Talmud Builders

    Chullin 63a

    Back to index

    English translation — Chullin 63a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1But the bird called the little wine pourer is permitted. And your mnemonic to remember this is the idiom of the Sages: The power of the son is greater than the power of the father, i.e., the larger is forbidden while the smaller is permitted.

    2Rav Yehuda says: There are several types of shekitena . The long-shanked red ones are permitted. And your mnemonic to remember this is the murzema bird, which is similar in appearance and known to be kosher. The little red ones are forbidden, and your mnemonic for this is the halakha that a dwarf priest is unfit for Temple service. The long-shanked green, i.e., yellow, ones are forbidden, and your mnemonic for this is the mishna (56a): Innards that have turned green render an animal a tereifa and unfit for consumption.

    3Rav Yehuda says: As for the shalakh , listed as a non-kosher bird (see Leviticus 11:17), this is the bird that scoops [ sholeh ] fish out of the sea. The dukhifat (see Leviticus 11:19) is the bird whose comb seems bent [ hodo kafut ] due to its thickness. The Gemara notes: This is also taught in a baraita : The dukhifat is the bird whose comb seems bent, and this is the bird that brought the shamir to the Temple. As recounted in tractate Gittin (68b), King Solomon required a unique worm called the shamir to carve stones of the Temple, as the verse states: “There was neither hammer nor ax nor any tool of iron heard in the house, while it was in building” (I Kings 6:7).

    4The Gemara recounts: When Rabbi Yoḥanan would see a shalakh , he would say: “Your judgments are like the great deep” (Psalms 36:7), as God exacts retribution even upon the fish in the sea. When he would see an ant, he would say the first half of the same verse: “Your righteousness is like the mighty mountains,” as God provides sustenance for the tiny ant just as He does for the largest creatures.

    5Ameimar says: The laknei and batnei birds are permitted. As for the sakna’ei and batna’ei birds, in any place that it is customary to eat them, one may eat them; in any place that it is customary not to eat them, one may not eat them. The Gemara asks: Is that to say that the matter of whether it is permitted depends on custom? The Gemara responds: Yes, but it is not difficult: This place where they are forbidden is a place where the peres and ozniyya are found. Since they are similar to these birds, one must be concerned that people will confuse them, even though the sakna’ei and batna’ei are themselves kosher. That place where they are permitted is a place where the peres and ozniyya are not found.

    6Abaye says: The birds called kevai and kakvai are forbidden, but the kakvata is permitted. Still, in the West, Eretz Yisrael, they flog one who eats it on its account, and they call it taḥveta .

    7The Sages taught in a baraita : The tinshemet , listed in the Torah as non-kosher (see Leviticus 11:18), is the ba’ut among birds. One might ask: Do you say that it is the ba’ut among birds, or is it only the ba’ut among creeping animals? The tinshemet is also listed among the creeping animals (see Leviticus 11:30). Say: Go out and learn from the thirteen hermeneutical principles, of which one is: A matter derived from its context. What are the adjacent verses speaking about? They are speaking about birds. So too here, the word tinshemet is referring to birds.

    8The Gemara notes: It is also taught in a baraita in this way with regard to the tinshemet listed among the creeping animals: The tinshemet here is the ba’ut among creeping animals. One might ask: Do you say that it is the ba’ut among creeping animals, or it is only the ba’ut among birds? Say: Go out and learn from the thirteen hermeneutical principles, of which one is: A matter derived from its context. What are the adjacent verses speaking about? They are speaking about creeping animals. So too here, the word tinshemet is referring to creeping animals.

    9Abaye says: The ba’ut among birds is commonly called the kifof . The ba’ut among creeping animals is commonly called the kurpedai . Rav Yehuda says: As for the ka’at listed in the Torah as non-kosher (see Leviticus 11:18), this is the bird called a kuk . As for the raḥam , this is the sherakrak .

    10Rabbi Yoḥanan says: Why is it called the raḥam ? Because when the raḥam comes to Eretz Yisrael, mercy [ raḥamim ] comes to the world, as it appears at the beginning of the rainy season. Rav Beivai bar Abaye said: And it is a sign of rain only when it sits on something and makes a sherakrak sound. And it is learned as a tradition that if it sits on the ground and hisses [ veshareik ], this is a sign that the Messiah is coming, as it is stated: “I will hiss [ eshreka ] for them, and gather them” (Zechariah 10:8).

