Talmud Builders

    Commentary page

    Chullin 19a

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Chullin 19a

    Chullin 19a. The full printed text of this folio side — 20 numbered segments, about 463 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    והלכתא משיפוי כובע ולמטה כשרה קודם שיתחיל הכובע לשפע ולעלות כשרה משם ולהלן טרפה:

    והיינו דשייר בחיטי כלומר כמ"ד שייר בחיטי כשרה:

    לא כרבנן ולא כר' יוסי דאפי' ר' יוסי לא מכשר אלא היכא דהואי רובא דשחיטה בתוך הטבעת אבל כולה למעלה מטבעת הגדולה מודה דפסולה והא כולה למעלה מן הטבעת היא:

    לא חילק ידענא ולא בילק ידענא לא כרבנן שמעתי דמיירי במחלק טבעת לשנים ולא כר' יוסי שמעתי דמיירי במבלק הסימנין דקרניי"ר בלעז לשון מבולקה כך שמעתי. אבל ראיתי בחלק (סנהדרין דף צח:) עתידים ישראל דאכלי שני משיח ופרכינן פשיטא אלא מאן אכיל להו אטו חילק ובילק אכלי ליה ולפי הדברים לישנא בעלמא הוא:

    שמעתא דאמוראי ידענא דמכשרי למעלה מן הטבעת ובלבד שיהא משיפוי כובע ולמטה והני אמוראי סמכי אדרבי חנינא בן אנטיגנוס שחלק על רבנן ורבי יוסי ומכשר מוגרמת דידהו:

    מוגרמת דרבנן שהגרים מיעוט הקנה לאחר ששחט רובה:

    מוגרמת דר' יוסי ששחט רובה למעלה מן הטבעת או כולה:

    מהו דתימא רבי חנינא דמכשיר:

    18 more comments on this page.

    Rashi on Chullin 19a · Sefaria

    Tosafot

    אמר רב הונא אמר רב אסי היינו רב אסי חברו של רב כהנא שהיו גדולים דלסבריה דרב לא היו צריכין אבל רבי אסי לאו היינו רב אסי דקטן מרב הונא היה כדאמרי' בהניזקין (גיטין נט:) רבי אמי ורבי אסי כהני חשיבי דארעא דישראל מיכף כייפי ליה לרב הונא:

    דילמא רבי יוסי ברבי יהודה היא תימה דלא משני רובו של אחד היינו וושט ומאי אחד מיוחד שבסימנים כרב אדא בר אהבה דלקמן בפ"ב (חולין דף כח.) ושמא רבנן דרבי יוסי ברבי יהודה פליגי בוושט כמו בקנה:

    הגרים שליש ושחט שליש כו' רב הונא אמר רב כשרה והא דפסיל רב הונא לעיל הגרים שליש ושחט שני שליש התם משמיה דרב אסי והכא משמיה דרב:

    Tosafot on Chullin 19a · Sefaria

    Ritva

    רב נחמן אכשר משיפוי כובע ולמטה והיינו שייר בחוטי והיינו משום דסברי לה כרבי חנינא בן אנטיגנוס דהוא תנא ופליג אדרבנן ור' יוסי בר' יהודה והלכתא כוותי' כיון דאמוראי בתראי ס"ל כוותיה ופי' שיפוי הכובע כי כמין כובע יש על פי הקנה למעלה מטבעת הגדולה והוא משופע כלפי הראש וזה נקרא שיפוי כובע ובסוף אותו שיפוי כובע כלפי הגוף מתחילין כמין גרעיני חיטים ונמשכים כלפי טבעת וכל ששייר מן החיטי' ההם כמלא החוט כלפי הראש נשתייר כל השיפוי כובע שלם והוי לי' שחיטה למעלה בוושט כבר נתפרש לקמן בפרק א"ט בבהמה ותי' שהוא למטה מתורבץ הוושט אבל בעוף לא נתפרש ואמר מורי הרא"ה ז"ל בקבלה מרבותיו ז"ל והר"ר פנחס הלוי אחיו ז"ל שהוא במקום שכנגדו בקנה במקום שחיטה.

    אמר רב הונא אמר רב אשי כו' עד דרבנן סברי כולה שחיטה בעינן בטבעת הגדולה. פי' במקום שחיטה ואפילו מיעוט האחרון וס"ל דאע"ג דבשחיטה סגי ברוב. ה"מ כשלא שחט יותר אבל כל שחיטתו בעינן שתהא במקום שחיטה ואפשר דהוא מדרבנן בעלמא.

