מסכת בבא בתרא דף קמ״ז עמוד א׳

1דומה שיש לי בן, עכשיו שאין לי בן נכסי לפלוני; היה חולה ומוטל במטה, ואמרו לו: נכסיו למי? אמר להן: דומה שאשתי מעוברת, עכשיו שאין אשתי מעוברת נכסי לפלוני; ונודע שיש לו בן או שהיתה אשתו מעוברת אין מתנתו מתנה.

2לימא ר' שמעון בן מנסיא היא, ולא רבנן? אפי' תימא רבנן, ״דומה״ שאני.

3ודקארי לה מאי קארי לה? מהו דתימא: צעריה הוא דקא מדכר, קא משמע לן.

4א"ר זירא אמר רב: מנין למתנת שכיב מרע שהיא מן התורה? שנאמר: ״(במדבר כז״, ח) ״והעברתם את נחלתו לבתו״ יש לך העברה אחרת שהיא כזו. ואי זו? זו מתנת שכיב מרע.

5רב נחמן אמר רבה בר אבוה, מהכא: (במדבר כז, ט) ״ונתתם את נחלתו לאחיו״ יש לך נתינה אחרת שהיא כזו. ואי זו? זו מתנת שכיב מרע.

6ורב נחמן מאי טעמא לא אמר מוהעברתם״? ההוא מיבעי ליה לכדרבי דתניא, רבי אומר: בכולן נאמרה בהן ״נתינה״, וכאן נאמרה ״העברה; אין לך שמעביר נחלה משבט לשבט, אלא בת הואיל ובנה ובעלה יורשין אותה.

7ור' זירא מאי טעמא לא אמר מונתתם? אורחיה דקרא הוא.

8רב מנשיא בר ירמיה אמר, מהכא: (מלכים ב כ, א) ״בימים ההם חלה חזקיהו למות, ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא, ויאמר אליו: כה אמר ה', צו לביתך, כי מת אתה ולא תחיה״ בצואה בעלמא.

9רמי בר יחזקאל אמר, מהכא: (שמואל ב יז, כג) ״ואחיתופל ראה כי לא נעשתה עצתו ויחבש את החמור וילך אל ביתו אל עירו ויצו אל ביתו ויחנק״, בצואה בעלמא.

ברייתא

10ת"ר שלשה דברים צוה אחיתופל את בניו אל תהיו במחלוקת, ואל תמרדו במלכות בית דוד, ויום טוב של עצרת ברור זרעו חטים. מר זוטרא אמר: ״בלול״ איתמר. אמרי נהרדעי משמיה דר' יעקב: לא ״ברור״ ברור ממש, ולא ״בלול״ בלול ממש, אלא אפילו בלול ורוח צפונית מנשבתו זה הוא ברור.

11אמר ליה רבי אבא לרב אשי: אנן אדרב יצחק בר אבדימי מתנינן לה, דאמר רב יצחק בר אבדימי: מוצאי יום טוב האחרון של חג, הכל צופין לעשן המערכה; נטה כלפי צפון עניים שמחים ובעלי בתים עצבין, מפני שגשמי שנה מרובין, ופירות מרקיבין.

12נטה כלפי דרום עניים עצבים ובעלי בתים שמחין, מפני שגשמי שנה מועטין, ופירות משתמרין. נטה כלפי מזרח הכל שמחין. כלפי מערב הכל עצבין.

13ורמינהי: מזרחית לעולם יפה. מערבית לעולם קשה. רוח צפונית יפה לחטים בשעה שהביאו שליש, וקשה לזיתים בשעה שיניצו. ורוח דרומית קשה לחטין בשעה שהביאו שליש, ויפה לזיתים בשעה שיניצו.

14ואמר רב יוסף, ואיתימא מר זוטרא, ואיתימא רב נחמן בר יצחק: וסימנך שלחן בצפון, ומנורה בדרום. האי מרבי דידיה והאי מרבי דידיה!

15לא קשיא; הא לן, והא להו.