    11Rav Adda bar Shimi said to Mar bar Rav Idai: But wasn’t there a certain raḥam that sat on a plowed field and hissed, and a stone came and broke its head? Mar bar Rav Idai said to him: That raḥam was a liar and was punished for prophesying falsely.

    12With regard to the verse: “Every orev after its kinds” (Leviticus 11:15), the Sages taught in a baraita : As for the orev , this is the crow. When the verse states: “Every orev ,” this serves to include the valley crow as non-kosher. And the verse states: “After its kinds,” to include the crow that comes at the heads of pigeons.

    13The Gemara explains: The Master said: As for the orev , this is the crow. Is that to say that the particular crow stands before us, such that one immediately knows which one it is? Rather, say: As for the orev , this is the black crow, and so the verse states: “His locks are curled, and black as a crow” (Song of Songs 5:11). The Gemara continues to explain the baraita : The valley crow [ ha’amaki ] is the white crow. And so the verse states with regard to leprosy: “If the appearance thereof be deeper [ amok ] than the skin” (Leviticus 13:30), and the Sages explained: As the appearance of an area lit by the sun, which seems deeper than the shade, which appears to cover it. There is therefore an association between a valley and the color white.

    14And with regard to the crow that comes at the heads of pigeons, Rav Pappa said: Do not say that the baraita means that it comes at the head of pigeons, i.e., it dwells with them; rather, it means that this crow’s head resembles that of a pigeon.

    15With regard to the verse: “And the netz after its kinds” (Leviticus 11:16), the Sages taught: As for the netz , this is the hawk. The verse states: “After its kinds,” to include the bird called bar ḥireya . The Gemara asks: What is the bar ḥireya ? Abaye said: It is the bird commonly called the shurineka .

    16With regard to the verse: “And the ḥasida , and the anafa after its kinds” (Leviticus 11:19), Rav Yehuda says: As for the ḥasida , this is the white dayya . And why is it called ḥasida ? Since it performs charity [ ḥasidut ] for its fellows, giving them from its own food. As for the anafa , this is the irritable dayya . And why is it called anafa ? Since it quarrels [ mena’efet ] with its fellows.

    17§ Rav Ḥanan bar Rav Ḥisda says that Rav Ḥisda says that Rav Ḥanan, son of Rava, says that Rav says: There are twenty-four non-kosher birds. Rav Ḥanan bar Rav Ḥisda said to Rav Ḥisda, his father: From where in the Torah is this number obtained? If you are referring to the list of Leviticus (11:13–19), there are only twenty birds listed there. If you are referring to the list of Deuteronomy (14:12–18), there are only twenty-one there. And if you would say: Add the da’a , which is written in Leviticus but is not written in Deuteronomy, to the others in Deuteronomy, still there are only twenty-two.

    18Rav Ḥisda said to him: This is what your mother’s father, Rav Ḥanan, son of Rava, said in the name of Rav: The phrases “after its kinds,” “after its kinds,” “after its kinds,” and “after its kinds,” that appear in each list indicate additional cases. Here, then, are four more. The Gemara objects: If so, there are twenty-six, not twenty-four. Abaye said: The da’a mentioned in Leviticus and the ra’a mentioned in Deuteronomy are one bird. As, if it enters your mind that they are two different birds,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    בת מזגא חמראזה שמה:

    יפה כח הבןהלכה היא בפרק כל הנשבעין בשבועות (דף מח.):

    שקיטנאשם העוף ויש בהן שני מינין אותם ששוקיהן ארוכין וגופו אדום שרי:

    מורזמאשם עוף שהיה מוחזק להם בטהור ושוקיו ארוכין וגופו אדום:

    ננוס פסולבמומי כהנים בבכורות (דף מה:):

    ירוקין פסוליןגבי נחמרו מעיה תנן ליה במתניתין (לעיל חולין דף נו.):

    זה השולה דגים מן היםאינהו הוו בקיאי ביה והוא עורב המים:

    שהודו כפותכרבלתו עבה ודומה כמי שכפולה לתוך הראש וכפותה שם והוא עוף גדול כתרנגול וקורין לו פואו"ן שלביי"א:

    וזהו שהביא שמיר למקדשדהא נגר טורא מתרגמינן ליה והוא תרנגולא ברא ובגיטין בפרק מי שאחזו (גיטין דף סח:) מפרש מאי עביד ביה דמנגר ביה טוריא:

    ומשפטיך אף בתהום רבהשזמנתה שלך לשפוט ולעשות נקמתך בדגת הים להמית המזומנים למות. לשון מורי. לישנא אחרינא לנמלה הוא אומר צדקתך כהררי אל שמזונותיה מזומנין לה בלא טורח ועם מי שאתה נשפט אתה דנו עד תהום רבה כגון שלך שטורח לבקש שם מזונותיו:

    צדקתך כהררי אלדאפי' נמלה אית ליה חיותא כגדולה:

    לקני ובטני שריא שקנאי ובטנאי מקום שנהגו כו':

    דשכיחישראינום שהוחזקו שם פרס ועזניה אסירי דהני נמי בחד סימן אתו ושמא ממינם הן באתרא דלא שכיחי פרס ועזניה שרו דהא מסתמא לא מחזקינן להו דלא שכיחי בישוב:

    (תחותא) באות שבעופותעוף הצועק בלילה צואיט"ה בלע"ז:

    באות שבשרציםטלפ"א. תרי תנשמת כתיבי חד בעופות וחד בשרצים:

    דבר הלמד מענינואחד מי"ג מדות היא:

    קיפוףצואיט"א. ולי נראה שקורין קלב"א שורי"ץ שדומה לטלפ"א שבשרצים:

    קורפדאיטלפ"א:

    רחמיםמטר:

    אמידיעל שום דבר:

    ועביד שרקרקכשהוא מצפצף נשמע כאומר שרקרק:

    דאי יתיב אארעאואינו עומד אלא יושב ומצפצף סימן בשורה הוא:

    אארעאשאין דרכו כן:

    בי כרבאחרישה:

    גללאאבן גלל מן המרום:

    בדייאכמו בדאה. בדאי ושקרן ולפיכך לקה:

    העמקי וראשי יונים לקמיה מפרש:

    אטו קמן קאיכיון דלמינהו נמי עורב קא מפרשת ליה ועורב קמא דלא יהבת ביה סימנא הי ניהו וכי בידו היה התנא אוחזו ומראה זה עורב סתם היה לו לומר עורב זה עורב פלוני:

    חמה אצל צל נראית עמוקה וכן כל לבן ושחור בבשר נראה הלבן עמוק כך בהרת לבנה היא:

    בריש יונילפני היונים:

    זה הנץאשפרוי"ר:

    בר חיריאשרינקא. והכא ליכא לאקשויי אטו קמן קאי דהא לא קאמר למינהו זה נץ פלוני ש"מ אין לך קרוי נץ אלא אחד:

    חסידותמחלקת מזונותיה:

    שמנאפתכמו התאנף בי (דברים ד):

    בספר ויקרא כתיב ואת הדאה ואת האיה למינה ובמשנה תורה כתיב והראה ואת האיה והדיה למינה:

    אבוה דאמךרב חנן בר רבה שהיה חמוה דרב חסדא בעשרה יוחסין (קדושין דף פא:): דהאנפה למינה דאיה דויקרא למינה למינו דעורב למינהו דנץ:

    דאהדויקרא וראה דמשנה תורה אחת היא:

    חולין 63 עמוד א

    1בת מזגא חמרא שריא, וסימניך ״יפה כח הבן מכח האב״.

    2אמר רב יהודה: שקיטנא, אריכי שקי וסומקי שריא, וסימניך מורזמא. גוצי וסומקי אסירי, וסימניך ״ננוס פסול״. אריכי שקי וירוקי אסירי, וסימניך ״ירוקין פסולין״.

    3אמר רב יהודה: ״שלך״, זה השולה דגים מן הים. ״דוכיפת״, שהודו כפות. תניא נמי הכי: דוכיפת, שהודו כפות, וזהו שהביא שמיר לבית המקדש.