    איכא דאמרי וכו' עד מידי דהוי אחצי קנה פגום כלומר שאם תשלומו בשחיטה כשרה לרוב כשרה. ומיכה שמעינן דלר"י בר יהודה כל שהגרים שליש כשרה: והא דנקט ושחט שני שלישים משום רבנן נקט לה דאפי' בהכי פסלה וממילא אשמועינן כח דהיתירא דר' יוסי בטעמי' דידי'.

    ורבנן התם מקום שחיטה הכא לאו מקום שחיטה ומסברא משום האי לישנא דר יוסי בר יהודה מכשיר בכל חצי קנה פגום שהשלימו בשחיטה כראוי במקומו ואעפ"י שהחצי שהוא פגום הוא שלא במקום שחיטה דאי לאו שפיר קאמרי רבנן אלא ודאי דבהא נמי פליגי.

    הגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש רב הונא אמר רב כשירה כי נפיק חיותא בשחיטה נפקא ומשמע לפום האי טעמא דלא סוף דבר שחט שליש אלא אפי' הגרים חצי' ושחט והשלימו לרוב ולרווחא דמילתא נקט ושחט שליש ורב יהודה אמר רב טריפא ג"ה והוא גרסת רש"י ז"ל בעילה רובא בשחיטה וליכא ויש ספרים גורסין כי נפיק חייתא בעינא רובא בשחיטה וליכא: ואינה מחוורת דמשמע דר' יהודה תרתי בעי רובא בשחיט' ודנפקא חיותא ברובא והא ליתא דבאידך דבסמוך מכשיר בשחט שליש והגרים שליש ושחט שליש. משום דאיכא רובא בשחיטה מיהת ויש לפרש דה"ה כי נפקא חיותא בשחיטה לא סגי' לן דרוב' בשחיטה לא סגי' לן דרוב, בשחיטה בעינן וליכא ועולה כפי הגרסא ראשונה כבר כתבתי במשנתינו דסברי הני אמוראי כולהו כר' יוסי בר יהודה אלא דמפלגי בפי' על פני רובא דקאמר שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש רב יהודה אמר כשרה. פי' דס"ל דעל פני רובא דמתני' פני כל רובא אלא דסגי' ליה אפילו ברוב מפוזר אבל רב הונא סבר דעל פני השלמת רובא קאמר.

    שפיר קא קפיד חדא דהוא שמיע לזה מרב ואנא לא שמיע לי ועוד הא איכא רובא בשחיטה פי' דקמייתא דשמיע לי מרב דמכשר לרבותא אמרה רב דאפי' בההיא דליכא רובא מכשר משום דנפקא חיותא בשחיטה וכ"ש דמכשר בהא דאיכא רובא בשחיטה וסבירא ליה השתא לרב הונא דלרב כי קתני מתניתין על פני רובא מכלל כייל תרתי בין על פני כל הרוב ואפי' מפוזר בין על פני השלמת רובא ורב חסדא אמר ליה לא תהדר בך דא"כ מפסדת לקמניתא דסבר ליה על על פני רובא דמתניתין לא משמע אלא חדא מהני בלחוד או רובא ממש או השלמת רובא וכיון דשמע קמייתא מרב דמכשר ודאי ס"ל דעל פני השלמ' רובא קתני בלחוד ולא באידך הילכך אי מודה רב הונא בהא בתריית' מפסיד קמייתא ומינה כיון דשמע כשרה דקמייתא כמאן דשמע מיניה פסולא דבתרייתא נמי דהא בהא תליא וא"א לאומרם שתיהן ולהכי א"ל דלא ליהדר ביה דלית ליה למיחוש דהנהו תרי טעמא דקאמר כנ"ל לפרש שמועה זו מ"מ ליכא למשמע מהא דרב חסדא דסבירא לי' כרב הונא דהא איהו לפום מימרא קמייתא דרב הונא הוא דאמר לי' דלא ליהדר ביה וכדאמר לי' מפסדת לקמייתא ואמר ליה נמי מאי טעמא מכשרת וזה ברור:

    Ritva on Chullin 19a · Sefaria

    Meiri

    כבר ביארנו שאם שחט רוב סימן במקום שחיטה והגרים במיעוטה חוץ למקום שחיטה שכשרה וזהו ענין שחט שני שליש והגרים שליש אבל הגרים שליש ושחט שני שליש וכן הגרים שליש ושחט שליש ועמד וכן הגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש הדבר במחלוקת בין מפרשים יש מי שמכשיר בכלן וכולל בענין זה שכל שנגמר רוב הקנה שהוא שעת יציאת החיות בשחיטה כשרה אע"פ שלא נשחט רובה וכל שנגמר בהגרמה כגון שחט שליש והגרים שליש ועמד או שחט שליש והגרים שליש ושחט שחיטתו פסולה וזהו כדעת רב הונא שאמר כי נפקא חיותא בשחיטה נפקא והם פוסקים כמותו ומדאמר ליה רב חסדא לא תהדר בך ויש פוסקים כרב יהודה דרובא בשחיטה הוא דבעינן ואין מקפידין על שתהא יציאת החיות ומשום דאמרה משמיה דרב וכן דר' אבא קאי כותיה ואם כן שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש כשרה אע"פ שיציאת החיות היה בהגרמה ויש פוסקים כשניהם לחומרא ומשום דתרויהו טעמיהו מסתבר לחומרא ר"ל דניבעי רובא בשחיטה ושעת יציאת החיות בשחיטה ומ"מ מכשירין בהגרים שליש ושחט שני שליש דהא הכא רב הונא ורב יהודה שוים בהיתרא דהא איכא רובא בשחיטה ושעת יציאת החיות בשחיטה אע"פ שבשעת יציאת החיות לא נשחט רובה שזו לא הוזקקה לא לרב הונא ולא לרב יהודה ולדעת קצת הכל פסול ומפני שהם פוסקים כלישנא קמא דרב הונא אמר רב אסי דכי נפקא חיותא בעינן רובא בשחיטה ואע"ג דאקשו ליה לימא מר איפכא לאו הכי מיסתבר דאי מודו רבנן בשחט שני שליש והגרים שליש היאך אמרו מלא החוט על פני כלה ואע"פ שיש דוחקים אותה לדעת רב חסדא דפלוגתא דמתני' כשהתחיל לשחוט למעלה מן הטבעת וסברי רבנן דמאחר שהגרים מעקרו כלל פסולה אבל כשלא הגרים אלא בסוף אף רבנן מודו מ"מ שנויא דחיקא היא ואם אנו מתרצים ליישוב הסוגיא לענין פסק מיהא אין לסמוך בה וסתמא דמתניתי' כלישנא קמא היא ולקמן נמי בסוגיית כשר למליקה אמרו לאייתויי שפוי ראשו וכדרב הונא דאמר הגרים שליש ושחט שני שליש טרפה אלמא הלכה כן ומהגרמה דידהו נשמע לדידן וכל שבשעת יציאת החיות והוא סוף שליש [שני] לא נשחט רובה טרפה ונמצא שאין כשר אלא בשחט שני שליש ועמד או שגמר בהגרמה וזה עיקר אלא שאף לשטה זו לדעתי כל שרובה בשחיטה כשרה כל שאין רובה בשחיטה טרפה וענין הדברים לדעתי שכל סוגיא זו אינה אלא לדעת המשנה שהיו מגרימין בכל שמן הטבעת ולמעלה וכל הכובע הוא מקום יציאת חיות כקנה עצמו ומתוך כך היו פוסלין ותולין הענין קצתם בהצרכה שיגמור רוב הקנה במקום כשר וזהו שחט שני שליש והגרים שליש או הגרים שליש ושחט שליש ועמד או סיים בהגרמה או הגרים שליש ושחט שני שליש אבל כל שבשעת גמר הרוב הוא במקום פסול כגון שחט שליש והגרים שליש ועמד או סיים בשחיטה או שחט שליש והגרים שני שליש טריפה וקצתם תולין הענין שישחט הרוב בשעת יציאת החיות דהיינו בסוף שליש שני ואין מכשירין אלא בשחט שני שליש ועמד או סיים בהגרמה כמו שכתבנו אבל עכשיו שאין הגרמה אלא משפוי כובע ולמעלה אין כאן מקום יציאת חיות כלל ליטרף הבהמה בכך ולא עוד אלא שאף שם גרגרת אין כאן אלא פיקה של גרגרת והכל תלוי בשחיטת הרוב הן בסוף שחיטה הן בתחלת שחיטה הן לסירוגין ואפילו שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש כשרה ששליש שהוא חוץ לכובע אינו מקום יציאת חיות כלל ומחתך בבשר הוא ואין לנו בו כלום והרי מ"מ נשחט רוב הקנה במקום יציאת חיות ובמקום כשר וזהו שגדולי הפוסקים לא הזקיקו עצמם לכתוב בסוגיא זו כלום ושמא תאמר שמא שהה בו הרי אין דין שהייה בקנה וכן הדין בהגרים שליש ושחט שני שליש אבל שחט שליש והגרים שני שליש או הגרים שליש ושחט שליש ועמד או שגמר בהגרמת שליש טרפה וזהו לדעתי עיקר הדברים:

    הושט אין בו דינים אלו שאם הגרים בתחילת שחיטתו ושחט בתרבץ הושט משהו אע"פ שנכנס מיד למקום שחיטה ושחט הרי נקובת תרבץ הושט במשהו כמו שיתבאר וכבר נטרפה קודם שחיטה ועוף כתבו הגאונים שאין בו דין הגרמה כלל אף בקנה שלו שאין בו שפוי כובע ואף בתחילת הסימן אינו יכול לשחוט שתחלת סימניו נכנסין הרבה תוך פרקי הלחיים ואם כן כל הצואר של עוף כשר לשחיטה:

    Meiri on Chullin 19a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמ' והלכתא כר"ח בן אנטיגנוס דקאי רב נחמן כוותיה כו' וצ"ע ל"ל למימר דהלכה כר"ח בן אנטיגנוס משום דרב נחמן סבר כוותיה הא כל עדות הלכתא היא כפרש"י בשמעתין לעיל:

    תוס' בדבור המתחיל הגרים שליש ושחט שליש כו' התם משמיה דרב אסי והכא משמיה דרב עכ"ל ורש"י דקדק לפרש דהתם משמיה דרב אסי קאמר לה אליבא דר"י ב"י והכא משמיה דרב קאמר לה לרבי חנינא ב"א היינו משום דע"כ לר"י ב"י לא קאמר רב הונא משמיה דרב דמכשיר בהגרים שלים ושחט שליש והגרים שליש דהא מלא חוט על פני רובא קתני במתניתין לר"י ב"י אבל כל זה אינו שוה לי דהא רב גופיה פסק כר' יוסי ב"י ור' חנינא נמי לא פליג עליה דר"י ב"י אלא מקום שחיטה היכא הוא דרבי יוסי ב"י סבר למעלה מן הטבעת לאו מקום שחיטה הוא ולר' חנינא הוי מקום שחיטה משיפוי כובע ולמטה ובהא ודאי פסקינן הלכה כר"ח ב"א אבל בהא דקאמר רבי יוסי ב"י דבעינן רובו במקום שחיטה לא אשכחן דפליג עליה ר"ח ובהא ודאי הלכה כרבי יוסי ב"י כדפסק רב גופיה לעיל כר"י וכמ"ש כל הפוסקים והנראה שזה דעת התוספות שלא הזכירו אלא דהכא משמיה דרב קאמר ולרבי יוסי ב"י נמי קאמר לה ולכ"ע הכשיר רב הונא משמיה דרב הגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש ורובא דקאמר רבי יוסי במתניתין צ"ל דהכי קאמר דבעינן יציאת חיותא של בהמה ברוב פי' דהיינו שליש השני בשחיטה למעוטי הגרמה באמצע ולא למעוטי הגרמה בתחלה קאתי דכה"ג צ"ל לחד לישנא דעל פני כולה דקאמרי רבנן לא למעוטי הגרמה בסוף אלא למעוטי הגרמה בתחלה כפרש"י שם וק"ל:

    Chidushei Halachot on Chullin 19a · Sefaria

    Maharam

    ד"ה הגרים שליש וכו' והא דפסיל ר"ה לעיל וכו' נ"ל אע"ג דרש"י הקשה זה ותי' כתבו התוס' זה משום דמדברי רש"י נראה שארכבה אתרי רכשי שכתב לקמן בסמוך וכל הנך הגרים דקאמרי ר"ה ורב יהודה הכא לאו בהגרמה דרבנן ורבי יוסי קאמרי וכו' עד דהא אמוגרמת דשיפוי כובע קיימי כרבי חנינא ורב הונא משמיה דרב קאמר לה משמע מדבריו שרצונו לתרץ דלעיל קיימי אפלוגתא דרבנן ורבי יוסי דאיירי בהגרמה דטבעת הגדולה והכא איירי בהגרמה דשיפוי כובע ועוד דלעיל רב הונא משמיה דרב אסי קאמר לה והכא משמיה דרב קאמר לה והתוספות לא סבירא להו חילוק הראשון משום דאין סברא לחלק הכי דהא הסברא נותנת דכמו דהוי הדין בהגרים שליש ושחט שליש וכו' בטבעת הגדולה למ"ד דאית ליה הגרמה בטבעת הגדולה ה"נ הוי דינא בהגרמה דשיפוי כובע למאן דאית ליה דאין הגרמה כ"א בשיפוי כובע ולכך תפסי התוס' חילוק השני לעיקר דלעיל רב הונא משמיה דר"א קאמר לה והכא משמיה דרב:

