דף ביאור
מסכת בבא בתרא דף ק״ז עמוד ב׳פרק 7 בית כור
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת בבא בתרא דף ק״ז עמוד ב׳
מסכת בבא בתרא דף ק״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 9 קטעים ממוספרים, כ־300 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
תִּשְׁעִין שָׁוְיָא; וְהַאי דְּקָאָמַר עֶשְׂרִים, דְּקָא טָעֵי עַשְׂרָה לַאֲחוֹרֵיהּ; וְהַאי דְּקָא אָמַר מָנֶה, קָא טָעֵי עַשְׂרָה לְקַמֵּיהּ.
אַדְּרַבָּה! הַאי אַרְעָא מְאָה וְעַשְׂרָה שָׁוְיָא; וְהַאי דְּקָאָמַר מָנֶה – קָא טָעֵי עַשְׂרָה לַאֲחוֹרֵיהּ, וְהַאי דְּקָאָמַר שְׁלֹשִׁים – קָא טָעֵי עַשְׂרָה לְקַמֵּיהּ! נְקוֹט מִיהַת תְּרֵי קַמָּאֵי בִּידָךְ, דְּמִתּוֹרַת מָנֶה לָא מַפְּקִי לֵיהּ.
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: עוֹשִׂין שׁוּמָא בֵּינֵיהֶן, וּמְשַׁלְּשִׁין – קָא סָבְרִי: הַאי אַרְעָא – תִּשְׁעִין וּתְלָתָא וְתִילְתָּא שָׁוְיָא; הַאי דְּקָא אָמַר עֶשְׂרִים – קָא טָעֵי תְּלֵיסַר וְתִילְתָּא לַאֲחוֹרֵיהּ, וְהַאי דְּקָאָמַר מָנֶה – קָא טָעֵי תְּלֵיסַר וְתִילְתָּא לְקַמֵּיהּ; וּבְדִין הוּא דְּלֵימָא טְפֵי, וְהַאי דְּלָא קָאָמַר, סָבַר: מִיסָּתַאי דְּקָא מְטַפֵּינָא כּוּלֵּי הַאי אַחַבְרַאי.
אַדְּרַבָּה, הָא אַרְעָא – מְאָה וּתְלֵיסַר וּתְלָתָא שָׁוְיָא; הַאי דְּקָאָמַר מָנֶה – קָא טָעֵי תְּלֵיסַר וּתְלָתָא לַאֲחוֹרֵיהּ, וְהַאי דְּקָאָמַר שְׁלֹשִׁים – טָעֵי תְּלֵיסַר וּתְלָתָא לְקַמֵּיהּ; וּבְדִין הוּא דְּקָאָמַר טְפֵי, סָבַר: מִיסָּתַאי דְּקָא מְטַפֵּינָא כּוּלֵּי הַאי אַחַבְרַאי! נְקוֹט מִיהַת תְּרֵי קַמָּאֵי בִּידָךְ, דְּמִתּוֹרַת מְאָה לָא מַפְּקִי לֵיהּ.
אָמַר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כַּאֲחֵרִים. אָמַר רַב אָשֵׁי: טַעְמָא דַּאֲחֵרִים לָא יָדְעִינַן, הִלְכְתָא עָבְדִינַן כְּווֹתַיְיהוּ?! תָּנוּ דַּיָּינֵי גוֹלָה: עוֹשִׂין שׁוּמָא בֵּינֵיהֶן, וּמְשַׁלְּשִׁין. אָמַר רַב הוּנָא: הִלְכְתָא כְּדַיָּינֵי גוֹלָה. אָמַר רַב אָשֵׁי: טַעְמָא דְּדַיָּינֵי גוֹלָה לָא יָדְעִינַן, הִלְכְתָא עָבְדִינַן כְּווֹתַיְיהוּ?!
מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ״חֲצִי שָׂדֶה אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן, וְנוֹטֵל חֲצִי שָׂדֵהוּ. ״חֶצְיָהּ בַּדָּרוֹם אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן, וְנוֹטֵל חֶצְיָהּ בַּדָּרוֹם. וְהוּא מְקַבֵּל עָלָיו מְקוֹם הַגָּדֵר, חָרִיץ וּבֶן חָרִיץ. וְכַמָּה הוּא חָרִיץ? שִׁשָּׁה טְפָחִים. וּבֶן חָרִיץ – שְׁלֹשָׁה.
גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לוֹקֵחַ נוֹטֵל כָּחוּשׁ שֶׁבּוֹ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן: וְהָא אֲנַן ״מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן״ תְּנַן! אָמַר לֵיהּ: אַדַּאֲכַלְתְּ כַּפְנְיָיתָא בְּבָבֶל – תַּרְגֵּימְנָא מִסֵּיפָא,
דְּקָתָנֵי סֵיפָא: ״חֶצְיָהּ בַּדָּרוֹם אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן וְנוֹטֵל חֶצְיָהּ בַּדָּרוֹם. וְאַמַּאי מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן? וְהָא ״חֶצְיָהּ בַּדָּרוֹם״ אָמַר לֵיהּ! אֶלָּא לִדְמֵי; הָכָא נָמֵי לִדְמֵי.
מְקַבֵּל עָלָיו מְקוֹם גָּדֵר כּוּ׳. תָּאנָא: חָרִיץ מִבַּחוּץ, וּבֶן חָרִיץ מִבִּפְנִים. וְזֶה וָזֶה אֲחוֹרֵי גָדֵר,