    4ר' יוחנן, כי הוה חזי שלך, אמר: (תהלים לו, ז) ״משפטיך תהום רבה״. כי הוה חזי נמלה, אמר: (תהלים לו, ז) ״צדקתך כהררי אל״.

    5אמר אמימר: לקני ובטני שריין, שקנאי ובטנאי מקום שנהגו לאכול אוכלין, מקום שנהגו שלא לאכול אין אוכלין. אטו במנהגא תליא מילתא? אין, ולא קשיא: הא באתרא דשכיחי פרס ועזניה, הא באתרא דלא שכיחי פרס ועזניה.

    6אמר אביי: קואי וקקואי אסירי, קקואתא שריא. במערבא מלקו עילוה, וקרו לה תחוותא.

    Baraita

    7ת"ר (ויקרא יא, יח) ״תנשמת״ באות שבעופות. אתה אומר באות שבעופות, או אינו אלא באות שבשרצים? אמרת: צא ולמד מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן, דבר הלמד מענינו. במה הכתוב מדבר? בעופות, אף כאן בעופות.

    Baraita

    8תניא נמי גבי שרצים כה"ג ״תנשמת״ באות שבשרצים. אתה אומר באות שבשרצים, או אינו אלא באות שבעופות? אמרת: צא ולמד מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן, דבר הלמד מענינו במה הכתוב מדבר? בשרצים, אף כאן בשרצים.

    9אמר אביי: באות שבעופות קיפוף, באות שבשרצים קורפדאי. אמר רב יהודה: ״קאת״ זו הקוק, ״רחם״ זו שרקרק.

    10א"ר יוחנן: למה נקרא שמו רחם? כיון שבא רחם באו רחמים לעולם. אמר רב ביבי בר אביי: והוא דיתיב אמידי ועביד ״שרקרק״, וגמירי דאי יתיב אארעא ושריק אתא משיחא, שנאמר: ״(זכריה י״, ח) ״אשרקה להם ואקבצם״.

    11א"ל רב אדא בר שימי למר בר רב אידאי: והא ההוא דיתיב בי כרבא ושרק, ואתא גלל אפסקיה למוחיה! א"ל ההוא ביידא הוה.

    Baraita

    12ת"ר ״עורב״ זה עורב, ״את כל העורב להביא עורב העמקי, ״למינו להביא עורב הבא בראשי יונים.

    13אמר מר: ״עורב״ זה עורב. אטו קמן קאי? אלא אימא: ״עורב״ זה עורב אוכמא, וכן הוא אומר: (שיר השירים ה, יא) קווצותיו תלתלים שחורות כעורב״. העמקי חיוורא, וכן הוא אומר: (ויקרא יג, כה) ״ומראהו עמוק מן העור, כמראה חמה העמוקה מן הצל.

    14ועורב הבא בראשי יונים, אמר רב פפא: לא תימא דאתי בריש יוני, אלא דדמי רישיה לדיונה.

    Baraita

    15ת"ר ״הנץ״ זה הנץ, ״למינהו״ להביא את בר חיריא. מאי בר חיריא? אמר אביי: שורינקא.

    16אמר רב יהודה: ״החסידה״ זו דיה לבנה. למה נקרא שמה חסידה? שעושה חסידות עם חברותיה. ״האנפה״ זו דיה רגזנית. למה נקרא שמה אנפה? שמנאפת עם חברותיה.

    17אמר רב חנן בר רב חסדא אמר רב חסדא אמר רב חנן בריה דרבא אמר רב: עשרים וארבעה עופות טמאין הן. א"ל רב חנן בר רב חסדא לרב חסדא: דהיכא? אי דויקרא עשרים הוו, אי דמשנה תורה עשרים וחד הוו, וכי תימא דאה דכתיב״א בויקרא ולא כתיבא במשנה תורה שדייה עלייהו אכתי עשרין ותרין הוו״!

