: דבכל חד הוה ליה למכתב תוך. ויש מקשים עליו אם כן ליכא מופנה כלל לגזירה שוה. דתרי לגופיה וחד ליטמא וחדא לטמא וחד לתוכו של זה וחד לתוכו ולא לתוך תוכו. ויש לומר דלאו גזירה שוה הוא אלא גלויי מילתא בעלמא, דכיון דהכא והכא כתיב תוך [וב]לטמא על כרחין אף על גב דלא נגע אף דליטמא אף על גב דלא נגע, ומשום דברייתא נסיב לה בלשון גזירה שוה קאמר הכא חד לגזירה שוה, וברייתא על כרחיה לא סגיא דלא אמרה נאמר כאן ונאמר כאן. ויש מפרשים דתוכו דלטמא מופנה לגמרי, דהא מצי למכתב כל אשר בו יטמא, וכיון שכן תוך לגזירה שוה (וא') [והוי"ו] לתוכו של זה ולא לתוכו של אחר.

    וחד לתוכו ולא תוך (ד)תוכו ואפילו כלי שטף מצילואם תאמר לאפוקי תוך תוכו למה לי קרא, הא מדינא נפקא שהרי אין כלי מיטמא מאויר כלי חרס אפילו כלי שטף, דהא מיעטיה קרא, דכתיב (ויקרא יא, לד) מכל האוכל אשר יאכל, דתניא בפסחים (כ, א) יכול יהו כל הכלים מטמאין מאויר כלי חרס ת"ל כל אשר בתוכו יטמא, וסמיך ליה מכל האוכל אשר יאכל אוכלין ומשקין מיטמאין מאויר כלי חרס ואין כל הכלים מיטמאים מאויר כלי חרס, וכיון שאין הכלי מיטמא אף הוא מציל בפני הטומאה לפירות שבתוכו. יש לומר אף על פי שהכלי אינו מטמא אי לאו מיעוטא דתוכו הוה אמינא שהפירות טמאין דכעומדין באוירו של חיצון הן, קא משמע לן תוכו ולא תוך תוכו. ואיכא למידק דהכא לא מצריך לתוך תוכו אלא חד קרא דלטמא, ובתורת כהנים משמע דצריך נמי מיעוטא דלא תוך תוכו דלטמא, דאמרינן התם כל אשר בתוכו יטמא ולא מה שבתוך תוכו, כיצד חבית שנתונה בתנור ופיה למעלה מן התנור שרץ בחבית ואוכלין ומשקין בתנור טהורין, ובתר הכי נסיב כל אשר בתוכו יטמא ולא מה שבתוך תוכו כיצד חבית שנתונה בתנור ופיה למעלה מן התנור שרץ בתנור ואוכלין ומשקין בחבית טהורין. יש מי שתירץ דמגזירה שוה קמא אית ליה לתנא דכיון דמיעט רחמנא תוך תוכו בלטמא אף בלטמא אינו מטמא, ואינו מחוור. דהא התם אמרינן דאיצטריך קרא לטהר מה שבתוך תוכו של כלי חרס, ואיצטריך נמי לטהר מה שבאויר כלי חרס כשהטומאה בתוך תוכו, דאי לאו הכי הוה אמינא דליטמא מקל וחומר, וצ"ע.

    הא כל הכלים בין יש צמיד פתיל בין אין צמיד פתיל מטמאיןואם תאמר לימא איפכא הא כל הכלים בין יש צמיד פתיל בין אין צמיד פתיל טהור, הא ליתא דבהדיא כתיב דכל הכלים מיטמאין באהל דכתיב (במדבר יט, יח) והזה על האהל ועל כל הכלים.

    Babylonian Talmud · folio map

    Chullin 25a

    Chullin 25a. The full printed text of this folio side — 15 numbered segments, about 283 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    ואפילו מלא חרדל שהכלי אינו נוגע בכולו אלא במה שסמוך לדפנות והאמצעיים מיטמאין מן האויר ואי אתה יכול לומר שזה מטמא את זה שהרי אין כביצה בכל אחד ועוד אין אוכל מטמא אוכל ועוד אם כן זה שני וזה שלישי והשלישי לא יעשה רביעי לטמא את האמצעיים:

    ויהא כלי חרס מיטמא מגבו בנגיעה:

    מק"ו דתוכו גלי לך קרא מה שאין כן בשאר כלים וגבו בנגיעה ליתי בק"ו מה כלי שטף שאין מיטמאין מאוירן בלא נגיעה כדיליף לקמיה תוכו של זה ולא תוכו של אחר:

    מיטמאין מגבן בנגיעה כדכתיב (ויקרא יא) וכל אשר יפול עליו וגו' עליו משמע דנגע ולא שנא גבו ולא שנא אוירו:

    כלי פתוח מדקפיד אפתיחה שמע מינה בכלי חרס קאי דאיזהו כלי שטומאתו קודמת לפתחו באיזה כלים הרגילה תורה את הטומאה להשכים ולמהר ולבא דרך פתחו:

    הוי אומר זה כלי חרס דכתב לך בגויה בדוכתא אחריתי אל תוכו:

    הא יש צמיד פתיל עליו שמצומדת מגופתו עליו לפיו יפה:

    פתיל מגופו:

    27 more comments on this page.

    Rashi on Chullin 25a · Sefaria

    Tosafot

    (לעיל) ומה כל הכלים שאין מיטמאין מאוירן כו' וא"ת מה לכל הכלים שכן נעשו אב הטומאה ובסמוך נמי דעבד ק"ו איפכא שיהו כל הכלים מיטמאין מאויר איכא למיפרך מה לכלי חרס שכן אין לו טהרה במקוה וי"ל דלאו מכח כלי עביד ק"ו אלא מכח גב ואויר ומיהו למאי דפרישית לעיל דהאי ק"ו הוי כמו מה מצינו דלא תקשה כל חד וחד תיקום אדוכתיה קשה דבמה מצינו ליכא למילף ליתן האמור של זה בזה דאיכא למיפרך כדפרישית ויש לומר כדפרישית לעיל שיש כאן שום סברא לעשות ק"ו אחד יותר מאחר ועוד האי ק"ו דהכא לא נקטיה כלל אלא לרווחא דמילתא דבסתם כלים כתיב טומאת מגע אף מגבן וכל הכלי אשר יגע בו הזב יטמא דמהיכא נמעט כלי חרס ולשאר כלים דילפינן טומאת אויר מק"ו היינו מכח גב ואויר ולהכי איצטריך תוכו של זה ולא תוכו של אחר:

    איזהו כלי שטומאתו קודמת לפתחו הוי אומר זה כלי חרס אבל אי לא כתיב פתוח ע"כ הוה מוקמינן ליה בכל הכלים ולא הוה ידעינן מאי למידרש מהוא:

    ויהיו כל הכלים מיטמאין מאוירן מק"ו ואם תאמר אם כן לא ליטמא מגבו דהשתא מיתוקמא בכולהו קרא דכל כלי פתוח דבכולם טומאה קודמת לפתחן וי"ל דמ"מ לא מוקמינן ליה אלא בכלי חרס דכתיב ביה טומאת אויר בהדיא:

    וחד לגזירה שוה מופנית היא דהוה מצי למכתב וכל אשר יפול מהם בו כל אשר בו:

    ואפילו כלי שטף מציל פירש בקונטרס דלא מיבעיא כלי חרס דאין מיטמא מגבו אלא אפילו כלי שטף דמיטמא מגבו מציל שגם כלי שטף אינו מקבל טומאה מאויר כלי חרס כדאמרינן בפסחים (דף כ.) וקשה לפירושו דאם כן מה חידוש יש בכלי שטף יותר מבכלי חרס ועוד דאיכא חידוש יותר בכלי חרס מבכלי שטף כגון אם שרץ באויר כלי חרס פנימי ואוכלין בכלי חרס חיצון דטהור אף ע"פ שהפנימי טמא דהוי רבותא טפי מבכלי שטף דאינו מקבל טומאה מאויר ונראה לפרש דקרא אצטריך לכלי שטף אף על גב דלאו מיניה הוא מחריב ביה אבל כלי חרס דמיניה הוא בלאו קרא ידעינן דחוצץ ומחריב ביה וכן מוכח בשמעתא קמייתא דזבחים (דף ג:) דפריך ומי אמר רבא חטאת ששחטה על מי שמחוייב חטאת פסולה על מי שמחוייב עולה כשרה אלמא דמינה מחריב בה דלא מינה לא מחריב בה ותנן אפילו כלי שטף מציל ומשני התם גלי קראי דארבעה תוכו כתיבי:

    להטיח בטונס הקשה ר"ת דבפ' שני דסנהדרין (ד' כ:) אמר כלי עץ מאימתי מקבלים טומאה העריסה והמטה משישופם בעור הדג ותירץ דשיפה דהתם היינו להסיר את הקסמים הגדולים שמזיקין לישב עליה אבל שפייה דהכא אינה אלא לנוי בעלמא להחליקו ולצחצחו:

    Tosafot on Chullin 25a · Sefaria

    Rashba

    ארבע תוכו כתיבי תוכו תוך תוכו [תוך] (תוכו תוכו) פירש רש"י ז"ל: דבכל חד הוה ליה למכתב תוך. ויש מקשים עליו אם כן ליכא מופנה כלל לגזירה שוה. דתרי לגופיה וחד ליטמא וחדא לטמא וחד לתוכו של זה וחד לתוכו ולא לתוך תוכו. ויש לומר דלאו גזירה שוה הוא אלא גלויי מילתא בעלמא, דכיון דהכא והכא כתיב תוך [וב]לטמא על כרחין אף על גב דלא נגע אף דליטמא אף על גב דלא נגע, ומשום דברייתא נסיב לה בלשון גזירה שוה קאמר הכא חד לגזירה שוה, וברייתא על כרחיה לא סגיא דלא אמרה נאמר כאן ונאמר כאן. ויש מפרשים דתוכו דלטמא מופנה לגמרי, דהא מצי למכתב כל אשר בו יטמא, וכיון שכן תוך לגזירה שוה (וא') [והוי"ו] לתוכו של זה ולא לתוכו של אחר.

    וחד לתוכו ולא תוך (ד)תוכו ואפילו כלי שטף מציל ואם תאמר לאפוקי תוך תוכו למה לי קרא, הא מדינא נפקא שהרי אין כלי מיטמא מאויר כלי חרס אפילו כלי שטף, דהא מיעטיה קרא, דכתיב (ויקרא יא, לד) מכל האוכל אשר יאכל, דתניא בפסחים (כ, א) יכול יהו כל הכלים מטמאין מאויר כלי חרס ת"ל כל אשר בתוכו יטמא, וסמיך ליה מכל האוכל אשר יאכל אוכלין ומשקין מיטמאין מאויר כלי חרס ואין כל הכלים מיטמאים מאויר כלי חרס, וכיון שאין הכלי מיטמא אף הוא מציל בפני הטומאה לפירות שבתוכו. יש לומר אף על פי שהכלי אינו מטמא אי לאו מיעוטא דתוכו הוה אמינא שהפירות טמאין דכעומדין באוירו של חיצון הן, קא משמע לן תוכו ולא תוך תוכו. ואיכא למידק דהכא לא מצריך לתוך תוכו אלא חד קרא דלטמא, ובתורת כהנים משמע דצריך נמי מיעוטא דלא תוך תוכו דלטמא, דאמרינן התם כל אשר בתוכו יטמא ולא מה שבתוך תוכו, כיצד חבית שנתונה בתנור ופיה למעלה מן התנור שרץ בחבית ואוכלין ומשקין בתנור טהורין, ובתר הכי נסיב כל אשר בתוכו יטמא ולא מה שבתוך תוכו כיצד חבית שנתונה בתנור ופיה למעלה מן התנור שרץ בתנור ואוכלין ומשקין בחבית טהורין. יש מי שתירץ דמגזירה שוה קמא אית ליה לתנא דכיון דמיעט רחמנא תוך תוכו בלטמא אף בלטמא אינו מטמא, ואינו מחוור. דהא התם אמרינן דאיצטריך קרא לטהר מה שבתוך תוכו של כלי חרס, ואיצטריך נמי לטהר מה שבאויר כלי חרס כשהטומאה בתוך תוכו, דאי לאו הכי הוה אמינא דליטמא מקל וחומר, וצ"ע.

    הא כל הכלים בין יש צמיד פתיל בין אין צמיד פתיל מטמאין ואם תאמר לימא איפכא הא כל הכלים בין יש צמיד פתיל בין אין צמיד פתיל טהור, הא ליתא דבהדיא כתיב דכל הכלים מיטמאין באהל דכתיב (במדבר יט, יח) והזה על האהל ועל כל הכלים.

    Rashba on Chullin 25a · Sefaria

    Meiri

    כשם שכלי חרס מקבל טומאה מאוירו כך מטמא אוכלין מאוירו בלא נגיעה כיצד היה הכלי טמא והוא מלא חרדל אין צריך לומר שהוא מטמא מה שהוא נוגע בו כגון מה שהוא סמוך לדפנות אלא אף הגרגירים האמצעים טמאים טומאת הסמוכים לכלי בעצמה מצד אויר הכלי ואלו בדרך זה בכלי אחר לא נטמאו האמצעיים ושמא תאמר יטמאו מצד חבריהם הרי אין אוכל מטמא אחר אלא אם כן יש בו כביצה ואף בזו דוקא עד שלישי לתרומה ורביעי לקדש וכבר ביארנו מזה במסכת חגיגה בענין הכלי מצרף מה שבתוכו:

    וכן אם נכנסו אוכלין לאויר הכלי ולא נגעו בו כלל טמאין ואע"פ שהושוו המדות באוירו בגבו אינו כן אלא אע"פ שאמרנו שאינו מקבל טומאה מגבו מטמא הוא אוכלין מגבו וכל זמן שיהו אוכלין נוגעין מגבו טמאין הדבר ידוע שכלי חרס העומד באוהל המת אם הוא פתוח טמא שהרי נתפשטה טומאת האהל באויר הכלי היה צמיד פתיל עליו טהור שהרי אין מיטמא מגבו:

    היה כלי מונח בתוך כלי חרס ופי הפנימי למעלה מן החיצון ואוכלין ומשקין בפנימי וטומאה באויר החיצון אין אוכלין שבפנימי טמאין שאין זה תוכו של כלי חרס אלא תוך תוכו ואפי' היה כלי פנימי של עץ שהוא מיטמאו מגבו והיה לנו לומר שלא יחוץ בפני הטומאה הואיל ומ"מ כלי פנימי טהור שהרי אין כלי מקבל טומאה מאויר כלי חרס שלא נאמרה טומאת אויר כלי חרס אלא באוכלין ומשקין ומשום מגעו לכלי ראשון אין כאן שאין אדם וכלים מקבלין טומאה אלא מאב הטומאה וכל שכן אם פנימי של חרס שהרי אינו מיטמא מגבו כלל:

    זה שנכפל בדברינו שאין כלי חרס מיטמא מגבו פירושו שכל שאין טומאה נכנסת באוירו ואינו מיטמא כלל ומ"מ כל שנטמא אוירו נטמא כלו אפי' גבו ומתוך כך כל שנטמא אינו הטומאה אפי' מגבו ודבר זה פשוט הוא ולא הוצרכנו לכתבו אלא מפני שראינו קצת בני אדם טועים בה:

    אע"פ שביארנו שגולמי כלי עץ מקבלין טומאה מ"מ אם ירד לחקיקת כלי זה על דעת שיחוק בה כדי החזקת סאה ולא חקק בה עדין אלא כדי החזקת קב הואיל ואינו ראוי בכדי מה שירדה בו מחשבתו תחלה אע"פ שהוא ראוי לאותה מלאכה בעצמה אינו מקבל טומאה:

    Meiri on Chullin 25a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה מיטמאין מגבן בנגיעה כו' עליו משמע דנגע ול"ש גבו ול"ש אוירו עכ"ל ר"ל דהא דפסיקא ליה בשאר כלים דמטמאין מגבן היינו ע"כ משום דעליו הכי משמע דהא אכתי לא אסיק אדעתיה הך דרשא האי הוא דכי אין צמיד פתיל עליו כו' כדלקמן אך מ"ש ול"ש אוירו אינו מדוקדק לכאורה דמשמע אוירו ממש וא"כ לא הוה אצטריך למימר ויהיו כל הכלים מטמאין מאוירן מק"ו כו' ואולי לפרש"י אה"נ בלאו ק"ו נמי המ"ל הכי אלא לרווחא דמלתא נקט ק"ו וכה"ג כתבו התוס' בק"ו קמא ודו"ק:

    תוס' בד"ה וחד לג"ש מופנית היא דה"מ למכתב וכל אשר יפול מהם בו כל אשר בו עכ"ל אע"ג דד' תוך כתיבי ליכא מופנה לג"ש דאיכא למימר ההוא דתוכו דליטמא אי הוה כתיב תוך סד"א דאצטרך כסברת המקשה דקאמר או אינו אא"כ נגע ולמעוטי גבו אתא כמ"ש התוס' לעיל ומדכתיב תוכו בוי"ו אתא באא"ע ליטמא תנהו לטמא תוכו של זה ולא של אחר וההוא תוכו דלטמא תוך אתא לגופיה ליטמא מאוירו ומדכתיב תוכו בוי"ו תוכו ולא תוך תוכו דהשתא ליכא מופנה כלל ואהא תירצו דבכל חדא ה"מ למכתב בו דהשתא בההוא דליטמא אי למעוטי גבי לכתוב כל אשר יפול מהם כו' ומדכתיב תוך אתא לג"ש ומדכתיב תוכו בוי"ו לדרוש תוכו של זה ולא של אחר וכן בההיא דלטמא לגופה לטמא מאוירו לא הוה אצטריך למכתב אלא כל אשר בו ומדכתיב תוך לג"ש ומדכתיב תוכו בוי"ו לתוכו ולא תוך תוכו והשתא הוה הג"ש מופנה מב' צדדים משום דלמופנה מצד אחד למדין ומשיבים והכא איכא למפרך מה לטמא שכן מטמא מגבו משא"כ בליטמא אבל בחדושי הרשב"א לא כתב כן אלא בההוא קרא דלטמא דהשתא לא הוה מופנה אלא מצד אחד ע"ש:

    בפרש"י בד"ה תוכו ולא תוך כו' ואוכלין ומשקין בפנימי וטומאה באויר החיצון כו' עכ"ל לאו שהטומאה ממש דהיינו שהשרץ הוא עכשיו באויר החיצון אלא גם אם כבר נטמא החיצון הרי אוירו טמא ואפשר דלרבותא נקט הכי אבל התוספות שכתבו ועוד דאיכא חידוש יותר כו' כגון אם שרץ באויר כלי חרס פנימי ואוכלים בכלי חרס חיצון דטהור כו' עכ"ל לא ידענא למה להו למימר ואוכלין בכלי כו' דלגבי כלי חיצון גופיה המ"ל אם שרץ באויר כלי חרס פנימי אע"פ שפנימי טמא חוצץ הוא ולא נטמא החיצון מאוירו דאף ליטמא תוכו אמר רחמנא ולא תוך תוכו וצ"ע:

    Chidushei Halachot on Chullin 25a · Sefaria

    Maharam

    בתוס' ד"ה ומה כל הכלים וכו' ומיהו למאי דפרישית וכו' ר"ל א"כ ליכא למימר דילפינן גב מאויר דא"כ תקשה לך נימא דתיקום כל חד וחד אדוכתיה אלא ע"כ במה מצינו ילפינן כלי חרס משאר כלים ושאר כלים מכלי חרס ואם כן הדרא קושיא לדוכתא הא איכא למפרך מה לכל הכלים שכן נעשו אב הטומאה:

    [בא"ד] וי"ל כדפרישית לעיל וכו' ר"ל לעולם אימא לך דעבדינן ק"ו גב מאויר דליכא למפרך מאי אמרת נימא כל חד וחד תיקום אדוכתיה זה אינו משום שיש כאן סברא וכו':

    Maharam on Chullin 25a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Chullin, daf 25, Amud Aleph, about 283 words in 15 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 15 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 13 words

      Opens “ואפילו מלא חרדל.…”

    2. Segment 228 words

      Opens “א"ל רב אדא בר אהבה לרבא: ויהא…”

      Named: רב אדא בר אהבה, רבא.

    3. Segment 336 words

      Opens “אמר קרא: (במדבר יט, טו) ״וכל כלי…”

    4. Segment 422 words

      Opens “ויהיו כל הכלים מיטמאין מאוירן, מק"ו ומה…”

    5. Segment 510 words

      Opens “אמר קרא ״תוכו״, תוכו של זה, ולא…”

    6. Segment 64 words

      Opens “והני ״תוכו״, הא דרשינהו!…”

    7. Segment 710 words

      Opens “ארבעה ״תוכו״ כתיבי: (ויקרא יא, לג) ״תוכו״,…”

    8. Segment 820 words

      Opens “חד לגופיה, וחד לג"ש וחד ״תוכו של…”

    9. Segment 928 words

      Opens “ולא יהו כל הכלים מיטמאין מגבן, אלא…”

    10. Segment 1043 words

      Opens “אמר קרא: (במדבר יט, טו) ״וכל כלי…”

    11. Segment 1113 words

      Opens “מתני׳ טהור בכלי עץ, טמא בכלי מתכות;…”

    12. Segment 1228 words

      Opens “גמ׳ תנו רבנן: גולמי כלי עץ טמאין,…”

    13. Segment 1323 words

      Opens “ואלו הן גולמי כלי עץ: כל שעתיד…”

    14. Segment 148 words

      Opens “מחוסר חטיטה, פשיטא! לא צריכא, דחק קפיזא…”

    15. Segment 157 words

      Opens “ואלו הן גולמי כלי מתכות: כל שעתיד…”

    Sages named on this page

    • Rav Adda bar Ahava [the First] · Amoraim · First generation of Amoraim

      Rav Adda bar Ahava, a first-generation Amora and a leading disciple of Rav, was renowned for his piety, miraculous experiences, and exceptional…

      Source: Chullin 25a · Segment 2 — “א"ל רב אדא בר אהבה לרבא: ויהא כלי חרס…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Chullin 25a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026