    Maharam on Chullin 19a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' אטו כל רובי דעלמא עיין נזיר דף מב ע"א ונדה דף כט ע"א:

    Gilyon HaShas on Chullin 19a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Chullin, daf 19, Amud Aleph, about 463 words in 20 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 20 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 19 words

      Opens “וְהִלְכְתָא מִשִּׁיפּוּי כּוֹבַע וּלְמַטָּה – כְּשֵׁרָה, וְהַיְינוּ…”

    2. Segment 223 words

      Opens “רַב נַחְמָן אַכְשַׁר מִשִּׁיפּוּי כּוֹבַע וּלְמַטָּה, אֲמַר…”

    3. Segment 346 words

      Opens “אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא לָא חִילָק יָדַעְנָא וְלָא…”

    4. Segment 412 words

      Opens “וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מוּגְרֶמֶת דְּרַבָּנַן…”

    5. Segment 59 words

      Opens “וּדְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, כְּשֵׁרָה לְרַבִּי חֲנִינָא…”

    6. Segment 612 words

      Opens “פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס…”

    7. Segment 718 words

      Opens “וְאֵימָא הָכִי נָמֵי? אִם כֵּן, ״הֵעִיד עָלֶיהָ״…”

    8. Segment 826 words

      Opens “אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב אַסִּי: מַחְלוֹקֶת…”

    9. Segment 917 words

      Opens “אֲבָל הִגְרִים שְׁלִישׁ, וְשָׁחַט שְׁנֵי שְׁלִישׁ –…”

    10. Segment 1024 words

      Opens “אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא: אַדְּרַבָּה, לֵימָא מָר…”

    11. Segment 118 words

      Opens “וְרַבָּנַן, הָתָם מָקוֹם שְׁחִיטָה, הָכָא לָאו מְקוֹם…”

    12. Segment 1216 words

      Opens “אֲבָל שָׁחַט שְׁנֵי שְׁלִישׁ, וְהִגְרִים שְׁלִישׁ –…”

    13. Segment 1324 words

      Opens “אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: מַאן נֵימָא לַן…”

    14. Segment 1422 words

      Opens “אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַטּוּ כֹּל רוּבֵּי דְּעָלְמָא…”

    15. Segment 1536 words

      Opens “לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא אָמְרִי לַהּ, אָמַר רַב הוּנָא…”

    16. Segment 1616 words

      Opens “אֲבָל שָׁחַט שְׁנֵי שְׁלִישׁ, וְהִגְרִים שְׁלִישׁ –…”

    17. Segment 1747 words

      Opens “מַתְקֵיף לַהּ רַב חִסְדָּא: מַאן לֵימָא לַן…”

    18. Segment 1839 words

      Opens “הִגְרִים שְׁלִישׁ, וְשָׁחַט שְׁלִישׁ, וְהִגְרִים שְׁלִישׁ –…”

    19. Segment 1952 words

      Opens “שָׁחַט שְׁלִישׁ, וְהִגְרִים שְׁלִישׁ, וְשָׁחַט שְׁלִישׁ –…”

    20. Segment 207 words

      Opens “אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא: לָא תֶּהְדַּר בָּךְ,…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Hiyya bar Abba [HaKohen] · Third Generation of Amoraim

      Rabbi Hiyya bar Abba was a prominent disciple of Rabbi Yohanan, known for his precision in transmitting his teacher's teachings.

      Source: Chullin 19a · Segment 3 — “…שְׁמַעְתָּא יָדַעְנָא, דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי…

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Chullin 19a · Segment 13 — “אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: מַאן נֵימָא לַן דְּהָהוּא רוּבָּא…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Chullin 19a · Segment 14 — “אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַטּוּ כֹּל רוּבֵּי דְּעָלְמָא רַבִּי יוֹסֵי…

    Original text

    וְהִלְכְתָא מִשִּׁיפּוּי כּוֹבַע וּלְמַטָּה – כְּשֵׁרָה, וְהַיְינוּ דְּשַׁיַּיר בְּחִיטֵּי.

    The Gemara concludes: And the halakha is: If one slaughters from the incline of the thyroid cartilage and below in the direction of the windpipe, the slaughter is valid, and that is in accordance with the opinion that one who left part of the arytenoid cartilage has still performed a valid slaughter, as the arytenoid cartilage extends beyond this point.