    18אמר ליה: הכי אמר אבוה דאמך משמיה דרב: (ויקרא יא, יד) ״למינה״ ״למינה״ ״למינו״ (דברים יד, טו) ״למינהו״ הרי כאן ארבע. אי הכי עשרין ושית הוו? אמר אביי: דאה וראה אחת היא, דאי סלקא דעתך תרתי אינון,׃

    Tosafot

    הא באתרא דשכיחי פרס ועזניהפירש הקונטרס דבאתרא דשכיחי חיישינן משום דדמו לפרס ועזניה שמא מינם הוא וקשה דאם כן בכל דוכתא ליתסרו אלא נראה לפרש דודאי לאו ממינייהו הם אלא באתרא דשכיחי חיישינן משום דדמו לפרס ועזניה ומיחלפא בהם אבל באתרא דלא שכיחי ליכא למיחש למידי ושרו:

    באות שבעופות קיפוףשלשה מיני קיפוף הם האי שהוא באות שבעופות זהו תנשמת כדקאמר דתנשמת הוא באות שבעופות ועוד יש כוס וינשוף דמתרגמינן קריא וקיפופא והוא ניהו דאמרינן בהמפלת (נדה דף כג.) דעיניהם הולכות לפניהם כשל אדם כמו קריא וקיפופא ובברכות פרק הרואה (ברכות דף נז:) אמרינן כל מיני עופות יפים לחלום חוץ מקריא וקיפופא ועוד יש קיפוף אחר שהוא חיה כדאמרי' נמי בפרק הרואה (ג"ז שם ע"ש) כל מיני חיות יפין לחלום חוץ מן הפיל והקוף והקיפוף וכן בפ"ק דבכורות (דף ח.) הארי והדוב הנמר והקוף והקיפוף לשלש שנים:

    הנץ זה הנץהכא לא שייך למיפרך אטו קמן קאי דקאמר זה הנץ דהא קאמר זה הנץ זהו אותן שקורין נץ אבל לעיל דעורב העמקי נמי קרוי עורב שייך למפרך מה זה מפורש יותר מזה:

    נץפירש בקונט' אשפרוי"ר ואי אפשר לומר כן דהא נץ הוא מי"ט עופות ואינן דורסין כדפירש לעיל וחזינן ליה דאשפרוי"ר דריס בין לפירוש הקונטרס בין לפירוש ר"ת שלוכד העוף ואוכלו מחיים וכמו כן טועין גבי נשר שקורין אייגל"א ואינו דנשר יש לו ד' סימני טומאה ואייגל"א יש לו אצבע יתירה וכן אמר דקורא הוא קוק"ו בלעז ואינו דאותו קוק"ו בחזקת טמא מחזקינן וקורא טהור הוא כדמוכח בפ' שילוח הקן (לקמן חולין קלח: קמ:) דר' אליעזר מחייב בשילוח מפני שהוא טהור ורבנן לא פליגי אלא מפני דרובץ על ביצים שאינן שלו אבל כולהו מודו דגופו טהור:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ben Yehoyada

    כֵּיוָן שֶׁבָּאָה רָחָם, בָּאוּ רַחֲמִים לָעוֹלָםנראה לי בס"ד בעבור בשורה זו של מטר נקרא רָחָם כי רָחָם [248] עם הכולל גימטריא מָטָר [249]. וגם בעבור בשורה של גאולה נמי נקרא רָחָם כי הוא מבשר דאתא משיחא דכתיב ביה עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר (זכריה ט, ט) וְרָחָם בהפוך אתוון חֲמוֹר אם תניח חול"ם למעלה. ועוד נקרא רָחָם בעבור הגאולה שתהיה בזכות קיום רמ"ח מצות שהוא סוד החסדים. גם תהיה בזכות התורה שנקראת יין שתרגומו 'חמר'. גם תהיה בזכות אברהם [248] אבינו ע"ה ששמו עולה 'רָחָם' ומצינו בפרשת שמיני (ויקרא יא, יח) קראו רָחָם שהוא לשון זכר ובפרשת ראה (דברים יד יז) קראו רָחָמָה לשון נקבה והיינו כנגד שני בשורות טובות המופקד עליהם אחת של גשמים שהיא בשורה לארץ שהיא נקבה כמו שאמרו רבותינו ז"ל (תענית ו:) מטרא בעלא דארעא איהו, ואחת של גאולה שהיא בשורה לישראל שהם בסוג זכר שנקראים 'בן' מה שאין כן אומות העולם נקראים 'בנות' כמו שכתב רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל על פסוק בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם (שיר השירים א, ה). והא ' דְּיָתִיב אֲאַרְעָא ' לרמוז שהגאולה תהיה בזכות הענוה שיכלו גסי הרוח והעניו חושב עצמו כעפר לדוש וכמו שאומרים 'וְנַפְשִׁי כְּעָפָר לַכּל תִּהְיֶה' וגם יהיה כן לרמוז על בירור ניצוצי קדושה שנשלם הבירור אפילו מן הדומם שהוא העפר שאינו מאכל בני אדם ובירורו קשה והגאולה תלויה בבירור וכמו שאמרו על פסוק (תהלים קיג, ז) 'מְקִימִי מֵעָפָר דָּל' זה ניצוץ הקדושה ואז 'מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן' אלו ישראל ולכן יתיב אארעא ושריק לומר בזה הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי (ישעיהו נב, ב). והנה כאשר שורק נשמע כאלו אומר ' שְׁרַקְרַק ' והיינו זו היא בשורה של הגאולה שתהיה לעתיד באות צד"י דמנצפך וכמו שאמרו בפרקי רבי אליעזר שמספרו תשע מאות שהוא מספר 'שְׁרַקְרַק' [900] ולכן גם בשורת הגשמים תהיה על ידו כי אמרו רבותינו ז"ל (תענית ח:) גדול יום הגשמים כיום קבוץ גליות ופירש רבינו האר"י ז"ל הטעם מפני שעל ידי הגשמים יהיה בירור ניצוצי קדושה מן הדומם שהוא עפר הארץ. ועוד נראה לי בס"ד הטעם שתהיה בשורת הגאולה על ידי עוף כי כתוב בספר הלקוטים פרשת שמיני שהעוף הוא ביסוד ולכן עוף [156] בגימטריא יוסף [156] שהוא היסוד ולכן הוא יבשר על הגאולה שתהיה באלף השישי שהוא היסוד וגם עוד נמי על פי מה שאמר רבינו האר"י ז"ל בשער מאמרי רשב"י כל פדיון הוא במלכות וכל גאולה היא ביסוד בסוד הכתוב אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל (רות ג, יג).

    Babylonian Talmud · folio map

    Chullin 63a

    Chullin 63a. The full printed text of this folio side — 18 numbered segments, about 480 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    בת מזגא חמרא זה שמה:

    יפה כח הבן הלכה היא בפרק כל הנשבעין בשבועות (דף מח.):

    שקיטנא שם העוף ויש בהן שני מינין אותם ששוקיהן ארוכין וגופו אדום שרי:

    מורזמא שם עוף שהיה מוחזק להם בטהור ושוקיו ארוכין וגופו אדום:

    ננוס פסול במומי כהנים בבכורות (דף מה:):

    ירוקין פסולין גבי נחמרו מעיה תנן ליה במתניתין (לעיל חולין דף נו.):

    זה השולה דגים מן הים אינהו הוו בקיאי ביה והוא עורב המים:

    שהודו כפות כרבלתו עבה ודומה כמי שכפולה לתוך הראש וכפותה שם והוא עוף גדול כתרנגול וקורין לו פואו"ן שלביי"א:

    29 more comments on this page.

    Rashi on Chullin 63a · Sefaria

    Tosafot

    הא באתרא דשכיחי פרס ועזניה פירש הקונטרס דבאתרא דשכיחי חיישינן משום דדמו לפרס ועזניה שמא מינם הוא וקשה דאם כן בכל דוכתא ליתסרו אלא נראה לפרש דודאי לאו ממינייהו הם אלא באתרא דשכיחי חיישינן משום דדמו לפרס ועזניה ומיחלפא בהם אבל באתרא דלא שכיחי ליכא למיחש למידי ושרו:

    באות שבעופות קיפוף שלשה מיני קיפוף הם האי שהוא באות שבעופות זהו תנשמת כדקאמר דתנשמת הוא באות שבעופות ועוד יש כוס וינשוף דמתרגמינן קריא וקיפופא והוא ניהו דאמרינן בהמפלת (נדה דף כג.) דעיניהם הולכות לפניהם כשל אדם כמו קריא וקיפופא ובברכות פרק הרואה (ברכות דף נז:) אמרינן כל מיני עופות יפים לחלום חוץ מקריא וקיפופא ועוד יש קיפוף אחר שהוא חיה כדאמרי' נמי בפרק הרואה (ג"ז שם ע"ש) כל מיני חיות יפין לחלום חוץ מן הפיל והקוף והקיפוף וכן בפ"ק דבכורות (דף ח.) הארי והדוב הנמר והקוף והקיפוף לשלש שנים:

    הנץ זה הנץ הכא לא שייך למיפרך אטו קמן קאי דקאמר זה הנץ דהא קאמר זה הנץ זהו אותן שקורין נץ אבל לעיל דעורב העמקי נמי קרוי עורב שייך למפרך מה זה מפורש יותר מזה:

    נץ פירש בקונט' אשפרוי"ר ואי אפשר לומר כן דהא נץ הוא מי"ט עופות ואינן דורסין כדפירש לעיל וחזינן ליה דאשפרוי"ר דריס בין לפירוש הקונטרס בין לפירוש ר"ת שלוכד העוף ואוכלו מחיים וכמו כן טועין גבי נשר שקורין אייגל"א ואינו דנשר יש לו ד' סימני טומאה ואייגל"א יש לו אצבע יתירה וכן אמר דקורא הוא קוק"ו בלעז ואינו דאותו קוק"ו בחזקת טמא מחזקינן וקורא טהור הוא כדמוכח בפ' שילוח הקן (לקמן חולין קלח: קמ:) דר' אליעזר מחייב בשילוח מפני שהוא טהור ורבנן לא פליגי אלא מפני דרובץ על ביצים שאינן שלו אבל כולהו מודו דגופו טהור:

    Tosafot on Chullin 63a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    כֵּיוָן שֶׁבָּאָה רָחָם, בָּאוּ רַחֲמִים לָעוֹלָם נראה לי בס"ד בעבור בשורה זו של מטר נקרא רָחָם כי רָחָם [248] עם הכולל גימטריא מָטָר [249]. וגם בעבור בשורה של גאולה נמי נקרא רָחָם כי הוא מבשר דאתא משיחא דכתיב ביה עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר (זכריה ט, ט) וְרָחָם בהפוך אתוון חֲמוֹר אם תניח חול"ם למעלה. ועוד נקרא רָחָם בעבור הגאולה שתהיה בזכות קיום רמ"ח מצות שהוא סוד החסדים. גם תהיה בזכות התורה שנקראת יין שתרגומו 'חמר'. גם תהיה בזכות אברהם [248] אבינו ע"ה ששמו עולה 'רָחָם' ומצינו בפרשת שמיני (ויקרא יא, יח) קראו רָחָם שהוא לשון זכר ובפרשת ראה (דברים יד יז) קראו רָחָמָה לשון נקבה והיינו כנגד שני בשורות טובות המופקד עליהם אחת של גשמים שהיא בשורה לארץ שהיא נקבה כמו שאמרו רבותינו ז"ל (תענית ו:) מטרא בעלא דארעא איהו, ואחת של גאולה שהיא בשורה לישראל שהם בסוג זכר שנקראים 'בן' מה שאין כן אומות העולם נקראים 'בנות' כמו שכתב רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל על פסוק בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם (שיר השירים א, ה). והא ' דְּיָתִיב אֲאַרְעָא ' לרמוז שהגאולה תהיה בזכות הענוה שיכלו גסי הרוח והעניו חושב עצמו כעפר לדוש וכמו שאומרים 'וְנַפְשִׁי כְּעָפָר לַכּל תִּהְיֶה' וגם יהיה כן לרמוז על בירור ניצוצי קדושה שנשלם הבירור אפילו מן הדומם שהוא העפר שאינו מאכל בני אדם ובירורו קשה והגאולה תלויה בבירור וכמו שאמרו על פסוק (תהלים קיג, ז) 'מְקִימִי מֵעָפָר דָּל' זה ניצוץ הקדושה ואז 'מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן' אלו ישראל ולכן יתיב אארעא ושריק לומר בזה הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי (ישעיהו נב, ב). והנה כאשר שורק נשמע כאלו אומר ' שְׁרַקְרַק ' והיינו זו היא בשורה של הגאולה שתהיה לעתיד באות צד"י דמנצפך וכמו שאמרו בפרקי רבי אליעזר שמספרו תשע מאות שהוא מספר 'שְׁרַקְרַק' [900] ולכן גם בשורת הגשמים תהיה על ידו כי אמרו רבותינו ז"ל (תענית ח:) גדול יום הגשמים כיום קבוץ גליות ופירש רבינו האר"י ז"ל הטעם מפני שעל ידי הגשמים יהיה בירור ניצוצי קדושה מן הדומם שהוא עפר הארץ. ועוד נראה לי בס"ד הטעם שתהיה בשורת הגאולה על ידי עוף כי כתוב בספר הלקוטים פרשת שמיני שהעוף הוא ביסוד ולכן עוף [156] בגימטריא יוסף [156] שהוא היסוד ולכן הוא יבשר על הגאולה שתהיה באלף השישי שהוא היסוד וגם עוד נמי על פי מה שאמר רבינו האר"י ז"ל בשער מאמרי רשב"י כל פדיון הוא במלכות וכל גאולה היא ביסוד בסוד הכתוב אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל (רות ג, יג).