    רַב נַחְמָן אַכְשַׁר מִשִּׁיפּוּי כּוֹבַע וּלְמַטָּה, אֲמַר לֵיהּ רַב חָנָן בַּר רַב קַטִּינָא לְרַב נַחְמָן: כְּמַאן? לָא כְּרַבָּנַן וְלָא כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה.

    The Gemara relates that Rav Naḥman deemed the slaughter valid in a case where one slaughtered from the incline of the thyroid cartilage and below. Rav Ḥanan bar Rav Ketina said to Rav Naḥman: In accordance with whose opinion is that ruling? It is neither in accordance with the opinion of the Rabbis nor in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, who both hold that if one cuts the windpipe above the large upper ring, the cricoid cartilage, the slaughter is not valid.

    אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא לָא חִילָק יָדַעְנָא וְלָא בִּילָק יָדַעְנָא, אֲנָא שְׁמַעְתָּא יָדַעְנָא, דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, וְאָמְרִי לָהּ אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מִשִּׁיפּוּי כּוֹבַע וּלְמַטָּה כְּשֵׁרָה.

    Rav Naḥman said to him: Neither do I know Ḥillek nor do I know Billek, i.e., I know the reason neither for this one’s opinion nor for that one’s opinion. I know the halakha , as Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says, and some say that Rabbi Abba bar Zavda says that Rabbi Ḥanina says, and some say that Rabbi Ya’akov bar Idi says that Rabbi Yehoshua ben Levi says: From the incline of the thyroid cartilage and below, the slaughter is valid.

    וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מוּגְרֶמֶת דְּרַבָּנַן כְּשֵׁרָה לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה.

    § The Gemara returns to analyzing the baraita (18b): In a case where the knife is diverted from the place of slaughter above the ring, the slaughter is not valid. Rabbi Ḥanina ben Antigonus testified about a case where the knife is diverted from the place of slaughter above the ring that the slaughter is valid. And Rabbi Yehoshua ben Levi says: With regard to a case where the knife was diverted according to the opinion of the Rabbis cited in the mishna, the slaughter is valid according to the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, who ruled that the slaughter is valid when the majority of the windpipe was cut within the large, upper ring.

    וּדְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, כְּשֵׁרָה לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס.

    And with regard to a case where the knife was diverted according to the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, it is valid according to the opinion of Rabbi Ḥanina ben Antigonus, who ruled that even if a majority of the windpipe was cut outside the large upper ring, the slaughter is valid.

    פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אַדְּרַבָּנַן קָאֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.

    The Gemara objects: That is obvious. The Gemara explains: Lest you say that the statement of Rabbi Ḥanina ben Antigonus, who ruled that in a case where the knife is diverted from the place of slaughter above the ring it is valid, addresses the statement of the Rabbis and he agrees with the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, that the slaughter is not valid when the majority of the windpipe was cut above the large upper ring, therefore, Rabbi Yehoshua ben Levi teaches us that this is not the case.

    וְאֵימָא הָכִי נָמֵי? אִם כֵּן, ״הֵעִיד עָלֶיהָ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ. וְהִלְכְתָא כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס, דְּקָאֵי רַב נַחְמָן כְּוָותֵיהּ.

    The Gemara objects: And say it is indeed so that Rabbi Ḥanina ben Antigonus agrees with Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda. The Gemara responds: If so, the formulation of the baraita should have been: Rabbi Ḥanina ben Antigonus testified about it. Since the opinion of Rabbi Ḥanina ben Antigonus was introduced merely with the term: Testified, apparently he disagrees with all of the other opinions. The Gemara concludes: And the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Ḥanina ben Antigonus, as Rav Naḥman holds in accordance with his opinion.

    אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב אַסִּי: מַחְלוֹקֶת בְּשֶׁשָּׁחַט שְׁנֵי שְׁלִישׁ וְהִגְרִים שְׁלִישׁ, דְּרַבָּנַן סָבְרִי: כּוּלַּהּ שְׁחִיטָה בָּעֵינַן בְּטַבַּעַת גְּדוֹלָה, וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: רוּבּוֹ כְּכוּלּוֹ.

    § The mishna cited a dispute between the Rabbis, who hold that in a case where one slaughtered within the large upper ring and did not leave a thread breadth over the entire surface of the ring, the slaughter is not valid, and Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, who holds that even if one left a thread breadth over a majority of the surface of the ring, the slaughter is valid. Apropos to that, Rav Huna said that Rav Asi says: The dispute is only in a case where one cut two-thirds of the windpipe within the ring and then diverted the knife upward toward the head of the animal and cut the remaining one-third, as the Rabbis hold that we require the entire slaughter to be performed within the large ring, and Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, holds: The halakhic status of its majority is like that of its entirety.

    אֲבָל הִגְרִים שְׁלִישׁ, וְשָׁחַט שְׁנֵי שְׁלִישׁ – דִּבְרֵי הַכֹּל פְּסוּלָה, דְּכִי נָפְקָא חִיּוּתָא בָּעֵינַן רוּבָּא בִּשְׁחִיטָה, וְלֵיכָּא.

    But if one diverted the knife upward toward the head of the animal, cut one-third of the windpipe, and then cut two-thirds within the ring, everyone agrees that the slaughter is not valid, as when the life left the animal, i.e., when the majority of the windpipe was cut, we require that the entire majority be cut by means of slaughter, and that is not so in this case.

    אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא: אַדְּרַבָּה, לֵימָא מָר אִיפְּכָא: מַחְלוֹקֶת כְּשֶׁהִגְרִים שְׁלִישׁ, וְשָׁחַט שְׁנֵי שְׁלִישׁ, דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר מִידֵּי דְּהָוֵה אַחֲצִי קָנֶה פָּגוּם.

    Rav Ḥisda said to Rav Huna: On the contrary, let the Master say the opposite. The dispute is only in a case when one diverted the knife upward toward the head of the animal, cut one-third of the windpipe, and then cut two-thirds within the ring, as Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, holds that the slaughter is valid just as it is in the case where half the windpipe is deficient. In that case, once the slaughterer cuts any additional part of the windpipe, the slaughter is valid because the cut that rendered a majority of the windpipe slaughtered was performed properly. So too in this case, since the cut of the second third was performed properly, the slaughter is valid.

    וְרַבָּנַן, הָתָם מָקוֹם שְׁחִיטָה, הָכָא לָאו מְקוֹם שְׁחִיטָה.

    And the Rabbis hold that there, in the case of the deficient windpipe, the deficiency was in the place of proper slaughter, and therefore most of the life of the animal left in the proper place. Here, the first third was cut while the knife was diverted, and therefore most of the life of the animal did not leave in the place of proper slaughter.

    אֲבָל שָׁחַט שְׁנֵי שְׁלִישׁ, וְהִגְרִים שְׁלִישׁ – דִּבְרֵי הַכֹּל כְּשֵׁרָה, דְּהָא תְּנַן: רוּבּוֹ שֶׁל אֶחָד כָּמוֹהוּ.

    But in a case where one cut two-thirds of the windpipe within the ring and then diverted the knife and cut the remaining one-third, everyone agrees that the slaughter is valid, as didn’t we learn in a mishna (27a): The halakhic status of the slaughter of the majority of one siman , the windpipe or the gullet, is like that of the slaughter of the entire siman itself?

    אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: מַאן נֵימָא לַן דְּהָהוּא רוּבָּא דְּהָתָם לָאו רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה קָתָנֵי לַהּ? דִּלְמָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה קָתָנֵי לַהּ!

    Rav Yosef said to Rav Ḥisda: Who will say to us that with regard to the mishna there concerning the majority of one siman , Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, did not teach it? Perhaps Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, taught it, and the Rabbis disagree.

    אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַטּוּ כֹּל רוּבֵּי דְּעָלְמָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה קָתָנֵי לְהוּ? אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא רוּבָּא דִּשְׁחִיטָה קָאָמֵינָא, דִּשְׁמַעְנָא לְהוּ דִּפְלִיגִי.

    Abaye said to Rav Yosef: Is that to say that with regard to all principles that address majorities in general, Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, taught them? Rav Yosef said to him: I am speaking of the principle of majority with regard to slaughter, as we heard that the Rabbis disagree with him.

    לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא אָמְרִי לַהּ, אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב אַסִּי: מַחְלוֹקֶת שֶׁהִגְרִים שְׁלִישׁ וְשָׁחַט שְׁנֵי שְׁלִישׁ, דְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: מִידֵּי דְּהָוֵה אַחֲצִי קָנֶה פָּגוּם, וְרַבָּנַן – הָתָם מְקוֹם שְׁחִיטָה, הָכָא לָאו מְקוֹם שְׁחִיטָה.

    Some say that there is an alternative version of this discussion: Rav Huna said that Rav Asi says: The dispute is only in a case where one diverted the knife upward toward the head of the animal, cut one-third of the windpipe, and then cut two-thirds within the ring, as Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, holds that the slaughter is valid just as it is in the case where half the windpipe is deficient, and the Rabbis hold that there, in the case of the deficient windpipe, the deficiency was in the place of proper slaughter, but here, most of the life of the animal did not leave in the place of proper slaughter.