    Ben Yehoyada on Chullin 63a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Chullin, daf 63, Amud Aleph, about 480 words in 18 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 18 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 110 words

      Opens “בת מזגא חמרא שריא, וסימניך ״יפה כח…”

    2. Segment 223 words

      Opens “אמר רב יהודה: שקיטנא, אריכי שקי וסומקי…”

      Named: רב יהודה.

    3. Segment 323 words

      Opens “אמר רב יהודה: ״שלך״, זה השולה דגים…”

      Named: רב יהודה.

    4. Segment 424 words

      Opens “ר' יוחנן, כי הוה חזי שלך, אמר:…”

      Named: רבה.

    5. Segment 535 words

      Opens “אמר אמימר: לקני ובטני שריין, שקנאי ובטנאי…”

    6. Segment 613 words

      Opens “אמר אביי: קואי וקקואי אסירי, קקואתא שריא.…”

      Named: אביי, רבא.

    7. Segment 734 words

      Opens “ת"ר (ויקרא יא, יח) ״תנשמת״ באות שבעופות.…”

    8. Segment 835 words

      Opens “תניא נמי גבי שרצים כה"ג ״תנשמת״ באות…”

    9. Segment 917 words

      Opens “אמר אביי: באות שבעופות קיפוף, באות שבשרצים…”

      Named: רב יהודה, אביי.

    10. Segment 1036 words

      Opens “א"ר יוחנן: למה נקרא שמו רחם? כיון…”

      Named: רב ביבי בר אביי, אביי.

    11. Segment 1123 words

      Opens “א"ל רב אדא בר שימי למר בר…”

      Named: רב אדא בר שימי, רב אידאי, רבא.

    12. Segment 1216 words

      Opens “ת"ר ״עורב״ זה עורב, ״את כל העורב…”

      Named: רב להביא, רב העמקי, רב הבא.

    13. Segment 1342 words

      Opens “אמר מר: ״עורב״ זה עורב. אטו קמן…”

      Named: רב אוכמא.

    14. Segment 1416 words

      Opens “ועורב הבא בראשי יונים, אמר רב פפא:…”

      Named: רב הבא, רב פפא.

    15. Segment 1515 words

      Opens “ת"ר ״הנץ״ זה הנץ, ״למינהו״ להביא את…”

      Named: אביי.

    16. Segment 1626 words

      Opens “אמר רב יהודה: ״החסידה״ זו דיה לבנה.…”

      Named: רב יהודה.

    17. Segment 1755 words

      Opens “אמר רב חנן בר רב חסדא אמר…”

      Named: רב חנן בר רב, רב חסדא, רב חנן, רבא.

    18. Segment 1837 words

      Opens “אמר ליה: הכי אמר אבוה דאמך משמיה…”

      Named: אביי.

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Chullin 63a · Segment 4 — “ר' יוחנן, כי הוה חזי שלך, אמר: (תהלים לו,…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Chullin 63a · Segment 6 — “אמר אביי: קואי וקקואי אסירי, קקואתא שריא. במערבא מלקו…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Chullin 63a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026