    אֲבָל שָׁחַט שְׁנֵי שְׁלִישׁ, וְהִגְרִים שְׁלִישׁ – דִּבְרֵי הַכֹּל כְּשֵׁרָה, דְּהָא תְּנַן: רוּבּוֹ שֶׁל אֶחָד כָּמוֹהוּ.

    But in a case where one cut two-thirds of the windpipe within the ring and then diverted the knife and cut the remaining one-third, everyone agrees that the slaughter is valid, as didn’t we learn in a mishna (27a): The halakhic status of the slaughter of the majority of one siman , the windpipe or the gullet, is like that of the slaughter of the entire siman itself?

    מַתְקֵיף לַהּ רַב חִסְדָּא: מַאן לֵימָא לַן דְּהָהוּא רוּבָּא דְּהָתָם לָאו רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה קָתָנֵי לַהּ? דִּלְמָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה קָתָנֵי לַהּ! אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: אַטּוּ כֹּל רוּבֵּי דְּעָלְמָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה קָתָנֵי לְהוּ? אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא רוּבָּא דִּשְׁחִיטָה קָאָמֵינָא, דִּשְׁמַעְנָא לְהוּ דִּפְלִיגִי.

    Rav Ḥisda objects to this: Who will say to us that with regard to the mishna there concerning the majority of one siman , Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, did not teach it? Perhaps Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, taught it, and the Rabbis disagree. Rav Yosef said to Rav Ḥisda: Is that to say that with regard to all principles that address majorities in general, Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, taught them? Rav Ḥisda said to him: I am speaking of the principle of majority with regard to slaughter, as we heard that the Rabbis disagree with him.

    הִגְרִים שְׁלִישׁ, וְשָׁחַט שְׁלִישׁ, וְהִגְרִים שְׁלִישׁ – רַב הוּנָא אָמַר רַב: כְּשֵׁרָה, רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: טְרֵפָה. רַב הוּנָא אָמַר רַב: כְּשֵׁרָה – כִּי נָפְקָא חִיּוּתָא בִּשְׁחִיטָה קָא נָפְקָא. רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: טְרֵפָה – בָּעֵינַן רוּבָּא בִּשְׁחִיטָה וְלֵיכָּא.

    § If one diverted the knife and cut one-third of the windpipe, and then cut one-third properly, and then diverted and cut the final one-third, Rav Huna says that Rav says: The slaughter is valid. Rav Yehuda says that Rav says: The animal is a tereifa , i.e., forbidden. Rav Huna says that Rav says: The slaughter is valid, as when the life left the animal, it was in the course of a valid slaughter that it left. Rav Yehuda says that Rav says: The animal is a tereifa , as we require a majority of the windpipe to be cut with valid slaughter, and that is not the case.

    שָׁחַט שְׁלִישׁ, וְהִגְרִים שְׁלִישׁ, וְשָׁחַט שְׁלִישׁ – רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כְּשֵׁרָה. אֲתוֹ שַׁיְילוּהּ לְרַב הוּנָא, אֲמַר לְהוּ: טְרֵפָה. שְׁמַע רַב יְהוּדָה אִיקְּפַד, אֲמַר: טָרֵיפְנָא (ומכשר) [מַכְשַׁר], (ומכשרנא) [מַכְשַׁרְנָא] טָרֵיף! אָמַר רַב הוּנָא: שַׁפִּיר קָא מִיקְּפַד, חֲדָא – אִיהוּ שְׁמִיעַ לֵיהּ מִינֵּיהּ דְּרַב, וַאֲנָא לָא שְׁמִיעַ לִי, וְעוֹד – הָאִיכָּא רוּבָּא בִּשְׁחִיטָה.

    If one cut one-third of the windpipe properly, and then diverted the knife and cut one-third, and then cut the final one-third of the windpipe properly, Rav Yehuda says that Rav said: The slaughter is valid. When the Sages came and asked Rav Huna, he said to them: It is a tereifa . Rav Yehuda heard the ruling of Rav Huna, and he was angry. He said: I deem it a tereifa and he deems the slaughter valid, and I deem the slaughter valid and he deems it a tereifa . Rav Huna said: It is proper that he was angry. One reason is that he heard it from Rav and I did not hear it from Rav; and furthermore, isn’t there the majority of the siman that was cut with valid slaughter?

    אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא: לָא תֶּהְדַּר בָּךְ,

    Rav Ḥisda said to Rav Huna: Do not retract your statement,